אנרגיה מתחדשת - רעה לכלכלה, רעה לסביבה, רעה לצרכנים

השקעת המדינה באנרגיות מתחדשות עולה לנו כסף רב, אך אינה מועילה לסביבה כלל. תחנת כוח מבוססת אנרגיה מתחדשת אינה יכולת להחליף תחנת כוח פוסילית. לכן, הזיהום הנובע מתחנות הכוח הפוסיליות לא יקטן, גם אם נבנה תחנות כוח רבות המבוססות על אנרגיה מתחדשת. המאמר פורסם במקור באתר זוית אחרת בשנת 2019.

מאת ד"ר רפאל מינס

האנרגיה המתחדשת מעלה את יוקר המחייה

יוקר המחייה בישראל הוא נושא שנמצא תמיד בכותרות. לאחרונה עלה נושא זה שוב לסדר היום הציבורי בעקבות העלייה בתעריפי החשמל. העלאת תעריפי החשמל עתידה לגרור בעקבותיה התייקרויות נוספות, שכן רכיב האנרגיה הוא רכיב משמעותי בעלות ייצורם של מוצרים רבים. על פי רשות החשמל אחד הגורמים שהשפיע על עליית המחירים הוא הכניסה המאסיבית של אנרגיה מתחדשת למשק החשמל. לפי דוחות רשות החשמל, כ-2 מיליארד שקל שולמו עבור אנרגיות מתחדשות בשנת 2018, ובשנת 2019 צפוי התשלום לעמוד על כ-2.7 מיליארד שקל. רובו של התשלום הוא פרמיה לעומת עלות הייצור של חברת החשמל. כלומר, המדינה מחייבת את חברת החשמל לרכוש את החשמל מיצרני האנרגיה המתחדשת במחירים הגבוהים מעלות הייצור של חברת החשמל. ההתחייבויות של חברת החשמל הן לתקופות של 25-28 שנים, כך שגלגול עלויות האנרגיות המתחדשות לחשבון החשמל של הצרכנים הפרטיים צפוי להימשך לפחות בשלושה העשורים הבאים. ואין זו בעיה רק של ישראל; במרבית מדינות העולם העלויות הגבוהות של האנרגיות המתחדשות, באות לידי ביטוי בהגדלת תעריפי החשמל לצרכנים. באיור 1 ניתן לראות שככל שגדל ההספק פר נפש של מתקנים סולאריים או טורבינות רוח, כך גדל תעריף החשמל לצרכן הביתי. בגרמניה, המדינה שהשקיעה הכי הרבה כסף באנרגיות מתחדשות (25 ביליון יורו ב-2016), ההוצאה המשפחתית על חשמל גדלה ב-50% בין 2007 ו-2016. כלומר, ההשקעה באנרגיה מתחדשת גורמת לעלייה בתעריפי החשמל, ותורמת לעלייה ביוקר המחייה.

איור 1 – תעריפי החשמל לצריכה ביתית למחצית השנייה של 2014 כתלות בהספק לנפש של מתקנים מבוססי שמש ורוח.

תחנת כוח מאנרגיה מתחדשת לא יכולה להחליף תחנת כוח פוסילית

כנגד הטיעון הכלכלי מעלים חסידי האנרגיות המתחדשות שתי נקודות חשובות:

1.      השיקול הכלכלי פחות חשוב. ההשקעה באנרגיות מתחדשות היא כדי להגן על הסביבה ולהפחית זיהום.

2.      היום הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית זולה משמעותית מבעבר. יצרנים מציעים מחירים של 19 אגורות לקוט"ש, פחות מעלות הייצור של חברת חשמל. האם במחירים אלו ההשקעה באנרגיה סולארית מוצדקת?

לשתי הנקודות יש מענה אחד. אכן, יעד הממשלה בהשקעה באנרגיות מתחדשות לא היה יעד כלכלי. היעד המרכזי שהגדירה הממשלה לפיתוח אנרגיות מתחדשות הוא "השתחררות מהתלות במקורות אנרגיה מתכלים ובראשם דלק פוסילי (שמקורו במאובנים)", "במטרה לקדם ביטחון ועצמאות אנרגטיים לישראל ולשמור על איכות הסביבה באמצעות צמצום פליטות גזי חממה וזיהום האוויר". אולם, לצערי, הטכנולוגיות הקיימות של אנרגיות מתחדשות (בדגש על מתקנים מבוססי שמש ורוח) לא יכולות לסייע בהשגת מטרות אלו. בשל משטר הרוחות בישראל, ייצור חשמל המתבסס על רוח, אינו יעיל. האנרגיה המתחדשת המתאימה לאקלימה של ישראל היא האנרגיה הסולארית. מעצם אופייה, האנרגיה הסולארית (הדבר נכון גם לאנרגיית רוח) אינה זמינה בצורה רציפה לאורך כל שעות היממה. תחנת כוח סולארית בישראל מספקת בפועל רק כ-20% מההספק המותקן. כלומר, תחנה עם הספק מותקן של 1000 MW תספק בפועל הספק ממוצע של כ-200 MW בלבד. לכן, יש צורך בתחנת כוח פוסילית שתעבוד במקביל לתחנה הסולארית ותגבה אותה, בשעות בהן אין ייצור חשמל סולארי או שהביקוש לחשמל גבוה מיכולת ייצור החשמל הסולארי. תחנת כוח פוסילית המגבה את תחנת הכוח הסולארית אינה יכולה לשנות את הספקה בהתראה קצרה. לכן עליה לייצר במשך כל שעות היום, בהספק המקסימלי אותו תידרש לספק במהלך היממה. איור 2 מציג את ייצור החשמל הסולארי כתלות בשעת היום בחורף (קו שחור מקווקו) ובקיץ (קו שחור רציף). כמו-כן, מוצג באותו איור ביקוש החשמל כתלות בשעת היום בחורף (כחול) ובקיץ (ירוק) של שנת 2010. כדי לדעת כמה הספק של תחנת הכוח הפוסילית נחסך ע"י קיומה של תחנת הכוח הסולארית, עלינו לחשב את ההפרש בין הביקוש המקסימלי של החשמל בשעה בה יש ייצור סולארי לביקוש המקסימלי בשעה שבה אין ייצור חשמל סולארי. ניתן לראות שבחורף שיא הצריכה היומית הוא בין השעות 17:00 ל-21:00. בשעות אלה אין כלל ייצור של חשמל סולארי. כלומר, בחורף תחנת הכוח הפוסילית המגבה את התחנה הסולארית, תעבוד באותו הספק שהייתה עובדת אילו לא הייתה תחנת כוח סולארית כלל. בקיץ, בין 19:00 ל-22:00, הביקוש קרוב מאוד לשיאו היומי, אך באותן שעות אין ייצור של חשמל סולארי. היכולת של אנרגיה סולארית לחסוך הספק של ייצור פוסילי בקיץ, הוא הפרש ההספק בין נקודה A (ביקוש מקסימלי בשעות שאין ייצור חשמל סולארי) ונקודה B (ביקוש מקסימלי בשעות בהן ייצור חשמל סולארי נותן מענה מספק לביקוש). ניתן לראות מהגרף שהפרש זה מאוד קטן, פחות מ-10%. כלומר, בקיץ, תחנת הכוח הסולארית תאפשר לתחנת הכוח הפוסילית לייצר בהספק הקטן בכ-10% מהספק הייצור אליו הייתה נדרשת אילו לא הייתה תחנת כוח סולארית. מכאן, שכדי למנוע הפסקות חשמל, צריך שלאורך כל השנה תחנת כוח פוסילית תייצר חשמל בהספק הקרוב לביקוש המקסימלי, כגיבוי לתחנה הסולארית. משמעות הדבר היא, שתחנות כוח סולאריות לא יכולות להחליף.

איור 2 – מתוך דו"ח הוועדה לבחינת התועלת הכלכלית של אנרגיות מתחדשות, וועדת קנדל.

תחנות כוח פוסיליות, וגם לא מפחיתות בצורה משמעותית את ההספק הנדרש מתחנות הכוח הפוסיליות.

האם בעתיד נוכל להשתמש באנרגיה סולארית כדי להחליף תחנות כוח פוסיליות?

כדי שאנרגיה סולארית תוכל לספק חשמל בצורה רציפה, צריך לפתח טכנולוגיה יעילה לאגירת אנרגיה. במידה ותמצא טכנולוגיה יעילה לאגירת האנרגיה, נוכל לאגור את ייצור החשמל העודף, ובשעות שבהן אין שמש נוכל לנצל את האנרגיה שנאגרה. הטכנולוגיה היעילה ביותר היום לאגירת אנרגיה היא "אגירה שאובה". בטכנולוגיה זו בונים שני מאגרי מים גדולים עם הפרש גובה משמעותי של מאות מטרים בדרך כלל, ביניהם. בשעות בהן יש ייצור עודף של חשמל, נשתמש בחשמל להעלות מים מהמאגר התחתון לעליון. בשעות שאין ייצור חשמל, או שהביקוש גדול מהייצור, נזרים מים מהמאגר העליון לתחתון תוך הפעלת טורבינה שתנצל את האנרגיה הפוטנציאלית של המים לייצור חשמל. טכנולוגיה זו דורשת משאבים שחסרים בישראל כמו שטחים גדולים ומים. בנוסף, מרבית התחנות הסולאריות נבנות מטבע הדברים במדבר, שם קשה למצוא את התנאים הטופוגרפיים שיאפשרו בניית מתקן אגירה בטכנולוגיה זו. טכנולוגיות אחרות לאגירת אנרגיה אינן יעילות ואינן מאפשרות אגירה של כמות גדולה של אנרגיה כדי לאפשר גיבוי לאורך מספר שעות רב לתחנת כוח סולארית. ולכל מי שחושב שליזם המיליארדר אילון מאסק יש פתרון חדשני ויעיל לאגירת אנרגיה, שיחשוב שוב. מאסק בנה עבור אוסטרליה הדרומית, שסבלה משורה של הפסקות חשמל (כי הם בנו תחנות כוח מבוססות רוח וסגרו את תחנות הכוח הפחמיות שהיו אמורות לגבות אותן), את הסוללה הגדולה בעולם. סוללה זו יכולה להטען כשיש ייצור חשמל עודף, ולסייע בהספקת חשמל רציף במהלך שעות השיא. אולם ההספק של הסוללה הוא 100 MW, שזה פחות משליש מההספק של תחנת הכוח אליה היא מחוברת, והיא יכולה לאגור 129 MWh. כלומר, במידה ותחנת הרוח לא תעבוד כלל, הסוללה תוכל לספק רק שליש מההספק של התחנה ורק למשך שעה ורבע. סוללה שכזו אינה גיבוי אמיתי, אלא רק תוספת שמאפשרת הספקת אנרגיה יותר רציפה. הסוללה הזו שתופסת שטח של כ-10 דונם עלתה לממשלת אוסטרליה הדרומית יותר מ-90 מיליון דולר. כיום אין טכנולוגיה הרלוונטית לישראל שמאפשרת אגירת כמות גדולה של אנרגיה לזמן ארוך, ולכן עד שלא תפותח טכנולוגיה חדשה תחנות כוח סולאריות לא יוכלו להחליף תחנות כוח פוסיליות.

 

להספק הלא צפוי של האנרגיות המתחדשות יש חיסרון נוסף – עומס אפשרי על הרשת

בעיה נוספת שיכולה להיווצר כתוצאה מההספק הלא צפוי של האנרגיות המתחדשות, היא עודף ייצור חשמל, שיכול להביא לעומס על הרשת ולקריסתה. באנגליה וקנדה הגיעו למצב בו הממשלה משלמת ליצרני החשמל מאנרגיות מתחדשות, כדי להפסיק לייצר חשמל. באנגליה התשלום ליצרנים על הפסקת הייצור היה גבוה יותר מהתשלום על ייצור החשמל. בגרמניה שילמה המדינה לצרכנים כדי שיצרכו חשמל בשעות צריכת השפל, על-מנת להקטין את העומס על המערכת. כלומר, אופייה הבלתי צפוי של האנרגיה המתחדשת יכול לגרום למחסור לא צפוי אך גם לעומס לא צפוי, בשני המקרים התוצאה תהיה אי רציפות בהספקת החשמל.

 

השקעה באנרגיה מתחדשת היא חסרת הגיון כלכלי וסביבתי

אנרגיה מתחדשת מבוססת רוח או סולארית תלויה בגורמים עליהם אין לנו שליטה (רוח ושמש), ולכן היא לא צפויה ולא אמינה. תחנות כוח המבוססות על אנרגיית רוח או אנרגיה סולארית מספקות הספק ממוצע הנמוך משמעותית מההספק המותקן (כ-20% בלבד) בהן, והן מחייבות גיבוי של תחנת כוח פוסילית. בישראל, תחנות כוח מבוססות אנרגיה מתחדשת אינן יכולות להחליף תחנות כוח פוסיליות, לא בצורה מלאה ואף לא בצורה חלקית. גם אם הממשלה תביא להקמתן של תחנות כוח סולאריות נוספות, לא נוכל לצמצם את הספק ייצור החשמל בתחנות הפוסיליות הקיימות. לכן השקעה באנרגיה מתחדשת לא יכולה לקדם את מטרת הממשלה לביטחון ועצמאות אנרגטיים או את מטרתה להקטנת פליטות הפד"ח (פחמן דו חמצני) וזיהום האוויר. מאותה סיבה, להשקעה באנרגיות מתחדשות בטכנולוגיה הקיימת היום אין היגיון כלכלי, גם אם המחירים המוצעים ע"י היצרנים נמוכים מעלות הייצור של חברת החשמל.

  

 

מצב הקרחונים באנטרקטיקה

לאחר שהועלתה המצגת של פרופ' מיכה קליין על ההמיספרה הצפונית הועברו בקשות על ידי כמה מהצופים לערוך מצגת מקבילה לאנטרקטיקה.

גם נתוני יבשת זו לא מראים הפשרת קרחונים בשנים האחרונות.

לכן האיום על העלייה הצפויה בגובה פני הים מהפשרת אנטרקטיקה אין לו בסיס בנתונים העכשוויים.

לפניכם המצגת:

מצב הקרחונים באנטרטיקה מיכה קליין נובמבר 2021

למרות הכל סין עדיין לא ירוקה....

סין היא ספקית הלוחות הסולארים המובילה בעולם - היא גם פולטת הפד"ח הגדולה בעולם....

מעניין לראות כיצד מיישמת סין שיכולה להשפיע באמת על פליטות פד"ח בעולם את הטכנולוגיה אותה היא משווקת בעולם ונמכרת בהתלהבות לאזרחי ישראל. להזכירנו ישראל פולטת פחות מ-0.2% מסך הפליטות העולמיות סין פולטת כ-27% מסך הפליטות. סין כאמור היא לא רק "הבעיה" היא גם מוכרת לנו את "הפתרון" בהיותה מובילה עולמית בייצור רכיבים לחשמל סולארי.

ביורן לומבורג, מחבר הספרים: False Alarm, Cool It, Skeptical Environmentalist

מצייץ בחשבון הטוויטר שלו ש"סין עדיין לא ירוקה...".

בפועל, ככל שסין מתפתחת היא צורכת יותר דלקים פוסיליים ואלו כבר תופסים כ-90% מסך צריכת הדלקים לעומת כ-60% בשנות ה-70 של המאה הקודמת בה התבוססה סין בעוני מחפיר. בתקופות העבר שריפת גללים ועץ היו מקור לכ-40% מהדלק ה"מתחדש". כיום השילוב של כל המקורות ה"מתחדשים" הכוללים גם סולאר, רוח, סכרים הידרואלקטרים וביומאסה מגיעים רק לכדי 10% מכלל צריכת האנרגיה. 

מסתבר שהלוחות הסולארים לא באמת מהווים תחליף לדלק הפוסילי.- מקור האנרגיה הצומח ביותר בסין הוא הפחם. זאת עלולה להיות התפכחות קשה ביום שאחרי כאשר נגלה שהכוח המניע של "המהפכה הירוקה" הוא בעצם הפחם. 

מצב הקרחונים בהמיספרה הצפונית

האם התחזיות על המסת כל הקרחונים ביבשת אנטרטיקה שצפו עליה של 70 מטרים בגובה פני הים מתגשמות?  פרופ' מיכה קליין מציג את מצב הקרחונים בהמיספרה הצפונית במצגת שלפניכם:

מצב קרחונים בהמיספרה הצפונית נובמבר 2021 פרופ מיכה קליין

למצב הקרחונים בהמיספרה הדרומית - קישור כאן

מבול של תחזיות ...

הדף תחזית ישראל - Weather of Israel מפרסם תגובה הולמת לתחזית המצ"ב המופצת ברשת:

היכונו למבול...של טרמפיסטים שלא יפספסו את ההזדמנות לסחוט עד הסוף את לימון שינויי האקלים.

מטאו-טק היא אחת מקומץ חברות המטאורולוגיה הפרטיות בישראל, שמתחרות על קומץ אירועי מזג אוויר מעניינים, בעידן שבו קשה עד בלתי אפשרי למכור תחזיות כמוצר.

האחראים לבצורת הכלכלית הזו הם שפע המידע הזמין באינטרנט, ומהפכת השקיפות שעברה על המרכז האירופי לחיזוי מזג אוויר ECMWF  ובעקבותיו גם השירות המטאורולוגי הישראלי Israel Meteorological Service. במסגרת המהפכה הזו, שני הגופים החלו לפרסם בחינם נתוני זמן אמת ותוצרי מודלים מדוייקים ברזולוצייה גבוהה, שעד לפני שנים ספורות נמכרו תמורת כסף רב.

אז מה עושים כדי להישאר בתודעה? משנסים מותניים, מגייסים את כל הציניות ומורידים את המקצוע ל****. התמונה שאתם רואים כאן מופצת באגרסיביות ע"י מטאוטק בשעות האחרונות ברחבי הרשת. מה הבעיה עם זה? שאין להודעה הזו שום אחיזה במציאות, גם לא במודלים לחיזוי עונתי שידועים באחוזי הדיוק הנמוכים שלהם. והים החם? לא יעזור גם ים רותח, אם לא יעברו מעלינו מערכות מזג אוויר שימירו את האנרגייה שלו לענני גשם. קיץ 1998 למשל, שבר את שיאי טמפרטורת הים בישראל, אבל הסתיו והחורף שבאו אחריו היו היבשים ביותר מתחילת המדידות כאן. ים חם הוא רק חלק מהמשוואה, וחלק קטן יחסית.

מטאו-טק זיהו את השיח הגובר על משבר האקלים והחליטו לנצל את ההזדמנות לקטיפת פירסום קל, מתוך ידיעה שמישהו בתקשורת כבר יהדהד את ה"הודעה הרשמית" שלהם. חבל, פעם זו הייתה חברה רצינית.

"ההצגה" של שר החוץ של טובלו

מאת פרופ' מיכה קליין

במהלך ועידת האקלים בגלזגו הופיע השר ממדינת האיים טובלו באוקיאנוס הפאסיפי, כאשר הוא שולח מסר לבאי הועידה על האיום הגדול שמאים על ארצו, עליה בגובה פני הים. ראה איור 1. כדי להדגיש את בעיית ארצו הוא עומד בתוך הים.

תמונה כזו יכולה להיות יזומה גם ללא כל עלייה בפני הים, לכן יש לבדוק את נתוני מפלס הים בתחנות מדי הגאות באיים.

מקור ראשון איור 2, שינוי גובה פני הים בטובלו בשנים 1993-2015 מראה יציבות בגובה פני הים בקו הכחול המדידות החודשיות הקו האדום ממוצע רץ ל13 חודשים. 

האיים בטובלו הם חלק מקבוצת איים באוקיאנוס בפאסיפי, המוצגות באיור 3.  טובלו  ממוקמת כמעט על קו רוחב 10 דרום  ממערב לפיג'י.

בכל האיים הללו יש תחנות מדידה למעקב אחר מפלס הים, והמדידות אינן מראות את המסר שמנסה השר מטובלו להעביר.

אביא כאן תוצאות לכמה איים  נאורו,איי מרשל וטובלו, באיור 4  כפי שמפרסם השרות המטואורולוגי האוסטרלי, לא נכרת מגמת עלייה.

מחקר נוסף שעסק במדידת השטח של כ- 100 איים שהם איי אטול נמצא כי שטח חלק גדול של האיים גדל בשנים 1971-2014ולא קטן כפי שהיה צפוי במידה וגובה פני הים עולה. איור 5.

ולבסוף טוב מראה עיניים . איור   מציג את שינוי השטח של כמה מהאיים בטובלו. איור 6.

Examples of island change and dynamics in Tuvalu from 1971 to 2014

.a Nanumaga reef platform island (301 ha) increased in area 4.7 ha (1.6%) and remained stable on its reef platform.b  Fangaia island (22.4 ha), Nukulaelae atoll, increased in area 3.1 ha (13.7%) and remained stable on reef rim.c Fenualango island (14.1 ha), Nukulaelae atoll rim, increased in area 2.3 ha (16%). Note smaller island on left Teafuafatu (0.29 ha), which reduced in area 0.15 ha (49%) and had significant lagoonward movement.d Two smaller reef islands on Nukulaelae reef rim. Tapuaelani island, (0.19 ha) top left, increased in area 0.21 ha (113%) and migrated lagoonward. Kalilaia island, (0.52 ha) bottom right, reduced in area 0.45 ha (85%) migrating substantially lagoonward.e Teafuone island (1.37 ha) Nukufetau atoll, increased in area 0.04 ha (3%). Note lateral migration of island along reef platform. Yellow lines represent the 1971 shoreline, blue lines represent the 1984 shoreline, green lines represent the 2006 shoreline and red lines represent the 2014 shoreline. Images ©2017 DigitalGlobe Inc. 

Kench, P.S., Ford, M.R. & Owen, S.D. Patterns of island change and persistence offer alternate adaptation pathways for atoll nations. Nat Commun 9, 605 (2018). https://doi.org/10.1038/s41467-018-02954-1

לסיכום מה לא עושים כדי לתפוס תשומת לב עולמית בנושא שהנתונים במקום מראים שאין בעיה. 

בשנת 2010, לפני ועידת קופנהאגן, סיקרנו את ההצגה של מוחמד נשהיד, נשיא המלדיבים, מדינת האיים הקטנה שליד הודו . נשהיד ערך "ישיבת פרלמנט" תת מימית. בנתיים הוא מחזיק בתואר השחקן המצטיין בתאטרון האבסורד. ראו כאן. 

ההזדמנות האחרונה בגלזגאו... או בפריז... או בדרבן...

זוכרים את המעשייה על הרועה המשועמם שבכדי להעביר את הזמן היה מזעיק את הכפר בצעקות "זאב! זאב!"

אז הנה, בהמשך לפוסט של פרופ' יוני דובי,  לפנינו הגרסא האקלימית של המעשייה העממית – כל ועידת אקלים היא היא הועידה שמהווה את "ההזדמנות האחרונה"...

ועידת האקלים בגלזגו היא "ההזדמנות האחרונה" של העולם. כך כותב מואב ורדי בחדשות "כאן". ב-30 באוקטובר 2021.

 

בשנת 2020 המשרד להגנת הסביבה ברשות השרה גילה גמליאל הכריז בכנס אלי הורוביץ לכלכלה פרסם כי אנו נמצאים שנים ספורות בלבד מנקודת ה"אל חזור".

יודעי דבר מספרים שההזדמנות האחרונה בהחלט הייתה דווקא בוועידת פריז.... כך לפחות מפרסמים ב-BBC ב-22 באפריל 2015.

וועידת פריז הדיחה את וועידת לימה ממעמדה הייחודי שכן היא הייתה קודמת לה וכבר אז הייתה זאת ההזדמנות האחרונה....

 

מארגני הועידה בלימה נשאו את הלפיד ששימש את הועידה בדרבן בשנת 2011, שהייתה באמת הוועידה שסימנה את הסיכוי האחרון...

מבולבלים? אתר הידען "עושה סדר" ומפרסם כי על פי דו"ח בינלאומי בשנת 2005 עברנו את נקודת ה"אל חזור" ונותרו רק 10 שנים...  כלומר בשנת 2015. וכאן יש לנו תמימות דעים שוועידת פאריס שהתקיימה בשנת 2015 היא הועידה שאחריה אין דרך חזרה...

אתר "שעון ההכחדה" מציג לנו רשימה מורחבת של נבואות ואיומי קץ אקלימיים וסביבתיים - ריכוז נבואות קץ - כאן....
https://extinctionclock.org/

 

  

להיות שם מאת איתמר פרת - מכתב פתוח לראש הממשלה

המכתב שלפניכם פורסם בעת ביקור ראש הממשלה בועידת האקלים בגלזגאו ברשת המורים לגיאוגרפיה:

להיות שם / איתמר פרת

אוכלוסיית העולם מונה כיום כ 7.9 ביליון נפש. אוכלוסיית ישראל מונה כיום כ 9.4 מיליון נפש, שהיא 0.1125 % מאוכלוסיית העולם (תקנוני אם אני טועה).

כמות זו היא גם תרומתנו היחסית לתכולת גזי החממה באטמוספרה. אילו עצרה ישראל בבת-אחת את כל תרומתה לגזי החממה (הפסקת ייצור החשמל, הפסקת התחבורה, הפסקת התעשיה, הפסקת שאיבת מים, הפסקת החקלאות הממוכנת) היא היתה חוזרת לתקופה הטרום-תעשייתית, אבל חוסכת רק כעשירית האחוז מתרומת גזי החממה.

נפתלי, אנא הסבר זאת לנכבדים בגלזגאו.

כמות גזי החממה המשוערת (לא נמדדה) באטמוספרה הטרום-תעשייתית הייתה כ- 300 חלקים למיליון.

לאחרונה היא קרבה והולכת ל -500 חלקים למיליון, כמעט כפול. אם נשוה את נפח האטמוספרה למיכל מים של 1 מ"ק (אלף ליטר), ואת נפח גזי החממה לתכולת המלח שלה, הרי שתכולה זו גדלה משליש הליטר לשני שלישי הליטר.

מאין בא הפחמן המזהם? הוא מרכיב טבעי של האטמוספרה אשר נכלא זמנית במה שקרוי דלק פוסילי. מה שנוצר בתהליך גיאולוגי ממושך של כמה מיליוני שנים, מוחזר עכשיו בכמה מאות שנים.

יש לפחמן גם מחזור קצר יותר, של שְִׁהִיָּה בבִּיוֹמַסָּה של היבשה והאוקיאנוס. זוהי קופסה שחורה שכל מה שנכנס בה יוצא ממנה באותו שעור. חומר חי נוצר מן הטבע וחוזר אל הטבע. אם נְבָרֵא יערות או נשתול יערות ישפיע הדבר על האקולוגיה, מגוון המינים, החקלאות. זה לא ישפיע כהוא זה על האקלים.

מנגנון אדיר של סילוק פחמן הוא צמחיית המיקרו-אצות (הפִיטוֹפּלַֹנקטוֹן) הימית, אשר יוצרת שלדי קַלצִיט הנצברים במשקעי האוקיאנוס. אבל פחמן זה מוחזר לאטמוספרה בהקאות אפיזודיות של גזים וולקניים, הניזונים ממשקעים אלה אשר נִתְְקַבְּרוּ במעמקים על ידי תנועות קרום הארץ.

מכל התהליכים האלה מושפע האקלים בשעור של עשיריות מעלה לשנה. 

מדוע אם כן יש בו תנודות, ולו גם קלות, מורגשות? של הפשרה/צמיחה של קרחונים? תנודות פני הים? של התפשטות המדבר?

כי דווקא שם בחרנו לגור במיליארדנו, המתרבים והולכים. שרפות קורות היכן שיערות ובני אדם נפגשים. שטפונות וצונאמים הורגים את מי שמתעקש להתיישב על דרכיהם. רעב פוקד את מי שצורך יותר ממה שהוא מייצר.

כל אקלים משתנה מעצם היותו. במערכת שמש שהכל בה נוע ינוע אי-אפשר שאקלימה של פלנטה יינעל לאין שינוי.

מחקרים אַסטרופיסיים (ובהם חלק נכבד לחוקרים ישראלים) מצביעים בברור על תפקידה המכריע של אקלימה של השמש. תנודות השדה המגנטי שלה אשר שומר עלינו מפני הקרינה הקוסמית, זו שמשפיעה על שעור העננות וכמות האנרגיה השמשית המגיעה אלינו מן השמש.

האקלים אינו אויב החיים. אנו חיים בהתאוששות מאנומליה בת כ-2 מיליון שנה של תקופת  קרח תנודתית, ועכשיו חוזרת האטמוספרה למצבה  הרגיל, החם יחסית, אשר בו נוצרו ונכחדו כל צורות החיים למיניהם, כולל אבות האדם.

אין זה קץ כדור הארץ, אין זה קץ החיים, אין זה קץ האנושות. אין זה קץ הוועידות.

מקורות אנרגיה חלופיים ואמינים ניתן למצוא וראוי לטפחם, אבל אלה לא יעניקו לאנושות את רמת הצריכה הדרושה לה כיום.

ועל כן, כל עוד מדינות אינן יכולות לאכוף חוקים זו על זו, לא יישאר אף לא גרם אחד של פחם, אף לא טיפה אחת של נפט, במעמקי האדמה. חבל לנסות.

נפתלי, חזור הביתה. בגלָאזגוֹ קר. פה מחכה לך חורף חמים ונעים.

איתמר פרת. גיאולוג.

מכתב למנהלי המחוזות במשרד החינוך בנושא "צעדת האקלים"

מכתבה של ד"ר גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים, המזכירות הפדגוגית ושל חני פלג, מדריכה מרכזת החינוך לקיימות, אגף מדעים, במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. המכתב הופץ ב-17 באוקטובר 2021 לקראת "צעדת האקלים" שהתקיימה ב29 באוקטובר 2021. על פי הדיווחים אלפי בני נוער ותלמידי בתי ספר השתתפו באירוע.

בעקבות המכתב הוציא הפורום לרציונליות סביבתית מכתב ובו בקשות הבהרה למנכ"ל משרד החינוך.

ועידת גלזגו "החלטת העצים" – האומנם שינוי?

פרופ' מיכה קליין

"ההצלחה" הראשונה של ועדת האקלים בגלזגו כפי שפורסם בתקשורת היא ההחלטה על הפסקת בירוא היערות בעולם.

השאלה היא כמובן מה היה המצב של יערות העולם לפני ההחלטה?

איור 1, מבית המדרש של אוניברסיטת בוסטון בארצות הברית מראה כי ברוב שטחי העולם יש עלייה גדולה מאד בכיסוי הצמחי בשנים 2000-2017.

אומנם נראת ירידה ביערות האמזונס ובאפריקה (גוונים אדומים) אך בשאר העולם הגוונים הירוקים שולטים.

 איור 2, מציג את השינוי בשטחי היערות ביבשות העולם השונות בשנים 1982-2016 (נכתב ב-2018) .

 ברור כי תוספת השטח המיוער בצפון אמריקה+אירופה+ אסיה גדול בהרבה מהשטח שנגרע בדרום אמריקה ובאפריקה.

 

מקור נוסף המתאר את אותה מגמה של עליה בכיסוי הצמחי בעשורים האחרונים מוצג באיור 3

במפה התחתונה הצבע הירוק המציג אזורים בהם יש עלייה בצומח רב הרבה מהשטחים האדומים המייצגים ירידה בכיסוי הצמחיה.

לסיכום, החלטה ראשונה שאין לה למעשה ממשות, שכן היא רק מחזקת את המגמה הכללית בעולם.