27 באוקטובר 2011

לא עובר מבחן שנה ג'


הסטטיסטיקאי דוג קינן פירסם ביקורת נוקבת על המחקרים והניתוחים של BEST.  עיתונאי של ה"אקונומיסט" פנה אליו כדי לקבל חוות דעת מומחה, אבל לבסוף הוא התעלם מחוות הדעת הביקורתית במאמר אוהד שפרסם  על מחקרי BEST באקונומיסט.
דוג קינן מעלה שתי בעיות עיקריות:

1. המודל הסטטיסטי שבו השתמשו BEST לחקר סדרת נתוני הטמפרטורה הוא פשטני ואינו מתאים בעליל לניתוח הבעיה.
2. BEST לא ביצעו את הניתוח על הנתונים האמיתיים, אלא על סדרה שעברה החלקה סטטיסטית. דבר זה מנוגד לעקרונות יסוד של ניתוח סטטיסטי. חלק מהמידע שהיה בנתונים המקוריים הלך לאיבוד לפני שהחל הניתוח.

משתי הסיבות הנ"ל, אומר קינן, הניתוחים של בסט חסרי כול תוקף ומשמעות.
עוד אומר קינן שכבר יצא לו לבקר ניתוח סטטיסטי שהופיע בספר שריצ'רד מולר פרסם, יחד עם הסטטיסטיקאי דייויד ברילינגר – שהוא גם הסטטיסטיקאי הראשי במחקרי BEST.  בביקורת ההיא אומר קינן שהסטטיסטיקאי (ברילינגר) אינו מבין כלום בסטטיסטיקה.
עוד אומר קינן שהמודל הסטטיסטי בו השתמשו ב BEST נדחה על הסף גם על ידי ה IPCC וגם על ידי ה CCSP, וגם בכל ספר לימוד בסיסי לסטטיסטיקה.
קינן מסיים: "ניתוח הנתונים במחקרי ה BEST היה מקבל ציון נכשל לו הוגש כעבודה על ידי סטודנט שנה ג' בסטטיסטיקה, במקצוע 'ניתוח סדרות זמן של נתונים' ". בהערת אגב אומר קינן שלדעתו הגרפים של ה GISS וה HadCRU – שאותם מאשררים BEST, הם פחות או יותר נכונים, ואין לו ויכוח עם התוצאות, רק אם שיטות הניתוח של BEST.
אחרי ביקורת חריפה כזו, אני מתחיל לחשוב שניתוחי BEST נעשו כתרגיל פרסום עצמי של המעורבים, המחקרים מאד שטחיים ומרושלים, ואין להתייחס אליהם ברצינות. ריצ'רד מולר ו BEST פנו ישר לתקשורת, ויחד עם התקשורת האוהדת עשו מזה רעש גדול. הכול תעמולה נטו, מאט מאד מדע.
זה גם מחזק את דעתי הקודמת: לא חשוב כמה הסטטיסטיקאים יתווכחו על שיטות הניתוח – אופי הנתונים הגולמיים וטיבם אינם מאפשרים לשום ניתוח סטטיסטי להוציא מסקנות חדות, ברמת דיוק של עשיריות מעלות.
יעקב

2 תגובות:

איל אמר/ה...

"...אין שום קשר בין הירושימה לפוקושימה, מלבד ששניהם ביפאן!".
דווקא יש קשר: שני השמות מסתיימים ב"שימה"!
:-) הייתי חייב, כי כבר מזמן ראיתי שהתגובה היחידה שנשארה להתמודד עם בורות העיתונאים בעולם כיום היא הומור...

יעקב אמר/ה...

אין לזלזל באסון פוקושימה.
100,000 פונו מבתיהם, כנראה לצמיתות.
שטח ברדיוס 20 ק"מ מזוהם בקרינה ברמה שאינה מאפשרת מגורים לבני אדם או שימוש בחקלאות - למשך עשרות או מאות שנים.

זה אסון גדול, גם אם, ב"ה, לא היו קורבנות בנפש.