דפים

9 במרץ 2014

החדשות הטובות: רגישות האקלים נמוכה מאשר העריכו.


לאחרונה התפרסמו שני מחקרים בנושא "רגישות האקלים" – climate sensitivity. המושג הזה הוא מושג המפתח בנושא האקלים. המספר המבטא את הרגישות האקלימית מציין בכמה מעלות תעלה הטמפרטורה הממוצעת העולמית כתוצאה מהכפלת ריכוז הפד"ח באטמוספרה – מריכוז של 0.028% (הריכוז לפני העידן התעשייתי) ל 0.056% - הריכוז הצפוי בסביבות השנה 2100. (בקישור תמצאו מאמרים קודמים שלנו בנושא רגישות האקלים)

העוסקים ברגישות האקלים מסכימים שפד"ח (פחמן דו חמצני) הוא גז חממה, שעליית ריכוז הפד"ח נגרמת בין השאר על ידי בני אדם השורפים דלק פחמי, ויש לדבר השפעה מחממת על האקלים.  הם גם מסכימים שלפחות חלק (אף אחד לא יודע איזה חלק) מההתחממות הקלה שנצפתה במאה השנים האחרונות מקורה בפד"ח שבני אדם פלטו. השאלה הגדולה היא השאלה הכמותית: מה שיעור ההתחממות הנוספת הצפויה. התחממות קלה היא בהחלט לא בעייתית או הרת אסון, ועשויה אף להביא יותר תועלת מאשר נזק, השאלה היא מה הסכנה שההתחממות תהיה יותר גדולה?

בנושא זה התפרסמו שני מחקרים חדשים מהמחנה הספקני. שניהם מביאים חדשות טובות: הרגישות היא יותר נמוכה מאשר העריכו, ההתחממות הצפויה אינה נוראית כול כך, הדאגות האקלימיות מוגזמות.

המחקר הראשון הוא של הפיזיקאי והמתמטיקאי ניקולס לואיס (יחד עם מיכאל קרוק). הם סקרו את המחקרים המדעיים שהתפרסמו בירחונים המקצועיים, אותם מחקרים שסקר גם ה IPCC.  הרגישות האקלימית שה IPCC  מציין, (וכולם מציינים מאז דו"ח צ'רני ב 1979) היא 1.5-4.5 מעלות עם ערך אמצעי של 3 מעלות. הרגישות ניתנת לחישוב בשתי שיטות: אחת מסתמכת על חישובים פיסיקליים, תוך הסתמכות על נתוני הטמפרטורה וריכוז הפד"ח שנמדדו על כה. מספר מחקרים שנעשו על פי השיטה האמפירית הזו נתנו תוצאות יותר נמוכות מאשר חשבו – בסדר גודל של 1-2 מעלות (לא שלוש). השיטה השנייה היא שיטת המודלים האקלימיים. אלה נותנים את התוצאה היותר גבוהה, אך המודלים מבוססים על מספר הנחות שלא ניתן לאמת, והתוצאות שלהם לא אושרו על ידי המדידות האמפיריות עד כה. אדרבא, יש פער הולך וגדל בין תוצאות המודלים והמציאות – או הטמפרטורות שנמדדו. בסיכום למנהלים של ה IPCC  מסתמכים אך ורק על המודלים (עם רגישות גבוהה) ומתעלמים מהמחקרים האמפיריים שנסרקו בדו"ח המלא של ה IPCC, אך הועלמו בסיכום למנהלים. יש כאן שתי נקודות חשובות: 1. – החשוב ביותר – מחקרים אמפיריים מוצאים רגישות אקלימית נמוכה מאשר חשבו, כלומר – הבעיה האקלימית פחות מדאיגה. ו 2. – ה IPCC  נאמן לשליחותו להפצת ההיסטריה החממיסטית מעלים חדשות טובות אלה (ואת המחקרים עצמם שהוא מביא בדו"ח המדעי המלא) ומציין בסיכום המנהלים רק את הממצא המפחיד יותר, המשרת את המטרה של ההפחדה.

המחקר השני הוא מחקר שנעשה על ידי קבוצה של מדענים ומהנדסים יוצאי NASA , בפנסיה, בראשות ד"ר הרולד דוירון. הם חקרו באופן עצמאי את הנתונים והגיעו גם כן למסקנה שהרגישות האקלימית היא יותר נמוכה מאשר חשבו עד כה – כלומר מאשר 1.5-4.5 מעלות.

הם מצאו שההתחממות שנגרמה על ידי בני אדם AGW  -  - מאז 1850 היא לכול היותר 0.7 מעלות. ייתכן והתחממות קטנה נוספת התרחשה באותה תקופה בגלל התגברות פעילות השמש ו/או שינויים מחזוריים טבעיים אחרים. הם חישבו שהתחממות נוספת תתרחש אם האנושות תנצל (ותשרוף) את כול מרבצי הנפט, גז והפחם הקיימים – אך שיעור ההתחממות הנוספת הזו לא יכול להיות יותר מ 1.2 מעלות נוספות (מעל לטמפרטורה של היום). כלומר: בלתי אפשרי ששריפת דלקים פחמיים ופליטות הפד"ח יגרמו להתחממות בשיעור של יותר מ 1.2 מעלות, בעתיד.  (התחממות בשיעור כזה לא כול כך מדאיגה).

סיכום שלי: נראה שההתחממות הגלובאלית הצפויה רחוקה מלהיות האסון הנוראי שהחממיסטים ההיסטריים מתארים בזעקותיהם. לא שאני מאמין שמישהו יודע, בצורה טובה, מה היא הרגישות האקלימית האמתית. זה פשוט שהזועקים "געוואלד" אין להם שום בסיס מדעי להפחדה.


יעקב

אין תגובות: