דפים

23 במרץ 2011

סגירת כור גרעיני בניו יורק.



"אינדיאן פוינט" היא תחנת כוח גרעינית היושבת על הגדה המזרחית של נהר ההאדסון, כ 60 ק"מ מצפון לעיר ניו יורק. היא מפיקה כ 2000 מגאווט חשמל ומספקת כ 30% מהחשמל לעיר ניו יורק והסביבה.
בתחנה שני כורים שהחלו לפעול ב 1974 ו 1976. רישיון ההפעלה המקורי, שניתן ל 40 שנה עומד לפוג ב 2013 ו 2015.
מושל מדינת ניו יורק, אנדריו קומו, דורש שהרשיון לא יחודש והכורים ייסגרו. אביו, שהיה בעבר מושל גם כן, כבר דרש בזמנו לסגור את התחנה. הטענות שלהם כבדות משקל. התחנה קרובה מדי למרכז אוכלוסין אדיר – ניו יורק. אם חלילה תתרחש תקלה ויהיה צורך לפנות אנשים מאזור של נניח – 20 ק"מ (כמו בפוקושימה) לא ניתן יהיה לבצע את הפינוי, כי באזור גרים יותר מדי אנשים. אם תהיה דליפה רדיואקטיבית היא עלולה לפגוע בריכוזי האוכלוסייה שמסביב.

יש הרבה הגיון בדרישה. רצוי לבנות תחנות כוח גרעיניות רחוק מריכוזי אוכלוסיה. רצוי גם לחדש תחנות, לבנות תחנות חדשות, עם אמצעי מיגון משופרים, ולא להתמיד לנצח בהפעלת תחנות ישנות.
הבעיה היא שאין מקורות חשמל אלטרנטיביים, זמינים. אם יסגרו את אינדיאן פוינט (כמו את וורמונט יאנקיי) יישבו תושבי ניו יורק בחושך.

הארגונים הירוקים בולמים כול עבודת פיתוח של מקורות אנרגיה חדשים (מלבד רוח ושמש, שאינם מפיקים אנרגיה של ממש). כך נבלמה תעשיית הכורים הגרעיניים כבר בשנות ה 1970, וחדלה להתפתח ולהתחדש מאז. במקום לדרוש שכורים חדישים ובטיחותיים יותר יחליפו את הישנים, ושיהיו יותר מרוחקים מריכוזי האוכלוסייה, חסמו הירוקים לחלוטין כל אפשרות לבנות כורים חדשים.
גם תחנות כוח קונבנציונליות, על פחם לא נותנים לבנות, ועל גז – קשה לקבל רישיון. בנוסף אסרה מדינת ניו יורק קידוחי גז לניצול המקורות החדשים שהתגלו בשטחה ( מרבץ Marcellius ) "עד לבחינה מחדש של ההשפעה הסביבתית".

מלחמת החורמה של הירוקים נגד כול מקור אנרגיה של ממש מאלצת את תושבי ניו יורק להמשיך ולחיות בצל הסיכון של תחנה מיושנת בחצר האחורית שלהם.

דרך אגב: הקרבה לריכוזי אוכלוסייה היא הסיבה שאני מתנגד להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל. ארצנו קטנה מדי, אנו לא רוצים להסתכן בסגירת שטחים גדולים מחמת הקרינה. בנוסף קיים הסיכון של פגיעת טיל אויב בכור גרעיני – נגד זה קשה להתגונן. אנו יכולים להסתדר שנים רבות קדימה עם תחנות כוח פחמיות וגזיות, לא חייבים תחנות גרעיניות. בעולם הגדול, לעומת זאת, בארצות הגדולות, אין מנוס מפיתוח האנרגיה הגרעינית.
יעקב



3 תגובות:

Unknown אמר/ה...

כבר בשנות השמונים קראו ה"סביבתיים" לסגירת הכור באינדיאן פוינט. חבל שבמשך שלושים שנה לא נתנו אותם סביבתיים להקים כור חליפי.

אנונימי אמר/ה...

בדיוק כפי שבדימונה מצאו דרך לבנות את רוב המתקן תת קרקעית מצורכי ביטחון כך ניתן לבצע תחנת כוח.

יעקב אמר/ה...

ניתן אולי, בקשיים רבים, להקים תחנת כוח גרעינית בארץ. אבל לא כדאי.

ישנה הבעיה הבטחונית הקשה - איני בטוח שדימונה מוגנת מפני פגיעה ישירה של טיל. ישנה הבעיה הגדולה של קירור: מאיפה יקחו מים? מי ים יש רק בקרבת אזורים מאוכלסים ואני לא רוצה כור במקום תחנת רדינג בת"א.
הכורים הנוכחיים הם די פרימיטיביים, מוטב להמתין לכורים יותר מתקדמים ובטוחים.
הכורים הנוכחיים הם מאד יקרים - בינתיים גז ופחם זולים יותר.
אח"כ ישנה הבעיה של אספקת דלק (אורניום) לכור (תלות בגורמים זרים), ולבסוף הבעיה של טיפול בדלק המשומש.
מסכת גדולה של בעיות, ומוטב לנו בשלב זה להמתין להתפתחויות ושיפורים בטכנולוגיה בארצות אחרות. לא חייבים לקפוץ בראש בנושא כול כך בעייתי בשבילנו.
אנו לא חייבים. ניתן להפיק חשמל מגז ופחם ככול שנצטרך - זו אלטרנטיבה עדיפה בהרבה בשלב זה.
ניתן לבחון מחדש את הנושא מדי עשר שנים, אבל כעת מוקדם מדי לדעתי.