פרק 6 ב דוח הרביעי של ה IPCC עוסק בנושא שחזורי טמפרטורות מהעבר באמצעות פרוקסיס, דהיינו – במחקר הפגום והמפוברק של מיכאל מאן, שניסה להוכיח שהשנים האחרונות במאה ה 20 הן הכי חמות "ב 2000 שנה". הפגמים היסודיים של המחקר הנ"ל נחשפו המאמר של מקאינטייר-מקקיטריק משנת 2005, ועל ידי שתי וועדות בדיקה חיצוניות ב 2006, אבל ה IPCC פרסם ב 2007 את המסקנות של מאן, והתעלם לחלוטין מהביקורת והפגמים שהתגלו.
קית בריפה, מאונ' מזרח אנגליה (הידועה לשמצה) היה העורך הראשי של הפרק הנ"ל, והוא היה חייב, לפי נוהלי ה IPCC להתייחס לביקורת של המבקרים הרשומים, ביניהם מקאינטייר. בריפה התעלם מהביקורת. לעומת זאת הוא התייעץ עם חברו וואל, גם כן מאונ' מזרח אנגליה, שלא היה רשום כמבקר מוכר של הדו"ח, ושינה את נוסח הטיוטה של פרק 6 בצורה שדוחה לחלוטין את הביקורת על מחקרו של מאן, ומקבלת מסקנותיו הפגומות ללא עוררין.
המהלך הזה, של שינוי הנוסח (הפגום מלכתחילה) של טיוטת פרק 6, היה מנוגד לנוהלי ה IPCC. המהלך התגלה בא-מיילים של קליימטגייט, בהם מופיעה הפניה של בריפה אל וואל עם בקשה של התייחסות, ותשובתו של וואל. לתשובה של ואל היה נספח, בו הוא מפרט את הניסוח שהוא מציע, ניסוח שכנראה אומץ והוכנס (בניגוד לנהלים) לדוח הסופי. הנספח של וואל לא נחשף במסמכי הקליימטגייט, ומקאינטייר פנה לאונ' מזרח אנגליה בבקשה שיפרסמו את הנספח, על פי כללי ה IPCC המחייב שקיפות מלאה. הם סירבו. הם סירבו גם לבקשה רשמית לפי חוק חופש האינפורמציה.
כאשר תחקירנים של ערוץ 4 בבריטניה שאלו את אונ' מזרח אנגליה על הנושא, היא ענתה תשובה מתחמקת ושקרית, וערוץ 4 ירד מהנושא בגלל פחד מפני חוקי הדיבה החמורים באנגליה.
וועדות החקירה השונות (כולל של הפרלמנט הבריטי) מתעלמות מנושא זה ורבים אחרים. מטרתם אינה ליבון וחשיפת הבעיות אלא טיוח ההתנהגות השערורייתית והבלתי מדעית של אונ' מזרח אנגליה, וחבורת המדענים החממיסטים שלה.
שערוריית הזיופים, הטיוחים, הסתרות המידע, וקלקולי המדע נמשכת. כולם קיוו וקראו לניקוי אורוות, תיקון השגיאות, הגברת השקיפות, שיפור ההליכים. לא דובים ולא יער. מדע האקלים ממשיך להתנהל כדרכו מימים ימימה. שום שיפור לא נראה באופק, שיפור שחייב להתחיל בהודאה וחשיפה של שגיאות העבר.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה