מנהל מחלקת האנרגיה הגרעינית במשרד האנרגיה
של פולין, יוסף סובולבסקי, (בעל תואר דוקטור בפיסיקה גרעינית) כותב מאמר על אנרגיה גרעינית מול אנרגיה מתחדשת (רוח). הנה תרגום ותמצות (שלי). המאמר
מסכם הרצאה שניתנה בכנס סוכנות האנרגיה הגרעינית העולמית.
"השוויתי נתוני פליטות פד"ח (CO2) של גרמניה, פולין וצרפת. התוצאה המפתיעה
היא שב 20 השנים האחרונות פולין הפחיתה את הפליטות באותה כמות כמו גרמניה שנשקיעה
250 מיליארד אירו באנרגיות מתחדשות [כלומר ההשקעה באנרגיות מתחדשות – רוח ושמש –
אינה מובילה להפחתה בפליטות – עובדה]. הפליטות של גרמניה ליחידת חשמל הן כחצי מאלו
של פולין אבל הפער נובע ממערכת חשמל שונה בשתי הארצות. [ התקנת האנרגיות המתחדשות,
שהיו רק ב 20 השנים האחרונות לא תרמו להפחתת הפליטות, הפער בין הפליטות ליחידת
חשמל בין פולין לגרמניה היה קיים עוד קודם שהחלו בהתקנת אנרגיות מתחדשות בגרמניה].
בהשוואה לצרפת, יש לגרמניה פליטות (ליחידת חשמל) פי עשר. למה? כי צרפת מפיקה 75%
מהחשמל מאנרגיה גרעינית, בעוד גרמניה השקיעה השקעות גדולות באנרגיות מתחדשות (שמש
ורוח).
כיצד ייתכן שארץ שמשקיעה הרבה
באנרגיה מתחדשת (גרמניה) לא מפחיתה פליטות מהר יותר מפולין? למומחי
אנרגיה התשובה מובנת מאליה: מקורות אנרגיה תזזיתיים (שמש ורוח) מגיעים לרוויה
במערכת החשמל, כך שהמשך הגדלתם אינה מגדילה את חלקם בייצור הכללי. חשמל חייבים
לייצר לפי כמות הביקוש (השימוש) בזמן אמת. היכולת לאגור חשמל היא זניחה (לא
קיימת). מערכת החשמל אינה יכולה להיזון ממקורות תזזיתיים (מתחדשים) בלבד, ללא
אספקה ממקורות יציבים – והמקורות היציבים בגרמניה הם פחם מסוג ליגניט שהוא המזהם
ביותר.
גרמניה מרחיבה ומפתחת מכרות ליגניט כול הזמן,
היא יודעת שלא תשיג את יעדי הפחתת הפליטות לשנת 2020, בפער ניכר. גרמניה דוחה את
סגירת התחנות הפחמיות [כדי לא להישאר בלי חשמל] ולכן היא כה נחושה להשלים את צינור
הגז נורד-סטרים-2 [המביא גז מרוסיה דרך הים הבאלטי – כלומר – רק תחנות גזיות
יכולות להחליף את הפחמיות שהוחלט לסגור, אבל הדבר הופך את מערכת החשמל של גרמניה
לתלויה ברוסיה, שיכולה לסגור את השיבר]. מומחה גרמני לאנרגיית רוח [בגרמניה יש
עשרות אלפים טורבינות רוח], יועץ של שר הכלכלה הגרמני, בא לפולין ונתן מספר הרצאות
בהן הבהיר שאנרגיית הרוח אינה יכולה להיות הבסיס למערכת חשמל אמינה ומתפקדת (גם לא
בעזרת טורבינות ימיות). הוא גם הסביר שמתקן
אגירה בגודל
שיאפשר אגירת אנרגיית רוח למשך יממה ללא רוחות אינו קיים ואינו אפשרי – והרוח
יכולה לשקוט למשך שבועות, לא רק יממה.
צרפת, מפיקה 75% מהחשמל בתחנות כוח
גרעיניות (השאר בתחנות פחמיות), ופולטת פי 10 פחות ליחידת חשמל – לעומת
גרמניה. בכול זאת מדברים בצרפת על סגירת תחנות גרעיניות והפחתה של הנתח הגרעיני ל
50%. [חלק מהתחנות הגרעיניות יהיו חייבות להיסגר בכל מקרה, בקרוב, מחמת הזדקנות
ובלאי, ותחנות חדשות, מחליפות, לא נבנות]. נשיא צרפת אישר הקמת טורבינות רוח
ימיות, שמחיר החשמל שלהן פי 5 מהתחנות הגרעיניות [והפחמיות]. הצרפתים עשירים...
האיחוד האירופי צריך לשאול עצמו אם הדרך
שבחר – אנרגיות מתחדשות – באמת מובילה להפחתת הפליטות או שמא זו רק תכנית עסקית
להפקת רווחים קלים על חשבון הציבור. אני חושב שזה האחרון. ייתכן שתחילת הפיתוח של
טורבינות רוח נעשה ממניעים אקולוגיים – אבל הסובסידיות הענקיות המוצעות הפכו את זה
לעסק משתלם. יועץ אחד העיר: "טורבינות רוח אינן אמצעי להפקת אנרגיה, אבל הם
אמצעי מצוין להפקת רווחים [על חשבון הציבור]". יש להדגיש את ההחלטה של האיחוד
האירופי האוסרת שימוש בכספי האיחוד כדי לקדם אנרגיה גרעינית. ככה גרמניה יכולה
להשתמש בכסף פולני [ששולם לאיחוד האירופי] לאנרגיות מתחדשות בגרמניה, אבל פולין
אינה יכולה להיעזר בכסף אירופאי לפיתוח תחנות גרעיניות (נטולות פליטות) בפולין.
אילו האיחוד האירופי באמת שאף להפחית
הפליטות הוא היה צריך לקדם את הטכנולוגיה היחידה שמאפשרת זאת – אנרגיה גרעינית.
למעשה – חצי מהאנרגיה החופשית מפליטות פד"ח באיחוד האירופי היא אנרגיה
גרעינית. ההתנגדות לאנרגיה גרעינית היא רגשית, 'כי ככה' – התועמלנים מפחידים את
הציבור ללא בסיס עובדתי. אבל, הדעיכה של האנרגיה הגרעינית היא בעיה בארצות המערב.
הכוחות העולים באסיה מפתחים אנרגיה גרעינית בצורה מואצת. אנו, במערב, נשארים מאחור
בפיתוח טכנולוגיה גרעינית חדשה, "
עד כאן מאמרו של יוסף סובולבסקי. כמו חסידי
גרעין רבים הוא "מחליק" את הבעיות הבטיחותיות והכלכליות של תחנות הכוח
הגרעיניות. אבל – בקטע אחד הוא בהחלט צודק. האנרגיות ה"מתחדשות" (שמש
ורוח) – אין בהן תועלת. להפחתת הפליטות הן לא הובילו, הן לא מסוגלות. כול
בעל ידע טכני והנדסי מעשי יודע זאת. כול ה"יעדים" (80% או 100% אנרגיה
מתחדשת עד 20xx ) הם לא יותר מהבעת רגשות,
אין דרך מעשית להשיג אותם (גם לא באנרגיה גרעינית, שדורשת הרבה יותר זמן לפיתוח,
גם אם היינו רוצים).
התוצאה המעשית היחידה של אופנת האנרגיה
המתחדשת תהיה אחת: מחסור בחשמל, ניתוקי זרם, והדרדרות המערב המפותח לרמת החיים של
הארצות ה"מתפתחות" (המפגרות) – שמחסור בחשמל הוא אחד המאפיינים הבולטים
שלהם. זו תוצאה בלתי נמנעת של מלחמת החרמה האידאולוגית, התעמולתית ורגשית נגד
מקורות האנרגיה היציבים המוכרים – פחם, גז, נפט וגרעין.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה