דפים

15 באוקטובר 2011

השחתת המדע למען "מטרות חברתיות".


ד"ר ג'ודי קורי מפנה תשומת ליבנו לשני מאמרים שהתפרסמו בספרות המקצועית, הדנים באופן שבו מנסים להשתמש במדע לקידום מטרות חברתיות או אידיולוגיות, ולהשפעה על מקבלי החלטות פוליטיות. מאמר אחד מביא דוגמאות מתחום שימור הדגה, והאחר – מתחום האקלים והרפואה.
אביא כאן רק כמה משפטים נבחרים.
קבוצות בעלות אג'נדה, שמנסות לקדם את מטרותיהן עושות שימוש, לעיתים קרובות, בהפצת מידע סלקטיבית – מפיצים מה שמשרת את המטרה ומסתירים מה לא. הדבר מקובל בפוליטיקה אבל אין לו מקום במדע. המוטיבציה (המטרות) יכולה להיות כנה וטהורה – לקדם מטרות טובות (כמו שימור הדגה) ותיסכול ממקבלי החלטות שאינם מייחסים מספיק מישקל לשיקולי שימור הטבע לטווך ארוך. לא חשוב מה אופי המטרות, אסור לכופף את המדע לטובת המטרות, הדבר שולל את מהות המדע, ואת התפקיד המיוחד והיוקרה שיש לידע המדעי בהדרכת מקבלי ההחלטות. יש להפריד בין מדע לבין קידום אג'נדות ושדלנות פוליטית, שאם לא כן הידע המדעי יאבד את מעמדו המיוחד – כלומר איש לא יתייחס יותר ברצינות למדענים, ויראה בהן רק תועמלנים.
היעוץ המדעי אמור לעמוד בסנדרטים אידיאליים גבוהים מאד, של אובייקטיביות, יושרה, חוסר משוא פנים, חוסר נטיה אידיולוגית. אפילו אם אנו יודעים שאנשים אינם מושלמים, וגם מדענים לא תמיד עומדים בסטנדרטים אלה, אנו צריכים בכול זאת להתאמץ בכול כוחנו לעמוד בהם ולא לוותר עליהם במודע ובמכוון למען קידום אג'נדות. היועץ המדעי חייב לתת עצות מוצקות, מבוססות, ניוטרליות, ללא דעות קדומות, בגלל המעמד המיוחד שהמדע מקבל בתהליך קבלת ההחלטות. גם אם מדען רוצה בכול ליבו לקדם סדר יום חשוב, הוא חייב להפריד בין חובותיו כמדען לבין פעילותו לקידום המטרות החברתיות.
המאמר השני כותב למשל:
הרבה מאמרים מדגישים את החשיבות של ההפרדה בין קידום מטרות והייועץ המדעי. בכול זאת הדאגות על טישטוש הגבול בין מדע לתועמלנות הן רחבות ועמוקות, והוויכוח כיצד על המדע לפעול כיועץ למקבלי ההחלטות ממשיך התחומים רבים, כמו: שינויי האקלים, בריאות ואיכות ובטיחות של מוצרי תזונה.
החברה האנושית מפיקה הרבה תועלת מהשתתפותם של מדענים מומחים בדו-שיח על בעיות שעומדות על הפרק, ומהיעזרות בידע המיוחד שלהם. אבל, כאשר המדענים האלה מושפעים יתר על המידה מקוי המדיניות שהם רוצים לקדם, ומעמידים אותם מעל לעקרונות הבסיסיים של מדע טהור ואובייקטיבי, נחצה קו אדום. הדו שיח נעשה פגום, מאחר והבסיס העובדתי שלו מעווט.
הצורך להתייחס לחוסר הוודאות מעמיד אתגרים גדולים בפני היועצים המדעיים. המדענים חייבים לבטא נכון את מידת חוסר הוודאות של מסקנותיהם, ויחד עם זאת צריכים להעביר את המסר בצורה ברורה ופשוטה.
כאשר מטים את המידע שנכנס בשיקולים לקביעת מדיניות, לטובת זה המצדיק תוצאה מסויימת אנו מעבירים את השיקול לקבלת ההחלטות מקובעי המדיניות למדענים – כלומר – לא לאלה שאמורים לקבל את ההחלטות. מקבלי ההחלטות חייבים לקבל את כול העובדות כבסיס להחלטה, ולא רק את אלה שהמדען המודאג מחליט להציג, בצורה סלקטיבית.
היועצים המדעיים לעיתים קרובות מתוסכלים מהאיטיות שבהם מתקבלות החלטות שימור טבע חשובות ומההשפעה היתרה של אינטרסים מסחריים על המחליטים. העצה המדעית אינה השיקול היחיד בקבלת ההחלטות. לעיתים קרובות, קובעי המדיניות מחליטים על פעולות שמנוגדות לעצה המדעית. אבל האחריות עליהם (על מקבלי ההחלטות), והתבונה והיושרה שלהם מוטלת בספק אם קיבלו החלטה רעה. אין זה תפקידו של המדען לקבוע מדיניות במקומם.
המדענים עושים יותר ויותר מנפולציה במדע ומנסים להשתמש בו לקידום העדפותיהם הפוליטיות או האתיות (המוסריות). הם מנסים להסתיר את העובדות המנוגדות למטרות שלהם. התופעה נצפתה במיחד בתחומים של שינויי האקלים והרפואה.
בתחום מדעי האקלים במיחד התגלו תופעות של הסתרת מידע, פיברוק תוצאות, ונסיון להפחיד עורכים של ירחונים מדעיים לבל יפרסמו מאמרים מדעיים מנוגדים. התנהגות מדעית פסולה נעשתה בכוונה תחילה כדי לתמרן את הקונצנסוס החברתי כדי לקדם את האג'נדה של המדענים לטפל בבעיה שייתכן ואינה קיימת כלל.
עד כאן משפטים בודדים מהמחקרים הנ"ל. קיראו קטעים נרחבים בבלוג של ד"ר קורי.
לי אין ספק שהאנושות הפליגה במסלול של השחתת הטבע וביזבוז משאבים אדיר בפרוייקטים של אנרגיה מתחדשת חסרי תועלת, והכול מכוח תעמולה חסרת בסיס של מדעני האקלים, שמעלים את שם המדע לשווא ומשחיתים את המדע ואת הטבע.
נקווה שקולות של מדענים שפויים ישמעו יותר ויותר, והתבונה תגבר בסוף.
יעקב

אין תגובות: