27 באוגוסט 2014

אֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן: מה לומדים על התחממות גלובאלית בבית הספר

לקראת שנת הלימודים הבאה עלינו לטובה פורסם על ידי מרכז איין ראנד בישראל נייר ביקורת על ספר הלימוד בגאוגרפיה. במסגרת הביקורת נבחנו טעויות בספר הלימוד כמו גם העקרונות ביסוד התנועה האקולוגית ומוצגת הצעה לגישה חדשה ביחס להתמודדות עם אירועי אקלים מסוכנים.

מתוך הנייר: "כותבי הספר, המוגבלים בגישה רעיונית הרואה בארגון כלכלי ריכוזי את הפתרון לכל בעיה מתעלמים מן הניסיון ההיסטורי המדגים את ההצלחה האנושית בהתמודדות אתגרי הטבע ואסונות כגון הצפות מי ים, כפי שראינו במקרה של הפולדרים ההולנדיים, ההתמודדות עם מחלות ותפוצת מזיקים נשאים, כפי שעולה מסיפור ההצלחה של ה-DDT, וההישגים הטכנולוגיים העצומים שהובילו לשפע יותר גדול מאי פעם של ייצור מזון ויכולת להאכיל אוכלוסיות הולכות וגדולות באופן מיטבי. הבחירה לתאר בהגזמה רבה פגעי הצפות, מחלות, בצורות ומחסור כתוצאה מסוכנת של תהליך ההתחממות הגלובלית (המיוצגת בפועל בשינוי של פחות ממעלה צלזיוס בעשורים האחרונים) משרתת הצגת "צעדי חירום" והטלת משטר המוביל לצמצום הפעילות האנושית, אך הגבלה של פעילות זאת ופגיעה בשימושי האנרגיה הזמינה והיעילה עלולה לפגוע קשות בהישגים שהובילו את המין האנושי מתוחלת חיים של כ- 30 שנה לכ-80 שנה במעט יותר ממאה שנים."

הנייר מתייחס גם לאופן בו בחרו במערכת החינוך בישראל להתמודד עם הסוגייה של שינויי אקלים: "מחויבותה של מערכת החינוך היא להקנות לתלמידיה ידע מהימן שאינו מוטה אינטרסים זרים, ולא להסתמך באופן כמעט בלעדי על מידע שהופק מטעם גורמים כאלו, או על סרטו התעמולתי ורצוף ההטעיות של אל-גור. סרט שהטעויות בו הובילו גם לפסיקת בית המשפט הבריטי כי יש להגביל את הצגתו בבתי הספר. 
נראה שאת הבירור המדעי המאוזן והבחינה של דרכי ההתמודדות עם הסיכונים הסביבתיים הפוטנציאלים העדיפו כותבי הספר להקריב לטובת קונפורמיות, הפחדה, והטפה פוליטית. אם אמנם תצלח דרך זאת עלולים התלמידים הצעירים לשלם בהמשך חייהם מחירים כלכליים כבדים ואף לסכן חיי אדם בניסיון להתמודד עם אתגרי העתיד."

אחד מחוקרי האקלים הבכירים בישראל שקרא את הנייר לא הופתע אך מציע פרשנות המקלה על משרד החינוך: "הביקורת יפה ומנומקת העניין הוא שהמקום בו הדברים אמורים לזכות לדיון הוא בקהילה המדעית ולא במשרד החינוך. משרד החינוך מתייחס אל מה שנכתב בפורומים מדעיים כאמת. הוא לא אשם שהענף המדעי של שינויי אקלים כה מוטה ורקוב והגיוני שהוא ישקף את הדעה הרווחת במדע בכל תחום נלמד מתוך הנחה שהדעה  הרווחת התקבלה מתוך  תצפיות וויכוח מדעי טהור ולא מתוך אמונה ואידאולוגיה וטאטוא עובדות שאינן מתיישבות עימן."

לעיון בנייר בסלייד שר כאן (הקישו על אייקון ארבעת החיצים בתחתית המסמך)


2 comments:

זאב אמר/ה...

נושא ההתחממות הגלובאלית ובמיוחד תרומת האדם לה, הפכו לשדה קרב פוליטי שמעורבים בו לעומק אנשי מדע. זה כשלעצמו מהווה חדשות רעות מאד לכל מי שרואה במדע את אחד ממנועי הצמיחה של האנושות בשטחים שונים ורבים. חשוב מאד ללמד צעירים את הנתונים המדעיים בתחום חשוב מאד זה אך זה מחייב את האחראים על הלימוד (משרד החינוך, ראשי האקדמיה) לעמוד על המשמר בפני חדירת הפוליטיזציה לחומר הנלמד. על כן, חובה, שאי אפשר להגזים בחשיבותה היא לבקר את החומר המוגש לתלמידים במימד המדעי כדי להשאירו במימד זה, אובייקטיבי ונטול פניות לחלוטין ממש כמתחייב מהרעיון והערך המדעי. לכן יש מקום לביקורת חריפה על משרד החינוך בהקשר לחומר שהוגש לתלמידים בנושא ההתחממות הגלובאלית ומקום פעילות האדם בתופעה זאת ומבורכת היוזמה להכין חוברת המציגה גישה מאזנת. אם חוברת זאת תוגש גם היא לתלמידים היא תעניק להם ערך חשוב מאד לא רק של "כל האמת" אלא גם של התייחסות ערכית וראויה יותר למדעי הטבע.

יעקב אמר/ה...

ה IPCC הוא גוף של האו"מ שנועד לקדם את "המודעות לסכנות האקלים" דהיינו את ההפחדה האקלימית. הוא גוף מוטה ולא אובייקטיבי. בכול זאת הוא נחשב לאמת "זהב" מקובלת.

הצרה עם ספר הלימוד של משרד החינוך היא שהוא מציג עמדות עוד יותר קיצוניות מה IPCC, ומציג כעובדות דברים שאפילו ה IPCC לא טוען. הוא מסלף אפילו את ה IPCC.

הספר הזה הוא קיצוני וחד צדדי בצורה מוגזמת. הוא בעצם ספר תעמולה של אקטיביסטים קיצוניים ולא ספר לימוד של "הזרם המרכזי". (הזרם המרכזי בעצמו נוטה להגזים את ההפחדה האקלימית).