חודש ספטמבר חלף ולא שמענו זעקות שבר
שגרתיות של החממיסיטים לרגל פרסום שיא הפשרת הקרח העונתית בקוטב הצפוני שמתרחשת
כול שנה בחודש זה. הסיבה – ניחשתם: היקף הקרח המינימלי, העונתי לא היה נמוך במיוחד
השנה.
המינימום העונתי בהיקף הקרח היה, השנה, כ 4.8 מיליון קמ"ר, חצי מיליון קמ"ר יותר מאשר לפני 10 שנים.
בגרף הזה רואים שיש מגמה קלה של עליה
בהיקף הקרח ב 10 השנים האחרונות.
בגרף הזה, של הממוצעים היומיים לחודש
ספטמבר, רואים שהממוצעים השנה (קוים תכלת או צהוב) גבוה מעט יותר ממוצע 10 השנים
האחרונות (קו כחול כהה).
היקפי הקרח הצפוני היו נמוכים בשנות ה
1940, אם כי לא יודעים בדיוק כמה, כי לא היו אז לוויינים. הם גדלו עד בערך 1977, ומאז
הייתה מגמת קיטון (יחד עם מדידות לוויין מדויקות החל מ 1979). הקיטון היה איטי עד
1994, מהיר יותר עד 2007, ואז התהפכה המגמה, והיקף הקרח התייצב פחות או יותר. אנו
עדים לשינויים מחזוריים בהיקף הקרח הארקטי.
ההתאוששות נמשכה גם באוקטובר. היקף הקרח ב 7
באוקטובר היה גדול ב 460 מיליון קמ"ר
מאשר לפני שנה.
התחזיות וההתרעות של החממיסטים על מגמה
ברורה וחדה של קיטון הקרח, בגלל ההתחממות הגלובאלית, עד כדי היעלמות כול הקרח
(בשיא ההפשרה העונתית, בספטמבר), מתבררות כבלתי נכונות. על עובדה משמחת זו אין כלי התקשורת העיקריים טורחים
לדווח בכותרות שמנות, כמו שהם מדווחים על כול סימן מפחיד. זה לא תואם את הנרטיב
שלהם – להפחיד כמה שיותר.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה