אנרגיה מתחדשת – אוטופיה.

האנשים הירוקים הטובים מטיפים כול הזמן: "אנרגיה מתחדשת – היא טובה, נקייה, בריאה, חינמית, ותציל אותנו מההתחממות הגלובאלית הנוראית ומזיהום האוויר". לדעתם קיימים שני סוגים של אנרגיה: אנרגיה ישנה, פחמית (נפט, גז, ופחם) שהיא מזהמת, מחממת את כדור הארץ, וגם מתכלה (כלומר עומדת לאזול), ומאידך יש אנרגיה חדשה, מתחדשת שכולה טוב. אז למה אנו עדיין משתמשים במקורות פחמיים ל 86% מצריכת האנרגיה שלנו? כי האנשים רשעים וטיפשים וחמדנים וקמצנים, ולא אכפת להם מכדור הארץ, ולא מוכנים לשלם כמה גרושים יותר בשביל האנרגיה המתחדשת האידיאלית. (וגם בגלל אקסון-מובייל והקפיטליסטים החזיריים). תפקידם של האנשים הטובים והחכמים (כלומר המטיפים הירוקים) הוא להאיר את עיניהם ולחנך את הטיפשים לראות את נפלאות האנרגיה הירוקה, ובאשר לרשעים – להתגבר עליהם ולכפות עליהם את העולם האידיאלי של "המחר".

האמת היא זאת: לא קיימת אנרגיה ירוקה. מה שקיים (שמש ורוח) אינו יכול לספק את צרכינו, ואינו אלא אשליה. המטיפים הירוקים הטובים הם מנותקים מהמציאות, הם אינם מבינים את הצד ההנדסי-הטכני-כמותי. הם לא קולטים מספרים. הם  חיים בעולם של אידיאות ורגשות, אבל בעיית אספקת האנרגיה הדרושה לקיום האנושי היא בעיה הנדסית-מדעית-טכנית וכמותית שלא פותרים אותה עם רגשות יפים, שירה והטפות.

אחרי הקדמה ארוכה זו – בואו וניגש (בפעם ה 100) לראות מה קורה במציאות - בגרמניה. גרמניה אימצה בשתי ידיים את הגישה הירוקה שאומרת "שמש ורוח, וכול המרבה הרי זה משובח, ויעלה כמה שיעלה!". ראש הממשלה, גב' מרקל, כול המפלגות והציבור כולו תומכים נלהבים באנרגיה ירוקה (משום מה לא קיימים בגרמניה רשעים אנוכיים וקמצנים...), והם עשו כול מה שאפשר לעשות, באמת הכול. הם גם לא התקמצנו בתקציבים וב"יעדים" – 80-100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. ומה הם השיגו אחרי 10-15 שנים של מאמץ הכי גדול האפשרי, של אומה מתקדמת ועשירה? יצא שיש לנו מקרה מעבדה –הוציאו לפועל את הרעיונות הירוקים, וניתן לראות ולמדוד את התוצאות.

גרמניה התקינה עד כה מעל 30,000 (שלושים אלף!) טורבינות רוח בכושר ייצור תיאורטי של כ 56 GW  (לעומת צריכת שיא של כ 75GW  או צריכה ממוצעת של כ 50 GW). הם גם התקינו כ 150 מיליון לוחות שמש בכושר ייצור (תיאורטי) של מעל 40 GW. אלו כמויות אדירות, היו צריכות להספיק לכול צריכת גרמניה, מעל ומעבר. כמה אנרגיה של ממש יצא מזה? לא הרבה. בגרפים הבאים נמחיש עד כמה מעטה האנרגיה שמתקנים אלה מפיקים בפועל. טוענים שגרמניה מפיקה 19% מהחשמל (לא מהאנרגיה, רק מהחשמל) מרוח (13%) ומשמש (6%). גם אם הטענה הייתה נכונה – זו מעט מאד תוצאה עבור מאמץ אדיר כזה.

אבל הטענה אינה נכונה. כי, כאשר הרוח כן נושבת, היא מפיקה הרבה חשמל, שהם אינם יכולים לנצל בגרמניה באותו רגע. לכן הם מייצאים  את החשמל לארצות שכנות, במחיר אפסי ולפעמים במחיר שלילי (כלומר משלמים לארצות השכנות שייקחו מהם את החשמל המיותר). חלק מהטורבינות הם עוצרים או סוגרים בצורה ייזומה כדי לא להציף בחשמל מיותר שיכול לפגוע ביציבות הרשת – אבל משלמים לבעלי הטורבינות בכול זאת, עבור חשמל שלא השתמשו בו – כי הממשלה הבטיחה לבעלי הטורבינות לקלוט (ולשלם) כול קוט"ש מיוצר, בין אם יש לו שימוש ובין אם לאו. כול אותו זמן, התחנות הרגילות, ה"ישנות" (פחמיות, גזיות וגרעיניות) ממשיכות לפעול (ולפלוט) – כי צריך אותן כדי להבטיח אספקה כאשר הרוח תשקוט או השמש תשקע, ואי אפשר להדליק ולכבות אותן כול כמה שעות לפי גחמות הרוח. מיותר לציין שמרבית הזמן הטורבינות עומדות ולא מפיקות מפני שאין רוח. התפוקה בפועל היא אולי 15-20% מהתפוקה התיאורטית, והבעיה שאין לנו שליטה ואפילו לא ידיעה בזמני נשוב הרוח.

הנה בגרף זה כמות החשמל המופקת בפועל מרוח ביחס לכושר הייצור התיאורטי. אלו נתוני אמת ולא תיאוריות או רגשות.

השטח הצבוע בתכלת מתאר את תפוקת החשמל התיאורטית לפי "כושר יצור בשיא הרוח" של הטורבינות. השטח בכחול כהה מתאר את התפוקה בפועל. אפשר להעריך שני דברים: 1. עד כמה התפוקה בפועל נמוכה ביחס לתיאורטית, ס"ה התפוקה המעשית היא רק כ 15% מהתיאורטית. 2. התזזיתיות של הרוח – חוסר היציבות – כלומר רגעים של תפוקה גבוהה (יחסית) המתחלפים תדירות ברגעים של תפוקה אפסית. לו הייתה מפיקה כול הזמן, בצורה יציבה, 15% מהתפוקה המלאה מילא, אבל זה לא ככה.

שימו לב גם לשיפוע של הקו השחור – התקנות של טורבינות רוח, לעומת הקו האדום – תפוקת חשמל מהרוח. רואים שהשיפוע של הקו האדם נמוכה יותר – פירושו – לא נכון שכמה שתתקין יותר טורבינות רוח – תקבל יותר חשמל.

כשמוסיפים את תפוקת השמש (לוחות השמש) התופעה עוד יותר מודגשת. השטח בתכלת הוא התפוקה התיאורטית, השטח בכחול כהה – תפוקת הרוח ובצהוב תפוקת השמש בחודש יולי 2018, חודש שיא מבחינת קרינת השמש. השטח בצבע תכלת מסמן בערך את כמות החשמל שהמקורות הרגילים (פחם וגז) צריכים להפיק, למרות השמש והרוח,  כדי להבטיח אספקה סדירה.

The table below shows what happened more clearly.

	2001	2011	2016
Consumption	520.2	546.2	536.5
Dispatchable	539.1	506.4	496.3
wind+solar	10.6	68.3	116.3
losses+export	29.5	28.5	76.1

הטבלה למעלה מביאה את התמונה במספרים. השורה הראשונה היא הצריכה (הביקוש) שלא השתנתה בהרבה בין 2001 ל 2016. השורה השנייה מפרטת את המקורות היציבים, הזמינים – פחם, גז, גרעין והידרו, כול הזמן מעל ל 90% מהצריכה. השורה השלישית מפרטת את התפוקה של הרוח והשמש, שעלתה פי 10 מ 2001 עדMISSIONS GR 2016 עם ההתקנה המואצת של מקורות מתחדשים. בשורה הרביעית רואים פחת וייצוא. הם עלו מאד בין 2011 עד 2016, בשנים שנכנסה לפעולה האנרגיה המתחדשת. חלק גדול מהאנרגיה המתחדשת הלכה ל"פחת וייצוא" ולא לשימוש.

  

לנוכח עובדות אלה לא פלא הוא שאין בגרמניה, למעשה, ירידה בפליטות הפד"ח, בערך משנת 2006-2007. כול השנים של התקנה מואצת של לוחות שמש וטורבינות רוח (יעלה כמה שיעלה) לא הביאו לירידה של ממש בפליטות. הירידה הקטנה שהייתה נעצרה לחלוטין ב 4 השנים האחרונות.

המספרים ברורים, אבל מי צריך מספרים אם יש אוטופיה?

יעקב

פליטות הפד"ח בארה"ב עלו שוב.

פליטות הפד"ח CO2 של ארה"ב לשנת 2018 עלו בכ 3.4% מעל לפליטות 2017, לפי חישובים מוקדמים. זאת למרות ירידה משמעותית בשימוש בפחם וסגירה של מספר שיא של תחנות כוח פחמיות.

הפליטות עדיין ירדו בכ 11% מאז שנת השיא 2005, אבל ה"יעד" שארה"ב התחייבה עליו בהסכם פאריס, של ירידה ב 26-28%  עד 2025 נראה רחוק מתמיד – וזה לא פלא, כי ה"יעדים" תמיד היו רק מילים יפות חסרות כול אחיזה במציאות. הם פשוט לא ניתנים להשגה, מבחינה טכנית, לא חשוב מה הממשלה תעשה.

הירידה הגדולה ביותר התרחשה בשל המשבר הכלכלי של שנת 2008. גורמים נוספים לירידה היו הצמצום בצריכת החשמל, השכלול וההתייעלות של מכוניות הבנזין, והעיקר – המעבר מפחם לגז בחלק ניכר של ייצור החשמל – מעבר שנובע מהגז הזול בארה"ב המופק בשיטת הפראקינג. 

הפקת חשמל בגז מורידה את הפליטות בחצי ביחס להפקה בפחם וגם מורידה, בהזדמנות חגיגית זו, את זיהום האוויר (נושא הרבה יותר חשוב מהפד"ח, שאינו מזהם ואינו גורם נזקי בריאות). מה שלא תרם כמעט כלום לירידת הפליטות היו מאות מיליונים של לוחות שמש ועשרות אלפים של טורבינות רוח, שהותקנו, בעיקרם, אחרי 2008.  

יש בארה"ב כ 200 מיליון לוחות שמש (מעל 300 מיליון מ"ר) וכ 40 אלף טורבינות רוח, בעלות של מאות מיליארדי דולרים. התרומה של מקורות אלה לייצור חשמל ולהורדת הפליטות היא אפסית.

לפי הדו"ח הראשוני, הסיבות לעליית הפליטות ב 2018 (לעומת 2017) היו בעיקר שלוש:
1. עלייה של כ 1.9% בצריכת החשמל,
2. עלייה של כ 5.1% בצריכת האנרגיה בתעשייה. שתי הסיבות האלה קשורות בהתאוששות הכלכלית של ארה"ב בשנה האחרונה.
3. סיבה שלישית הייתה העלייה בצריכת דלק לחימום בתים, עלייה שנגרמה בעיקרה בגלל חורף קר בשנה זו.
כלומר – הירידה (הזעירה) בפליטות ב 3 השנים הקודמות נגרמה מחורף נוח וקיטון בצרכי חימום.

בתחום התחבורה: בפליטות ממכוניות לא היה כמעט שינוי, לעומת זאת היה גידול ניכר בפליטות מתובלה (משאיות ורכבות) וממטוסים – שנבע מהגידול בפעילות הכלכלית.

המספרים מוכיחים בבירור ש 10 או 20 שנים של התקנה מואצת של מקורות מתחדשים (שמש ורוח), בכמויות גדולות, עם עידוד ממשלתי וסובסידיות ענקיות – גרם אך ורק להוצאה גדולה וייקור החשמל, אבל השיג אפס ירידה בפליטות. ההנחה שקיים מסלול ברור של קיטון בפליטות, ושהתקנה של כמות גדולה של מקורות מתחדשים (רוח ושמש) תביא לקיטון בפליטות, ושאם רק נסלק את טראמפ האיום יירדו הפליטות בארה"ב פלאים, וכמה שיותר רוח ושמש יותר טוב מוכחת בעליל ובצורה חד משמעית כאשליה חסרת בסיס.

רשימות קודמות שלנו על הפליטות בארה"ב: כאן, כאן כאן וכאן (העובדות והמסקנות לא השתנו...)

יעקב

תעמולה ירוקה והטעיות אינטרסנטיות

משה גבאי, ראש תחום ב"אנלייט אנרגיה מתחדשת" מפרסם מאמר בוואינט שכולו תעמולת הטעייה לטובת אנרגיה מתחדשת. אין בכך פלא – מר גבאי עובד בחברה שמתפרנסת היטב מסובסידיות לאנרגיה מתחדשת, ויש לה אינטרס גדול לקדם את העסקים שלה ולהגדיל הכנסותיה על חשבון הציבור.

מר גבאי כותב "זיהום האויר בישראל הוא אחד הגרועים במדינות המערב ". לא נכון. אנחנו במקום טוב באמצע... לא שזה כבוד גדול, או שאין זיהום אוויר בישראל... אבל צריך לשמור על פרופורציות. יש זיהום אוויר בישראל, ורצוי להקטין אותו... אין כול קשר לאנרגיה המתחדשת חסרת התועלת, שאינן מקטינות זיהום אוויר. זיהום האוויר נובע מבניית תחנות כוח פחמיות בעבר (שנות ה 70-80) ללא הסולקנים (המסננים scrubbers) שמונעים זיהום אוויר. התחנות הישנות, בנות 30+ עדיין עובדות – אין לנו חדישות יותר כי הלובי הירוק (וגורמים נוספים) אינו מאפשר מודרניזציה של התחנות. היום מייצרים יותר חשמל מגז (פחות מפחם) שהוא הרבה יותר נקי (כלומר נטול מזהמים). כמו כן העבירו את תחנות הכוח שהיו המופעלות קודם במזוט (דלק מאד מזהם) לגז. מצב זיהום האוויר בארץ השתפר ביחס לסטטיסטיקות הישנות ש OECD  פרסם (בהן השנה האחרונה היא 2016).  בנוסף – חלק גדול מהזיהום נגרם על ידי אוטובוסים, משאיות ורכבות המונעות בדיזל, וזה לא רלוונטי כלל לאנרגיות מתחדשות.

בהמשך מדבר גבאי על "יעדים" ומתלונן שה"יעד" של ישראל (17% מהחשמל מתחדש ב 2030) נמוך מדי. כול הדיבורים על יעדים הם דיבורי סרק חסרי בסיס מציאותי. נכון – אחרים מפרסמים יעדים יותר גבוהים, אבל איש עוד לא השיג את יעדיו ואפילו לא מתקרב לכך. גם ישראל לא משיגה את יעדיה הצנועים לשנת 2020 – 10% מתחדש. אי העמידה ביעדים נובעת מכך שאין אפשרות מעשית וטכנית לעמוד בהם – אין מקורות אנרגיה מתחדשים היכולים להביא אותנו אל היעדים הנכספים. ושימו לב לנקודה חשובה. מר גבאי מתחיל לדבר על זיהום אוויר וקופץ פתאום, ללא הבהרה ליעדי פליטות פד"ח CO2 . ובכן – אין קשר בין הדברים. פד"ח אינו מזהם ואינו גורם לנזקי בריאות. השימוש בטיעון של הזיהום בהקשר זה הוא לא במקום.

הנקודה הבאה היא אנרגיית הרוח. גבאי טוען שלהגדלת מרכיב הרוח תהיה השפעה חיובית על הקטנת הצורך בגיבוי באנרגיה פוסילית (פחמית). לא נכון. הרוח והשמש זקוקים ל 100% גיבוי פוסילי ושום דבר לא ישנה עובדה בסיסית זו. הטוען אחרת מטעה. הרוח נושבת רק כ 25% מהזמן, וכנראה פחות אצלנו, כי ארצנו אינה שטופת רוחות. מאידך טורבינות הרוח גורמות נזק אדיר מבחינה סביבתית, משחיתות את הנוף וגורמות נזקי בריאות בגלל הרעש שלהם והריצוד. הן גם קוטלות ציפורים ועטלפים וגורמות לשרפות. אסור בשום פנים אופן למקם טורבינות במרחק פחות מ 2 ק"מ מבתי הישובים, ואין בארץ שלנו הצפופה אף מקום שעונה על הדרישה הזו. חלילה לנו להשחית את ארצנו במפלצות רוח חסרות תועלת, כי כמות החשמל שהן מפיקות מזערית. תמיד נצטרך לשמור כושר יצור חשמל יציב ואמין (פחם וגז) להספקה של 100% מהצריכה. על השמש והרוח התזזיתיים, שעליהם אין לנו שליטה, אי אפשר לסמוך. הן סרח-עודף התופס טרמפ על גב התחנות הפוסיליות שמבטיחות אספקת חשמל סדירה. בנוסף – לא ניתן להדליק ולכבות תחנות כוח לפי גחמות השמש והרוח, כול כמה שעות, וחלק גדול מהזמן התחנות הפוסיליות ממשיכות לעבוד גם אם יש רוח או שמש בגרע נתון, כך שגם החיסכון בדלק ובפליטות הוא הרבה יותר קטן מאשר חושבים וטוענים.

לבסוף מדבר גבאי על הירידה הגדולה במחיר האנרגיות המתחדשות (שמש ורוח) וטוען שזה הופך אותן לכדאיות. יפה מאד! אם הן כדאיות שיותקנו על בסיס מסחרי למטרות רווח בלי קשר לממשלה. לא צריך מכסות, לא צריך אישורים. כמובן שזה לא קורה. אף טורבינה ואף לוח שמש לא הותקן כדי להפיק רווח מחשמל אלא רק כדי להפיק רווח מהסובסידיות הענקיות שהממשלה משלמת למפיקים ה"מאושרים". 

תופסקנה לאלתר כול הסובסידיות, והמכסות והיעדים הממשלתיים. תתקין נא חברת אנלייט (ואחרות) כמה לוחות שמש שהיא חפצה... על חשבונה, ומכספה. ...  כי זה זול (טוען גבאי).

האמת היא שהממשלה כבר מחויבת, באמצעות רשות חשמל, לשלם מאות מיליוני שקלים לשנה, במשך 20 שנה, ליצרנים ה"מתחדשים". מעריכים שמחירי החשמל בארץ עלו כבר בכ 3% בגלל הסובסידיות המתחדשות, וסכום זה הולך ועולה ככול שעובר הזמן ומתקינים עוד לוחות שמש או, חו"ח, טורבינות רוח. חלק מהמתקנים המאושרים עדיין לא הותקנו.... הדיבור על ירידת מחירים היא זריית חול בעיניים והטעיות, החשמל המתחדש רק גורם לעליית מחירים – וזו עובדה ברורה וחד משמעית ולא תיאוריה.

יעקב

אין ישועות בתחום האנרגיה.

מנהל מחלקת האנרגיה הגרעינית במשרד האנרגיה של פולין, יוסף סובולבסקי, (בעל תואר דוקטור בפיסיקה גרעינית) כותב מאמר על אנרגיה גרעינית מול אנרגיה מתחדשת (רוח). הנה תרגום ותמצות (שלי). המאמר מסכם הרצאה שניתנה בכנס סוכנות האנרגיה הגרעינית העולמית.

"השוויתי נתוני פליטות פד"ח (CO2) של גרמניה, פולין וצרפת. התוצאה המפתיעה היא שב 20 השנים האחרונות פולין הפחיתה את הפליטות באותה כמות כמו גרמניה שנשקיעה 250 מיליארד אירו באנרגיות מתחדשות [כלומר ההשקעה באנרגיות מתחדשות – רוח ושמש – אינה מובילה להפחתה בפליטות – עובדה]. הפליטות של גרמניה ליחידת חשמל הן כחצי מאלו של פולין אבל הפער נובע ממערכת חשמל שונה בשתי הארצות. [ התקנת האנרגיות המתחדשות, שהיו רק ב 20 השנים האחרונות לא תרמו להפחתת הפליטות, הפער בין הפליטות ליחידת חשמל בין פולין לגרמניה היה קיים עוד קודם שהחלו בהתקנת אנרגיות מתחדשות בגרמניה]. בהשוואה לצרפת, יש לגרמניה פליטות (ליחידת חשמל) פי עשר. למה? כי צרפת מפיקה 75% מהחשמל מאנרגיה גרעינית, בעוד גרמניה השקיעה השקעות גדולות באנרגיות מתחדשות (שמש ורוח).

כיצד ייתכן שארץ שמשקיעה הרבה באנרגיה מתחדשת (גרמניה) לא מפחיתה פליטות מהר יותר מפולין? למומחי אנרגיה התשובה מובנת מאליה: מקורות אנרגיה תזזיתיים (שמש ורוח) מגיעים לרוויה במערכת החשמל, כך שהמשך הגדלתם אינה מגדילה את חלקם בייצור הכללי. חשמל חייבים לייצר לפי כמות הביקוש (השימוש) בזמן אמת. היכולת לאגור חשמל היא זניחה (לא קיימת). מערכת החשמל אינה יכולה להיזון ממקורות תזזיתיים (מתחדשים) בלבד, ללא אספקה ממקורות יציבים – והמקורות היציבים בגרמניה הם פחם מסוג ליגניט שהוא המזהם ביותר.

גרמניה מרחיבה ומפתחת מכרות ליגניט כול הזמן, היא יודעת שלא תשיג את יעדי הפחתת הפליטות לשנת 2020, בפער ניכר. גרמניה דוחה את סגירת התחנות הפחמיות [כדי לא להישאר בלי חשמל] ולכן היא כה נחושה להשלים את צינור הגז נורד-סטרים-2 [המביא גז מרוסיה דרך הים הבאלטי – כלומר – רק תחנות גזיות יכולות להחליף את הפחמיות שהוחלט לסגור, אבל הדבר הופך את מערכת החשמל של גרמניה לתלויה ברוסיה, שיכולה לסגור את השיבר]. מומחה גרמני לאנרגיית רוח [בגרמניה יש עשרות אלפים טורבינות רוח], יועץ של שר הכלכלה הגרמני, בא לפולין ונתן מספר הרצאות בהן הבהיר שאנרגיית הרוח אינה יכולה להיות הבסיס למערכת חשמל אמינה ומתפקדת (גם לא בעזרת טורבינות ימיות). הוא גם הסביר שמתקן אגירה בגודל שיאפשר אגירת אנרגיית רוח למשך יממה ללא רוחות אינו קיים ואינו אפשרי – והרוח יכולה לשקוט למשך שבועות, לא רק יממה.

צרפת, מפיקה 75% מהחשמל בתחנות כוח גרעיניות (השאר בתחנות פחמיות), ופולטת פי 10 פחות ליחידת חשמל – לעומת גרמניה. בכול זאת מדברים בצרפת על סגירת תחנות גרעיניות והפחתה של הנתח הגרעיני ל 50%. [חלק מהתחנות הגרעיניות יהיו חייבות להיסגר בכל מקרה, בקרוב, מחמת הזדקנות ובלאי, ותחנות חדשות, מחליפות, לא נבנות]. נשיא צרפת אישר הקמת טורבינות רוח ימיות, שמחיר החשמל שלהן פי 5 מהתחנות הגרעיניות [והפחמיות]. הצרפתים עשירים...

האיחוד האירופי צריך לשאול עצמו אם הדרך שבחר – אנרגיות מתחדשות – באמת מובילה להפחתת הפליטות או שמא זו רק תכנית עסקית להפקת רווחים קלים על חשבון הציבור. אני חושב שזה האחרון. ייתכן שתחילת הפיתוח של טורבינות רוח נעשה ממניעים אקולוגיים – אבל הסובסידיות הענקיות המוצעות הפכו את זה לעסק משתלם. יועץ אחד העיר: "טורבינות רוח אינן אמצעי להפקת אנרגיה, אבל הם אמצעי מצוין להפקת רווחים [על חשבון הציבור]". יש להדגיש את ההחלטה של האיחוד האירופי האוסרת שימוש בכספי האיחוד כדי לקדם אנרגיה גרעינית. ככה גרמניה יכולה להשתמש בכסף פולני [ששולם לאיחוד האירופי] לאנרגיות מתחדשות בגרמניה, אבל פולין אינה יכולה להיעזר בכסף אירופאי לפיתוח תחנות גרעיניות (נטולות פליטות) בפולין.

אילו האיחוד האירופי באמת שאף להפחית הפליטות הוא היה צריך לקדם את הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת זאת – אנרגיה גרעינית. למעשה – חצי מהאנרגיה החופשית מפליטות פד"ח באיחוד האירופי היא אנרגיה גרעינית. ההתנגדות לאנרגיה גרעינית היא רגשית, 'כי ככה' – התועמלנים מפחידים את הציבור ללא בסיס עובדתי. אבל, הדעיכה של האנרגיה הגרעינית היא בעיה בארצות המערב. הכוחות העולים באסיה מפתחים אנרגיה גרעינית בצורה מואצת. אנו, במערב, נשארים מאחור בפיתוח טכנולוגיה גרעינית חדשה, "

עד כאן מאמרו של יוסף סובולבסקי. כמו חסידי גרעין רבים הוא "מחליק" את הבעיות הבטיחותיות והכלכליות של תחנות הכוח הגרעיניות. אבל – בקטע אחד הוא בהחלט צודק. האנרגיות ה"מתחדשות" (שמש ורוח) – אין בהן תועלת. להפחתת הפליטות הן לא הובילו, הן לא מסוגלות. כול בעל ידע טכני והנדסי מעשי יודע זאת. כול ה"יעדים" (80% או 100% אנרגיה מתחדשת עד 20xx ) הם לא יותר מהבעת רגשות, אין דרך מעשית להשיג אותם (גם לא באנרגיה גרעינית, שדורשת הרבה יותר זמן לפיתוח, גם אם היינו רוצים).

התוצאה המעשית היחידה של אופנת האנרגיה המתחדשת תהיה אחת: מחסור בחשמל, ניתוקי זרם, והדרדרות המערב המפותח לרמת החיים של הארצות ה"מתפתחות" (המפגרות) – שמחסור בחשמל הוא אחד המאפיינים הבולטים שלהם. זו תוצאה בלתי נמנעת של מלחמת החרמה האידאולוגית, התעמולתית ורגשית נגד מקורות האנרגיה היציבים המוכרים – פחם, גז, נפט וגרעין.

יעקב

מארכיון הבלוג: העתיד האקולוגי-קומוניסטי של הוגו שאבז

ב-22 באוקטובר 2009 הוגו שאבז העניק לעולם שיעור באקולוגיה קומוניסטית באדיבות ערוץ 10 - "רגע של נחת". אפשר להבין מדוע המפגינים הירוקים שלא נאלצים לחיות תחת משטרו כל כך אוהבים אותו. בפרקספקטיבה לאחור סביר שרבים מאלו שחשבו שזה רגע של נחת מבינים כיום שזה רגע שמבשר עוני, רעב וגעגועים לאמבטיות עם ג'אקוזי.