תעמולת שריפות היער

הלל גרשוני מסקר בפיסבוק מאמר שפורסם בפורבס: "כל מה שאמרו לכם על האמזונס, 'הריאות של העולם', הוא שגוי", כותב מייקל שלנברג, פעיל סביבה ותיק, ב'פורבס'.

הכדורגלן כרסיטיאנו רונלדו, למשל, צייץ ציוץ שכמעט כולו שגוי. "יערות הגשם באמזונס מייצרות יותר מ-20% מהחמצן העולמי, והם בוערים כבר שלושה שבועות", וצירף לכך תמונה של יער בוער. גם נשיא צרפת עמנואל מקרון צייץ ציוץ דומה להפליא וגם הוא צירף תמונת יער בוער. 

רק שהיער הבוער של רונאלדו הוא בכלל מדרום ברזיל, ומ-2013. היער הבוער של מקרון הוא מלפני יותר מ-20 שנה. ציוצים דומים של מדונה וג'יידן סמית' צירפו תמונות בנות יותר מ-30 שנה. ידוענים אחרים הפיצו תמונות ממונטנה, הודו, ושוודיה.

גם הטיעון שהאמזונס הם "הריאות של העולם" או שהם "מייצרים יותר מ-20% מהחמצן העולמי" הוא "בולשיט", לדברי אחד מהחוקרים הבולטים של היערות האלה, דן נפסטד. "אין מאחורי זה שום מדע. האמזונס מייצר הרבה מאוד חמצן, אבל הוא משתמש באותה כמות של חמצן". 

גם הטענה של הניו יורק טיימס, שאם יאבד חלק גדול דיו של האמזונס ויהפוך לסוואנה, שאינה מחזיקה כל כך הרבה פחמן, מה שאומר שתהיה ירידה ב"יכולת הריאתית" של כדור הארץ - שגויה, אומר נפסטד. האמזונס מייצר הרבה חמצן, אבל כך גם חוות סויה ובקר.

מה לגבי הטענה שיש עלייה דרמטית בשריפות? ובכן, העלייה היא 80% מהשנה שעברה, אבל רק 7% מהממוצע של העשור האחרון. והרבה יותר שריפות היו דווקא תחת לולה ומרינה סילווה (הנשיא הסוציאליסט והשר להגנת הסביבה שלו), אבל אף אחד לא האשים אותם בסיכון האמזונס.

אחת הבעיות, אומר נפסטד, היא שהשיח המפלג, המאשים את בולסונרו בכל הצרות, יוצר אפקט הפוך. המקומיים - שהם אלה שאמורים לשמור על האמזונס, והם אלה שנושאים בעיקר הנזק הכלכלי מכך - חשים מותקפים, והלעומתיות הזאת אינה עוזרת בכלל. "הציוץ של מקרון היה בעל אותה השפעה על הבייס של בולסונרו כמו הדברים של הילרי על ה-deplorables", אומר נפסטד. "הברזילאים רוצים לדעת למה קליפורניה מקבלת את כל הסימפתיה בעולם על השריפות אצלה, ואילו ברזיל מקבלת את כל ההאשמות".

קריאה מומלצת: https://bit.ly/2MF1GQi

גם עיון בכתבה בניו יורק טיימס, שאינו חשוד באי-דאגה לסביבה או באהדה למדיניות רפוליקאית, מדגים את העובדה שפגיעה וצמצום בשטחי היעור המקוריים אמנם התגברה מאז שנת 2014 אך במתינות ונמצאת בירידה במגמה הכללית. גם כאן אין קשר לבולסנרו שעלה לשלטון בינואר 2019.

צנזורה עצמית ירוקה

  

ידיעות אחרונות דיווח על חילופי דברים שהתפתחו בין משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה.

על פי הדיווח של אילנה קוריאל, סמנכ"ליות של המשרד להגנת הסביבה שולי נזר (סמנכ"לית בכירה תעשיות ורישוי עסקים) וגלית כהן (תכנון ומדיניות) טענו במכתב שנשלח למנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי מציינות השתיים כי "שריפת דלקים (פוסיליים) אלו פולטת גזי חממה ובכך פוגעת במאבק הגלובלי נגד שינויי אקלים" ודרשו כי המשרד ישנה את מדיניותו למדיניות המבוססת על (חלומות באספמיה) של התבססות על אנרגיה מתחדשת.

יוסי וירצבורגר, מנהל מנהל אוצרות טבע והממונה על ענייני נפט במשרד האנרגיה, השיב לסמנכ"ליות המשרד להגנת הסביבה: "לשימוש במוצרי דלק השפעה חיובית גדולה מאוד על הכלכלה בישראל. למען הסר ספק המשק הישראלי מבוסס על מוצרי האנרגיה הפוסיליים, וכלל התעשייה ואפילו תעשיית ההיי טק הישראלית, כמו גם סחר החוץ ומקורות הכנסה של מדינת ישראל, כולם מבוססים גם על מוצרי דלק. נכון הדבר כי למוצרים אלו ישנה גם השפעה שולית שלילית, אותה עמל משרד האנרגיה למזער".

הכותרת הראשונה שנבחרה לכתבה התבססה על תשובתו המדויקת והעובדתית של וירצבורגר.

אולם מסתבר שהתגובות באתר העיתון ובטוויטר גרמו לעורכי הדף להפעיל צנזורה עצמית ו"ליישר קו". במקום כותרת עובדתית ואינפורמטיבית הוחלפה הכותרת לכותרת הצהרתית ומנותקת מהמציאות המתבססת על הקריאה של הסמנכ"ליות במשרד להגנת הסביבה.

בפועל למרות השקעות גדולות ומיותרות בשדות ענק של אנרגיה מתחדשת אין בכוחה של זאת לספק את צרכי האנרגיה של ישראל, או כל מדינה מודרנית אחרת לצורך העניין. הרכיבה על גל התביעות המוסרניות המנותק מעובדות המציאות והפיכת העיתון לשופרן לא עושה לאזרחי ישראל שירות טוב, שכן במצב הנוכחי חסימת פיתוח משאבים פוסיליים אינה אפשרית מבלי לפגוע פגיעה אנושה באיכות החיים שלנו.

דוגמא לתגובה בטוויטר:

איך נהייתי ספקן? (רמז -ניסיתי להאמין) - חלק 2

המשך של פרקים 3-4 בסדרת הפוסטים של פרופ' יונתן דובי (לקריאת חלק ראשון כאן) המתייחס למאמר ה"הוכחות"  שפורסם בעיתון "הארץ".

פרק 3: אבל מזג האויר משתגע!

במאמרם [1], חסון ורינת מתארים סיפורים אירועי מזג אויר קיצוניים (על שימוש בסיפורים ואנקדוטות כאינדיקציה מדעית אפשר לשמוע כאן [2]), כהוכחה ניצחת לשינוי האקלים. אך המציאות היא קצת אחרת. אמנם יש עלייה בטמפרטורות (ראו פרק 2), אבל אין עלייה מובהקת נמדדת באירועי קיצון אחרים. הנה מספר דוגמאות:

א.    כמות סופות הטורנדו אפילו קצת ירדה, כך לפי "מנהל הימים והאטמוספירה הלאומי" של ארה"ב (NOAA),  למשל כאן:

 http://ncdc.noaa.gov/oa/climate/severeweather/tornadoes.html      

ב.    כנ"ל לגבי סופות ההוריקן, עם שנת שיא ב-1985 (https://www.ncdc.noaa.gov/sotc/tropical-cyclones/201013)

ג.     או מספר הבצורות בארה"ב   (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)

ד.     או מספר השריפות בארה"ב  (https://ourworldindata.org/natural-disasters#droughts)

במילים אחרות -חלק מאירועי הקיצון מתגברים, חלק נחלשים. בכל מקרה -אין הוכחה ישירה לקשר ישיר בין שינויים אלו (או אי-שינויים אלו) לבין הטמפרטורה הגלובאלית – בכך מודים במפורש גם כותבי הדו"ח של פאנל האו"ם לנושא שינוי האקלים, ה-IPCC [3].

והנה התמונה שמביאים חסון ורינת עצמם (תמונה 11 במאמרם), שכותרתה "אסונות טבע מדווחים ברחבי העולם". התמונה עצמה מדגימה היטב את אי-הקשר בין טענת המאמר לבין הנתונים. ראשית, אין שום הגיון מדעי לערום זה על זה נתונים על טמפרטורות קיצוניות, אירועי מזג אויר קיצוני (מה משמעותם?), בצורות ומפולות אדמה, מכיוון שהם לא בהכרח קשורים, אינם מודדים נתונים דומים, וממילא  קשה לקורא להבחין בשינויים של כל אחד.

למרות זאת, בבחינה מדוקדקת נראית ירידה ברורה בשלוש-עשרה השנים האחרונות למשל בכמות השיטפונות (כחול כהה) ועליה בימים עם טמפרטורות קיצוניות (אדום). אירועי "מזג אויר קיצוני" (כחול בהיר) נראה שנשמרים ביציבות בשלושים שנה האחרונות, כנ"ל לגבי מפולות (ירוק) והבצורות (צהוב) נמצאות בירידה. מה זה אומר? ובכן, כלום! וזו בדיוק הנקודה – מהנתונים האלו לא ניתן להסיק שום מסקנה לגבי האקלים. 

כשפניתי בעניין התמונה לפרופ' רוזנפלד, הוא הפנה אותי לתמונה אחרת [4] שלטענתו מדגימה היטב את העלייה באירועי קיצון מטאורולוגיים לעומת, למשל, מאורעות גיאופיזיים (שאינם אמורים להיות מושפעים ממזג האויר). אך גם כאן – אין פילוח של הנתונים, ופרופ' רוזנפלד לא ענה כששאלתי מדוע אין פילוח. התשובה היא – כאשר עושים פילוח לפי אירועים (כפי שהראיתי למעלה), רואים שגם באירועים  מטאורולוגיים -חלק עולים, חלק יורדים, ורק כאשר שמים את כולם זה על זה מספרם עולה. על השאלה – "מדוע לא שמתם את הגרף השני, אלא את הגרף שבבירור **אינו** תומך בטענתכם?" או "האם יש שגיאה בנתונים שאני הבאתי? האם הם אינם משקפים את המציאות?" לא קיבלתי תשובה.

ולסיום: גם בארץ, הרשות המטאורולוגית שלנו בדקה ומצאה שלא הייתה עלייה מיוחדת בתדירות אירועי הקיצון משנת 1920 [5] . אבנר פורשפן, מנהל אגף אקלים בשירות המטאורולוגי, כותב ש"צריך להיזהר עם ייחוס של כל אירוע של מזג אוויר קיצוני לנושא של ההתחממות הגלובלית. מהניסיון שלנו ומההיכרות שלנו עם האקלים של ארץ ישראל, אנחנו יודעים שהקשר לא בהכרח קיים, כיוון שחלק נכבד מהאירועים הקיצוניים החמורים קרו בתקופות מוקדמות, עוד לפני שדיברו על נושא ההתחממות הגלובלית ושינוי האקלים."

פרק 4: אבל פני הים עולים!

במאמרם [1] משתמשים חסון ורינת בעליית פני הים כהוכחה למשבר האקלים (מעשה ידי-אדם).

נכון. הנתונים מראים שאכן פני הים עולים, בערך בקצב של 10 ס"מ ב-50 שנה. אבל, הם עולים באופן די אחיד החל משנת 1880. בתמונה למטה (אותם נתונים שבמאמר, מאתר ה-EPA ), ניתן לראות זאת בבירור. לא נראה בעין שום דבר מיוחד שקורה בסביבות 1950, שם התחלנו לפלוט פד"ח. למעשה, גם סטטיסטית קשה מאוד להוכיח זאת, ניסיתי [2] . המסקנה: לא ניתן לייחס בבירור את עליית פני הים לעליה בפד"ח.

לשאלתי בעניין זה, כלומר מדוע עליית פני הים משויכת לעליה בפד"ח למרות שהיא התחילה לפני, ענה פרופ' רוזנפלד בגרף אחר [3] :

זהו גרף של פני הים בשלושת-אלפים השנים האחרונות, ולטענתו, מן הגרף רואים כי עלייה כמו שיש ב-150 השנים האחרונות לא נצפתה כבר 3000 שנה! אולי, אבל : 1) נצפתה ירידה דומה של פני הים (סביבות -750), כלומר שינויים טבעיים כאלו הם אפשריים,  2) זה עדיין לא עונה על השאלה מדוע פני הים עלו לפני עליית הפד"ח.

ואם כבר נתונים מן העבר, הראיתי לפרופ' רוזנפלד את התמונה הבאה (מתוך [3]), שם רואים את גובה פני הים לאורך 500-אלף השנים האחרונות (על ידי שחזורים שונים, שמתאימים זה לזה בצורה יפה), ומספר דברים נראים בבירור: 1) יש ואריאביליות טבעית מחזורית בגובה פני הים. 2) הסקאלה היא במטרים, 3) אנו נמצאים כעת בשיאו של המחזור.

תשובתו של פרופ' רוזנפלד הייתה "כמובן שאנו נמצאים באינטרגלציאל [תקופה בין-קרחונית, י.ד.] עם מקסימום בגובה פני הים".

המסקנה העולה היא שאין שום הוכחה שמקשרת בין עליית פני הים לבין פליטות הפד"ח של האנושות. עליית פני הים אכן יכולה להיות בעייתית, אולם היא נמשכת כבר שנים רבות ללא קשר מוכח לפעילות אנושית וישנם פתרונות מוכחים לעלייה איטית של פני הים (למשל בהולנד, ששליש משטחה הוא מתחת לפני הים, וללא הגנה אמסטרדם הייתה מתחת למים).

מראי מקום לפרק 3:

[1] https://www.haaretz.co.il/nature/MAGAZINE-1.7257664

[2] https://www.ted.com/talks/alex_edmans_what_to_trust_in_a_post_truth_world?language=en&fbclid=IwAR1rWYk3GygQ3vGvG5FlC4mZ4UyWgNM-3bQlZaRs6XFb-PGMNAx0ERRLsKY#t-74147

[3] מראי מקום לדוח ניתן למצוא כאן https://www.thegwpf.com/ipcc-report-extreme-weather-events-not-getting-worse/

[4] https://www.iii.org/fact-statistic/facts-statistics-global-catastrophes

[5] https://www.zavit.org.il/100-%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/

מראי מקומות לפרק 4:

[1] https://www.haaretz.co.il/nature/MAGAZINE-1.7257664

[2] הקו המקווקו האדום מראה התאמה של הנתונים לפונקציה ריבועית. העובדה שהפונקציה היא ריבועית (כלומר שהעלייה בפני הים אינה לינארית) אינה אומרת דבר בפני עצמה – יכול להיות שפונקציה ריבועית היא ההתנהגות נוסף  הטבעית. מה שכן משמעותי, היא שבעזרת פונקציה קבועה (כלומר המקדמים אינם משתנים) ניתן לקבל התאמה עם 0.99 < R בריבוע, על מנת להשוות, אפשר לבנות מודל של עליה לינארית שהשיפוע שלה משתנה בשנה כלשהי. למרות שמשתנה, R בריבוע לא השתנה בהרבה (טוב, כמה כבר אפשר לעלות מעל 0.99(, אבל, השנה שבה נראה השינוי שנותן את ההתאמה הטובה ביותר היא 1935, שנה שבה לא קרה שום דבר מיוחד לפליטות הפד"ח האנושיות. במילים אחרות – קשה מאוד למצוא מובהקות סטטיסטית במתאם בין גובה פני הים לבין הפד"ח. וכמו שאבא שלי היה אומר –"מובהקות סטטיסטית זה דבר די פשוט -אם אתה רואה את זה בעין, זה מובהק".

[3] https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0277379118304980

[4] https://www.cambridge.org/core/journals/annals-of-glaciology/article/cenozoic-global-icevolume-and-temperature-simulations-with-1d-icesheet-models-forced-by-benthic-18o-records/AF9D121D9E3D2BC9DCAFD403A30C0CF9

פחם, נפט וגז – עיקר מקורות האנרגיה לפחות עד 2040.

הנה עוד דו"ח, של חברת ייעוץ, ווד מקנזי, על "מעבר האנרגיה" – energy transition – המעבר הדמיוני לאנרגיה "ירוקה". אם בוחנים את העובדות המצב ברור. אין שום מעבר ושום אנרגיה ירוקה. פחם, גז ונפט ימשיכו לספק לפחות 85% מצרכי האנרגיה בעולם (כמו שהם עושים היום) עד 2040 לפחות. ה"מעבר" הוא בגדר דיבור ריקני או פנטזיות בלתי ניתנות להגשמה. כנ"ל הירידות בפליטות – לא יהיו ירידות.

ווד-מקנזי הם כלכלנים, הם משלמים מס שפתיים לשיגעון התורן של "מעבר לאנרגיות מתחדשות" – אי אפשר היום להגיד מילה רעה על זה (למשל: "אין דבר כזה"), אז אומרים "בלה... בלה... בלה... המעבר לא מהיר מספיק". זה מה שהם אומרים. אחרת ישתיקו אותם.

הם חוזים שעד 2040 הרוח והשמש יספקו 24% מצריכת החשמל לעומת 7% היום. אבל ה 7% הם רק בחשמל, אם מתייחסים לכלל האנרגיה – החלק של הרוח והשמש היום הוא רק 2% (אחרי מאמצים גדולים של 20 שנה), וזה גם לא ממש נכון – כי כאשר השמש והרוח מספקים חשמל (בשעות המעטות שיש שמש או רוח), תחנות הכוח הגרעיניות והפחמיות עובדות גם כן ברקע ונמצאות בכוננות למקרה של הפסקת רוח – אבל לא סופרים אותן.

בתעשייה – למשל תעשיית הפלדה, הגורמת לפליטות ניכרות, אין שום התקדמות, גם לא רואים שום טכנולוגיה אחרת באופק או בעתיד. ושוב מס השפתיים: "נדרשת רגולציה חמורה, מיסוי, השקעה, מאמץ גדול... בלה ... בלה..." או בעברית – זה לא יהיה, זה לא אפשרי.

"העולם מסתכן בהזדקקות לדלק פחמי לעשורים רבים" הם אומרים בניסוח תקין פוליטית. הניסוח הנכון: העולם יזדקק לדלקים פחמיים עוד עשרות שנים כי אין מקורות אנרגיה אחרים. הפליטות תמשכנה לעלות... (ראה גרף).

הביקוש לאנרגיה בעולם, כתוצאה מגידול האוכלוסייה באפריקה ואסיה (וגידול רמת החיים) יגדל בכ 25% עד 2040 – הם אומרים, (הערכה נמוכה מדי) אבל, הפליטות חייבות לרדת לפחות לחצי עד אז לפי הסכמי פריז... "זה אתגר גדול למערכת האנרגיה". תרגום לעברית: זה לא יקרה.

ההתחממות הגלובאלית הנוראית היא כבר כאן, היא דפקה לאנשים את השכל וגרמה להם לדבוק בשפה של שקרים כדי ליפות מציאות "לא נוחה". אם אתה לא משקר לפי התקינות הפוליטית האופנתית משתיקים אותך. אם אתה מצביע על האמת אומרים שאתה עוכר ישראל. אז המציאו שפה חדשה של double-talk ... "אתגר גדול למערכת האנרגיה"...

אבל האמת מבצבצת מבין השורות. אין שום מעבר אנרגיה. אין לאנושות מקורות אנרגיה בלתי פחמיים בסדר גודל הנדרש. גם לא יהיו עד 2040. העולם שורף בלי סוף כסף על תרופות סבתא – על snake oil – על שמש ורוח, ומעודד עצמו עם שקרים (קרי: הסכמי אקלים).

יעקב