בריטניה התעייפה מסובסידיות

כתבנו בקטעים קודמים שהסכומים האדירים (כ 4 טריליארד דולר) שהושקעו בעולם באנרגיה מתחדשת (בעיקר שמש ורוח), מאז שנת 2000,  הולידו עכבר – כלומר – מעט מאד אנרגיה מתחדשת, ואפס ירידה בפליטות. לאט, לאט מבינים אנשים רבים יותר ששמש ורוח אינם מקורות אנרגיה רציניים ושימושיים, ואינם מסוגלים להחליף את המקורות הרגילים (הפחמיים) ולהביא לירידה בפליטות הפד"ח.  הדבר יוביל, בהכרח, ל"התעייפות החומר", או ליתר דיוק – התעייפות הציבור והפוליטיקאים מהמשך בזבוזים אדירים לריק.

סנונית ראשונה הייתה ספרד, אשר השקיעה בעבר הרבה באנרגיה מתחדשת, אבל, לאחר החלפת השלטון בסוף שנת 2011 הפסיקה לחלוטין השקעות חדשות, ואף הטילה מס על ההטבות שהממשלה הקודמת הבטיחה למתקיני אנרגיה סולארית. מובן שמיד עם הפסקת הסובסידיות פסקה לגמרי התקנת מתקנים חדשים.

כעת התעייפה עוד אחת מחלוצות האנרגיה המתחדשת – בריטניה. בריטניה העמיסה על אזרחיה כ 9 מיליארד ליש"ט לשנה לסבסוד אנרגיה מתחדשת... בחוזים ל 20 שנה... זה מספיק. כך אומר מסמך של האוצר.

לא יהיו סובסידיות חדשות עד שנת 2025, קובע האוצר. הפרויקטים הקיימים ואלה שכבר אושרו ייבנו, אבל לא יהיו סובסידיות למתקנים חדשים – כלומר לא תהיה עלייה בהוצאות הסבסוד השנתיות.

כמובן, ללא סובסידיות לא יהיו מתקנים חדשים. בריטניה כבר עצרה בעבר את בניית תחנות הרוח היבשתיות בגלל התנגדות התושבים להשחתת הנוף הפסטורלי האנגלי, ולנזקי הבריאות (רעש) של המפלצות התעשייתיות אלה. עכשיו ייעצרו, כנראה, גם תחנות הרוח הימיות שלא משחיתות את הסביבה ואינן מפריעות לאנשים, אבל עולות הרבה יותר. (לוחות שמש בבריטניה היא שטות מוחלטת, כי השמש זורחת שם כ 8% מהזמן... זה לא מנע מהם להתקין כ 18 מיליון מ"ר של לוחות שמש... ).

עדיין נשאר מס הפחם המוטל בבריטניה, כלומר מס בשיעור 24.5 ליש"ט לטון פליטות פד"ח. המס הזה אמור לעודד שימוש במקורות אנרגיה בלתי פחמיים, אבל זה לא מספיק, צועקים החסידים הירוקים. מס זה, כמובן, מטיל נטל נוסף, והוצאה נוספת על הציבור. ההוצאה הזאת אינה נחשבת, משום מה, לסובסידיה אלא ל"מס" ואינה כלולה בתכנית הקפאת הסובסידיות. מכבסים ומטייחים באמצעות מילים.

אנשים שבויים באידיאולוגיה ירוקה על בסיס רגשי. שמש ורוח זה טוב, כולם מרגישים ככה, ושום הסבר הגיוני או תחשיב מספרי לא ישכנע אותם אחרת. מה שלא לומדים דרך השכל ילמדו בסוף דרך הכיס. הכסף זורם כמים, ותוצאות אין. השיגעון חייב להתקל לבסוף בקיר המציאות.

יעקב

מתי יורד גשם בישראל?

חנן כהן הוא מידען בעל ניסיון בתחומי ההייטק שהסתקרן מן השאלה הנצחית "מתי ירד גשם?" בעקבות הגשמים שהחלו החודש. הוא פרסם בבלוג שלו את הפוסט הבא המובא גם אצלנו (בהסתייגות מכך שמדובר בתחנת מדידה אחד בלבד).

וכך כותב חנן: אנחנו שואלים "מתי כבר יהיה חורף?" אז הלכתי לבדוק.

במאגר נתוני השירות המטאורולוגי אפשר למצוא מידע על מדידות הגשם מכל התחנות המטאורולוגיות בישראל. גיליתי שיש תחנה מטאורולוגית במנזר בית ג'ימל, ממש ליד בית שמש (בצילום של חנן המצורף). ולא רק זה, אלא שזו תחנה שיש ממנה נתונים ברצף כבר משנת 1920.

הורדתי את המידע, ארגנתי אותו והכנתי לתצוגה.

אפשר לראות שבשנים האחרונות, החורף מתחיל לרוב בנובמבר או בדצמבר. ינואר או פברואר הם לרוב החודשים הגשומים ביותר בשנה.

אפשר לראות שפיזור ימי הגשם בשנה עצמה משתנה מאד משנה לשנה בשנים האחרונות, בשנת 2007 הייתה עליה עד ינואר וזהו, נגמר.

בשנת 2009 הימים הגשומים התפרשו בין אוקטובר ואפריל.

בשנת 2010 יום הגשם הראשון התחיל רק בדצמבר. זו היתה השנה של השריפה הגדולה בכרמל.

בשנת 2015 היו שלושה חודשים יחסית גשומים.

בשנת 2016 הגשם התחיל ממש בדצמבר ואז בכל חודש היתה ירידה, עד אפריל.

כל שנה והסיפור שלה. כל שנה וה"חורף" שלה.

אם תרצו לראות את כל המידע משנת 1920, הורידו את קובץ ה PDF מכאן.

חורף נעים.

חשמל סולארי עוד יותר זול

בחודש מרס השנה דיווחנו על מחיר זול במיוחד במכרזים להתקנת חשמל סולארי בישראל: כ 19.9 אג' לקוט"ש. המחירים של החשמל הסולארי שהושגו לאחרונה במכרזים בארצות אחרות היו עוד זולים בהרבה. בסעודיה התקבל מחיר של כ 1.79 סנט, שהם כ 6.2 אג' לקוט"ש (שליש מהמחיר הישראלי). מחיר דומה התקבל גם במקסיקו. חסידי השמש שמחים וצוהלים. הם מעריכים שאולי בעוד שנתיים המחיר ירד עוד, ל 1 סנט (3.5 אג') ואולי אפילו 0.7  סנט.

מה המשמעות של המחירים הנמוכים האלה? ראשית יש לברך ולהתברך שיש מקור חשמל זול. זה תמיד טוב – מחיר זול לכול מוצר הוא ברכה, קל וחומר למוצר בסיסי כמו חשמל.

האם העולם יפיק בקרוב את מרבית החשמל מהשמש? כמובן שלא, כי השמש מספקת חשמל רק כ 20% מהזמן (בסעודיה), כך שכ 80% מהחשמל צריך לבוא ממקורות אחרים, כמו שהוא בא עד עכשיו. כלומר: חשמל סולארי אינו מאפשר להימנע מלהקים ולתחזק תחנות כוח רגילות (על דלק פחמי), הוא מאפשר, לכול היותר, להקטין את מספר השעות של תפעול התחנות הרגילות – ובכך להקטין מעט את כמות הדלק שהן שורפות.

הנקודה העיקרית שרציתי להדגיש הוא השוואה בין התנהלות סעודיה וישראל. סעודיה לא התקינה לוחות שמש עד כה. ישראל קפצה בראש, החל משנת 2008, והחלה לסבסד ייצור חשמל סולארי בסכומים גבוהים. זה החל במחירים של כ 230 אג' לקוט"ש (פי 40 מהמחיר הנוכחי של הסעודים), ונמשך במחירים של 120, 80, 60 אג' לקוט"ש (מחירים שעודכנו מדי פעם). כיום סוחבת ישראל התחייבויות ל 20 שנה למפיקי החשמל הסולארי במחירים גבוהים, בשיעור של אולי מיליארד אולי מיליארד וחצי שקל (מיותרים) בשנה, כול שנה למשך 20-28 שנים. מה יצא לישראל מההוצאה הנוספת הזו? האם הצלנו את כדור הארץ מהתחממות נוראית? (התרומה הכמותית שלנו בנושא היא בטלה בששים). הרבה יותר חכם וכדאי היה לנהוג כמו הסעודים – להמתין שמחיר הלוחות יהיה סביר ורק אח"כ להתקין אותם בהמוניהם. ההיסטריה הירוקה, והמנהיגים שנכנעו לה, הובילו לעושק הציבור הישראלי בשיעור מיליארד או מיליארד וחצי שקלים לשנה למשך 20-28 שנה. מדוע לא היה למנהיגינו את השכל הישר שגילו הסעודים? או שמא אנו עשירים מהסעודים ויכולים להרשות לעצמנו לשרוף כסף רב ללא חשבון?

כמובן – את ההסבר למדיניות הסעודית אין לחפש דווקא בתחום השכל הישר. הם לא התקינו לוחות שמש עד כה כי מנהיגיהם הזקנים והשמרנים היו קצת מנותקים מהעולם וההיסטריות שלו. סעודיה החלה בהתקנת לוחות שמש רק כעת כי לפני כשנתיים התחולל מהפך בשלטון. המלך הזקן מת ועל הממלכה השתלט יורש העצר הצעיר, מוחמד בן סלמן (32), שחונך במערב, והינו מעודכן בכול האופנות והשיגעונות של המערב, אותם הוא מנסה להעתיק. (והינו, חוץ מזה, גם מגלומאן).

האם כדאי לסעודיה, כעת, להתקין לוחות במחיר מצחיק זה? ייתכן, אינני יודע. יש כמה נקודות שצריך לציין. המטרה המוצהרת של הסעודים היא לחסוך בנפט ובגז. הסעודים לא מפיקים חשמל מפחם (כמונו) שאינו בנמצא בארצם, אלא מנפט וגז שיש לה בשפע. הם מניחים שאם ישרפו פחות נפט בתחנות הכוח שלהם יהיה להם יותר נפט לייצוא במחיר טוב. ייתכן. בינתיים הם לא מצליחים למכור את כול הנפט שהם מסוגלים לייצר, וקיצצו בהפקת הנפט (והיצוא) במסגרת הסכם עידוד המחיר של אופק (OPEC). צריך גם לזכור שהעלות של ייצור הנפט (הפקתו מהבארות), בסעודיה, היא נמוכה מאד (3-5 דולר לחבית) כך שהערך של הדלק שהם חוסכים נמוך. מאידך – החשמל הסולארי מחייב את תחנות הכוח להקטין את הייצור בבוקר (כשהשמש זורחת) ולחדשו אחה"צ, בשעת השקיעה. התזזיתיות הזאת מגדילה את כמות הדלק הדרושה לכול קוט"ש ואת מחיר החשמל בלילה (כאשר אין שמש). ומחיר הקוט"ש הרגיל בסעודיה הוא כנראה הרבה יותר נמוך מאשר אצלנו, בגלל העלות הנמוכה של הדלק. החשבון מסובך.

בנוסף: לא ידוע איזה הטבות נוספות הובטחו לזוכים במכרז הסולארי. הם יקבלו אדמה בחינם – אבל זאת לא הטבה גדולה במדבריות סעודיה. ייתכן שיקבלו גם הטבות בתחום המיסוי והמימון – הדבר לא פורסם. וייתכן שהמציעים בונים על סובסידיות של ממשלת סין ליצרני לוחות השמש. וייתכן גם שטעו בחשבון והציעו מחיר הפסד.

עדיין יש לזכור שהמחיר הנמוך התקבל במכרזים ממשלתיים, המבטיחים רכישה, במחיר הנקוב, של כול קוט"ש שהלוחות יצליחו לייצר. מחיר נמוך לחשמל סולארי הוא חדשות טובות, אבל הוא ייבחן במבחן האמתי – מבחן ההתקנה המסחרית ללא מעורבות ממשלתית. מאות או אלפים של מפעלים וצרכנים צורכים חשמל בעיקר ביום (כאשר השמש זורחת) ומשלמים מאות אלפים ואפילו מיליונים בחשבונות חשמל, כול חודש. הם משלמים לפי תעריף לצרכן שהוא 40-50 אג' לקוט"ש. אם ניתן לייצר חשמל סולארי במחיר 6 אג' (או אפילו 20 אג') – כדאי לצרכנים גדולים אלה להתקין לוחות שמש פרטיים, לשימוש עצמי, ללא צורך באישור ממשלתי, ולחסוך מיליונים בחשבון החשמל. כאשר נראה מאות מתקנים פרטיים כאלה נדע שחשמל סולארי באמת זול.

יש לשמוח על המחיר הנמוך של החשמל הסולארי. אבל... זה לא הופך את ההתקנות של לוחות שמש בארץ, עד היום, במחירים אסטרונומיים (ביחס למחיר החדש), למוצדקת בדיעבד. ההיפך הוא הנכון: המחיר הנמוך הנוכחי מבליט את השגיאה הגדולה והיקרה מאד של מנהיגינו, שנדחפו על ידי ההיסטריה הירוקה הרגשית, ולא הפעילו את שכלם. לא היה קורה שום אסון, לא לנו ולא לעולם, אם התקנת לוחות השמש הייתה מתחילה רק כעת, כשמחירם סביר (כמו בסעודיה).

יעקב

שמש ורוח אינם מסוגלים להפחית פליטות.

אומר כתב הסביבה של הניו יורק טיימס. [בוקר טוב אליהו]. 35 שנה עברו מאז "יום האדמה" שהחל את מסע ההטפות האקלימיות ו 20 שנה מאז הסכם קיוטו, ההסכם הבינלאומי הראשון להפחתת הפליטות והצלת כדור הארץ. הרבה מים עברו בירדן מאז, והרבה "הישגים" יש לדיפלומטיה האקלימית. וועידות אקלים המוניות מתקיימות כסדרן, כול שנה, התודעה גוברת, הסכמים בינלאומיים נחתמו, כול ארצות העולם הצטרפו [מלבד טראמפ הרשע] , הבטחות הובטחו. מחירי לוחות השמש וטורבינות הרוח ירדו פלאים ומיליונים של מתקנים סולאריים ורוחניים הותקנו בעולם. בעצם, עד 2015, הותקנו פי 10 יותר מתקנים מאשר צפו. מיליונים של אנשים, תעמלנים, כלי תקשורת ועסקנים מקדמים במרץ את האנרגיה הירוקה.

 דבר אחד לא קרה: הפחתת הפליטות.

הנה סטטיסטיקה מעניינת: מה כמות פליטות הפד"ח (Co2 ) ליחידת אנרגיה שנצרכה? המספר הזה לא השתנה כלל (לא ירד), מאז 1997 (הסכם קיוטו). אפילו במדינות המפותחות (שהשקיעו הכי הרבה באנרגיה מתחדשת) עדיין פולטים 96% מכמות הפד"ח שפלטו לפני 20 שנה, עבור אותה כמות אנרגיה. "ייתכן והמקורות המתחדשים אינם התשובה" אומר הניו יורק טיימס (האבא של התקינות הפוליטית, והזעקה האקלימית). [חתום: אדוארדו פורטר, הכתב לענייני אקלים].

ב 10 השנים האחרונות השקיעו הממשלות והמשקיעים הפרטיים (שהממשלות הבטיחו להם סובסידיות) מעל 2 טריליארד (או טריליון) דולר במתקני שמש ורוח. (לפי גרסה אחרת הם השקיעו ב 20 שנים 4 טריליארד). מעריכים שכמות ההשקעה הזו (2 טריליארד) היא יותר גדולה מכול ההשקעות בתחנות כוח גרעיניות שהושקעו מתחילת העידן הגרעינים עד כה. כול ההשקעה הזו לא הביאה להפחתה בפליטות.

מכון המחקר Environmental Progress (התומך באנרגיה גרעינית) ביצע ניתוח נתונים על רמת הפד"ח בייצור אנרגיה ב 68 ארצות, מאז 1965. לא נמצא שום קשר בין כמות המתקנים הסולאריים והרוחניים שהותקנו לבין רמת הפד"ח ליחידת אנרגיה. כלומר: אם המטרה היא הפחתת הפד"ח (כדי להציל את כדוה"א מאסונות אקלימיים) – הרי הרוח והשמש אינם תורמים דבר להשגת מטרה זו.

נושא מדאיג אחר הוא המחיר. בעוד מחיר לוחות השמש וטורבינות הרוח ירד פלאים ב 10 השנים האחרונות – המחיר של שילוב מתקנים אלה ברשת אספקת חשמל אמינה ורציפה הוא גבוה מאד. צריך לדאוג למקורות חליפיים (גרעין או מאובנים) לתקופות שהשמש לא זורחת (80% מהזמן) והרוח לא נושבת (75% מהזמן). צריך לדאוג לרווחיות מקורות הגיבוי היכולים לפעול רק חלק מהזמן. צריך לממן אמצעי אגירה יקרים. צריך גם השקעות ענקיות ברשת התמסורת כדי להביא את החשמל ממקומות שיש בהם שמש ורוח למקומות שבהם החשמל דרוש. "התקנה של מקורות מתחדשים בקנה מידה גדול תהיה קשה ויקרה בהרבה מאשר מעריכים" קובע מחקר אחר.

יש סימנים שההתלהבות והנכונות להמשיך ולהשקיע סכומים גדולים באנרגיה מתחדשת נחלשו. אחרי תקופה של עליה תלולה בהשקעות באנרגיה מתחדשת, נעצרה העלייה מאז 2010. מאז, משקיעים בעולם סכום "שטוח" של 250 מיליארד דולר לשנה – זה רבה כסף אבל רחוק מלהספיק. "אנו זקוקים להשקעה כפולה לפחות כדי להתקרב למטרה הנכספת של הגבלת ההתחממות הגלובאלית ל 2 מעלות" (היעד של הסכמי פאריס) – אומר מומחה אחד.

אם נתחשב בטענה שהשמש והרוח לא מסוגלים להפחית את הפליטות – אז לא חשוב כמה ישקיעו – הפליטות לא תקטנה, כמו שלא קטנו עד עכשיו – אומר פורטר. נדרשים אמצעים מדעיים-טכנולוגיים חדשים, שעוד אין לנו. השקעה ברוח ושמש לא מובילה לשום מקום. זו לא הערכה, זה ניתוח של נתוני האמת של מה שהתרחש בזירת ייצור האנרגיה העולמית ב 20 השנים האחרונות.

לדברי פורטר לעיל, (שראה את האור אחרי 20 שנה), אני יכול להוסיף: בוקר טוב אליהו. העולם שילם 2 או 4 טריליארד דולר בבניית מתקנים שאין בהם תועלת כדי להבין מה שניתן היה להבין (לו רצו לשמוע), ורבים חישבו ואמרו מראש, לפני שהוציאו גרוש.

אבל, איך אומרים: מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. בינתיים, הוצאת הכסף לריק בעולם ואצלנו נמשכת במלוא הקיטור. ופליטות הפד"ח נמשכות כרגיל.

יעקב

הפליטות בעולם בעליה

פליטות הפד"ח (CO2) בעולם עומדות לעלות בשנת 2017 לשיא חדש וזה סימן שהמטרה של הגבלת ההתחממות הגלובאלית היא רחוקה מתמיד. הפליטות מתעשייה ושריפת דלק פחמי עומדות לעלות בכ 2% מעל לרמה של שנה שעברה, בעיקר בגלל גידול השימוש בפחם בסין.

בשלוש השנים האחרונות כמעט ולא היה גידול בפליטות העולמיות, ונוצר רושם שהעלייה בפליטות נבלמה למרות המשך העלייה ברמת החיים. השנה התברר שההתמתנות הייתה זמנית והעלייה נמשכת. הדבר התפרסם ב Global Carbon Project ובשלושה מאמרים מדעיים.

כדי לעמוד ב"יעדי" הסכם פריס מ 2015 למנוע התחממות של יותר מ 2 מעלות (ורצוי לא יותר ממעלה וחצי) – צריכות פליטות הפד"ח העולמיות להגיע לשיא (כלומר להפסיק לגדול) בשנים הקרובות, ואח"כ לרדת במהירות לאפס לפני תום המאה ה זאת (שנת 2100). לא נראה כעת שהדבר אפשרי.

הפליטות צפויות לעלות בסין בכ 3.5% ובהודו בכ 2%, ועליות אלה מתגברות, כמותית, על הירידות שהיו בארצות המפותחות. ארה"ב הורידה פליטותיה בכ 1.2% לשנה, ב 10 השנים האחרונות, אבל הירידה הזאת קטנה, והיא הייתה רק 0.4% בשנה זו (2017). גם בארצות אירופה, הירידה בפליטות הייתה רק 0.2% השנה, בהשוואה לממוצע של 10 השנים האחרונות שהיה 2.2%.

הירידה (הקטנה) בפליטות בעולם המפותח (ארה"ב ואירופה) מוסברת כמה גורמים שאין ביניהם לבין ההטפות האקלימיות ובזבוזי השמש והרוח שום קשר. הירידה מתרחשת הודות למעבר תחנות הכוח מפחם לגז בארה"ב (מסיבות כלכליות), היציבות (או הירידה) באוכלוסייה במערב, והייצוא של מפעלי התעשייה לסין והודו.

אינני יודע מה האקלים יעשה בעתיד, אני לא נביא ולא קונה את הנבואות של החממיסטים. דבר אחד אני יכול לנבא בביטחון: ירידה בפליטות הפד"ח (בשיעורים משמעותיים ש"נדרשים") לא תתרחש. הסיבה היא פשוטה: אין לנו מקורות אנרגיה אחרים מלבד המקורות הפחמיים, וללא אנרגיה בני אדם לא יכולים להתקיים. השמש והרוח אינם מקורות אנרגיה המסוגלים לספק את כמויות האנרגיה הדרושות. הסכמי אקלים, תעמולה, הטפות ושפיכת כספים לא יעזרו. אנו צריכים אנרגיה. 20 שנה של וועידות אקלים (כמו הוועידה הנוכחית בבון), והוצאה כ 4  טריליארד דולר (שהוציאו מדינות העולם ב 15 השנים האחרונות על לוחות שמש ותחנות רוח) לא קידמו אותנו במאום לקראת המטרה.

יעקב