אנו מכירים את הפחד המתעורר בהמונים כאשר מצטטים להם שם תרכובת כימית לא מוכרת... (במיוחד בקולו הדרמטי והרועם של רפי גינת). אחד המקרים המזיקים ביותר בהיסטוריה היה סיפורו של הDDT לו הקדשנו פוסט מורחב.
כלבוטק השתמשה בתרגיל הזה ב"תחקיר הטחינה הגדול" שביקש ליצור הפחדה. זאת החלה כבר בפרומו שבהם הסביר התחקירן כי מכניסים לטחינה חומרים ש"אסור להכניס" ו"יש מתכת מסויימת שצובעת ומלבינה" (ראו דקה 03:00 בפרומו בנענע 10).
מעבר לערכים החשובים שיש בתחקיר כלבוטק יש הפחדה מיותרת ביחס לתוסף של טיטניום דיוקסיד לטחינה, אבל לא מדובר בחומר מסוכן אלא בצבע מאכל די נפוץ ותמים יחסית.
טיטניום דיוקסיד, המולקולה. תמונה: Wikimedia Commons.
שוקי גלילי, מבלוג "חומוס להמונים" עושה בסיפור סדר ומסביר על טיטניום דיוקסיד: "אולי כדאי היה לספר לצופים שגם תוסף הסידן שהם לוקחים כנראה צבוע בצבע הזה, כמו קרם הפנים שלהם, כדורי האקמול ובערך כל מוצר מזון וקוסמטיקה אחר שצבעו לבן (בטח גם כמה מוצרי חלב). אבל יכול להיות שהסקופ האמיתי הוא לא הטיטניום דיוקסיד אלא הקלציום אוקסייד (תוסף סידן) שחלק מהיצרנים שמותגיהם הצטיינו בכתבה כנראה מוסיפים – אחרת איך הגיעו לערכי סידן של 900 ו-1000 מ"ג ל-100 גרם? להזכיר – בתחילת הכתבה דיווחה המעבדה האיטלקית שמצאה בשומשום המלא 775 מ"ג סידן בלבד." מומלץ לקרוא את הפוסט הזה ואחרים בבלוג של שוקי וטל.
בועז
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה