דפים

2 בדצמבר 2020

האקלים והגרעין

יש קבוצה של חסידי האנרגיה הגרעינית שמנסים לקדם את הגרעין אגב הסיפור של שינויי האקלים. עם הקבוצה הזו נמנים פרופ' יוני דובי , , גיא מור,  מיכאל  שלנברגר  ורבים אחרים. טענתם היא בערך זו: מאחר ויש בעיה עם שינויי אקלים הנגרמים מגזי החממה הנפלטים משריפת דלק פוסילי (פחם, נפט וגז), ומאחר ודחוף להקטין את הפליטות ולמצוא מקור אנרגיה חלופי, ומאחר ואנו צורכים כמויות אנרגיה אדירות שהשמש והרוח אינם מסוגלים לספק - עלינו לעבור לאנרגיה גרעינית. למזלנו האנרגיה הגרעינית זמינה, בשלה, יש עימה ניסיון, היא מסוגלת לספק אנרגיה בכמויות גדולות, והיא גם נקייה וחופשית לחלוטין מפליטות, וגם בטוחה יותר מאנרגיה פוסילית. יש יותר מ 50 שנה של ניסיון באנרגיה גרעינית והיו מעט מאד תאונות (למעשה רק 3) ומספר ההרוגים זעיר, קטן בהרבה מאשר מספר ההרוגים בתאונות הקשורות לאנרגיה הפוסילית המתרחשות כול הזמן.  אז - קדימה! - אנרגיה גרעינית היא הישועה.

דעתי קצת שונה. נכון - האנרגיה הגרעינית הוא מקור האנרגיה היחיד הידוע לנו כעת שמסוגל לספק את הצרכים הגדולים שלנו, מלבד האנרגיה הפוסילית שמספקת כעת כ 85% מהאנרגיה. אנרגיה מתחדשת (שמש ורוח) אינם מסוגלים לספק את צרכינו ואף גורמים בנזקים סביבתיים. אבל האנרגיה הגרעינית אינה חפה מבעיות קשות משלה, היא לא יוצרת פליטות גזי חממה וגם לא זיהום אוויר אבל היא יוצרת קרינה רדיואקטיבית. התמונה הוורודה שחסידיה מנסים להציג אינה מדויקת. אנסה להסביר, אתחיל בסקירה קצרה של התחנות הגרעיניות הקיימות.

בניית תחנות כוח גרעיניות החלה בסוף שנות ה 1950 ונמשכה במרץ עד בערך 1990. התחנות התחילו בארה"ב, ונבנו בהמשך על ידי כול המעצמות הגרעיניות (ארה"ב, ברה"מ, בריטניה וצרפת, ואח"כ סין והודו). הסיבה פשוטה: המעצמות הגרעיניות שלטו בטכנולוגיה להעשרת אורניום לייצור דלק גרעיני. תחנות כוח נבנו גם בארצות אחרות - בסיוע המעצמות. נבנו בארצות אירופה המערבית (גרמניה, איטליה, שוויץ, שבדיה). רוסיה בנתה כורים גם במזרח אירופה - פולין, צ'כיה, הונגריה ועוד. כורים נבנו גם ביפן, דרום קוריאה וטאיוון. הארצות האלה קיבלו דלק מהמעצמות הגרעיניות. רוב הדלק היום מקורו בפירוק פצצות אטום שהתיישנו ופג תוקפן, חלקו מהעשרת אורניום. בס"ה נבנו בעולם כ 500 תחנות כוח גרעיניות מהן פועלות היום כ 450. הן מספקות כ 10% מהחשמל. (שימו לב: החשמל מהווה רק כ ⅓ מהאנרגיה הנצרכת, ככה שהגרעין מספק כ 3-4% מצריכת האנרגיה הכוללת בעולם).

עד כה היו שלוש תאונות בתחנות כוח גרעיניות, הראשונה בטרי-מייל-איילנד בארה"ב ב 1979 (ללא קורבנות), בצ'רנוביל, אוקראינה ב 1986 ובפוקושימה יפן, ב 2011. אבל, עוד לפני שהתאונות התרחשו קמה תנועת התנגדות גדולה לנשק גרעיני וגם לתחנות כוח גרעיניות, בגלל הסכנה של הקרינה הרדיואקטיבית.

תחנת הכוח בצ'רנוביל לאחר התאונה (ויקיפדיה).

 


הבניה הסדירה של תחנות כוח גרעיניות נפסקה למעשה בסביבות 1990, כעת הבנייה היא בטפטוף, קצת פה, קצת שם, בעיקר בסין. ביפן היו 54 תחנות כוח גרעיניות שסיפקו כ 30% מהחשמל, אך לאחר פוקושימה כולן נסגרו לביקורת, מאז נפתחו מחדש רק 5.

הרבה מדינות החליטו לא לבנות תחנות גרעיניות חדשות ולסגור בהדרגה את התחנות הקיימות. תחנות הכוח הקיימות ברובן כבר ישנות, והן ייסגרו בכול מקרה במרוצת 20 השנים הבאות - מחמת בלאי והתיישנות ומסיבות כלכליות. האנרגיה הגרעינית נמצאת היום בדעיכה. התחנות בטכנולוגיה של היום הן מאד גדולות, יקרות, מסורבלות  ומסובכות. תהליך אישורן יכול להימשך 10-15 שנה, והבנייה עוד כזמן הזה לפחות. החברות המסוגלות לבנות היום כורים הן מעטות, וכושר הייצור מאד מוגבל. ההתנגדות הציבורית לבניה של תחנות כוח גרעיניות היא עצומה.

כאן מגיעים לבעיה המרכזית - שחסידי האנרגיה הגרעינית לא כול כך אוהבים לדבר עליה: הקרינה הרדיואקטיבית. הדלק של הכור הגרעיני לחשמל הוא אורנים מעושר, מעושר הרבה פחות מהחומר ממנו עושים פצצות אטום (הרבה פחות מסוכן), אבל עדיין רדיואקטיבי. וגם שארית הדלק (אחרי ניצולו) - כלומר הפסולת של התחנה, היא רדיואקטיבית. קרינה רדיואקטיבית היא מסוכנת. היא פוגעת בתאי גופנו מבלי שאנו נרגיש בכך, ויכולה לגרום לסרטן שיתגלה רק שנים אחרי החשיפה לקרינה. אומנם ההפחדה מפני הקרינה היא מוגזמת, וקרינה בעוצמה נמוכה כנראה לא כול כך מזיקה, אבל אין ספק שקרינה חזקה, כמו זו הקורנת מהדלק הגרעיני ומהפסולת של התחנה, כן מזיקה. אנו לא יודעים בדיוק את הסף התחתון של העוצמה בו הקרינה חדלה להזיק. הנזק מקרינה מצטבר, הוא לא חד פעמי - מצטבר ככול שאתה נחשף זמן ארוך יותר או פעמים רבות יותר. בתהליך נכון ותקין של בניהוהפעלה של תחנת כוח אין בני אדם נחשפים לקרינה, לא בעת ייצור הדלק ולא בעת הפעלת התחנה או פינוי הפסולת. אולם תקלות ותאונות מתרחשות (גם אם לעיתים רחוקות), וחשיפה לקרינה או פיזור חומר רדיואקטיבי בסביבה היא סכנה מוחשית וברורה.

התכונה הגרועה ביותר של הקרינה הרדיואקטיבית היא שאנו לא יודעים לנטרל אותה, אנו לא שולטים בה. אנו יודעים לייצר חומר רדיואקטיבי מרוכז, שהוא הדלק של התחנות - אבל החומר ממשיך להקרין, ואנו לא יודעים להפסיק זאת. עוצמת הקרינה דועכת באופן טבעי עם הזמן - אבל החומר נשאר רדיואקטיבי עשרות, מאות או אלפי שנים (תלוי בחומר).  ככול שיהיו יותר תחנות כוח גרעיניות ונייצר יותר דלק עבורן, ומצטברת יותר פסולת - תהיה כמות גדולה יותר של חומר רדיואקטיבי בעולם ותגדל הסכנה לתאונות ותקלות ולפיזר חומר רדיואקטיבי וקרינה מסוכנת בסביבה.

בתאונות שהיו בצ'רנוביל ובפוקושימה התפזרה כמות ניכרת של חומר רדיואקטיבי, מליבת התחנה, לסביבה, ונוצרו שטחים גדולים בהם רמת הקרינה גבוהה מהמותרת לבני האדם. עשרות אלפי בני אדם פונו בחיפזון משטחים אלה, והשטחים נסגרו, ויהיו בלתי שמישים לבני אדם לעשרות או מאות שנים. אנו לא יודעים לנקות את השטח מהחומרים הרדיואקטיביים, כלומר - מהקרינה. אמנם מספר ההרוגים בתאונות אלה היה קטן מאוד, אבל מוות זה לא הנזק היחידי. מספר המתים היה קטן כי עשרות או אפילו מאות אלפי תושבים פונו (לנצח) מבתיהם, בדיוק כדי למנוע מקרי מוות. שטחים מזוהמים וסגורים לנצח הם נזק גדול. אנו לא יכולים או צריכים להסתכן ביצירת עוד ועוד שטחים מזוהמים סגורים.

בנושא היתכנות - בואו נעשה חשבון קטן: כ 450 תחנות הכוח הקיימות מספקות כ 10% מצריכת החשמל בעולם. כדי לספק את כול צריכת החשמל צריכים כ 5000 תחנות כוח… וחשמל מייצג רק כ ⅓ מצריכת האנרגיה. ובעתיד צריכת החשמל תגדל עוד… אז צריך יותר מ 5000. אם יפזרו 5000 תחנות כוח גרעיניות בכול העולם, כולל אפריקה, דרום אמריקה ואסיה, בארצות לא מפותחות ולא יציבות - הסבירות לתאונה ושחרור חומרים רדיואקטיביים גדלה בהרבה (פי 10?). בצ'רנוביל, ב 1986, התאמצו הרוסים וסתמו את החור בכור שהתפוצץ במחיר הקרבת חיילים, וחסמו את התפזרות החומרים המסוכנים. הסכנה היא שבארצות אחרות פשוט ינטשו את התחנה ויברחו והחומרים ייפלטו במשך זמן רב לסביבה. מלבד הסכנה של תקלה טכנית, או רעידת אדמה או צונאמי או פגיעה מלחמתית ישנה גם בעיה של טרוריסטים, העלולים לפוצץ תחנה בכוונה (דעא"ש).

לא, אנו לא רוצים שיהיו 5000 תחנות כוח גרעיניות מפוזרות בכול העולם.

כמה זמן ייקח לבנות 5000 תחנות? ה 500 שנבנו  עד כה - לקח כ 30 שנה לבנותן. אז ה 5000 ייקח אולי 300 שנה? העסק לא מעשי.

עוד אומרים חסידי הגרעין - אנו נתקדם, נבנה בעתיד תחנות יותר משוכללות ויותר טובות ויותר בטוחות, נבנה תחנות מבוססות על תוריום, נבנה תחנות קטנות מודולריות בייצור טרומי… נבנה ככה וככה, ניסים ונפלאות. (וגם היתוך גרעיני, כמו על השמש). בסדר, המדע והטכנולוגיה מתקדמים, סביר שגם התחנות הגרעיניות ישתכללו (הם לא עברו שיכלול עקרוני עד כה מאז החלה בנייתן בשנות ה 1960). אבל תהליך השכלול הוא ארוך. צריך לתכנן, לבנות אב טיפוס, להפעיל לפתור בעיות בלתי צפויות, להסיק לקחים… זה תהליך של עשרות שנים לפחות. ייתכן בהחלט שבעתיד יפתחו תחנות כוח גרעיניות יותר טובות. צריך לעבוד על זה, אבל זה לא קיים היום.

אז אנרגיה גרעינית איננה הישועה המידית. היא לא תציל אותנו מההתחממות הנוראית. נכון, זה מקור האנרגיה היחיד הידוע לנו כעת מלבד הפוסילי. נכון - אנו זקוקים נואשות לכמויות אדירות של אנרגיה - כול הציוויליזציה והקיום האנושי תלוים בזה. ואנו צריכים לחקור ולפתח ולשכלל כול דבר העשוי לספק אנרגיה - כלומר, כמובן, גם אנרגיה גרעינית.

אבל בואו לא נערבב שמחה בשמחה - זה לא קשור לאקלים ולהפחדה האקלימית הנוראית. זה לא רלוונטי בהקשר האקלימי. זה נושא נפרד. לא צריך להגיד "ההתחממות הגלובאלית מאיימת בהכחדת האנושות, אנרגיה מתחדשת לא טובה מספיק (היא אשליה) אז בואו נעבור לאנרגיה גרעינית". נכון - אנרגיה מתחדשת אינה מסוגלת לספק צרכינו, בלי קשר לאנרגיה גרעינית. גם אנרגיה גרעינית לא מעשית בלוח הזמנים של ההפחדה האקלימית, וגם יש בה סיכונים אחרים, היא אינה חפה מבעיות. אנו נחקור ונעבור לשימוש באנרגיה גרעינית כאשר תפותח טכנולוגיה טובה ומועילה, אבל לא בחיפזון ולא בגלל לחץ אקלימי. לדעתי האישית לא צריך כעת לבנות תחנות כוח גרעיניות, מהסוג הידוע היום, בכמויות גדולות. עדיף להמשיך בינתיים להפיק את האנרגיה שלנו ממקורות פוסיליים תוך שכלול ושיפור תחנות כוח פוסיליות.

 

יעקב

 

נ.ב. אל תגידו "אנרגיה של העתיד".  יש לי אלרגיה לאלו שטוענים שהם יודעים את העתיד.

בהמשך הפוסט "האנרגיה של העתיד 3" שהתפרסם באתר לאחר כתיבת הדברים שלמעלה, אני רוצה להוסיף התגובה הבאה.

כותב גיא מור: "הסיבה לכל הרגולציות שתכף נראה היא הפחד הלא רציונאלי שלנו מאנרגיה גרעינית. החיבור של קונוטציות לנשק צבאי עם המיסטיקה סביב פיזיקה גרעינית – יוצר הטיה לא רציונאלית."

מר גיא מור, תעזוב את הטענות הפסיאודו פסיכולוגיות בגרוש מהסוג "פחד לא רציונאלי", טענות חסרות ערך. הפחד הוא אמתי ומוצדק.  הקרינה הרדיואקטיבית מסוכנת ומצטברת ואנו לא יודעים לנטרל אותה. עובדה. אתה וחסידים אחרים מעדיפים להתעלם מזה. זו גם הסיבה לרגולציה שהיא לרוב מוצדקת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  

אין תגובות: