1 באוגוסט 2014

לוחות סולאריים מזהמים.


וואישנגטון פוסט פרסם (לפני יותר מ 6 שנים) מאמר על הזיהום הסביבתי שנגרם בסין בתהליך ייצור לוחות השמש. למדתי משהו חדש (באיחור של 6 שנים) ממאמר זה. עד כה סברתי שלוחות השמש (הפאנלים הסולאריים) הם בלתי מזיקים. ידעתי וכתבתי שהם מפיקים מעט חשמל, והם יקרים, ולכן אין בהם הרבה תועלת, אבל חשבתי שלפחות הם לא מזיקים. טעיתי.

החומר הבסיסי ממנו עשויים כול הלוחות הוא פוליסיליקון. מסתבר (לי) שכדי לייצר טונה אחת של פוליסיליקון נוצרים 4 טון של פסולת של סיליקון-טטראכלוריד, חומר מזהם ומסוכן מאד לבריאות ולצמחייה. בארצות נורמאליות (מערביות) קיימת בקרה סביבתית ברמה סבירה, והמפעלים המייצרים פוליסיליקון נדרשים לטפל בפסולת הרעילה – לנטרל אותה או למחזר אותה. תהליך הנטרול והמחזור דורש הרבה השקעה ואנרגיה, והינו, לכן, יקר.
בשנים 2003-2008 נוצר ביקוש עצום ללוחות שמש עקב הסובסידיות הענקיות שהציעו ממשלות אירופה, ונוצר מרוץ בין הספקים מי יספיק להתקין לוחות הכי מהר, כדי ליהנות ממכרה הזהב של הסובסידיות. מחיר הפוליסיליקון קפץ מ 20 דולר לק"ג ל 300 דולר, והיה קשה להשיג את החומר. ממשלת סין קפצה על המציאה הגדולה, והקימה תוך זמן קצר 20 מפעלים חדשים, ענקיים, לייצור פוליסיליקון. (היא לא הקימה בעצמה אלא מימנה ועודדה חברות סיניות). כושר הייצור עלה מ 40 אלף טון ב 2008 ל כ 100 אלף טון (בטח יותר היום). כול המפעלים האלה הזדרזו להצטרף לחגיגה וליהנות מהרווחים המוגזמים (על חשבון משלם המיסים באירופה וארה"ב), וקיצרו פינות. הם לא התקינו את מתקני הנטרול והמחזור של הפסולת הרעילה. הם טענו שהם מאחסנים את הפסולת בשטח המפעל, לטיפול מאוחר יותר, אך בפועל השליכו את הפסולת בסביבה, בשדות של הכפרים מסביב למפעלים.

האוויר, האדמה והמים בכפרים אלה מזוהמים ופוגעים קשה בבריאות התושבים. ממשלת סין, שדאגה מראש להקים את המפעלים באזורים נידחים, רחוק ממרכזי האוכלוסייה, העלימה עיין מהזיהום הסביבתי הנוראי ומסבל התושבים ומתלונותיהם. (כביכול – למען המטרה הנעלה של הצלת כדור הארץ). [הערה: מאז חלק מהמפעלים פשטו את הרגל, ומצבורי הפסולת הרעילה נותרה בשטח ללא אבא].

זהו גם הסוד (או חלק מהסוד) של הירידה הגדולה במחיר הלוחות שהייתה בשנים האחרונות. הירידה הושגה, במידה רבה, על חשבון זיהום סביבתי איום של כפרי סין, כי הם חסכו את העלות של הטיפול בפסולת.
כבר כתבתי על המחיר האנרגטי הגבוה של תהליך ייצור הלוחות. מסתבר שיש גם מחיר סביבתי גבוה. מצב דומה יש גם עם תחנות הרוח. שאיש לא ישלה עצמו שאלפי טונות פלדה ובטון, אלפי ק"ג של מתכות נדירות, אלפי ק"מ של רשת כבלים אין להם עלות הן באנרגיה והן בנזק סביבתי ישיר. החסידים הירוקים אוהבים להלל ולשבח את האנרגיה של השמש והרוח שהיא חינמית, וגם נקייה. היא חינמית ונקייה רק אם אתה מתעלם מהמציאות, מהעלות הגבוהה והנזק הסביבתי שהם גרומים. היא חינמית ונקייה רק בתוך המערכת הסגורה והדמיונית של האמונות והאידיאולוגיות הירוקות. במציאות – אין ארוחות חינם.

לו רק הפיקו הלוחות כמויות משמעותיות של חשמל....

יעקב

אין תגובות: