וואינט
מפרסם כתבה (מרויטרס) על
השימוש המבורך והנהדר באנרגיית שמש בעזה. חסן אבו נאדה, חקלאי ברצועת עזה, התקין
מערכת סולארית בעלות 30 אלף דולר, כדי לספק את צרכי החשמל שלו, בעיקר להפעיל
משאבות להשקייה בשדותיו.
עזה סובלת ממחסור חמור בחשמל. רוב החשמל מסופק על ידי ישראל, והיא לא
תמיד סדירה, מסיבות מובנות – ביניהם הסירוב של העזתים לשלם. תחנת הכוח בעזה פועלת
על סולר, הדלק הכי יקר והכי מזהם. יש בעזה גם מחסור בדלק (גם מסיבות פוליטיות),
ומחירו גבוה, וגם בעיות תחזוקה בתחנת הכוח. שורה תחתונה: יש הפסקות חשמל כל הזמן –
אספקת החשמל היא רק 8 עד 16 שעות ביממה.
בתנאים אלה – חשמל סולארי יכול לעזור. חשמל מהשמש זמין במרבית הימים,
בשעות היום. הדבר שימושי – למשל לבתי הספר ולמפעלים או בתי מלאכה שפעילים בשעות
היום. הוא שימושי גם לשאיבת מים לבתים ולהשקיה, שניתן לעשותה לסירוגין (כאשר יש
חשמל).
אבל, שלא יספרו לכם סיפורי בדים על חקלאי שרכש מערכת סולארית ב 30 אלף
דולר. אין דבר כזה. המערכות הסולאריות שמותקנות בעזה מותקנות על ידי ארגונים
אידאולוגיים, כמו גרינפיס, או האו"מ, מסיבות אידאולוגיות, ובמימון שלהם
(מימון חיצוני). עזתי – אם נותנים לו לוחות שמש בחינם (על חשבון
הברון, לפעמים
הברון מהאו"מ, לפעמים
מקטאר), ייקח את הלוחות.
בטח ייקח.
אבל
שעזתי עני יקנה לוחות ב 30 אלף דולר – מהכסף שאין לו? אל תאמינו.
לוחות השמש הם באמת מועילים בעזה (בייחוד אם מישהו אחר משלם עבורן). יותר
מועיל וזול בהרבה היה לקבל אספקת חשמל סדירה, ,24/7 מישראל – אבל זה נוגד את
"המטרות הלאומיות" שלהם (סירובם לחיות בשלום עם ישראל). פתרון אחר היה
יכול להיות לבנות תחנת כוח נורמלית (על גז) ברפיח, בצד המצרי – אבל – גם עם מצריים
יש לעזתים "בעיות" (בעלות גוון פוליטי-אידאולוגי).
אז, בתנאים (פוליטיים) אלה, יותר טוב לוחות שמש מכלום.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה