הרגישות האקלימית בירידה.

מחקר חדש שפרסמו סקאפטה ושות' עוסק בנושא הרגישות האקלימית לפד"ח (CO2). הרגישות מוגדרת כשיעור עליית הטמפרטורות בעקבות עלייה פי שניים של ריכוז הפד"ח באטמוספרה. מניחים שריכוז הפד"ח היה 280 חלקים למיליון לפני העידן התעשייתי (לפני 150 שנה), כאשר בני האדם החלו לשרוף דלק מאובן ולפלוט פד"ח, הריכוז כעת הוא כ 400 חלקים, ועלול להגיע לכ 560 חלקים (כפול מאשר בהתחלה) במועד כלשהו לפני סוף המאה הזו (2100).

דו"ח ה IPCC  מנבא רגישות של 3 מעלות (פלוס-מינוס מעלה וחצי) על פי מודלים אקלימיים. האמת היא שאיננו יודעים בוודאות מה שיעור הרגישות וגם לא בערך. המודלים הם רק ניחוש אחד מני רבים. עלייה של 3 מעלות עלולה להיות מזיקה למדי, והחממיסטים תמיד טוענים שאפשרית גם עלייה יותר גדולה, כלומר שה IPCC  היה זהיר מדי בנבואותיו.

הלך סקאפטה ואסף את כול התחזיות של הרגישות האקלימית שהתפרסמו בספרות המדעית החל משנת 2000. וראה זה פלא: המגמה הכללית של המאמרים, עם חלוף הזמן, הוא רגישות יותר נמוכה.

באתר "נו טריקס" השלימו את הנייר של סקאפטה, שכלל מאמרים מדעיים שהתפרסמו עד 2014, והוסיפו את כול המאמרים בנושא שהתפרסמו מ 2014 עד היום. וראה זה פלא – מגמת הירידה נמשכת. בקצב זה עוד מעט תגיע לאפס... (בקישור באתר "נו טריקס" יש פירוט מלא של המאמרים וקישורים אליהם).

הספקנים טענו תמיד שהמודלים האקלימיים מגזימים, ושהשפעת הפד"ח על חימום האקלים, גם אם היא קיימת (סבירות גבוהה) איננה כול כך חזקה, ושיעור ההתחממות הצפוי אינו גדול כול כך, ועשוי אפילו להיות בלתי מזיק. למשל – התחממות של כ 0.6 מעלות עד סוף המאה (בנוסף לכ 0.9 מעלות שכבר התרחשו במאה שעברה) – כפי שמנחשים אחדים מהמאמרים האחרונים, לא תהיה הרת אסון, והאנושות תוכל להסתגל בקלות. בנוסף לא ידוע איזה חלק מההתחממות שהייתה נגרמה על ידי בני אדם ואיזה חלק על ידי תהליכים טבעיים שאינם קשורים לבני האדם ולפליטות הפד"ח שלהם.

האמת היא שאיננו יודעים מהי הרגישות. כול המאמרים הם ניסיון של ניחוש לפי חישוב זה או אחר, ועצם הפילוג הגדול בין הניחושים השונים מראה שאיננו יודעים, גם לא בקירוב, מה האמת. המעניין הוא מגמת השינויים בנבואות – המגמה היורדת. האופנה משתנה ומדענים רבים מאמינים כעת ברגישות נמוכה יותר.

יעקב