הנבואה של 1988: המלדיבים יעלמו תוך 30 שנה

בשנת 1988 פרסם הקנברה טיימס (אוסטרליה) את הודעת "הרשויות" וציטט את מנהל התחום הסביבתי מר חוסין שיהאב שהסביר כי האיים המלדיביים עומדים להעלם תחת פני הים תוך 30 שנה כתוצאה מעלייה הדרגתית של פני הים. העלייה של 20-30 ס"מ תהיה קטסטרופלית הסביר שיהאב. אמנם האו"ם חוקר את הסוגיה אך נראה שסופם של המלדיבים יגיע לפני הקטסטרופה התורנית הקודמת של התייבשות האספקה של מי שתייה.

 

נריץ קדימה את האירועים 30 שנה קדימה וראה זה פלא: שדה תעופה חדש נחנך על האיים הנעלמים ועמו השקעות רבות באתרי נופש. 

הייתכן שהסוכנות להגנת הסביבה האוסטרלית והאו"ם הפיצו הפחדות שווא?

בכל מקרה הכותרות המודיעות כי אפשר להירגע לא פורסמו בשום מקום.

 

 

השירות המטאורולוגי לא בא להם בטוב בעין השביעית

מאת בועז ארד

באתר ביקורת התקשורת "העין השביעית" פורסמה כתבה של עדי וולפסון שכותרתה "אחריהם המבול" ומטרתה לגנות ולהאשים את מנהלי השירות המטאורולוגי על "חוסר אכפתיות" והתעלמות מ"המשבר". בקידום לכתבה בדף הפייסבוק של העין השביעית נכתב: " אפילו הגשמים וההצפות לא מחלצים מהשירות המטאורולוגי אמירה ברורה: המשבר כבר כאן".

העורכים והכותב ביטאו את אי הנחת שלהם על כך שהשירות המטאורולוגי טרם הצטרף למקהלה ואינו מפיץ הפחדות אקלים מוגזמות. הרעיון ששירות מקצועי האמון על מדידות מטאורולוגיות מדויקות נאמן לנתונים, לא מתאים משום מה לאג'נדה ונראה להם כראוי לביקורת. בעיני זה מרים דגל אזהרה כאשר האתר מבקש להציג עצמו כמי שאמון על ביקורת אובייקטיבית מקצועית.

כותב המאמר, פרופ' עדי וולפסון, כימאי במקצועו, הוא תעמולן וותיק המתמחה בהפחדות אקלימיות. לא קשה לאתר במאמריו הקבועים בעיתון ידיעות אחרונות הגזמות והפחדות חסרות ביסוס. על התחזיות והנבואות המפחידות של וולפסון תוכלו לקרוא בפוסטים קודמים בבלוג הירוק (בקישור).

מעל הבמה שקיבל בעין השביעית הוא במיוחד מתרתח מכך שבשירות המטאורולוגי מעזים לציין שהמגמות האקלימיות הנמדדות בישראל לא מובהקות:
ציטוט: "אבל אם חשבתם שהשירות המטאורולוגי הישראלי מודה שמתרחשים אצלנו שינויי אקלים, כדאי שתחשבו שוב. בשירות המטאורולוגי ממהרים לצנן את הקביעות האלה, ומציינים כי "לא מדובר באירועי קיצון נדירים, אלא באירועי גשם שיכולים להתרחש אפילו מספר פעמים בשנה גשומה"; וכי "בשאר אזורי הארץ נצפו עליות מתונות יותר בתדירות ובעוצמת האירועים ללא מובהקות סטטיסטית, כאשר בצפון מזרח הארץ נמצאו ירידות קלות, גם כן ללא מובהקות סטטיסטית".

הדברים לא מתיישבים לוולפסון עם התחזיות שהוא מנפיק מעל דפי ידיעות אחרונות.

בשנת 2013 וולפסון טען שבגלל שינויי האקלים התמעטו הגשמים, נוצר מחסור במים, אנו זקוקים להתפלה ומחיר המים גבוה. 

הבעיה: הגשמים לא התמעטו. לו טרח וולפסון לעיין בנתוני השרות המטאורולוגי היה מבחין שממוצע הגשמים הרב שנתי בארץ לא ירד. (באתר השירות בדף העוסק בממוצע הגשמים הרב שנתי משנת 1991 ועד 2020 אף מצויין כי בהיבט הכלל ארצי יש להזכיר שתקופת התקן המוקדמת 1960-1931 היתה יבשה יותר, כלומר יש יותר גשמים.)

מי שיבחן את גרף מפלס הכינרת בשנים שלפני פרסום המאמר על המחסור בגשמים יראה את המגמה שגם היא אינה מסתדרת עם הנבואות של וולפסון:

בשנת 2015 הוא כתב: "אין לנו ויכוח על כך שהאקלים השתגע ואינו צפוי".

כאמור, בעין השביעית לא טרחו לבדוק את הצהרותיו המוטעות ולאמת אותן ואף נתנו לו במה לבקר את השירות המטאורולוגי שלא מכופף את הנתונים ולא "מיישר קו" עם התעמולה שהוא מקדם. מה השלב הבא בדרדור של אתר הביקורת? טור זועם של גרטה שבוודאי יודעת לנתח את הנתונים ולהסביר יותר טוב את המגמות האקלימיות מאשר השירות המטאורולוגי. גם הקשר שיצרו עדי וולפסון ועורכי העין השביעית בין הגשמים וההצפות להתחממות הגלובלית הוא חסר ביסוס, כפי שהסב את תשומת ליבם לכך פרופ' יוני דובי.

אני מאוד מקווה שבשירות לא ייכנעו להפחדות האלו ויתמקדו באיסוף נתונים קפדני והצגת הניתוחים העולים מהם ולא ספקולציות וסופרלטיבים של "קטסטרופה שכבר כאן..." בלווי תמונות הפחדה...

ראו שיחה בדף הפייסבוק של "העין השביעית" בין העורך שבחר את התמונה לבין גולש שלא התרשם מהעיצוב הגרפי.

ראוי לציין את "שיח החרשים" שמאפיין את ההתקפה על השירות המטאורולוגי. אנשים מסוגו של וולפסון פועלים בדחף להציל את העולם ומוכנים "לכופף" את האמת והנתונים למען המטרה הנעלה. לשם כך שיטות של הפחדה ספקולטיבית המבוססת על דוחות ומודלים החוזים אפשרויות בסבירויות שונות לעשורים קדימה יעילות לקידום עמדותיהם.

הקושי שלהם והתסכול המובע בכתבה נובע מהמאמץ חסר התוחלת להסביר לנו ש"המשבר כבר כאן"...ושאנו "בעיצומו של אסון"...  כאן הם נתקלים במתודולוגיה שונה הקשורה בכך שרובנו חיים במציאות ולא במודלים. לא ניתן להכריז על קטסטרופות וגם לשמור על מקצועיות ואמינות כאשר אתה אמון על מדידות מדוייקות של התופעות הנצפות במציאות. 

השירות המטאורולוגי לא אמון על יצירת מודלים לחיזויי לעשרות שנים קדימה (אף אחד לא יודע לעשות זאת גם כאשר הוא מתיימר לחזות בדיוק טמפרטורה בעוד 50 שנה). 

הפער הזה מתסכל את האקטיביסטים וגורם להם להפעיל את השיטות המכוערות של התקפות דמגוגיות על השירות המטאורולוגי "הסורר".

חבל שמערכת "העין השביעית" נתנה להתקפות אלו במה לא ביקורתית.

 

הטיול של הקוטב המגנטי והאקלים

פרופ' מיכה קליין.  

מדידות של עשרות השנים האחרונות מראות כי נדידת הקוטב המגנטי הצפוני היא כיום מהירה בהרבה ממהירות הנדידה לפני כ-40 שנה .

איור 1, מפה, אחת מני רבות, המציגה את נדידת הקוטב המגנטי, מצפונה של קנדה לכיוון הקוטב הצפוני ומשם דרומה לכיוון סיביר. ניתן לראות כי קצב הנדידה משנת 1980-1900 היה איטי ומאז 1980 הקצה הוא מהיר, מעל 50 ק"מ לשנה.

נדידת הקוטב המגנטי הצפוני לא הייתה תמיד בכיוון אחד ניתן לראות באיור 2 כי בין השנים 1630- 1850 הנדידה הייתה דרומה.

אנו יודעים על אירועים של היפוך השדה המגנטי.

רק בשנים האחרונות החל להצטבר מידע על המתרחש בכדור הארץ בזמן שבו הקוטב המגנטי "הולך לטיול" ולא בהכרח "משלים" היפוך.

ההיפוך המגנטי הגדול האחרון היה לפני כ-750.000 שנה אך המחקרים חדשים מראים כי מאז ההיפוך האחרון היו בכדור הארץ 12 אירועים של "זעזועים" בשדה המגנטי שלא הסתיימו בהיפוך אלא בהחלשות, באי יציבות, במצב כאוטי ובאפשרות של יותר מקוטב מגנטי אחד בזמן נתון.

מידע זה מתקבל בעיקר מניתוח גלעיני קרח ומניתוח טבעות עצים. שני מקורות אלה מראים כי לפני כ-42.000 שנה היה שינוי גדול באטמוספירה ,ובתנאי הגידול בכדר הארץ. איור 3 מציג את 12 האירועים , כאשר אירוע לשאמפס ( Laschamps) הוא האירוע האחד לפני האחרון. יש הטוענים כי בזמן אירוע זה עוצמת השדה המגנטי הייתה רק 5% מעוצמת כיום.

אירוע לשאמפס זכה להכרה ברחבי העולם. עד כה, לא היה ברור אם לשינויים מגנטיים כאלה הייתה השפעה כלשהי על האקלים והחיים על פני כדור הארץ. כיום הראיות המצביעות על כך שההשפעות היו אכן גלובליות ומרחיקות לכת.

עד כאן עובדות של מדידות בכלי מחקר ידועים ומקובלים, מכאן כמובן נכנסים לתחום הפרשנות המדעית.

אנשי אג'נדת ההתחממות הגלובלית מעשה ידי אדם טוענים כי שינויי האקלים שגרם האדם הוא האחראי לנדידת הקוטב המהירה בימינו.

ב-NASA נתקבלה שאלה האם ייתכן כי שינויי האקלים של ימינו הם תוצאה של "נדידת הקוטב המגנטי"?

ASK NASA CLIMATE | August 3, 2021, 07:07 PDT

Flip Flop: Why Variations in Earth's Magnetic Field Aren't Causing Today's Climate Change

By Alan Buis,
NASA's Jet Propulsion Laboratory

התשובה:

Some people have claimed that variations in Earth’s magnetic field are contributing to current global warming and can cause catastrophic climate change. However, the science doesn’t support that argument. In this blog, we’ll examine a number of proposed hypotheses regarding the effects of changes in Earth’s magnetic field on climate. We’ll also discuss physics-based reasons why changes in the magnetic field can’t impact climate.

https://climate.nasa.gov/ask-nasa-climate/3104/flip-flop-why-variations-in-earths-magnetic-field-arent-causing-todays-climate-change

וכן הופיעה הכותרת של NASA

 NASA: Earth’s poles are tipping thanks to climate change

לעומת זאת אנשי האג'נדה הטוענת כי מחזורים "טבעיים" עולמים הם המכתיבים את התנהגות האקלים בימינו, מסבירים את השינוי הקטן שנמדד, במכלול של אירועים טבעיים ובין השאר בנדידת הקוטב המגנטי.

בוא נפחיד את העולם

פרופ' מיכה קליין

בתאריך 26.2.2022 פורסם כי הממשל האמריקני מדווח כי גובה פני הים יעלה  עד שנת 2050 בכ- 30.48 ס"מ (foot).

מקור: U.S. Government Report: Sea Level To Rise Up to a Foot by 2050

משמעות הכרזה זו היא עלייה של כ-10 מ"מ/שנה ב-30 השנים הבאות. הכרזה שכזו עליה חתומים גופי המחקר הלאומיים של ארצות הברית NOAA,NASA,USGS, נראית לכאורה כאמת מחקרית מוחלטת.

כל מה שנותר לעשות הוא לבדוק מחקרים העוסקים בנושא ואינם קשורים לגופי מחקר אלה. בשנת 2021 פורסם המאמר:

Nonlinear absolute sea-level patterns in the long-term-trend tide gauges of the East Coast of North America

Alberto Boretti   From the journal Nonlinear Engineering   https://doi.org/10.1515/nleng-2021-0001

החוקר אסף 33 תחנות מדי הגאות בחוף המזרחי של ארצות הברית וקנדה, להן יש משך נתונים הארוך מ-80 שנה. לאחר איסוף הנתונים חישב החוקר את:

1. התנועה היחסית בין ים-יבשה, זהו הערך שנמדד במד הגאות.

2. את התנועה הוורטיקלית של היבשה הנמדדת בדור האחרון בלבד על ידי אנטנת GPS.

3.חישב את העלייה נטו של גובה פני הים.

המאמר מביא בפרוט את הנתונים ומציג גרפים לתחנות רבות.

אציג כאן את התוצאה העיקרית :

הממוצע של הערך הנמדד במדי הגאות ל-80 שנה הוא 2.22 מ"מ/שנה.

הממוצע של התנועה הוורטיקלית שקיעה של 0.52 מ"מ/שנה.

ולכן הממוצע של העלייה בגובה פני הים היא 1.7 מ"מ/שנה.

במסקנות המאמר נכתב: 

"התוצאה המתקבלת כאן תואמת לעליית טמפרטורה גלובלית 

מהטמפרטורות הנמוכות של עידן הקרח הקטן LIA)  )בתוספת השפעת השקיעה של היבשה. 

מאמר זה מוסיף לתוצאות רבות המדגימות כי פני הים בעולם עולים באיטיות ועם מרכיב תאוצה קטן בלבד".

רק תזכורת, במצגת קודמת הצגתי גרף של תחנת הגאות של ניו יורק המראה כי ב-30 השנה האחרונות 

אין כל עלייה.