דפים

25 במרץ 2014

"רק דברים הגיוניים"


לאחרונה היה ראיון ודו שיח משותף של מדען אקלים ספקן, ד"ר ג'ון קריסטי מאונ' אלבמה, ומדען חממיסט ידוע, פרופ'  קרי עמנואל מה  MIT (הכותרת מתוך דברי עמנואל). דוח שיח כזה נדיר בגלל שלרוב החממיסטים מסרבים להשתתף בוויכוח ציבורי עם ספקנים. נושא השיחה היה בעיקר – המלצות למדיניות אקלימית. הנה כאן הדו-שיח המוקלט וגם תמליל שלו. בהמשך כמה דברים, כפי שמדווחת ד"ר קורי. (את הדיון מנחה פרופס רוס רובטרס שיתארח בכנס החירות הישראלי ב-4.4.)

ג'ון קריסטי: "השאלה היא לא כול כך מדעית כמו מוסרית: האם טוב לשפר את רמת החיים של האנשים. היום, ובעתיד הנראה לעין, הרווחה אנושית תלויה באספקה של אנרגיה רבה במחיר בר השגה, וזה בא מפחם. הדבר יימשך ככה, לא חשוב מה נעשה. האם תוספת ה co2 (פד"ח) יגרום לבעיות אקלימיות? התצפיות אומרות שלא מתרחשים בינתיים דברים שלא התרחשו בעבר. השאלה היא האם אנחנו (המדע) מבינים מספיק את מערכת האקלים כדי לחזות את העתיד. נכון שישנה תעשייה רחבת היקף של מודלים אקלימיים שמצביעים על אפשרות לתוצאות מפחידות בעתיד. אבל המודלים אינם מצליחים לחזות את האקלים של היום והם אינם מאומתים (אמינים).

שריפת פחמן איננה סימן שאנו בני אדם רעים (מושחתים). ההיפך: שריפת הפחם מאפשרת קיום אנושי ברווחה."

קרי עמנואל: "באמצע המאה ה 19 גילה ג'ון טינדל שהפד"ח, המהווה פחות מ 1% מהאטמוספרה, הוא האחראי לספיגת קרינת החום. זמן קצר אחרי זה חישב המדען סוונטה אהרניוס שבזכות הפד"ח, המהווה 0.04% מהאטמוספרה, כדור הארץ מצוי בטמפרטורה הנוחה המוכרת לנו ואינו כולו גוש קרח. זה ידע מדעי פשוט שאינו שנוי במחלוקת. [הערה: עמנואל קצת מטעה. התרומה העיקרית להתחממות היא של אדי המים]. אם כמות כול כך קטנה של פד"ח היא שמאפשרת לנו לחיות על פני כדור הארץ,  אז רק טבעי שהכפלת הריכוז או שילושו טומן בחובו סיכון. יש סיכון לדורות הבאים, וההיגיון מחייב לטפל בסיכון זה בצורה רציונאלית [אמן!]. יש סיכונים שגודלם איננו ידוע בדיוק. יש סיכונים הן בפעולה והן בחוסר פעולה. זאת הבעיה המסובכת הניצבת בפנינו."
המנחה רוס רוברטס, בשאלת סיכום: "בואו נראה מה המשמעויות לגבי המדיניות. קרי אמר שיש סיכון קטן לתוצאה הרת אסון, לכן חייבים לפעול. זו לא רק שאלה מדעית, אלא גם פילוסופית, או, כמו שאמר קריסטי, מוסרית. סיכון קטן לתוצאה איומה, וצריך לעשות משהו עם זה. העמדה שלך, קריסטי, היא בערך: היה נהדר לו היה משהו שאפשר לעשות שגם יעבוד. אתה (קריסטי) אינך חושב שהסיכון גבוה, והסיכון הטמון בפתרונות עלול להיות יותר גבוה."

הסיכום של קריסטי: "הסיכון שמשהו גרוע יקרה אם נייקר את האנרגיה הוא ממשי, אנשים יסבלו, זה ידוע בוודאות. לכן אנו צריכים לחפש פתרונות אנרגיה שהינם ברי השגה (זולים) מבחינה כלכלית, שיאפשרו גישה לאנרגיה ולכן - לרווחה לעניים בכול העולם.  מה הפתרונות הזמינים מבחינה מעשית? הדבר הגדול שעונה לשאלה הוא אנרגיה גרעינית. צריכים לשנות את הגישה השלילית לאנרגיה הגרעינית."
הסיכום של קרי: "אני בעצם מסכים. זו תהיה טעות לעשות משהו שמגדיל את העוני בעולם. הרווחה הכלכלית קשורה בצריכת האנרגיה. לכן צריך לטפל בבעיה בשכל [אמן!]. אינני נמנה על המחנה שאומר שצריכים לחדול משימוש באנרגיה פחמית (פוסילית). הדבר בלתי אפשרי, שום אדם שפוי לא ידרוש זאת. צריך לעשות הרבה דברים קטנים, למשל – שיפור בידוד המבנים. זה גם חוסך אנרגיה וכסף. צריך לעבור, היכן שזה אפשרי ומעשי, לאנרגיות מתחדשות. אי אפשר לעשות הכול עם שמש ורוח, אבל להשתמש בזה במידת האפשר. אני גם תומך באנרגיה גרעינית – ומסתבך בצרות בגלל זה עם חברי. הגרעין מספק 80% מהחשמל בצרפת, אל תגידו אצלנו זה בלתי אפשרי. צריך גם לעבוד על פיתוח שיטות ללכידת הפד"ח וקבורתו. צריך לעשות דברים הגיוניים [אמן סלע!]."

מסכם אחד הקומנטרים באתר של ג'ודי קורי: "אמן אחי. אנו עדיין לא מסוגלים להיות חכמים או נבונים בטיפול בסיכון האקלימי. היינו מאד בלתי חכמים בניסיונות שלנו עד כה. צריכים לעצור, לקחת נשימה עמוקה, ולהודות במובן מאליו: כעת אנו עדיין לא מסוגלים לעשות שום דבר שתהיה לו השפעה של ממש על הסיכון האקלימי. "
סיכום שלי: אני מברך על שיש מדען חממיסט ידוע שקורא לפעולה רציונלית, במסגרת האפשרי בעולמנו המעשי.  חבל שקרי לא מרים קולו (כמו עמיתו, האבא של החממיסטים, ד"ר האנסן) נגד האיוולת והבזבוז של תחנות רוח והפאנלים הסולאריים הבלתי יעילים. חבל שההיסטריה החממיסטית גרמה למעשים מטורפים כמו שריפת המזון והיערות שלנו. חבל שמרבית המדענים החממיסטיים אינם מסתייגים (כמו קרי) מההיסטריה הבלתי רציונלית שגורמת נזק רב.

יעקב



אין תגובות: