דפים

6 בדצמבר 2020

על ירידה בכמות המשקעים בישראל, ותהליך המידבור.

פרופ' מיכה קליין

כאשר אנו עוסקים בכמויות המשקעים העתידיות הישראל ובאגן ההיקוות של הכנרת בפרט, יש להבחין בין המדוד עד כה לבין החזוי לפי משאלות הלב של הכותב.
במאמר של ד"ר שקדי ובתגובות של שחם ושל ד"ר מרקל ( אקולוגיה וסביבה 2019) יש התייחסות אל שינוי אקלימי והשפעותיו כאילו מדובר בעובדה המובנת מאליה
.
דוגמאות:
ד"ר שקדי: "להבנתי, הסיבה המרכזית לצורך בתכנון היא ההכרה שהעדויות ההידרולוגיות מעידות על ירידה מהותית בשפע המים באגן הכינרת
";
שחם: "להיערך להתמעטות הדרגתית בכמויות המים באגן הכינרת בעקבות שינוי האקלים
",
ד"ר מרקל: "שינוי האקלים מתבטא במגמה רב-שנתית ברורה של פחיתה במשקעים הטבעיים בצפון ישראל
". 

אני רוצה לחלוק על דבריהם:
בדו"ח השירות המטאורולוגי משנת 2014 נכתב: "לא נצפה שינוי מהותי בכמויות המשקעים והחלוקה העונתית שלהן מראשית שנות ה-20 של המאה הקודמת ועד היום".
בדו"ח השירות המטאורולוגי משנת 2015 מובא גרף  ,איור 1, המציג את כמות המשקעים השנתית הממוצעת לשלוש תקופות של 30 שנה. באיור 2 מתוך אותו דוח  הקו האדום המלא מייצג ממוצע רץ  של 15 שנה, לכמות המשקעים.

איור 1. נראה כי הממוצע לשלושת התקופות המוצגות זהה 515 מ"מ/שנה.

איור 2. לא ניראה שום שינוי בכמות המשקעים בשנים 1920-2014.

גם עיון בדו"ח השירות ההידרולוגי משנת 2017 (איור 3) מראה את אינדקס הבצורת בשקלול ארצי משנת 1922 ועד 2016. אומנם נראה כי בעשור האחרון יש יותר אינדקס שלילי, אך לאורך כל התקופה לא ניתן לראות מגמה של עלייה או ירידה.

איור 3. אינדקס הבצורת בשקלול ארצי. 

במחקר מקיף של מורין, אנזל, ריב וגבריאלי (2019) מצאו החוקרים כי כמות המשקעים הקטנה בישראל בשנים האחרונות לא חריגה לעומת הממוצע באלפי השנים האחרונות.


מדידות טמפרטורה ומשקעים. השרות המטאורולוגי הישראלי.

הגוף היחיד בישראל המשמש בנק נתונים למדידות אקלימיות הוא השרות המטאורולוגי. כאן יצגו רק נתוני המשקעים.  

מדידות השרות המטאורולוגי, דווח 2019:

נתוני הדיווח הם לאחר שעברו תהליך "תיקון" בלשון הדיווח, הומוגניזציה.

ביחס למשקעים (שם עמוד11 מודגש ובאותיות גדולות)



אך עיון מדוקדק באותו דווח עצמו מראה כי כותבי הדיווח מזהירים מפני אי דיוק בנתונים.

אני מביא כאן את הקטעים האחרונים בנספח ב' של הדיווח.

 

"יחד עם זאת, גם מודלים אזוריים אלו הם ברזולוציה מרחבית גסה מדי לצורך הדמיה ראויה של מזג האוויר בארץ.בין השאר הם לא מצליחים לתאר כהלכה את ערכי הטמפרטורה האבסולוטית בארץ וכן אינם מצליחים לתאר כראוי את כמויות המשקעים השונות. (לדוגמא: כמות המשקעים השנתית באזור ירושלים במודלים אלו נמוכה במאות מ"מ מערכה בפועל) למעשה, קיים פער בין האקלים, כפי שבא לידי ביטוי במודלים אלו, לבין הערכים שנמדדו בפועל בעיקר עבור הגשם.

יחד עם זאת, כדאי להתייחס בזהירות לתחזיות המתקבלות מיישום תהליך תיקון סטטיסטי זה. כפי שצוין, למודלים האקלימיים הללו יש מגבלות המקשות על תיאור/מידול האקלים האמתי. בין אם בשל הרזולוציה המרחבית הגסה ובין בשל תיאור לא מדויק של תהליכים פיזיקליים תת- סריגיים ) פרמטריזציות.( “קושי בשחזור העבר ראוי שיעלה את הספק לגבי יכולתם לתיאור נכון של העתיד.

אנו תקווה כי בשנים הקרובות יתאפשר לבצע הרצות של מודלים אקלימיים אזוריים ברזוטלוציה גבוהה (מסדר גודל של 10 ק"מ) על בסיס הדור החדש של המודלים האקלימיים הגלובליים (6 CMIP) וכך ניתן יהיה לצמצם את אי ההתאמה בין אקלים המודלים לאקלים הפועל".

אין ספק כי כותבי הדווח יודעים כי הדווח לוקה, ואף על פי כן מדגישים את הקטעים שמתאימים לאג'נדת ההתחממות.
את דוחות השרות ניתן לבדוק רק בהשוואה של דוחות בין שנים שונות, ביחס למשקעים.

בדוח משנת 2015, המשווה שלוש תקופות של 30 שנה 1920-1950,1950-1980,1980- 2010  נכתב :"ניתן לראות שאין כל הבדל ממשי בין ממוצעי שלש התקופות". (איור 1 )

 

לעומת זאת בדוח משנת 2019 לאחר תהליך התיקון כתוב:

"בשלושים השנים האחרונות ישנה מגמת הפחתה בכמות המשקעים הכללית. בחינת הממוצע הכלל ארצי מראה מגמת ירידה בשלושים השנים האחרונות של כ- 25 מ"מ/עשור".

 

ירידה של 25 מ"מ/עשור היא ירידה של 75 מ"מ לתקופה המדוברת 

 

מה נכון, אין שינוי או יש הפחתה?

 

על נושא המידבור "המתקרב" כתב ד"ר נעם חלפון בבלוג הירוק בתאריך 20.12.2010.( כיום נעם חוקר בשרות המטאורולגי). עבודת הדוקטורט של ד"ר נעם חלפון, עסקה בשינוי בכמויות המשקעים בישראל. בסיכום העבודה המסקנה היא כי עד שנת 2009 לא נמדדה שום מגמת של  ירידה בכמות המשקעים בישראל.

 

לסיכום

כל  הדוברים והכותבים על  ירידה בכמות המשקעים בישראל ועל תהליך המידבור, ואלה שעוסקים בקבלת החלטות על משבר האקלים בישראל, אנא לימדו את הנתונים שמספק הגוף הרשמי של המדינה בשרות המטאורולוגי. בעיקר נא לשים לב האם הנתונים הם נתוני גלם ראשוניים או לאחר שעברו "תיקון" ואז יש כבר נגיעה של דעת מוקדמת שייתכן ומושפעת מאג'נה מסויימת.

מקורות

סיכום עונת הגשמים 2016/2017 ומאפייניה ההידרולוגיים העיקריים. המחלקה למים עיליים והידרומטאורולוגיה, השירות ההידרולוגי. דו"ח2017/01 , ירושלים, ISSN-0333-5127.

שינויים אקלימיים בישראל. ממצאי השירות המטאורולוגי. 2015.

דו"ח השרות המטאורולוגי. 2014.

Morin E, Ryb T, Gavrieli I, and Enzel Y. 2019. Mean, variance, and trends of Levant precipitation over the past 4500 years from reconstructed Dead Sea levels and stochastic modeling. Quaternary Research 91(2): 751-767.

 

 

  

2 comments:

Prof. Micah Leshem אמר/ה...

תודה, מיכה. מה ההצדקה או הרציונל ל"תיקון" שנעשה ע"פ הגורמים/חוקרים שעשו זאת?

מיכה קליין אמר/ה...

מיכה שלום , אני מזכיר בכתבה את דווח שנת 2019. באותו דווח בנספח א שם עמוד 17 השרות המטאורולוגי מנסה לכתוב מהו הרציונאל אך בפועל שולח למאמר שנכתב. בטענה העיקרית כמו בתיקון של נתונים היא שינוי המיכשור,שינוי במיקום, שינוי בשעת המדידה ועוד ועוד.