דפים

27 ביולי 2014

רוח ושמש הם היקרים ביותר

ה"אקונומיסט" כותב על מחקר ותחשיב שערך צ'רלס פרנק ממכון ברוקינגס (מכון מחקר "ליברלי" כלומר "מרכז-שמאל"), ובו חישב את העלויות של מקורות אנרגיה שונים, התורמים להפחתת פליטות פד"ח.

בכול העולם, וגם אצלנו, נותנים סובסידיות כבדות למתקנים רוחניים וסולריים, מתוך הנחה שהם תורמים להפחתת פליטות הפד"ח. הסובסידיות הן יקרות (בגרמניה למשל – 31 מיליארד דולר לשנה), ונשאלת השאלה אם זו הדרך הטובה ביותר להקטנת הפליטות.

חסידי ה,אנרגיה הירוקה" טוענים, שעם ירידות המחיר המשמעותיות של המתקנים הסולריים והרוחניים, עלות קוט"ש חשמל ירוק אינה יותר גבוהה, ואלי אפילו יותר נמוכה מעלות קוט"ש חשמל מפחם. קוראים לזה levelised costs – בעברית אולי: "עלות מיושרת".  העניין הוא שהחשמל ה"ירוק" הזה הוא תזזיתי, מסופק רק חלק קטן מהזמן, ולא בזמנים שבשליטתנו, דהיינו – לאוו דווקא כאשר הוא נחוץ. כך למשל – חשמל רוחני וסולארי דורש תחנות גיבוי, ואת עלות הבנייה והתחזוקה של תחנות הגיבוי יש להוסיף לעלות החשמל הסולארי והרוחני.
פרנק מנסה לערוך חשבון כולל של העלות והתועלת של אמצעי ייצור החשמל השונים, כולל תועלת שבהפחתת פליטות. הוא מכמת את התועלת בהפחתת פליטות לפי 50 דולר לטון פחם, מחיר פי חמש ממחיר השוק של טון זיהום פחם בשוק האירופי של מסחר במכסות פליטה (שהוא מתחת ל 10 דולר לטון).

המסקנות שלו אינן מפתיעות כלל, הן מאשרות את אשר ידוע לכול מי שמתעניין. הדרך הכי זולה ומעילה להפחתת פליטות היא לעבור מתחנות כוח פחמיות לגז. את זה כולנו יודעים... הצרה היא 1. לא לכולם יש גז (ולא כולם מוכנים לחפש גז בשיטת הפרקינג), ו 2. האפשרות להפחית פליטות היא מוגבלת, כי הגז גם כן פולט פד"ח, אם כי רק כמחצית כמות הפד"ח (ביחס לתחנות פחמיות) לכול קוט"ש.

הדרך השנייה, הכי כדאית, להפחתת פליטות היא האנרגיה הגרעינית. הבעיה עם זה היא שיש תוצאות לוואי אחרות (סכנת קרינה) שלא נכללו בחשבון הכלכלי של מחקר זה.

הדרך הכי יקרה (ולכן הכי גרועה) להביא להפחתת פליטות היא האנרגיה הסולארית.
גם בניתוח זה כנראה לא הכניסו בחשבון את הפגיעה בערכי טבע ונוף, את הצורך בקרקע, ואת הפגיעה במיני חיים (בעיקר ציפורים) של תחנות הרוח והשמש.

המסקנה המרומזת: הסובסידיות לשמש ורוח הן בזבוז כסף שאין בצדו שום תועלת.


יעקב

אין תגובות: