דפים

14 ביולי 2013

לאן נעלם מזג האוויר הרגיל ?


היום כבר לא מדברים על מזג אוויר רגיל, רק על תופעות קיצוניות שאפילו זקני צפת לא זוכרים כמותן.
מאט רידלי סוקר את הספר "למסות את האוויר" (Taxing air)  מאת בוב קרטר וג'ון ספונר.

כאשר יכתבו, בעתיד, את ההיסטוריה של ההיסטריה האקלימית, יכתבו כיצד התופעה שינתה את שמה כדי לשמר את תנופת ההפחדה. מ"התחממות גלובאלית" הפכה ל"שינויי אקלים", ואח"כ ל"תופעות קיצוניות". כאשר, בעשור הראשון של המאה ה 21 חלה עצירה בעליית הטמפרטורות, עברו אלה המתפרנסים מתעשיית ההפחדה, להיאחז בכול תופעת מזג אוויר נדירה יחסית, כמו  סערה, בצורת, מבול או שיטפונות, ולהאשים בכך את פליטות הפד"ח של האנושות המרושעת. הטקטיקה הצליחה, מפני שהאנשים תמיד אוהבים לפחד, לסגוד לאלים של מזג האוויר ולהאשים את הרשעים התורנים (הטייקונים). המדענים הם הכוהנים הטובים והמטיפים.
לאנשים זיכרון קצר,  והם שונאים להיות נתונים לחסדי המקריות. אפילו באנגליה, המתונה, אנשים תמיד אומרים: "מעולם לא היה כול כך קר/חם/מוכה רוח/רטוב/יבש/הפכפך כמו השנה. בחג המולד האחרון שמתי לב שהשנה הייתה די ממוצעת מבחינת מזג האוויר, ואמרתי לחבר: "מעולם לא חוויתי שנה כול כך ממוצעת בחיים שלי".  האיש היה מופתע. לא מקובל בימינו לכנות את מזג האוויר "רגיל".
הספר של בוב קרטר, עם איורים של ג'ון ספונר, מעמיד את הדברים בפרספקטיבה נכונה. קרטר עובר על מאורעות האקלים האחרונים ומראה שאין שום דבר יוצא דופן או חסר תקדים, בכול התופעות של בצורת, גלי חום, סופות או שינויים בריף האלמוגים הגדול של אוסטרליה.
אז למה יוצא ה WMO (ארגון המטאורולוגים העולמי, המסונף לאו"מ) בדו"ח מפחיד, ובו שפע של טענות על התחממות חסרת תקדים? ככה (על כך בקטע נפרד). קרטר, גיאולוג במקצועו, מסתכל על הטווח הארוך, אלפי שנים אחורה. הייתה התחממות שהחלה לפני 17 אלף שנה, התקררות שהחלה לפני 8000 שנה, התקררות נוספת ב 2000 השנים האחרונות, והתחממות שהחלה בערך בשנת 1850. מאז 1997 אין כמעט שינוי בטמפרטורות (לא התחממות ולא התקררות). הטענה על "התחממות גלובאלית" תלוי התקופה אליה אתה מתייחס. אומר קרטר: "האם הטמפרטורות בימינו חמות בצורה חריגה?" תשובתו: "לא, ולא, והדבר לא מוטל בספק".
קרטר הוא אדם אמיץ במיוחד, כי באקדמיה, אלה שיוצאים נגד הדעה הרווחת על ההתחממות הגלובאלית נפגעים. קרטר יצא לפנסיה מאוניברסיטת ג'יימס קוק באוסטרליה, אבל החזיק בתואר: "פרופסור אמריטוס" וחבר באוניברסיטה. התואר, ואפילו הא-מייל שלו, בשרת האוניברסיטה נשללו ממנו בשל דעותיו יוצאות הדופן. קרטר יכול להרשות לעצמו להחזיק בדעותיו, כי הוא כבר יצא לפנסיה ואינו תלוי באוניברסיטה כדי לבנות קריירה.
מאט רידלי מסיים בבדיחה ישנה, אבל זה הולך רק באנגלית:
What's the opposite of diversity? University.
יעקב


אין תגובות: