25 באוגוסט 2016

תפנית האנרגיה הגרמנית מתמוססת.


גרמניה הציבה לעצמה יעדים שאפתניים של קיטון בפליטות, תוך סגירת תחנות הכוח הגרעיניות. קוראים לתכנית בשם המפורסם "תפנית האנרגיה" energiewende. הבעיה היא שהתכנית מייצגת את הרצון והשאיפה, אבל אין מאחוריה תכנית ממשית, הנדסית, טכנית, מציאותית להשגת המטרות. סכומי כסף אדירים הוצאו, ומוצאים, אבל הרושם הוא שזה לא מוביל לשום מקום. היעד הנשגב הוא צמצום פליטות הפד"ח ב 40% עד 2020, לעומת 1990, ו 55% עד 2030. יעד נוסף הוא סגירת כול תחנות הכוח הגרעיניות עד 2022 (עד כה נסגרו כבר 9 תחנות, ו 8 עדיין פועלות). הנה תולדות הפליטות של גרמניה, מאז 1990, והיעדים ל 2020 ו 2030:


רואים שהפליטות מייצור חשמל (הפס האדום למטה) ירדו מ 1990 עד 1999 אבל נשארו באותה רמה מאז, הפליטות ממקורות אחרים ירדו עד 2009 אבל נשארו ברמה יציבה מאז. התוספת הגדולה של אנרגיה מתחדשת (רוח ושמש) מאז 2009 לא הביאה לירידה בפליטות. למטה רואים את העלייה הגדולה בייצור חשמל ממקורות מתחדשים: המקורות המתחדשים סיפקו את הגידול בביקוש לאנרגיה והחליפו את התחנות הגרעיניות שנסגרו עד כה, ולכן לא הביאו לירידה בפליטות. תחנות כוח פחמיות לא נסגרות, בינתיים.


ההשקעה באנרגיה מתחדשת הגיעה לשיא בשנת 2010, אבל ירדה מאז. הנה נתוני ההשקעה ותחזית עד 2020:


אם נקבל את תחזית ההשקעות, הולכת גרמניה להשקיע 20 מיליארד דולר בתחנות רוח ביבשה, בחמש השנים הקרובות, ו 15 מיליארד על כול אחד – שמש ותחנות רוח ימיות. הייצור הנוסף של חשמל, הודות להשקעה זו, יגדיל את חלקם של המתחדשים מ ~30% ל ~36%, אך כמה זה יתרום לקיטון הפליטות? אם תחנות הכוח הגרעיניות (שאינן פולטות פד"ח) תסגרנה כמתוכנן לא תהיה כול ירידה בפליטות כתוצאה מההשקעה המתוכננת במתחדשים. גם אם כול האנרגיה המתחדשת המתוכננת תחליף תחנות פחמיות עדיין תהיה גרמניה רחוקה מלהשיג את יעדי צמצום הפליטות.
בנושא תמחור החשמל המתחדש (הסובסידיות) החליטה ממשלת גרמניה לעבור, ב 2017, מהשיטה הנוכחית של תעריפי הזנה קבועים שנקבעים על ידי הממשלה לשיטה של מכרזים – כדי להוריד עלויות. אבל בשני המכרזים שהיו עד כה התקבלו מחירים של בערך 90 אירו למגווט-שעה (בכסף ישראלי: כ 40 אג' לקוט"ש) שהוא מחיר גבוה בערך פי שניים מעלות חשמל מגז או פחם. הנה הערכת מחיר של מקורות מתחדשים שונים:


הקו השחור הדק באמצע (מחיר החשמל המובטח מתחנת הכוח הגרעינית המתוכננת בהינקלי בבריטניה) הוא – במונחים ישראליים – כ 46 אג' לקוט"ש – בהשוואה למחיר הייצור של חברת החשמל שלנו (מכול המקורות) שהוא בערך 26 אג' לקוט"ש.
גרף אחרון מראה לנו מחירי החשמל בארצות השונות, ביחד לכמות האנרגיה המתחדשת המותקנת:

נראה בבירור שככול שאתה מתקין יותר אנרגיה מתחדשת, המחיר לצרכן יותר גבוה. יש גבול עד כמה האנשים מוכנים לשלם מחירים גבוהים.

סיכום: גרמניה היא ארץ של סתירות בנושא האנרגיה – הם בעד אנרגיה מתחדשת, ומוכנים לשלם יותר עבור החשמל, אבל מתנגדים לבניית קווי ממסר שדרושים להובלת החשמל הרוחני מצפון המדינה אל אזורי התעשייה והצריכה בדרום. הם בעד צמצום גדול בפליטות אבל גם בעד סגירת תחנות כוח גרעיניות. יש להם הרבה שאיפות (ויעדים) נעלות, והם גם מוציאים הרבה מאד כסף על זה. הבעיה היחידה היא שאין תוצאות. תפנית האנרגיה שלהם לא מובילה לשום מקום.

יעקב



תגובה 1:

אנונימי אמר/ה...

הגרף האחרון בפוסט מטעה. מחיר החשמל בגרמניה ובדנמרק כולל מרכיב גבוה של מיסוי (שנועד לעודד חיסכון בחשמל). האנרגיות המתחדשות עצמן כבר מזמן אינן יקרות יותר.