7 ביולי 2013

הפעלה מחדש של כורים גרעיניים ביפן.


כזכור, לאחר רעידת האדמה החזקה והצונאמי שהרסו את תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, נסגרו כול 50 תחנות הכוח הגרעיניות ביפן. התחנות האחרות לא נפגעו, אבל דעת הקהל נכנסה להיסטריה. לתחנות הגרעיניות יצא שם רע, בגלל הפגיעה הממשית בפוקושימה, שגרמה לפינוי כ 100 אלף תושבים מבתיהם. האנשים האשימו, בין השאר, את ועדת האנרגיה האטומית ביפן שלא פיקחה כראוי על התחנות, שקיימה יחסים קרובים מדי עם מפעילי התחנות שעליהם הייתה אמורה לפקח, ולא הקפידה על אמצעי הבטיחות הנדרשים. ככה קורה בכול משבר – תמיד הפיקוח הממשלתי אשם, ותמיד דורשים יותר פיקוח ויותר רגולציה. לא חשוב שבתאונה נגרמה מאסון טבע מהסוג שמתרחש פעם ב 1000 שנה, ואין לאיש שליטה על דבר כזה.
ממשלת יפן נקטה את הצעדים הנדרשים כתוצאה מההיסטריה. היא פיטרה את הועדה הקודמת, ומינתה וועדה חדשה, והטילה עליה להנפיק הנחיות חדשות, בטוחות, שימנעו פעם ולתמיד כול אסון (אין דבר כזה כמובן). בינתיים הם סגרו את כול התחנות, כעת עובדות רק 2 תחנות מתוך ה 50, שחלק גדול מהן הן חדשות יחסית. הם סבלו מהפסקות חשמל, מקיצוב בחשמל ומעלייה גדולה במחירים, בגלל שנאלצו לחזור ולהפעיל תחנות כוח ישנות על גז, פחם ונפט.  דלקים אלה, המיובאים מבחוץ הם יקרים מאד. מעריכים שבשנה שעברה שילמה יפן על דלק מיובא כ 241 מיליארד דולר, עלייה של 36% לעומת העלות לפני סגירת תחנות הכוח הגרעיניות.
הועדה החדשה התכנסה, והנפיקה כעת, בשעה טובה, שנתיים וחצי אחרי האסון, הנחיות בטיחות חדשות, סופר בטוחות לכאורה. עיקר ההנחיות: בניית חומת מגן יותר גבוהה נגד צונאמי, והתקנת מסנני קרינה בפתחי שחרור הלחץ...  הנחיות הגיוניות, שכול ילד היה יכול להנפיק שבוע לאחר התאונה. לאחר הנפקת ההנחיות החדשות עומדות מרבית חברות החשמל להגיש בקשה לאישור הפעלה מחדש של תחנות הכוח. מרבית חברות חשמל מפסידות כסף כול הזמן, כי הפיקוח אינו מאפשר להם להעביר את מלוא עלויות הדלק לצרכנים. גם ככה, מחירי החשמל הגבוהים פוגעים בתחרותיות של התעשייה היפנית.
כולם מקווים שההיסטריה נרגעה, ואפשר יהיה, כעת, לפתוח מחדש את התחנות הגרעיניות, אבל הדבר כלל לא בטוח. דעת הקהל ביפן עדיין מתנגדת ברוב גדול לאנרגיה גרעינית. דוברת של אחד הארגונים האנטי-גרעיניים אמרה: "יצורי אנוש ורדיואקטיביות לא יכולים להתקיים יחד. אם יפעילו מחדש את התחנות יהיה זה סופה של יפן". תהליך הבדיקה והרישוי מחדש יהיה ארוך וקשה.
יעקב



4 תגובות:

asherpat אמר/ה...

"יותר פיקוח ויותר רגולציה" - יעקב, מה ההבדל בין "פיקוח" ל"רגולציה"?

באמת, הגיע הזמן לא להתבייש לדבר עברית, במיוחד שהמילה "רגולציה" הייתה מילה ארכאית בשנות השבעים והשמונים כשהישתמשו במילה העברית "פיקוח" למשל, המלה "רגולטור" לא הייתה בשימוש, "הרגולטור" היה "המפקח על הבנקים", למשל. חבל שיש רגרסיה (לא יודע מה פרוש המלה בעברית). המעניין הוא שכשהמלים קלות לביטוי בלועזית, אז משתמשים במילה הלועזית, למשל "טרמינל" במקום "מסוף", דלקים "פוסיליים" (שיעקב אוהב להגות כך) במקום "דילקי מאובנים". אבל כשהמילים בלועזית מסובכות להגייה, נניח כמו SHALE, או "DERIVATIVES", אז עושים"עיברות" מהיר ל"ציפחה" ו-"ניגזרים"...

די, זה לא מגוחך להתחיל באופנה חדשה - (אגב, אם היה קל להגות "FASHION", אז אני בטוח שכבר היו עוברים לזה, המתיוונים) - לעברת מילים מצחיקות כמו "שלח לי מייל", מה רע ב"דוא"ל", "מסע" במקום "קמפיין" וכו. המילים הלועזיות הן אלו שנשמעות מגוחך.

יעקב אמר/ה...

יש הבדל בין פיקוח ורגולציה. "פיקוח" פירושו להסתכל מה מישהו עושה, ולדווח על זה, אולי למישהו אחר. פיקוח הוא פשוט מעקב של גורם חיצוני.

רגולציה היא יותר חזקה. היא א. קביעת כללי התנהגות מותרים ואסורים. זה התפקיד הראשון והעיקרי של הרגולציה (אולי "הסדרה" בעברית). הקביעה היא מתוך עמדת סמכות - כלומר הכללים מחייבים.

התפקיד השני של הרגולטור הוא: ב. לוודא (באמצעות פיקוח ואכיפה) שאכן הגוף מקיים את הכללים שהוטלו עליו. ואם לא - להטיל עליו סנקציות במטרה לאכוף את הכללים.

אז רגולציה ופיקוח אינם אותו דבר.

רגולציה היא "הסדרה" (קביעת כללים) + "פיקוח" - בחינת המצב בשטח, + אכיפה (הטלת סנקציות).

רגולציה מורכבת משלוש פעולות שונות שהפיקוח הוא רק אחת מהן.

בבקשה תציע שם עיברי מתאים ל"רגולטור" או "רגולציה".
הכי קרוב זה אולי "משגיח" (למשל משגיח כשרות), אבל גם זה לא מתאים כי המשגיח אינו כותב את הכללים.

NirD אמר/ה...

ממשיך להזכיר שבאותו צונאמי גם נפגע סכר של תחנה הידרואלקטרית (חשמל ירוק) ועקב קריסת הסכר עיירה שלמה נמחקה. אף אחד לא העלה על דעתו להפחית שימוש בתחנות הידרואלקטריות אבל תקלה ללא הרוגים בתחנה גרעינית מכניסה את כל העולם להיסטריה.

יעקב אמר/ה...

ניר, בקשר לסכר שקרס בצונאמי של 2011 - אני לא בטוח שהידיעה נכונה. קראתי טענות שהיא לא נכונה. אולי תנסה לערוך בדיקה של המקורות?

בכול אופן: בהחלט אפשרי שסכר יקרוס בגלל רעידת אדמה חזקה (לא יקרוס בקלות, סכרים כאלה בדרך כלל חזקים מאד...). כלומר: תיאורטית - הסכנה קיימת.
ובנוסף - בניית סכר כזה בדרך כלל כרוכה בעקירת עשרות אלפי תושבים מבתיהם ואדמתם שהולכת להיות מוצפת על ידי אגם הצטברות המים. זה לא פינוי חרום, אבל בהחלט פינוי.