כתבנו
בעבר על ההצעות (הבלתי
מעשיות) לקבור את
הפד"ח הנוצר בתחנות הכוח,
מתחת לאדמה. הרעיון – ששמו הרשמי הוא CCS - (carbon capture and sequestration). חסידים ירוקים שלא איבדו לגמרי את הקשר עם המציאות, מבינים שאין
שום אפשרות לספק את צרכי החשמל של האנושות ללא מקורות אנרגיה פחמיים (פחם, גז
ונפט). לכן – כדי להשיג את היעד הנכסף (ההכרחי ודחוף, לדעתם, כדי להציל את כדור
הארץ) – של צמצום הפליטות ב 100% או ב 80% (עד 2040, או עד 2050), הם תלו תקוות
ברעיון של קבורת הפד"ח. כלומר: אנו נמשיך לשרוף, בלית ברירה, דלק פחמי, אבל
את הפד"ח שנוצר נלכוד ונדחוף למעמקי האדמה, כדי שלא יפלט לאטמוספרה, ולא
יגדיל את ריכוז לגזי החממה שבה.
בריטניה מודאגת אקלים, כמו כולם. הם לא רק "הכריזו" על
יעדים יפים, אלא חוקקו חוק של ממש, (חוק שינוי האקלים משנת 2008) המחייב צמצום
הפליטות ב 80% עד 2050. כיצד משיגים יעד נהדר ופנטסטי זה (דמיוני), כיצד אפשר לציית
לחוק? כיצד גורמים לאקלים לציית לחוק?
אחד הרכיבים העיקריים בתכנית הבריטית היה ה CCS (קבורת הפד"ח). ממשלת
בריטניה הקציבה מיליארד ליש"ט למי שיצליח לפתח את השיטה הזו ולהוכיח את
היתכנותה. הקציבה על הנייר, בעבר.
כעת הודיעה ממשלת בריטניה על ביטול
המימון של מיליארד ליש"ט לפרויקטים של CCS. ממשלת בריטניה השתכנעה, כנראה, שהטכנולוגיה
הזו אינה מעשית. שני מפעלים שונים שבדקו את הנושא וערכו מחקרים ובדיקות היתכנות
(על גבי נייר בלבד), כנראה יפסיקו את הנושא, לאחר ביטול התקצוב הממשלתי.
הארגונים הירוקים מקטרים
שביטול התקציב יפגע קשות
בסיכויים לעמוד ביעדים של הפליטות. זה, כמובן לא נכון. כי לא חשוב כמה כסף אתה
שופך על משהו שלא יכול לעבוד – הוא לא יעבוד. זה לא היעדר הכסף שמונע מהרעיון של ה
CCS לעבוד – אלו הם
חוקי הפיסיקה. ביטול התקציב רק
מונע בזבוז כסף לריק.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה