היום בו אבדה אטלנטה

באטלנטה, ג'ורג'יה, ארה"ב, ירדו השבוע 5 ס"מ שלג. אטלנטה היא עיר ענקית, שיחד עם פרבריה מגיעה ל 6 מיליון תושבים. הבלגן היה גדול, בערך כמו אצלנו, בירושלים, בסופת השלג של דצמבר אבל כפול 10. אטלנטה היא עיר דרומית, השלג באטלנטה די נדיר, לא יותר מפעם ב 4-5 שנים. לכן, כמו אצלנו, הם לא ממש ערוכים ומתורגלים למצב שלג. מכוניות נתקעו בכבישים, ילדים לא יכלו להגיע הביתה מבתי הספר ונתקעו 24 שעות באוטובוסים של ההסעות, לא לכולם היה אוכל ומים, יולדות ילדו בדרכים, אמבולנסים לא יכלו לפנות חולים, העיר הייתה משותקת יותר מ 24 שעות, וכו' וכו', הסיפור הרגיל.

גם ד"ר קורי, תושבת אטלנטה, שהייתה תקועה בבית, כתבה על כך.

בערים רבות  בחלק היותר צפוני של ארה"ב יורד שלג כול שנה, בכמויות מסחריות. הם מתורגלים. יש צי קבוע של מפלסות בכוננות. כאשר יורד שלג הן מפנות את הצירים לפי תכנית מוכנה מראש ותירגולת ידועה.  משאיות מפזרות מלח על הכבישים, להפשרת הקרח. למכוניות פרטיות יש צמיגי שלג והן לא נתקעות בקלות. החיים השגרתיים נמשכים. אך בערים דרומיות, בהן השלג יותר נדיר אין לא צי של מפלסות בכמות מספקת, ולא תרגולת.

הבעיה באטלנטה הייתה, כמו תמיד, אצל מקבלי ההחלטות, כלומר אצל ראש העיר והמושל של מדינת ג'ורג'יה, וראשי המחוזות. החזאים התריעו יום או יומיים קודם על אפשרות של שלג. כרגיל, התחזית אינה מוחלטת, אלא בנוסח "סיכוי של 30% לשלג". זה הכי טוב שהחזאים יכולים לתת. המנהיגים, בעיקר ראש העיר, צריך לקבל החלטה, האם להכריז יום קודם על סגירת בתי הספר והעסקים והמפעלים הלא חיוניים, והאם לקרוא לתושבים להישאר בבית. הסיכון בקריאה כזו הוא שלא ירד בסופו של דבר שלג, והעיר תושבת לשווא. הדבר הזה קרה בחודש אפריל 2013 בוואשינגטון הבירה, ואז שוב באים בתלונות לראש העיר על היסטריה מופרזת.

עכשיו יש טענות רבות על טיפול כושל בסופה, וקריאות להתפטרות ראש העיר והקמת וועדת חקירה. זה מזכיר את אשר קרה בירושלים... סבל רב נגרם להרבה אנשים, אין ספק, גם בירושלים, וגם באטלנטה. אבל הציפיות שלנו שהמנהיגים (ראשי הערים ובעלי תפקידים) יהיו מושלמים ולא יעשו שגיאות הן קצת אוטופיות. אסונות טבע מתרחשים, ולא תמיד ניתן למנוע כול נזק.

יעקב

ההתחממות לא בעיה.

בתמונה: פרופ' לינדזן

וועדת האנרגיה ושינויי האקלים של הפרלמנט הבריטי קיימה יום עיון ועדויות על דו"ח IPCC     5. היו שני פאנלים, אחד של מדענים חממיסטים ואחד של ספקנים.  בניגוד לנשיא אובמה שאמר בנאום מצב האומה "המדע סגור, ההתחממות הנוראית כבר כאן" [לחלוטין לא נכון], הבריטים (לפחות וועדת הפרלמנט) יותר שקולים בדעתם, ורוצים לשמוע את כול ההיבטים, בלי לקבל את ה IPCC  כתורה מסיני.

בפאנל החממיסטי השתתפו פרופ' בריאן הוסקינס ממכון גרנטהם, פרופ' מיילס אלן מאוקספורד וד"ר פטר סטוט מהמט-אופיס. בפאנל הספקני השתתפו פרופ' ריצ'רד לינדזן מה MIT, ניקולס לואיס, חוקר עצמאי והעיתונאית דונה לפמברואס שכתבה ספר ביקורתי על ה IPCC.

הנה קטעים מהעדויות, כפי שרשמה ד"ר קורי. באתר שלה יש קישור לוידאו השלם, וגם סיקור נוסף במקומות אחרים. [בסוגריים מרובעים – הערות שלי].

אלן: שום דבר במדע אף פעם אינו סגור, אבל אני חושב שיש הסכמה על עיקרי הדברים ורק מחלוקת (עם הספקנים) על אולי 20-30% מהבעיה [הערכה סובייקטיבית, מבוססת על הרגשת בטן, לא לעניין]. 

המחלוקת אינה משנה לגבי ההחלטות שצריכים לקבל. בעיית רגישות האקלים (מה שיעור ההתחממות הצפויה) היא בעיה קשה שאיננו יודעים לפתור [אז למה הוא אומר שהמחלוקת היא רק על 20-30% ?]

הוסקינס: ההתחממות לא נגרמת כולה על ידי בני אדם, וגם לא, כולה, רק על ידי תנודות טבעיות, להפריד בין ההשפעות האלה זו בעיה. [תרגום: איננו יודעים כמה טבעי וכמה על ידי בני אדם. נכון]. אם יש לי (להוסקינס) ביקורת על ה IPCC   היא שהם יותר מדי מקובעים באילוץ (על ידי בני אדם) ולא מעריכים מספיק את השינוי הטבעי.

אלן: בקשר למודלים אקלימיים: כמות אדירה של הערכות [קרי ניחושים] משמשת ביצירתם. יש דברים שבהם אני חושב שאפשר לסמוך על המודלים, בדברים אחרים לא. המודלים שימושיים ליצירת תמונה גדולה (ללא פרטים) על ההתחממות לאורך המאה. [איך יודעים??].

הוסקינס: בין אלפי מדענים תמיד יהיו מחלוקות. הממשלות (מקבלי ההחלטות) מבקשים דעה אחת סופית, קונצנסוס. ה IPCC  עושה כמיטב יכולתו להגיע לדעה מוסכמת כזו, למרות שמערכת האקלים מאד מסובכת וקשה למצוא קונצנסוס. ה IPCC  עשה עבודה יוצאת מן הכלל. המדע מלא בחקירות לכיוונים שונים, אך באופן כללי יש הסכמה על המדע, הוויכוח הוא על מה צריך לעשות ה IPCC   נותן מרווח של פתרונות, איננו יודעים את כול הפרטים, אך עלינו להתקדם.

היו תנודות גדולות (שינויים) באקלים בעבר, אבל אז לא הייתה קיימת המערכת הסוציו-אקונומית הגדולה, המורכבת והמסובכת של היום. התופעות הקיצוניות האחרונות חשפו את הפגיעות של המערכת המודרנית למפגעי האקלים. צריך לשמור על האקלים שלא יחרוג מהגבולות הנוכחיים אחרת זה יגרום לבעיות קשות לחברה האנושית. [איומי בלתי מבוססים. אם היו שינויים בעבר – לפני ההתחממות הגלובאלית הנוראית מעשה ידי האדם, איך נדע שהשינויים היום אינם דומים לאלה בעבר כלומר לא קשורים לבני האדם? באשר לחברה המורכבת והמסובכת של ימינו: היא רק יותר עמידה ובעלת יכולת הסתגלות לשינויים מאשר חברות העבר, העניות והפרימיטיביות, שהיו פגיעות יותר].

עכשיו הדעות של הספקנים.

ניק לואיס: המודלים האקלימיים מצביעים על התחממות גדולה יותר, התצפיות (המדידות) על פחות. המדיניות מבוססת על תחזיות מודלים. המודלים אינם משקפים ידע חדש על רגישות אקלימית יותר קטנה. ה IPCC מס' 5 נכתב לפני הממצאים על רגישות מוקטנת.

לינדזן: אתם מחפשים עצות למדיניות (לביצוע צעדים נגד ההתחממות) אבל המדענים לא יכולים לתת עצות בתחום זה. חוסר הוודאות גדול. אפשרי למשל שאפילו התחממות ב 2 מעלות תביא, בנטו, לתועלת ולא נזק. מה שבריטניה תחליט לעשות יהיה לו השפעה אפסית על האקלים אבל השפעה עמוקה על הכלכלה שלכם. אתם מנסים לפתור בעיה שייתכן ואינה בעיה על ידי צעדים שיפגעו, בוודאות, בכלכלה שלכם [וחוץ מזה לא ישפיעו בכלום על האקלים].

לינדזן: אני חושב שהערכת ה IPCC  לגבי תנודות אקלים טבעיות אינה מספקת, ואין וויכוח על כך. המודלים אינם מסוגלים לשחזר את התנודות הטבעיות. העובדה שהאקלים משתנה מעצמו (בלי קשר לבני האדם) היא התחפתחות חשובה בהבנת שינויי האקלים.

לפמברואס: אם אתם רוצים שלציבור יהיה אימון בגוף ציבורי (ב IPCC ) חובה על הגוף לעשות כמיטב יכולתו להיות אובייקטיבי [בניגוד להתנהלות ה  IPCC ).

לינדזן: בנקודת זמן זאת איננו יודעים מה לעשות בקשר לאקלים. אנו בטוחים בהשפעות השליליות של מעשי המדיניות האקלימית על הכלכלה [כלומר הוצאה של מאות מיליארדי דולרים לשנה] אבל חוסר וודאות לגבי השפעות המעשים על הסיבה [כלומר אם ההוצאה הזו תשנה במשהו את האקלים לטובה, או תמנע משהו מההתחממות הבלתי ידועה].

אלן: (חממיסט) בואו נתרכז על הדברים שמקובלים על כולם. התמונה המדעית, בגדול, מקובלת. הספקנים רק מעריכים שההתחממות תהיה בגבול התחתון של הערכות ה IPCC. אף פעם אין הסכמה על הכול, אבל הוויכוחים כעת הם רק על 20-30% מהיקף הבעיה והם אינם צריכים להשפיע על המדיניות. [לא נכון. הוויכוח הוא עקרוני – האם ההתחממות תהיה בשיעור מסוכן או לא. אם לא – לא צריך לעשות כלום. וגם אם כן – קרוב לוודאי שמה שכן עושים לא יעזור בכלום, כי הוא לא אפקטיבי, כלומר מה שעושים שגוי].

לינדזן: ההיאטוס (ההפסקה בהתחממות) מתיישב היטב עם הדעה שאין סיבה לדאגה משינויי האקלים. בקשר לעליית פני הים – חוסר הוודאות במדידות גדול, איני רואה שמשהו יוצא דופן או מסוכן מתרחש בתחום זה.  לשאלה האם לדעתו יש תחומי הסכמה בקטע המדעי הוא עונה: אנו מבינים שלאדם השפעה כלשהי על האקלים (גורם במידה מסוימת להתחממות על ידי פליטת גזי חממה), אנו מסכימים שהאקלים משתנה. שום דבר מזה אינו אומר שיש בעיה (התחממות נוראית או מסוכנת). בקשר לעליית פני הים – אין הסכמה.

לינדזן: ה IPCC  מדבר על השפעת בני אדם ב 50 השנים האחרונות. לפני זה – כול השינויים היו טבעיים. ההתחממות שהייתה בין 1910-40 (טבעית) אינה שונה במאום מההתחממות שהייתה בין 1970-98.

שאלה (של חברי הפרלמנט ללינדזן) האם אתה אומר שלבני אדם אין השפעה על האקלים? לינדזן: בתיאוריה אמורה להיות השפעה כולשהי. אין זאת אומרת שזו השפעה מכרעת או חשובה, אין זה אומר שרגישותך האקלים היא גבוהה, אין זה אומר שהאסון מחכה בפינה.

וכו', וכו'... הדיון נמשך. מי שיש לו 3 שעות זמן יכול להקשיב לדיון במלואו.

שורה תחתונה: איננו יודעים. אני מצטרף לניחוש של לינדזן: לא נראה שאסון נוראי מחכה מעבר לפינה, כפי שהחממיסטים טוענים.

מה שאף אחד לא הדגיש הוא שכול צעדי המדיניות שנעשו עד כה (הוצאה של כ 360 מיליארד דולר לשנה על סובסידיות ירוקות) הם לגמרה בלתי יעילים, ולא מסוגלים (מבחינה טכנית וכמותית) להביא לשום תוצאה חיובית, גם אם האסון כן מחכה מעבר לפינה.

יעקב

התחזיות של המט-אופיס מוטות.

ה BBC מספר לנו על תחזיות ההתחממות של המט-אופיס. שנת 2013 הייתה חמה ב 0.486 מעלות מעל לממוצע השנים 1961-1990 – זאת על פי HADCRUT – הגוף המסונף ל מט-אופיס (השרות המטאורולוגי הבריטי). שנת 2013 הייתה ה 9 בדירוג השנים החמות, מאז תחילת המדידות ב 1880. התחזית בתחילת השנה הייתה אנומליה של 0.57 מעלות, כלומר – יותר משהיה.

זאת הפעם ה 13 ב 14 שנים שהתחזית של המט-אופיס גבוהה יותר מאשר הטמפרטורות במציאות, כפי שנמדדו. הסטייה היא לא גדולה, והיא נופלת בתוך מרווח השגיאה של התחזית. בכול זאת – 13 התחזיות האחרונות היו חמות מדי, ואף אחת לא קרה מדי.

[ זה מלמד שהסטייה היא שיטתית ולא מקרית, כלומר – יש פגם בתחזית המושך אותה באופן שיטתי כלפי מעלה – ביחס למציאות. בעברית צחה קוראים לזה דעה קדומה. זה די צפוי, כי התחזיות האלה מבוססות בעיקר על הרגשת בטן, וההרגשה – על ההיסטריה החממיסטית האופנתית. יעקב]

בשנת 2009, לקראת וועידת האקלים בקופנהגן, הנפיק המט-אופיס תחזית לפיה מחצית מהשנים בין 2010-2015 יהיו שנים הכי חמות (כלומר חמות יותר משנת 1998- השנה החמה ביותר עד כה). התחזית הזאת כבר התבדתה.

המט-אופיס יש לו מלא הסברים לשגיאותיו [הסברים אחרי המעשה]. אחד אומר שהחום מתחבא באזור הארקטי שאינו מכוסה היטב על ידי תחנות מטאורולוגיות. הסבר אחר אומר שהחום מתחבא במעמקי האוקיינוסים. [מדוע אין הם אומרים את האמת, במפורש: הייתה עצירה בהתחממות, שלא נצפתה מראש, וסיבותיה אינן ידועות? ]

לשנת 2014 צופה המט-אופיס אנומליה של 0.43-0.71 מעלות, עם ערך אמצעי של 0.57 מעלות. נחייה ונראה.

יעקב

התועלת החברתית של הפחם.

העלות החברתית של הפחם (או הנזק החברתי) הוא הצעקה האחרונה של האופנה והתעמולה החממיסטית. הפחם איכסה, כולם יודעים, הוא שחור, הוא מזהם את האוויר, הוא גורם למחלות ו XXXX  מקרי מוות בטרם עת. והוא יוצר פד"ח שסופו להחריב את האנושות. כולם יודעים זאת, העיתונות מלאה בזה, זה מובן מאליו...

המושג "העלות החברתית של הפחם" social cost of carbon הוא יותר מדיבור סתמי. הנשיא אובמה הקים וועדה בינמשרדית שתחקור את הנושא, והיא פרסמה שני דוחות, אחד ב 2010 והשני ב 2013, שהגיעו למסקנה הידועה מראש שזה איום ונורא, הרבה יותר גרוע מאשר חשבנו. גם הדביקו לזה מספרים בשיטה הידועה של אומדן והערכה ושליפה מהבטן, שבאמצעותה אפשר להצדיק כול דבר. המטרה, כמובן, להצדיק את העלויות הגבוהות של האנרגיה ה"מתחדשת", להצדיק את החוקים שמקדמים אנרגיות ירוקות בשיטה "יעלה כמה שיעלה".

אז למה המין האנושי מטומטם כול כך שהוא ממשיך לשרוף פחם בכמויות אסטרונומיות? בגלל הדבר שמובן מאליו – הפחם מביא תועלת, תועלת הרבה יותר גדולה מהנזק. כעת התפרסם דו"ח ארוך ומפורט על התועלת החברתית של הפחם. המחברים? ניחשתם: ארגון שורפי הפחם (הקואליציה של יצרני חשמל מפחם). התועלת של הפחם מובנת מאליה. הוא הבסיס למהפכה התעשייתית, הוא הבסיס לכול החברה המודרנית, התעשייתית, הטכנולוגית, המפותחת והמשגשגת. הוא הבסיס לחברת השפע, לרמת החיים, להיחלצות מעוני מחפיר ורעב. הדו"ח ארוך, מפורט, מלא במספרים וסטטיסטיקות וציורים יפים, אבל בסך הכול הוא אומר מה שידוע היטב. הנה כמה ציורים בודדים לדוגמה.

הגרף הזה מראה את הקשר בין פליטות פד"ח (הקו המקווקו הבהיר) לתל"ג לנפש, גודל האוכלוסייה ותוחלת החיים. 

הגרף הזה מראה את הקשר בין "אינדקס הפיתוח האנושי" (מדד הרווחה או רמת החיים) לבין צריכת החשמל לנפש. צריכת חשמל גבוהה = רווחה אנושית גבוהה. זה כול כך מובן מאליו!

הגרף הזה מראה את הדלקים שמהם מפיקים, ויפיקו, את החשמל בעולם, עד שנת 2040. האנרגיה ה"ירוקה"  (החלק הירוק בגרף) היא זניחה. האנרגיה, ברובה תבוא מפחם, גז, גרעין, הידרו.

הנזק החברתי, והבריאותי הכי גדול הוא העוני. המכה הגדולה ביותר לאנושות הוא העוני. המכה הגדולה ביותר לסביבה הוא העוני. המלחמה נגד שפע האנרגיה שהפחם מאפשר היא מלחמה נגד העושר ובעד העוני. היא זו שגורמת ל"עלות החברתית" ועלות סביבתית איומה.

השורה התחתונה: התועלת החברתית של הפחם גדולה בין פי 40 לבין פי 400 מה"נזק החברתי" שאותו מציינים הדוחות של הוועדה הבינמשרדית של הנשיא אובמה. הדעה שיש לנו היום תחליפים לפחם שיאפשרו לנו להמשיך באורח חיינו הרגיל, וברמת החיים המודרנית היא אשליה מסוכנת.

יעקב

קוטלי הציפורים חטפו קנס.

טורבינות הרוח לא כול כך יעילות בהפקת חשמל, אבל יעילות למדי בקטל ציפורים. בארה"ב יש מספר חוקים נגד הריגת ציפורים מוגנות, כמו החוק להגנת מינים שבסכנת הכחדה, ולהגנת ציפורים נודדות, ושני חוקים מיוחדים האוסרים הריגת נשרים. טורבינות הרוח, כמובן, הורגות את כול המינים האלה בכמויות מסחריות, נשאלת השאלה איך מונעים זאת.

לא ידוע בדיוק כמה ציפורים נקטלות, אבל מחקר שפורסם מעריך שבין 140 אלף ל 327 אלף (ממוצע 234 אלף) ציפורים נקטלות כול שנה על ידי טורבינות הרוח בארה"ב. הבעיה קשה עם הנשרים, שנמצאים בסכנת הכחדה חמורה. את מספר הנשרים שנקטלו קשה הרבה יותר לדעת. מפעילי הטורבינות, שיודעים (כי מוצאים פגרים ליד הטורבינות), כמובן לא ממהרים לדווח. מעריכים שאולי 85 נשרים בכל חווה ב 15 השנים האחרונות, בארה"ב.

בהזדמנות זו – קצת סטטיסטיקות על אנרגיית הרוח בארה"ב. כמו שרואים, יש  כ 45 אלף טורבינות בארה"ב (לעומת כ 23 אלף בגרמניה). כושר ייצור נומינאלי (דמיוני) , בארה"ב 60 GW, (לעומת כ 40 בגרמניה). כמות החשמל המיוצר, בפועל – כ 4% מהצריכה בארה"ב (לעומת כ 7.5% בגרמניה) – מספר ענק של טורבינות מספק אחוז קטן ובלתי משמעותי של הצריכה. התרומה להקטנת פליטת הפד"ח היא, לפי הערכות שונות, רק חצי מהחלק היחסי של חשמל שייוצר (כלומר 2% בארה"ב ו 3.5% בגרמניה).

למשרד הפנים האמריקאי, באמצעות ה FWS  - Fish and wildlife service – יש תכנית לרישוי תחנות רוח, המקנה למשתתפים חיסוי נגד תביעות בגין קטל ציפורים מוגנות.

ההשתתפות בתכנית היא רשות, לא חובה, אבל תחנות רוח שלא משתתפות חשופות לתביעות. כך הוטל קנס של כמיליון דולר על חברת דיוק-אנרגיה, על קטילת ציפורים בשתי חוות טורבינות בוויומינג. ככול הידוע לי – קנס ראשון מסוגו.

תכנית הרישוי של ה FWS  אינה עושה הרבה למען הציפורים, היא בעיקר מגינה על הטורבינות מקנסות... בכול זאת הם מחייבים מעקב ודיווח, וגם נקיטת צעדים מסוימים כמו השבתת הטורבינות כאשר יש ציפורים (בעיקר נשרים) בסביבה, ואפילו התקנת רדאר לגילוי ציפורים, כדי לדעת מתי להשבית. לא מספיק שהטורבינות מושבתות 75%  מהזמן בגלל חוסר רוח, עכשיו רוצים להשבית עוד בגלל הציפורים.

הארגונים לשמירת הטבע מבקרים קשות את משרד הפנים וה FWS ואמרים, בצדק, שתכנית הרישוי שלהם אינה יעילה ואינה מגינה על הציפורים. היא נועדה להגן על הטורבינות, לא על הציפורים.

הטורבינות מהוות מכה קשה לטבע ולציפורים, בגלל מספרן העצום, והפריסה שלהן במקומות הכי רגישים מבחינת הטבע – במקומות לא מיושבים ובפסגות ההרים, המקומות שהיישוב האנושי לא הגיע אליו עדיין, והטבע השתמר עד עכשיו.

על הנזקים של הטורבינות כתבנו כאן, ועל הסכנה בישראל – קטל הנשרים ברמת הגולן – כתבנו כאן. כול הכתבות על המפלצות – כאן.

יעקב

אנרגיית שמש – בשביל מה?

האם אנו צריכים אנרגיית שמש? מה, זה לא מובן מאליו? אנרגיית השמש היא טובה, נקיה, חינמית, ומתחדשת  - מדוע אין לנו עדיין מיליון אנרגיית שמש? זאת כולם שואלים, כולל עו"ד אלונה שפר, עד לאחרונה מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה. תשובתה: בגלל טמטום הממשלה והבירוקרטיה.

אני חושב שמי שלא מבין את הסיבה, מוטב שלא יקרא לאחרים מטומטמים.

היא מספרת לנו על הפרויקט לתחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שאמור לספק 121 מגוואט חשמל מהשמש (אבל רק במשך כרבע משעות השנה – 10-17 – זאת היא לא מציינת). עלות הקמת התחנה מוערכת ב 700 מיליון דולר – עלות כבדה מאד בשביל אנרגיה חינמית. בחצי מזה אפשר להקים תחנת כוח גזית בהספק פי 3 מזה... עלות קוט"ש חשמל, שהממשלה הבטיחה למשך 28 שנים היא לא חינם, היא 79 אג' – בזמן שעלות קוט"ש המופק מגז הוא כ 20 אג'. ההוצאה הנוספת ( מעבר לעלות הגז) היא של כ 130 מיליון ₪ לשנה, למשך 28 שנים! (רק עבור תחנה זו).

אז בשביל מה אנו צריכים את זה? הרי הכמות המופקת היא בטלה בשישים לעומת הצריכה שלנו (שהיא כ 12,000 מגאווט בשיא, כלומר פי 100 מהתחנה המסכנה הזו). זה ברור: כי כולם עושים את זה, כי הנשיא פרס הבטיח בוועידת קופנהאגן (בלי בחינת המשמעויות), כי הממשלה קבעה "יעדים" לחשמל ירוק. כי זה אופנתי. כי כולנו מרגישים בבטן שזה אחלה.

הסיבה היחידה שיש בה ממש – היא הטענה של הזיהום – שהאנרגיה הסולארית תחסוך לנו זיהום אוויר. היא אכן תחסוך אבל מעט מאד, ממש מעט, ובמחיר אסטרונומי.  עו"ד שפר מטעה את הציבור (כנראה ביודעין) כאשר היא כותבת  שהחשמל הסולארי יחליף חשמל פחמי מזהם. זה לא נכון. תחנות הכוח הפחמיות, שלא ניתנות להדלקה וכיבוי לסירוגין (הדלקה בשעות הערב בלבד כאשר אין שמש) תמשכנה לפעול 24 שעות ביממה כדי לספק עומס בסיס. תחנות השמש מחליפות תחנות גזיות – והתחנות הגזיות מזהמות מעט מאד.

כדי לחסוך זיהום צריך, למשל, להתקין אמצעי סינון מודרניים בתחנות הכוח הפחמיות הקיימות, שתמשכנה לעבוד, בלי קשר לחשמל הסולארי. המסננים מקטינים את זיהום האוויר ב 90%. ככה, למשל, דחתה חברת החשמל התקנת מסננים באחת היחידות בחדרה כי היא לא מצאה תקציב של 64 מיליון ₪. אבל כן מצאו תקציב לסבסד חשמל סולארי במאות מיליוני ₪ לשנה, למשך 20-28 שנה!

כדי שאנרגיה סולארית תהיה כדאית, היא צריכה לעמוד בתחרות כלכלית עם חשמל גזי. זה יכול לקרות, בעתיד, אם וכאשר יהיו שיפורים משמעותיים ביעילות ובעלות, אבל אנו עוד רחוקים משם. אנו נדע שחשמל סולארי כדאי כאשר צרכנים יתקינו פאנלים לשימוש עצמי, בלי אישור או המרצה או סובסידיה. יש מפעלים גדולים שצורכים הרבה חשמל, במחיר לצרכן בסביבות 50 אג' לקוט"ש (להבדיל מהמחיר הסיטונאי, ללא עלות ההולכה, של 20 אג' שהחשמל עולה לחברת החשמל). כשאר מפעלים אלה (למשל מפעלי התפלת המים) יתקינו פאנלים לשימוש עצמי (כדי להקטין חשבונות חשמל), נדע שהפאנלים כדאיים.

צריך להפסיק את ההתנהגות ההיסטרית על פי רגשות ותחושות בטן. זה כסף גדול, הוא מחייב אחריות. צריך להתנהג בצורה רציונלית ומחושבת, ולבדוק את הכדאיות לא על בסיס רגשי.

אני קורא לבטל את הפרויקט הזה. יותר כדאי לממשלה לשלם פיצוי חד פעמי על הביטול מאשר לשלם 130 מיליון ₪ מיותרים כול שנה במשך 28 שנה.

הנה כתבות קודמות שלנו על הנושא.

יעקב

עידן קרח בוואינט.

כולם שולחים לי לינק לקטע הזה בוואינט שכותרתו: "לקראת עידן קרח? "השמש הלכה לישון". השמש אכן "הלכה לישון" כלומר – רמת הפעילות שלה – כלומר מספר כתמי השמש, הוא נמוך במידה רבה לעומת מחזורים קודמים של כתמי שמש. נכון גם שבפעם האחרונה שהייתה פעילות כול כך חלשה של השמש, בסביבות השנה  1645 התרחש גם מה שנקרא "עידן הקרח הקטן" בו הטמפרטורות היו נמוכות יותר מהיום.

אבל – בכול הקשור  לאקלים – אין לנו מושג ירוק כיצד מיעוט כתמי השמש משפיע על האקלים. אין לנו הסבר טוב מדוע, וכיצד מיעוט הכתמים אמור לגרום להתקררות. לכן – הכותרת "עידן קרח חדש" היא כותרת סנסציונית מהסוג שעיתונאים אוהבים לדחוף כדי למכור עיתונים. אין מאחוריה כלום. המדענים שצוטטו בכתבה קופצים וזורקים השערות לכאן ולכאן כי לא נעים להגיד "אין לנו מושג" – מדענים לא אוהבים לאמור זאת גם אם זו האמת. הם אוהבים לזרוק ספקולציות חסרות בסיס, כדי "להשוויץ" לעשות רוח וכותרות. הם אומנם נזהרים לאמור "יכול להיות" ו"אפשרי" ו"20% סיכוי" (בשליפה מהבטן, מבוסס על כלום), ולא לנקוט בלשון נחרצת, כדי שיוכלו להכחיש מה שאמרו. אבל הם יודעים היטב את אהבת הסנסציות של העיתונאים, והם מלבים אותה.

ערימה של מאמרים על השמש תמצאו כאן, הפעילות החלשה שלה לא התחילה אתמול, זו תופעה שמדברים עליה כבר שנתיים שלוש לפחות.

בינתיים הנבואה על עידן קרח היא ברווז. אנחנו לא יודעים.

יעקב 

הטמפרטורות ב 2013 – רגילות.

NOAA (השרות המטאורולוגי האמריקאי) ו NASA GISS פרסמו במשותף את סיכום הטמפרטורות העולמיות לשנת 2013. אין הפתעות. הטמפרטורות רגילות בהחלט לעונה, עצירת ההתחממות נמשכת כסדרה, למרות שהם לא טרחו, כמובן להדגיש זאת במסיבת העיתונאים. טוב שיש ספקנים שמפרשים נכון את הממצאים שלהם.

.

בגרף שלעיל הם לא טרחו לציין את מרווח השגיאה האפשרי. אם בודקים זאת – הרי אין עלייה משמעותית, מבחינה סטטיסטית, בטמפרטורות, מאז 1977. העלייה הקטנה שהייתה נופלת בתוך מרווחי השגיאה.

האנומליה (סטייה מהממוצע 1951-1980) הייתה 0.62 מעלות לפי נואה, ו 0.61 לפי נאסא. בנואה זו הייתה השנה הרביעית הכי חמה מאז 1880, בדיוק כמו 2003, בנאסא – השנה השביעית בדירוג. אין וויכוח שהשנים האחרונות היו חמות ביחס לרמה ההיסטורית, מאז 1880. הוויכוח הוא אם יש היום מגמת התחממות נוספת או לא – והממצאים מראים שלא. כלומר – ההתחממות נעצרה. שימו לב שרק 0.09 מעלות מפרידות בין 10 השנים החמות ביותר, בעוד המודלים ניבאו עלייה של כ 0.2 מעלות לעשור.

סיכום: אין חדש.

יעקב