25 בנובמבר 2018

שריפות היער בקליפורניה – תופעה רגילה וטבעית.

שריפת יער ענקית התרחשה (ועוד לא הסתיימה) בצפון קליפורניה, קוראים לה "קאמפ פייר". כ 600 קמ"ר (600 אלף דונם) יער נשרפו, 84 בני אדם נהרגו, מאות נעדרים, עיירה שלמה נשרפה כולה, 20 אלף איבדו את בתיהם. עשן סמיך וזיהום אוויר גדול מכסים חלקים גדולים של קליפורניה, כולל העיר סן פרנציסקו. פליטות הפד"ח משריפה זו גדולות מהפליטות של כל המכוניות בקליפורניה למשך מספר שנים... זהו האסון השריפה (מבחינת אבדות בנפש ורכוש) הגדול בתולדות קליפורניה.


מיד קופצים התעמלנים ההיסטריים הרגילים וזועקים: "געוואלד, התחממות גלובאלית!". זה הדבר שנהוג היום לזעוק אחרי כול אסון טבע (הוריקן, שיטפון, בצורת או שריפה). וזה, כמובן, קשקוש ושקר. אסונות טבע תמיד התרחשו, ולצערנו תמיד יתרחשו. הם לא נגרמים על ידי בני האדם ואין בידי בני האדם הכוח והאמצעים למנוע אותם, והם יתרחשו גם בעתיד, לצערנו, ואנו מצווים לנקוט אמצעי מנע והתגוננות ולא לזעוק זעקות סרק על "התחממות גלובאלית".


השריפה בקליפורניה לא הייתה יצאת דופן, שריפות ענקיות התרחשו שם, למשל, בשנים 1934, 1936, 1942, 1943, 1944, 1950 ו1963 – כול השריפות האלה היו גדולות מה"קאמפ פייר" הנוכחי. השריפה ב 1936, למשל, שרפה 3000 אלף דונם, פי חמש מהשריפה הנוכחית. וכול אלה התרחשו לפני "ההתחממות הגלובאלית הנוראית". מה שהשתנה מאז ועד היום היא צפיפות האוכלוסייה בקליפורניה, בשטחי היער. לכן יש היום יותר אבדות בנפש וברכוש (בתים שרופים).

פעולות שונות שנעשו כביכול למען שימור הסביבה גרמו להגדלה האסון. ככה למשל חוקקו חוק בשנות ה 1990 (בעת הנשיאות של ביל קלינטון) האוסר כריתת עצים ביערות, כדי לשמור על סביבת הגידול של האוח הנקוד - spotted owl – שהוא עוף בסכנת הכחדה. כריתת עצים מושכלת (למטרות מסחריות) דווקא עוזרת להקטנת השריפות – היא גורמת לדילול העצים ביער והקטנת כמות העצים המתים וחומר הבעירה. היא גם פורצת דרכי גישה ביער שמשמשות שבילי אש וגם מאפשרות גישה לכבאים במקרה של שריפה.

לעיתים קרובות הסיבה להצתת האש היא מערכת הולכת החשמל שעוברת ביער. תקלות במערכת גורמות קצרים ומציתות אש. רשת החשמל גדלה ביערות עם גידול היישובים עקב ריבוי האוכלוסייה. משערים שגם ה"קאמפ פייר" הנוכחי ניצת מתקלה במערכת החשמל. ניתן וצריך להגן על היער ממערכת החשמל, ניתן לכרות שבילי אש רחבים לאורך קווי החשמל (ולתחזק אותם נקיים מעשבייה), וניתן להניח קווי חשמל תת קרקעיים. אמצעי זהירות אלה יקרים מאד, מייקרים את החשמל, וממשלת קליפורניה נמנעה מלחייב את חברות החשמל לנקוט באמצעים אלה – מסיבות פוליטיות. עלות רשת חשמל מוגנת היא גבוהה מאד, אבל ברור ששריפה אחת כמו האחרונה – נזקיה גבוהים פי כמה וכמה מעלות הגנת רשת החשמל.

הדבר האחרון שעוזר נגד שריפות הן זעקות השבר "התחממות גלובאלית" שהן גם מין תירוץ לא לנקוט את הצעדים היקרים הנחוצים והכדאיים. לא חשוב כמה מיליונים של פאנלים סולאריים או תחנות רוח יתקינו בקליפורניה או בארה"ב – תרומתם למניעת שריפות (או הוריקנים) היא בדיוק אפס, והכסף המבוזבז לריק – חסר כדי לנקוט בצעדים יעילים למזעור ניזקי השריפות.

ההיסטריה ההמונית של ההתחממות הגלובאלית ושינויי האקלים השתלטה על התודעה ומונעת כול ראיה מפוקחת והגיונית של המציאות, שוחרי הסביבה – במקום לפעול בצורה מפוקחת, יעילה ואמתית למען הסביבה פוגעים קשות בסביבה בשורה של צעדים היסטריים חסרי שחר.

יעקב



תגובה 1:

ביולוג ירושלמי אמר/ה...

יעקב יקר, מדבריך משתמע כאילו שאין פרקטיקה של "גם וגם"... זה מעניין לדעת האם ישנה.
לא יהיה הגיוני לחשוב שאיננה כלל.
אני מניח שכן פורצים שבילי אש, אבל לא "כמו פעם"... וכן כורתים כריתה מבוקרת עצים שיכולים לבעור בשריפות, אבל לא "כמו פעם"
וכו' וכו'.
נדמה לי שמה שקורה, איך שהוא קורה, זה רק שהירוקים מושכים יותר לכיוונם (אלא מה? הם ירוקים, כל אחד מושך לכיוונו, לא מצופה מהם אחרת).
הם לא מודעים לנתונים הללו שהשריפות מחמירות יותר ככל שלא מבצעים את הפעולות שדיברת עליהן?
לא ייתכן שהם כאלו אטומים.

בכל מקרה, תודה על המידע.