6 בנובמבר 2018

הפחתה משמעותית בפליטות הפד"ח בארה"ב.


פליטות הפד"ח של העולם כולו חזרו לעלות בשנת 2017, אחרי ששלוש שנים קודם הן דרכו במקום (היו יציבות, ללא עליות או ירידות)  ועומדות לעלות שוב ב 2018 לרמת שיא של כול הזמנים.
 לעומתן – פליטות הפד"ח בארה"ב המשיכו לרדת, וזה בלי קשר להסכמי פאריס שארה"ב פרשה מהם, ובלי קשר לנשיא טראמפ שאינו מייחס חשיבות גדולה לטענות על שינויי אקלים, ובלי קשר לשום מעשה אחר של ממשלת ארה"ב. הדבר קרה כתוצאה מפעולה טבעית של כוחות שוק חופשי.
דו"ח של ה EIA – סוכנות המידע של משרד האנרגיה בארה"ב מראה שפליטות הפד"ח מייצור חשמל קטנו בשנת 2017 ב 28% לעומת הפליטות ב 2005.


הסיבה העיקרית לירידה בפליטות הייתה הירידה בביקוש (או צריכה) של חשמל במגזר התעשייתי. במגזר הביתי והמסחרי לא חל שינוי בביקוש. בין 1996 עד 2005 היה גידול שנתי של 1.9% בצריכת החשמל בארה"ב, אבל, מ 2006 עד 2017 הייתה ירידה של 0.1% בצריכה. בגרף למעלה רואים שחצי מהירידה בפליטות הושגה הודות לירידה בצריכת חשמל, רבע בערך הושגה בזכות מעבר מפחם לגז, ורק פחות מרבע מהפחתת הפליטות הושגה בזכות המקורות המתחדשים (שמש ורוח).
בעברית פשוטה: ארה"ב ייצאה את התעשייה הכבדה (הצורכת הרבה חשמל) לחו"ל – בעיקר לסין. שילכלכו הסינים את הידיים והסביבה שלהם בייצור פלדה, אלומיניום ושאר מוצרי התעשייה. שילכלכו הסינים את האוויר שלהם וינשמו פיח. האמריקאים עברו לענפים נקיים, כמו השכלה גבוהה (לימודי מגדר), בידור, פיננסים, שיווק ועוד... ארה"ב כנראה עשתה עסק נהדר, אבל תרמה בדיוק אפס לירידת הפליטות העולמיות – ויחד עם זאת יכולה להתגאות בתחרות הילד הטוב העולמית בירידה העמוקה בפליטות הפד"ח בתחומה.


גורם אחר הפועל לטובת ארה"ב: היא עשירה ומפותחת והגיעה לרוויה מסוימת (עד כמה אפשר לצרוך עוד ועוד מוצרים?). שונה לחלוטין המצב, כמובן, בארצות "מתפתחות" (כלומר עניות) שבהן יש עוני גדול והמונים שבקושי שי להם מה לאכול. בארצות אלה דחוף להגדיל את הייצור והעושר – ולצורך זה דרושה אנרגיה – כלומר תוספת מתמדת וגדולה לאנרגיה ולחשמל שהם תנאי להיחלצות מעוני המוני.

יעקב



אין תגובות: