23 ביוני 2010

גם ירוקים צריכים חשמל

כך אומר ד"ר עדי וולפסון במאמר ב ynet . אכן.
מחסור בחשמל והפסקות זרם הם אסון אנושי, בריאותי, כלכלי ואקולוגי . זה פשוט לא בא בחשבון משום בחינה. אבל זו הדרך, המסלול שבו אנו הולכים. אספקת החשמל, כיום, מספיקה בקושי רב לצרכים של היום, ואין רזרבה לביטחון ולתקלות.
המדינה מתפתחת, האוכלוסייה גדלה, וגם רמת החיים. פירשו הדבר: צריך יותר חשמל, כך אומר וולפסון, והוא צודק.
ארגוני סביבה טוענים שהפתרון הטוב ביותר למשק החשמל בישראל הוא חיסכון - לא ייצור חשמל. הם טועים. צריך למזער את הפגיעה בסביבה, להתחשב באוכלוסיות חלשות ולחשוב על הדורות הבאים - אבל צריך לפתח את משק החשמל. ואפילו מותר לשקול היטב גם אנרגיה גרעינית

אפשר להתווכח – תחנה פחמית, גרעינית או גזית, אבל צריך תחנות כוח, ומהר!
גרעינית – זה סיפור מסובך, שלא רלוונטי לפחות ל 20 השנים הקרובות, ואני, התומך כללית באנרגיה גרעינית, לא חושב שזה מתאים לישראל.
באשר לגז – טוב שיש לנו, וצריך להשתמש בו, אבל הגז שמופק באסדות 100 ק"מ מהחוף הוא פגיע. איננו יכולים להיות תלויים אך ורק בגז. צריך גם תחנות פחמיות.
עוד אומר וולפסון:

אבל ההתנגדות נמשכת - בכל החזיתות. בשבוע שעבר הפגינו ברמת גן נגד הפחם, ודרשו שבתחנה האשקלונית ישתמשו בגז. במקביל הפגינו תושבי אזור חוף הכרמל נגד הגז - כלומר נגד הקמת מתקן לקליטת הגז ליד הבית שלהם. תושבי קריית מלאכי נאבקים בתקופה האחרונה נגד תחנת כוח מונעת גז ליד הבית שלהם, ותושבי חבל יואב-יהודה מוחים נגד הכונה להרחיב את תחנת הכוח צפית ליד גדרה.

המדיניות של הארגונים הירוקים להתנגד לכול דבר, לכול תחנת כוח, לכול מסוף גז, לכול כביש חדש, לכול שכונה חדשה – היא עמדה קיצונית ולא קבילה. הארגונים הירוקים צריכים לאמץ גישה קונסטרוקטיבית, המחפשת פיתוח תוך שמירה מרבית על הסביבה, ולא מדיניות גורפת של התנגדות עקרונית לכול פיתוח, ותקיעת מקלות בגלגלים, כמו במקרה של תחנת הכוח באשקלון.
יעקב

אין תגובות: