דפים

2 ביולי 2013

בריטניה לאור הנרות – או מדיניות האנרגיה המתקדמת.


זוהי הכותרת של מאמר מבריק של גב' מרינה הייד ב"גארדיאן" ("הארץ" של בריטניה).  רוצו לקרוא! הגברת יודעת לכתוב.

איור של פיל דיסלי – הגארדיאן.
קטעים על קצה המזלג:

התבשרנו שחברת רשת החשמל הלאומית עשתה תכניות לקיצוב בחשמל בגלל מחסור בכושר ייצור. לפי ההצעה, חשבונות החשמל של הפרטיים יוגדלו כדי לסבסד עסקים ומוסדות שיסכימו להימנע מלהשתמש בחשמל בין 4 ל 8 אחה"צ, שעות שיא הביקוש בבריטניה. המחסור בחשמל הוא התפתחות שאיש לא היה יכול לחזות אלא אם כן יש לו מושג מינימלי בנושא. נראה שאין כעת בבריטניה מספיק חשמל והיא נאלצת להמציא דרכים מביכות כדי לשמר את המוניטין שלה כאומה שהכי מתקדמת לאחור.
לאלה שנולדו מאוחר מדי מכדי לזכור את שבוע העבודה של שלושה ימים, ולאלה שנולדו בגללו, קיצוב האנרגיה מהווה הזדמנות פז להכיר את התעשייה הגדולה האחרונה בבריטניה: תעשיית הנוסטלגיה המדומה. הכישרון לנוסטלגיה מוטעית יעמוד במבחן של העידן החדש, ולבסוף בריטניה כולה תהפוך לפארק וולט דיסני על נושא הבליץ.
כול מה שהיה נדמה לנו שאנו יודעים על הבחירות הקרובות (ב 2015) – יהיה זקוק להערכה מחדש. המועמדים יצטרכו לשכוח מהאופנה הקפיטליסטית-המאוחרת של התעסקות בנישואין חד מיניים, ויצטרכו להבטיח לבוחריהם להחזיר את האורות.
מה שלא יקרה, אנו נחפש אחרים להטיל עליהם את האשמה. בריטניה השקיעה כול כך מעט בעתיד שלה שפסיכולוג היה קובע שהיא סובלת ממחלת הרס עצמי. [לא בדיוק נכון. בריטניה השקיעה הרבה, אבל לא בדברים שעובדים... יעקב].
השאלה היא אם תקרית כזו (של כיבוי אורות) תהיה באמת כול כך נוראה, חוץ מהחושך ומעשי הרצח. אנו לא יכולים להימנע מלחשוב שאולי הדבר יהיה "רגע של לימוד" – הדבר ישמש לקח פוקח עיניים בשביל מעצמה פוסט-אימפריאלית, שמסרבת לקבל את מקומה הנכון (הצנוע) בעולם.  אדם מהישוב יאלץ לשלם חשבונות ענקיים כדי שהמפעלים יושבתו ויאפשרו לו לראות את סדרת הטלוויזיה החביבה עליו לאחר יום עבודה. במצב זה, אפילו הנץ הכי גדול לא יתעקש שנבנה נושאות מטוסים או צוללות גרעיניות או שנשמור על מקומנו במועצת הבטחון.

(סליחה עם הקוראים על התרגום המסורבל והמקוטע. תקראו את המקור!).

יעקב



אין תגובות: