יש קבוצה של נביאי זעם שמתריעים על כך שהנפט הולך ואוזל בעולם, וכתוצאה מכך גם מתייקר, ולדבר יהיו השפעות מרחיקות לכת על האנושות. קוראים לתופעה Peak oil – שיא הנפט – שלדעתם כבר עבר. הם טוענים שמאגרי הנפט בקליפת כדור הארץ כבר התגלו, והניצול המוגבר שלהם מזרז את התרוקנותם. בינתיים, הם אומרים, השיא (הכמותי) בהפקת נפט כבר עבר, והשדות מניבים כול שנה פחות נפט. המפיקים הגדולים, ערב הסעודית, אירן, עיראק, ונצואלה, מקסיקו – תפוקת הנפט שלהם במגמת ירידה והם אינם מסוגלים להפיק יותר. לעומת זאת עולה הביקוש בהתמדה. כתוצאה מכך הם צופים משברים נוראיים. פרופ' אריה דובי הציג דעה זו בהרצאתו.
הדעה הזו (peakoil ) היא סניף (או הסתעפות) של הרעיון המלטוזי (של הכומר ג'ון מאלטוס), שטען במאה ה 18 שיש peak food – כלומר שייצור המזון מגיע לגבולות העליונים האפשריים, ולא ניתן יהיה להפיק מספיק מזון לאוכלוסייה המתרבה, ולכן יהיה רעב נורא. גם בדעה המלטוזית – מהצד של ריבוי אוכלוסייה גדול מדי, תמך פרופ' אריה דובי בהרצאתו.
השגיאה היסודית של הגישה הזו היא שהם מתייחסים אל העולם כדבר סטטי, בעוד שהעולם והאנושות מתפתחים ומתחדשים בצורות ובכיוונים שהנביאים מתקשים לחזות.
אם נחזור לעניין הנפט והאנרגיה – העסק עובד בערך כך: כאשר נוצר מחסור בנפט מתחילים להשקיע בחיפושים חדשים, ומגלים כול הזמן מאגרים חדשים. המאגרים החדשים נמצאים במקומות שקשה יותר להפיק בהם – בעומק האדמה או הים, אבל הטכנולוגיה מתפתחת ומאפשרת לנו לנצל מאגרים חדשים אלה. משקיעים גם בחיפוש תחליפים, וגם אלה מתגלים.
כבר סיפרנו על המאגרים האדירים של גז שניצולם התאפשר בזכות חידוש טכנולוגי של 10 השנים האחרונות: "ריסוק הידראולי" hydraulic fracturing או בקיצור: fraking . בארה"ב כבר מפיקים כמויות גדולות של גז בשיטה זו, ומחירי הגז הטבעי ירדו שם מאד. גם באירופה יש מרבצים אדירים של פצלי שמן או סלעים ביטומנים, בדומה לארה"ב, וגם שם מתחילים כעת לקדוח ולהפיק את הגז הזה בשיטת הפרקינג, והתמונה, מבחינת מקורות האנרגיה הולכת ומשתנה כול הזמן, ולטובה.
גם ישראל לא אלמן. יש מרבצים גדולים של פצלי שמן בשפלה הדרומית (איזור בית שמש) וחברה ישראלית, IEI, בראשות המדען הרולד וינגר, מבצעת קידוחים ניסיוניים להפקת נפט בשיטה חדשה של חימום הסלעים בתוך קידוח תת קרקעי לצורך שחרור הנפט מהסלע הביטומני. לדברי ד"ר וינגר יש במאגרים אלה נפט בכמות הדומה לזו שבערב הסעודית. מאגרים ענקיים של סלעים אלה קיימים במקומות רבים בעולם, ובארה"ב החלו חברות הדלק הגדולות להשקיע כסף בפיתוח שיטות הפקה דומות.
אני יכול לבשר לכול המודאגים שהנפט והגז והפחם לא הולכים להיגמר. לא בכמה מאות השנים הקרובות. זה לא אומר שאנו לא צריכים לחפש מקורות אנרגיה נוספים (למשל אנרגיה גרעינית), אבל זה אומר שהשמועות על מותו של הנפט (והגז והפחם) הן מוקדמות מדי.
יעקב
10 תגובות:
הבלוג הזה נראה כמו רשימה ארוכה של ניפוץ בובות קש. קודם מביאים דעה לא מדוייקת. ואחר כך "מנפצים" אותה.
התאוריה של שיא תפוקת הנפט לא טוענת שהנפט יגמר בקרוב. אלא שהמחיר האנרגטי של הפקת כמות X של נפט עולה בהתמדה, ותעלה עוד יותר ככל שעוברים את שיא התפוקה - זאת על רקע עלייה בביקוש.
התאוריה קשורה לכן קשר הדוק למושג "החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה". כמה אנרגיה משקיעים במשאב אנרגיה כדי לקבל ממנו יחידת אנרגיה.
(סתם אנקדוטה "והניצול המוגבר שלהם מזרז את התרוקנותם" - כן , כאשר מרוקנים משהו מהר יותר קצב ההתרוקנות שלו מהיר יותר. )
יש חיפושי נפט וגז הרבה זמן. לא מצאו כמויות אדירות של נפט או גז. זאת למרות שההשקעות בחיפושים גדלו. הסיבה היא שכיום יודעים לא רק איפה לחפש נפט, אלא גם איפה אין סיכוי למצוא נפט. הנפט שכן מוצאים הוא בעל החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה נמוך בהרבה ממה שיש לנו.
כך שיש עוד הרבה נפט - אבל "האיכות האנרגטית" שלו נמוכה יותר. התייחסות למאגרי אנרגיה בתור משאב הומוגני מבחינת האיכות שלהם והפקתם על פני זמן היא פשוט טעות (קלאסית) שכלכלנים נוטים לבצע.
כך גם לגבי כל שאר הפתרונות שמוצאים - חולות זפת, פצלי שמן וכו' - נכון להיום השקעת האנרגיה הכרוכה בפיתוח שלהם גבוה בהרבה מהשקעת האנרגיה הכרוכה בהפקת נפט "מתוק" שעליו הסתמכה הכלכלה המערבית ב80 השנים האחרונות.
ההשלכות - התייקרות אנרגטית - על כל הכרוך בכך.
ואגב, גם מלתוס צדק לפעמים, כמה וכמה ציבילזיות אנושיות התמוטטו - כפי שאפשר לקרוא בספר "התמוטטות". ודאי שאין לפסול תאוריה על בסיס אד-הומינם שהיא דומה ל"מתלוסינית" או להאמין שרק בגלל שאין בתאוריה התייחסות לשיפורי טכנולוגיה, אין בה שום דבר.
"החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה"
העניין הזה לא רלווני לנפט, גז ופחם. האנרגיה שבהם גדולה בהרבה מההשקעה באנרגיה להפקתם. העניין רלוונטי באתנול המופק מתירס (שהירוקים דוחפים כתחליף נפט) - שם אכן אין רווח באנרגיה - כלומר האנרגיה המושקעת בהפקת אתנול שווה בערך או קטנה במקצת מהאנגריה שהאתנול מכיל. בנפט, גז ופחם הבעיה הזו לא קיימת, כמות האנרגיה שהם מכילים (ביחס למשקל) היא עצומה.
נכון שמחיר ההפקה של נפט הולך וגדל, כי את המאגרים הקלים כבר ניצלו ועכשיו צריכים להפיק ממאגרים קשים יותר. אז האנרגיה מנפט תלך ותתיקר. הגז לעומת זאת הולך ומוזל, והפחם - יש בלי סוף פחם, ואין בעיה עם מחיר הפקתו.
אין לבלבל בין מחיר לבין תכולת האנרגיה, שבה אין בעיה.
הנקודה העיקרית שלי אמת ויציב: יש הרבה נפט, גז ופחם, ואנו לא ניצבים היום ולא בעתיד הקרוב ולא במאה השנים הקרובות בפני בעיה של מחסור באנרגיה פחמית (נפט, גז ופחם).
כפי שכתבתי, תמיד רצוי לחפש מקורות חליפיים, אבל אין בעיה מיידית.
החזר אנרגיה להשקעת אנרגיה רלוונטי לכל מקור אנרגיה באשר הוא. השאלה היא לא רק האם ההחזר של נפט גדול מההשקעה בו, (כלומר כאשר החזר האנרגיה להשקעת אנרגיה גדול מ-1 או ) אלא איך החזר האנרגיה מתנהג לאורך הזמן.
זו נקודה עיקרית של התאוריה של שיא תפוקת הנפט.
לא מסתכלים על תכולת אנרגיה (אנרגיה יחסית למשקל). (זה רלוונטי בהשוואה בין סוגי דלקים שונים) אלא על כמה חביות נפט יש להשקיע כדי לקבל 100 חביות. כשהנתון הזה עולה (בגלל נפט עמוק יותר שקשה יותר לשאוב ולזקק אותו) יש לך התייקרות אנרגטית.
מצטער, אבל מי שדחף את הנושא של אנרגיה מגידולי תירס, היה, הפתעה הפתעה - תאגידי החקלאות בארה"ב שמגדלים תירס. (אגב, יש טענה שגם אנרגיה גרעינית קרובה להחזר אנרגיה קרוב לאחד - בגלל הוצאות אנרגיה שהיום לא נלקחות בחשבון כמו כריה ונטרול כורים).
הגז הולך ומוזל? קודם כל אין שוק עולמי לגז. יש שווקים מקומיים בגלל עלויות הובלה גבוהות. מחיר הגז בבאר בארה"ב היה בשנות ה-30 במחירי של 30 דור לאלף מטר מעוקב, כיום הנתון מתקרב ל 300.
http://en.wikipedia.org/wiki/Natural_gas_prices
שיא הגילוי של הגז הטבעי היה בשנות ה-70. מאז, 40 שנה של ירידה בגילויים.
"יש בלי סוף פחם, ואין בעיה עם מחיר הפקתו." - רק אם לא מבין (שוב) את הנקודה של שיא התפוקה. לא משנה מתי הפחם יגמר, אלא מתי המחיר האנרגטי שלו יעלה ומתי הביקוש יעלה על ההיצע.
רק אם אתה מתעלם מזה שמחיר הפקת הפחם תלוי בכמות הפחם שיש (בגלל שהפחם שנשאר הוא עמוק יותר וקשה יותר להפקה). הבעיה לא מתחילה כאשר הפחם נגמר, אלא כאשר עלויות ההפקה שלו מתחילות לעלות. שיא תפוקת הפחם צפוי באיזור 2030. (כלומר עוד 18 שנים)
בניגוד לדלק שהעליה במחיר שלו ממותנת על ידי דלקים אחרים כמו גז אורניום ופחם, לא יהיה דלק זול שימתן את עליית מחירי הפחם.
1."שיא הגילוי של הגז הטבעי היה בשנות ה-70. מאז, 40 שנה של ירידה בגילויים. "
אתה לחלוטין לא מעודכן. אתה פשוט לא קורא. קרא את המאמרים על גז בבלוג זה והלינקים שבהם ותראה שיש שפע של גז חדש בעולם. בכול ארצות העולם. נתונים מוסמכים.
2. עלות ההפקה (העלות האנרגטית) - דאגה לא רלוונטית. כול המקורות שמדובר עליהם, כולל נפט, עלות ההפקה ביחידות אנרגיה עדיין נמוכה בהרבה מכמות האנרגיה שמקבלים. אין בעיה, לא ב 200 השנים הבאות.
3. אפילו אם יותר קשה למצוא ולהפיק נפט מהאדמה - הרי ניתן להפיק נפט מפחם ומגז, וגם ניתן להניע ציי רכב ישירות בגז. אין קושי מיוחד, אפילו אם הנפט עצמו נעשה יותר נדיר. ישתמשו פחות בנפט ויותר בגז ופחם. ב 200 השנים הבאות.
4. פחם מצוי בכמויות אדירות בכול העולם, ואין הבדלים (עלייה) במחיר הפקתו. ככול שהביקוש גובר מחדשים את התפוקה במכרות שנזנחו לפני 40 שנה. העולם מלא פחם, במקומות נגישים. אין הבדלים תהומיים במחיר, לא הכלכלי ולא האנרגטי, של הפקת פחם.
כול הסיפור על נפט שהולך להיגמר הוא אזעקת שווא. מן הסתם הנפט הולך להגמר, אבל לא בכמה העשורים הבאים, וגם לא יקרה מה שאתה מפחד - שיעלה יותר אנרגיה להפיקו מאשר מקבלים ממנו. באשר לגז ופחם - שכח מזה, יש בלי סוף. לפחות 100-200 שנה גז, ו300-400 שנה פחם. אחרי זה - אלוהים גדול. כול מה שאנו חושבים כעת לא רלוונטי לעתיד הרחוק (מעבר ל 30-50 שנה), מה יקרה אז אנו לא יכולים לדעת.
כעת, ובעתיד הנראה לעין, אין בעיה עם הדלקים הפוסיליים. יש בשפע, למרות אלה שמנסים להפחד אותנו שזה הולך להיגמר כבר, עכשיו, (יש שטוענים ש peakoil היה לפני 5 או 10 שנים).
הבעיה הגדולה שיש בתחום זה שארה"ב וארצות אחרות מונעות קידוחי נפט חדשים בים וביבשה, בגלל הסטיגמה שהדביקו הירוקים לנפט. והם מנסים לעצור, בכול כוחם גם את מכרות הפחם או הפקת הנפט מפצלי שמן. אנו הולכים כנראה לסבור ממחסור באנרגיה, לא בגלל שאין, שהיא אזלה פיסית, אלא בגלל שלא נותנים להפיק אותה.
מכיר את הכשל הלוגי של בובת קש. זה מה שאתה עושה כאן. אתה מכין תאוריה שאומרת שהנפט יגמר, ואז תוקף אותה ובצדק. זה פשוט לא הטיעון של שיא תפוקת הנפט.
נראה לי שיש לך פשוט בעיה בהבנת הנקרא. הנפט לא עומד להגמר אוקי. בשנים הקרובות. כמה פעמים צריך לכתוב את זה?
הפקת אנרגיה, בכל צורה שהיא, דורשת השקעת אנרגיה. ההחזר האנרגטי על השקעה, EROI הוא כמה אנרגיה אתה מקבל להשקעה קבועה.
אתה תקוע על נפט, אז נניח שאין נפט ושאנחנו בעולם דמיוני שבו אנחנו מקבלים אנרגיה משריפת עצים. אם ככה, מתי תתחיל לך בעיית אנרגיה. התאוריה הרגילה אומרת שכאשר העץ האחרון יכרת אתה תהיה בבעיה. התאוריה של האברט , וכל מי שמאמים בהחזר אנרגטי, אומרת שהרבה לפני זה, תהיה לך בעיה כי הוצאות האנרגיה שלך יעלו, והחזר האנרגיה שלך קבוע. לדוגמה אתה צריך ללכת מרחק גדול יותר בכל יום כדי לכרות עוד עץ.
מאגרים חדשים של גז - מעולה, אבל ההפקה שלהם יקרה יותר אנרגטית. לכן הם לא ימנעו התייקרות אנרגטית.
עלות ההפקה של כל המקורות - הדאגה היא לא מהנקודה שבה מפסיקים לשאוב (החזר אנרגיה = השקעת אנרגיה) אלא מהמקום שבו עלוית ההפקה מתחילות להתייקר אנרגטית. על סמך מה אתה קובע שזה "נמוך בהרבה" אני לא יודע. העובדה היא שהתאוריה עד כה מצליחה לנבא לא רע את מה שמתרחש בפועל:
שיא תפוקת נפט בארה"ב ב1971.
שיא תפוקת נפט עולמית ב2005-2015 (יותר ויותר גורמים בסוכניות הבינלואמיות לאנרגיה, בצבא ארה"ב, בסוכניות הלאומיות, באקדמיה ובתעשייה אומרים את זה).
שיא תפוקת הגז מתרחש קרוב מאד לשיא תפוקת הנפט. מדובר בכ-60% מתזרים האנרגיה העולמית, ובמקורות האנרגיה הזולים יותר (כי יש להם החזר אנרגיה טוב יותר להשקעת אנרגיה). אם תשתמש בפחם לא תמלט מהתייקרות אנרגטית ולאחר מכן תגיע גם לשיא תפוקת הפחם.
עם כל הכבוד לירוקים, שום מדינה בעולם לא מונעת קידוחים בגללם. שום פוליטיקאי לא אומר לעצמו, כן, אז שתהיה עליה מטורפת באבטלה, והפסקות חשמל, אבל הלובי הירוק יהיה מרוצה. הבעיה של קידוחים בים, או ליד הקוטב היא... שהיא יקרה יותר אנרגטית ולכן פחות ששים לבצע אותה.
זה לא רלוונטי כמה נפט, פחם או גז יש, אם לא יודעים את עלות ההפקה האנרגטית שלהם. כאשר החזר האנרגטי שלהם ישתווה להשקע נפסיק להשתמש בהם למטרות אנרגיה. הרבה לפני זה הם יתייקרו אנרגטית.
באותה מידה, יש המון זהב בים, טונות על גבי טונות. לא מוציאים אותו בגלל עלויות אנרגטיות של זה.
כדי להבין כמה אנרגיה מחצבית יש לנו (נפט פחם גז ואורניום) יש צורך להבין איך לחבר אותם - לא סתם חיבור פשוט, של חבית ועוד חבית, אלא חיבור עם משקולות. החבית הראשונה תהיה זולה להפקה מבחינה אנרגטית, החבית ה-10 פחות, החבית ה-100 עוד פחות וכך הלאה.
מי ש"עלה" על הפטנט הזה היה כמדומני דיוויד ריקארדו , הסיבות הן לא רק פיזיקליות אלא גם כלכליות. אם יש שני שדות של נפט, יפתחו קודם את זה שיש לו החזר אנרגטיה טוב יותר - קודם יקטפו את הפירות הנמוכים. זה בדיוק מה שעושים.
מהסיבות האלה, כל מאגרי האנרגיה העצומים שאתה מדבר עליהם, הם באמת קיימים - אבל כולם יתנו לנו אנרגיה יקרה יותר מזו שהתרגלנו אליה במאה ה-20 (כי יש להם החזר אנרגיה נמוך יותר מאשר נפט מתוק), ועם הזמן המחיר האנרגטי שלהם ילך ויעלה - כמו תהליך אינפלציה אבל באנרגיה.
אפשר להמשיך והלגיד שיש המון נפט, אבל זה כמו להגיד שיש המון כסף בהשקעה בחברה X על פני השקעה בחברה Y, כאשר אתה מתעלם מהיבט של סיכון. אתה מתייחס רק לתשואה, בלי להתייחס להשקעה. זו כלכלה גרועה.
לסיום ציטוט, של עוד מישהו שלא מבין כלום מהחיים שלו:
""העולם דוהר לקטסטרופה אנרגטית, שדות הנפט העיקריים כבר עברו את שיא התפוקות שלהם, ובשנים הקרובות יורגש מחסור שיש לו השלכות מרחיקות לכת. . . קצב הירידה בתפוקה מהיר פי שניים מהתחזיות שניתנו לפני שנתיים". "
ד"ר פאתיח בירול, הכלכלן הראשי של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, אוגוסט 2009.
מסקנתי מהוויכוח: האזרח דרור מתמחה בדיקלומים.
הוסף רשומת תגובה