28 באוקטובר 2009

הפליטות בשוודיה וצרפת נמוכות.


במאמר בניו יורק טיימס נותנים עצות איך לחסוך באנרגיה בשימוש ביתי. עצות טובות – אבל הטענה שחסכון ביתי יכול לחסוך 20% מהפליטות היא מגוחכת.


הכתבת תוהה כל הזמן: איך ייתכן שבאירופה (במיוחד צרפת ושוודיה), הפליטות לנפש הן חצי עד שליש מהפליטות לנפש בארה"ב. חלק מההסבר הוא ברמת חיים יותר נמוכה, בתים יותר קטנים, פחות מכוניות וכיו"ב. אבל רמת החיים בצרפת ובשוודיה היא בכל זאת די טובה, אז איך הם מצליחים לפלוט דתפ"ח כל כך הרבה פחות מהאמריקאים ?


את התשובה נותן אחד הקומנטרס:


החשמל בצרפת בא 76% מאנרגיה גרעינית ו 16% מהידרו (מים). בשוודיה: 45% גרעין, 44% מים. בארה"ב: 19% גרעין ו 7% מים.


למה בארה"ב אחוזי האנרגיה הנקייה קטנים כל כך ? התשובה ידועה: את האנרגיה הגרעינית הרגו הארגונים הירוקים שמנעו אישור תחנות כוח גרעיניות חדשות מאז 1976 וממשיכים להיאבק נגד אנרגיה גרעינית גם היום. גם סכרים הידרו-אלקטריים שנואים על הירוקים, בגלל הדאגה לדגים. לא רק שלא בונים סכרים חדשים בארה"ב, אלא שיש גם לחץ להתחיל להרוס סכרים קיימים, ולהשיב את הטבע לקדמותו.


הדבר לא מפתיע. הפליטות לא בראש הדאגות של הירוקים. הירוקים שונאים את התעשייה, את האנרגיה, את הטכנולוגיה ואת הקדמה. הם נאבקים בשיטתיות נגד כול אלה.


יעקב

תגובה 1:

תומר איסרוביץ אמר/ה...

"לא רק שלא בונים סכרים חדשים בארה"ב, אלא שיש גם לחץ להתחיל להרוס סכרים קיימים, ולהשיב את הטבע לקדמותו."
בערוץ דיסקוברי הציגו כיצד סכר הידרו אלקטררי באיזור הצפוני בארה"ב מושמד.
נאמת כי הסכר מייצר כמות המספיקה ל20,000 בתי אב בעיירות שבסביבה ועשה זאת כבר מעל 80 שנה.
הסכר לא נהרס משום שלא היה יעיל או שהטכנולוגיה התקדמה וניתן להחליפו על מנת לייצר פי 2 יותר אנרגיה אלה משום שלדגי הסלמון יש בעייה.

מה שהכי הטריד הוא שהסכר נהרס וזהו, מאיפה יגיע החשמל עכשיו? פשוט נהרס. למעשה, בוזבזה אנרגיה פוטנציאלית שהיתה יכולה להיות מופקת ללא תוספת עלות כספית (הסכר שילם על עצמו לפני עשרות שנים).