הנה קטעים מספרו של
פרופ' (לכלכלה) אריאל רובינשטיין "אגדות הכלכלה".
התיאוריה הכלכלית מנסחת את הגיגיה באמצעות מה שאנו מכנים :מודלים . המילה "מודל " נשמעת מדעית יותר מהמילה"אגדה"
אבל להבנתי מדובר באותו הדבר .
מחבר האגדה מבקש להנחיל לקוראיו מסר על החיים . הוא עושה
זאת באמצעות יצירה דמיונית המרחפת בין פנטזיה למציאות . אפשר
לבטל כל אגדה ולטעון שהיא
"בלתי מציאותית ."
אפשר להטיח
בה שהיא פשטנית מדי . אבל זה גם יתרונה של האגדה . הריחוף
בין הפנטזיה למציאות מאפשר לה להיות משוחררת מפרטים לא רלוונטיים ומהטיות מיותרות.
השחרור הזה מאפשר לנו להבחין
בתובנה רלוונטית , לזהות רגש מוכחש או להפיק מוסר השכל . את המסר של האגדה ניטול איתנו כשנשוב מהריחוף בעולם הפנטזיה
לקרקע של החיים ונפעיל אותו בשיקול דעת כאשר ניתקל
בסיטואציות דומות לאלה שבאגדה.
ואולם לשפה הפורמלית [של המודלים] יש גם חסרונות . היא יוצרת אשליה של מדעיוּת . מי שאינו מצוי ברזי המודלים הפורמליים נוטה להתייחס
אליהם כמייצגים "אמת מוחלטת " בעוד שאינם אלא אגדות .
כאשר הדברים מגיעים לשאלות שלמדיניות כלכלית , הכסות הפורמאלית של המודל מאפשרת לכלכלנים
להציג מצג שווא מדעי וסמכותי ולהסתיר מההדיוט את ההנחות
שהמודל משתמש בהן . החיץ שבין שפת הסתרים הפורמאלית לשפת
בני האדם מונֵע כמעט לחלוטין ממי שאינו חבר במסדר הכלכלי
לבקר את הטיעונים הכלכליים .
הסיפור הזה על מודלים כלכליים נכון, לדעתי, במידה רבה גם עם
מודלים אקלימיים.
למרות שהם יותר יומרניים ונעשים באמצעות "מחשב"
(מכונת החשבון שהפכה לאלוהים שלנו), הם רק מודלים – דהיינו אגדות – או תצוגה
סכמתית ופורמאלית של ההנחות של יוצרי המודלים (מדעני האקלים). מודל הוא מודל,
המציאות היא משהו אחר. הקשר בין המודל למציאות הוא מאד בעייתי, לא ברור אם יש קשר
בכלל.
בכול זאת, כאשר מדברים על ההתחממות הגלובאלית ושיעורה המשוער
בעוד 100 שנה, מסתמכים אך ורק על מודלים אקלימיים. כמו שאומר וויליס אשנבך:
"מודל אינו מציאות".
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה