23 בפברואר 2017

אשליית השמש והרוח

אנשים רבים משלים עצמם שניתן לספק את צורכי האנרגיה העצומים של 7.5 מיליארד תושבי כדור הארץ ממספר מצומצם של מקורות אנרגיה "טובים". הרשימה הטובה לא תכלול דלק פחמי (מאובן), שהוא "רע" ורבים מתנגדים גם לאנרגיה גרעינית (גם כן "רע") ומה שנשאר ("טוב") זה הידרו (סכרים) עצים (ביומסה - שריפת עצים או אתנול) ושמש ורוח. המתמטיקאית וחוקרת האנרגיה והקיימות, גייל טברברג, מסבירה מדוע זו אשלייה.
בשנת 2015 86% מצריכת האנרגיה בעולם סופקה על ידי מקורות פחמיים (פחם, נפט וגז), עוד 4 % על ידי הגרעין, כך שהמקורות ה"טובים" (המתחדשים) סיפקו רק כ 10% מהאנרגיה, ומתוכם – 8% סופקו על ידי סכרים-הידרו, ורק כ 2% על ידי השמש והרוח.

ההתקדמות מ 1985 עד היום (או, אם תרצו, מ 1997 – שנת קיוטו) הייתה מועטה – ב1985 סיפק הדלק הפחמי 89% מהאנרגיה, לעומת 86% היום. בתחום הפקת החשמל (להבדיל מכלל האנרגיה) המצב קצת יותר "טוב" – הרוח סיפקה 3.5% מהחשמל והשמש עוד 1.1% (ב 2015), והדלק הפחמי "רק" 66% (השאר – גרעין והידרו). החשמל מהווה רק כ 30-40% מצריכת האנרגיה, שאר הצריכה באה משריפה ישירה של דלק פחמי בתחבורה (במנועים) והחימום בתים, כלומר לא באמצעות חשמל.
כדי להגדיל את חלקם של מקורות האנרגיה ה"טובים" צריך להגדיל את השימוש בחשמל, כי המקורות ה"טובים" מפיקים רק חשמל, לא סוג אחר של אנרגיה. החשמל מופץ באמצעות רשת החשמל אבל רשת החשמל היא מכונה מאד מסובכת ובעייתית ושברירית, שקשה לתחזק ולשמור על תקינותה. להגדיל את העומס על הרשת והתלות בה זה לא דבר רצוי או אפשרי, מבחינת אמינות האספקה.
צורך הגדול לאנרגיה, במרבית העולם, הוא בחורף, לחימום, ובחורף השמש לא זורחת והרוח לעיתים קרובות לא נושבת... בארצות חמות משתמשים באנרגיה רבה למיזוג, אבל זה לא צורך חיוני, אם ייווצר מחסור חמור באנרגיה אפשר לחיות בלי מזגנים, כמו לפני 60 שנה..... החימום הוא צורך יותר חיוני. אם נרצה להעביר את חימום הבתים לחשמל נאבד בדרך 50% מהאנרגיה – זהו האיבוד שבתהליך הפיכת האנרגיה הפחמית לחשמל, כלומר נזדקק ליותר אנרגיה גולמית, בגלל תהליך המעבר הכפול, מאנרגיה גולמית לחשמל ומחשמל לחום.

הגרף למעלה מראה את צריכת הגז החודשית בארה"ב. רואים את ההבדלים הגדולים בין הצריכה בחודשי הקיץ, שהיא באזור ה 60 (לא חשוב היחידות) לבין הצריכה בחורף שהיא בסביבות 100. ההבדל נובע בעיקר מחימום בתים בחורף. כמובן, אם ינסו להעביר את חימום הבתים לחשמל מחירי החימום יעלו בהרבה, כי השימוש בחשמל הוא דרך יותר עקיפה, פחות יעילה, להגיע למטרה (החימום).
בעיה נוספת היא מחירי האנרגיה. חסידים ירוקים מפיצים סיסמאות חסרות שחר כמו "השמש והרוח הם בחינם". זה לא רלוונטי, מה שקובע זה המחיר של הפיכת האנרגיה של השמש לברת ניצול או תועלת. גם כאן מפיצים סיסמאות נבובות נוסח "מחיר הפאנלים ירדו ועכשיו הם כדאיים". א. זה לא נכון. ב. גם אם הפאנלים עצמם זולים, חייבים לקחת בחשבון את המחיר של כול מערכת החשמל – זה כולל את רשת הולכת החשמל (התוספת הנדרשת כדי לקלוט אנרגיה משמש ורוח) ואת תחנות הכוח הגזיות או פחמיות שחייבות לעמוד בכוננות לגיבוי השמש והרוח, ולהן חייבים לשלם את כול ההוצאות הנחוצות כדי להשאירן במצב תפעולי מוכן. מחירי אנרגיה גבוהים (ומדובר בגבוהים בהרבה מהיום) פוגעים ברמת החיים הכללית. בגרף הבא רואים בבירור שככול שמתקינים יותר מקורות "מתחדשים" (שמש ורוח) – מחירי החשמל לצרכן עולים. למשל – מחיר החשמל לצרכן בדנמרק וגרמניה הם בערך פי 3 מאשר המחיר הממוצע בארה"ב.

כדי לנצל יותר טוב מקורות אנרגיה תזזיתיים (שמש ורוח) דרוש אחסון חשמל, שיצטבר כאשר יש רוח ושמש וינוצל לפי הצורך (כאשר אין רוח ושמש). מערכות אגירת אנרגיה בכמויות גדולות, כפי שדרוש, לא קיימות, ולא אפשריות מבחינה טכנית וכלכלית. המערכות הקיימות, כמו אגירה שאובה, היכולת הכמותית שלהן מאד קטנה. אבל, אפילו נדמיין לעצמנו (בגדר מדע בדיוני) שבעתיד ימציאו מערכות אגירת אנרגיה – צריך להוסיף את המחיר של מערכות אלו (מחיר גבוה) למחיר הישיר של האנרגיה המתחדשת.
יש מעט ארצות בהן אחוז גדול מהחשמל (לא מהאנרגיה) מופק ממקורות "טובים" – כלומר "מתחדשים". למשל שוודיה ונורבגיה, בהן כ 70% מהחשמל בא ממקורות אלה. אבל: א. הן ארצות קטנות (מעט אוכלוסייה), ו ב. מרבית החשמל בא מהידרו (לא שמש או רוח), והדבר מתאפשר הודות לטופוגרפיה המיוחדת שלהן, האפשרות הזו לא קיימת בכול הארצות. הידרו (מים, סכרים) הוא המקור הכי גדול, היום, לחשמל "טוב" (מתחדש) אבל להידרו יש מגבלות משלו – למשל עונתיות (יש עונה רטובה ועונה יבשה).

בגרף רואים את צריכת החשמל החודשית ממים בארה"ב. רואים בבירור את ההבדלים הגדולים בין העונה הגשומה לעונה היבשה, ובין שנים ברוכות גשם לשנות בצורת. בסך הכול, ההידרו, בארה"ב מספק כמויות קטנות של אנרגיה ביחס לצריכה הכוללת או ביחס לגז.

הגרף הזה נותן מושג על הגודל הכמותי של הידרו (או הידרו+שמש+רוח – כלומר כול המקורות ה"טובים") לעומת הגז. מבחינה כמותית – ההידרו נותן מעט, ולא ניתן להגדילו בהרבה היות וכול המקומות הטובים מבחינה טבעית (הרים, נהרות) כבר נוצלו. בנוסף יש התנגדות רבה לבניית סכרים חדשים בגלל הפגיעה בטבע ובחי (הדגים).
בסיכום, כותבת גייל טברברג: המעבר למערכת אנרגיה או חשמל שמבוססת אך ורק על מקורות אנרגיה "טובים" (שמש, רוח ומים) אינה אפשרית. היא מביאה גם קישורים למאמרים רבים אחרים בנושא.
ה"יעדים" הנהדרים שעליהם החליטו ממשלות רבות בעולם – כמו 50% או 80% או 100% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים עד 2040, או 2050, - כול אלה דיבורי סרק. הדבר אינו אפשרי, מבחינה טכנית, לא חשוב כמה יטיפו וכמה לחצים פוליטיים יפעילו וכמה כסף ישרפו.

יעקב


19 בפברואר 2017

הטמפרטורות בינואר 2017


הטמפרטורות בינואר 2017 נפלו לרמה דומה לאלו בשנים 1998 ו 2004, 2009, 2013, 2014, כפי שרואים בגרף למעלה לפי חישובי המט-אופיס (השרות המטאורולוגי הבריטי). רואים בגרף בבירור את השיא הזמני של השנים 2015-16 שנגרם על ידי התופעה הטבעית והמחזורית של אל-ניניו. משנגמר הניניו חוזרות הטמפרטורות ויורדות לרמה "רגילה".


יעקב

14 בפברואר 2017

צמצום הפליטות בארה"ב – המשך.

אחרי הניתוח שעשה רוג'ר אנדריוס כדי להסביר את הגורמים לצמצום הפליטות בארה"ב, עשה חברו, אאון מרנס, ניתוח דומה והגיע לתוצאה שונה מעט.

מרנס בדק את הרכב התוצר הלאומי האמריקאי ומצא שהנתח של התעשייה בתל"ג, שהיה כ 13% בשנת 2015, לא השתנה כלל ב 45 השנים האחרונות, כך שאין בסיס לטענה שתעשיות הצורכות אנרגיה ומייצרות פליטות "יוצאו" או עברו לחו"ל. גם – עודף הייבוא (ייבוא פחות יצוא), במונחים דולריים, קטן בעת המשבר של 2008 אבל נשאר יציב מאז. כלומר: אין סימוכים לסברה שארה"ב "ייצאה" פליטות לסין או ארצות אחרות.


מלבד הגורם החשוב של מעבר מפחם לגז בייצור חשמל, הגורם הנוסף שמרנס מצא הוא הצמצום בשימוש בנפט, והצמצום בשימוש הכולל באנרגיה. כול ההסברים לתופעה הם בגדר ניחוש: שיפור היעילות האנרגטית, שיפור הבידוד בבתים, שיפור היעילות של מנועי המכוניות והמזגנים, שיפור ביעילות התאורה (מנורות לד), הגדלת העוני...

התרומה שתרמו מקורות האנרגיה המתחדשים (שמש ורוח) היא – לפי חישובי מרנס, רק 15% מכלל הקיטון בפליטות (בהשוואה ל 30% לפי אנדריוס).

והעיקר – בשני הניתוחים אפשר לראות תופעה זהה: קיטון הפליטות (ציור 1 של אנדריוס ובפוסט הקודם שלנו), והקיטון בשימוש כולל באנרגיה (למטה) המתרחש בין השנים 2007-2009. מאז 2009 רמת השימוש באנרגיה ורמת הפליטות נשארו בערך יציבים. התיאוריה והשאיפה של צמצום נמשך ומתמיד בפליטות אין להם סימוכין במציאות.


יעקב

12 בפברואר 2017

צמצום הפליטות בארה"ב.

ארה"ב הייתה המדינה הגדולה בה התרחש הצמצום או הקיטון הכי גדול בפליטות פד"ח, בעולם. פליטות הפד"ח קטנו מ 7370 מיליון טון פד"ח ב 2007 ל 6826 מ"ט ב 2014 (השנה האחרונה עם נתונים) – קיטון של כ 7.5%.



החסידים הירוקים יטענו (כמו למשל בלומברג) שהקיטון התרחש הודות למאמצי המטיפים הירוקים להחדיר אנרגיה מתחדשת ומדיניות המנדטים והסובסידיות. אלא, שכאשר בוחנים את הנתונים רואים שתרומתה של האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) היא לכול היותר 30% מהקיטון (וכנראה פחות), ושאר 70% הקיטון הושג מסיבות שאינן קשורות לאקטיביזם הירוק או הטפות האקלים.

ראשית – ברור שהקיטון המשמעותי התרחש בשנים 2007-2009, שנות המשבר הכלכלי הגדול – כלומר הקיטון הושג בעיקר בזכות גידול העוני או קיטון העושר בעקבות המשבר. העוני הוא מאד "ירוק". מאז שנת 2009 ועד 2014 היה למעשה גידול של פליטות. בשנות המשבר הכלכלי התרחש תהליך של סגירת בתי חרושת בארה"ב (שחלק מהם עברו לארצות זולות בחו"ל, יחד עם פליטות הפד"ח). התרחש גם תהליך של צמצום בנסיעות, הן של רכב פרטי והן של רכב משא ורכבות, וגם קיטון קטן בצריכת החשמל וכנראה גם בדלק לחימום בתים. אנשים עניים יותר נוסעים פחות, ומחממים פחות, וצורכים פחות.

התהליך המשמעותי ביותר שתרם לצמצום הפליטות (חוץ מהמשבר הכלכלי) היה המעבר מפחם לגז להפקת חשמל. (הגז פולט 50% פחות פד"ח מהפחם, ו 90% פחות מזהמים). הסיבה העיקרית למעבר היא כלכלית - המחיר הנמוך של הגז, שהושג בזכות הטכנולוגיה החדשה של הפרקינג, טכנולוגיה נגדה נלחמים בחירוף נפש ה"כוחות הירוקים". (הם הצליחו להעביר איסור על שימוש בטכנולוגיה זו במדינות שונות, כמו מדינת ניו יורק, ומרבית מדינות אירופה). כלומר הצמצום בפליטות התרחש (בקטע זה) לא בזכות מאבק הירוקים אלא למרות מאבק זה. גורם מסייע הייתה העובדה שמרבית תחנות הכוח הפחמיות בארה"ב היו ישנות, ומיועדות לסגירה בשל הגיל, וגם בגלל תקנות מחמירות למניעת זיהום אוויר (בעיקר זיהום של כספית).

גורם נוסף, חשוב, שתרם לצמצום הפליטות היה גידול ביעילות מנועי הבנזין והדיזל, בזכות שיפורים טכנולוגיים. הגרף מתאר את צמצום הפליטות של המכוניות (בגרם למייל) בין השנים 1975-2016 שהיה בשיעור של כ 20%. שיעור צמצום הפליטות מענף התחבורה היה כ 10%.

בשנים אלה התרחש, כמובן, גם תהליך של החדרת אנרגיה מתחדשת מרוח ושמש. בעוד התרומה של אנרגיה סולארית הייתה קטנה מאד ובלתי מורגשת, הייתה עלייה מכובדת באנרגיית רוח. העלייה בכמות החשמל שהופקה ממקורות מתחדשים הייתה של 200 TWh, בין 2007-15. קשה לדעת כמה פליטות בדיוק חסכה התוספת הזו של חשמל ירוק. רוג'ר אנדריוס מערך  שזה היה 30% מהצמצום הכולל של הפליטות, אני חושב שזה פחות.
  

גם כאן רואים שעיקר התרומה לצמצום הפליטות בארה"ב הייתה ממעבר מפחם לגז.
צריך לציין שמגמת קיטון הפליטות בארה"ב גדולה בהרבה מאשר בשאר הארצות, בזכות הגז הזול של הפראקינג שעדיין לא הגיע לארצות אחרות. צמצום הפליטות בארצות אחרות לא כול כך קיים, והפליטות, ברמה עולמית, ממשיכות לגדול.

קל להבחין שה"יעדים" לצמצום הפליטות ב 80% או 100% בשנה זו או אחרת (כמו למשל 2050), הם הרבה מעבר למגמות שהתרחשו ב 10 השנים האחרונות, עם טכנולוגיות קיימות וידועות. כלומר – יעדים אלה אינם מבוססים אלא על רחשי לב ומדע בדיוני.

יעקב




8 בפברואר 2017

ההתחממות הגלובאלית: בלבול בין הבעיה והפתרון

ניוט גינגריץ', מנהיג רפובליקאי לשעבר ובן ברית של הנשיא טראמפ נשא הרצאה ב"מועצה ולמדע וסביבה" NCSE , והרעיון המרכזי בה הוא שמדענים מבלבלים ומערבבים בין הבעיה (המדעית) של האקלים לבין הצעות ההנדסיות לפתרון. ג'ודית' קורי סיכמה זאת בפשטות



המדענים האקטיביסטים (החממיסטים) טוענים בערך ככה: 
"א. מתחמם, ב. זה בגלל הפעילות האנושית, ג. זה מסוכן, לכן ד. אנו יכולים וצריכים לעשות משהו בנושא (הכוונה תחנות רוח ולוחות שמש)". הם מחברים ביחד את הבעיה וה"פתרון". כלומר: אם אתה מסכים שיש בעיה אתה חייב גם להסכים לפתרון המוצע (לוחות שמש ותחנות רוח). 
ד"ר קורי טענה רבות שיש כאן פשטנות יתר הן בהצגת הבעיה והן בהצגת הפתרון, ושבכול מקרה אין קשר בין הבעיה והפתרון, וגם המדענים שיש להם, לכאורה, ידע הדרוש לדיון בבעיה אין להם את הידע (ההנדסי) הדרוש לדבר על הפתרון (לוחות שמש ותחנות רוח).

ה"מדענים" האקטיביסטים-חממיסטים מתכננים צעדת מחאה נגד העמדה ה"אנטי-אקלימית" של הנשיא טראמפ. הצעדה-מחאה הזו היא מחאה פוליטית ואינה מתיישבת עם העיסוק המדעי. מדענים לא צריכים לעסוק בפוליטיקה (יכולים לעסוק כאנשים פרטיים אבל לא כ"מדענים"). ככול שמדענים מרבים לעסוק במחאות פוליטיות נחלש האימון שהציבור רוחש למדע, ומתחזקת הסברה שהמדענים מזייפים נתונים וממצאים כדי לקדם את השקפותיהם הפוליטיות-אידאולוגיות.

היטיב להתבטא אחד המגיבים בבלוג של ד"ר קורי (בריאן רל קאט):

"הגיע הזמן שמדענים יאמרו את האמת על חוסר התועלת המעשית של 'אנרגיה מתחדשת' כפתרון לבעיה של התחממות גלובאלית הנגרמת על ידי הפד"ח. אני, בעל השכלה של פיסיקאי ומהנדס, בז ל"מדעני האקלים" הרדודים שמשרתים את האינטרס העצמי שלהם ומקדמים את המודלים המסובכים, שאינם אלא ניחוש כמדע אמין ואובייקטיבי. הם יודעים שהמודלים אינם עובדה מדעית, וכל העת "מתאימים" אותם כאשר הם אינם תואמים את המציאות. באותו זמן הם מקדמים את ה"פתרונות" חסרי התועלת ובלתי מספיקים כמו "אנרגיה מתחדשת" בשם "שינויי האקלים". כול פיזיקאי מתחיל מסוגל להבין בקלות שמקורות האנרגיה החלשים והתזזיתיים (חלקיים) האלה הם מאד יקרים ובלתי מספיקים...

זהו "פתרון" רמיה, שמשרת רק תעמלנים וספקים "ירוקים" על חשבון הציבור, הסביבה והאקלים שכביכול הם משרתים... פיזיקאים שנותנים תמיכה אקטיבית או פסיבית לרמאות הזאת הם מכחישי מדע, ברמה הנמוכה ביותר (מדע של בית ספר תיכון), ומהסיבות הגרועות ביותר. אני קורא לאותם פיזיקאי אקלים שהם עדיין ישרים ומכבדים את מקצועם להרים קולם ולהסביר שבעיית ההתחממות הגלובאלית רק תחריף בגלל המסע לסמוך על מקורות מתחדשים בלתי יעילים, על חשבון פתרונות מעשיים כמו מעבר לגז ולאנרגיה גרעינית. המקורות המתחדשים (שמש ורוח) הם הרבה יותר מדי חלשים ותזזיתיים מכדי לאפשר אספקת אנרגיה סדירה, בייחוד לארצות מתפתחות....

מה שנעשה על ידי פיזיקאים ומדעני אקלים שתומכים באנרגיה מתחדשת, באופן פעיל או סביל (על ידי חוסר התראה נגד המגבלות) הוא הכחשה רצינית של המדע ברמה של האינקוויזיציה של ימי הביניים.
כאשר יגמרו מקורות האנרגיה הפוסיליים אנו נזדקק לחשמל בכמות פי שלוש מהיום, גם לתחבורה ולחימום. המקורות המתחדשים הם לחלוטין בלתי מספיקים, לא לצרכי האנרגיה שלנו היום, ובוודאי לא לעתיד. מדוע אין מדעני האקלים מסוגלים לאמור את האמת על המקורות המתחדשים??

עד כאן דברי המהנדס והפיזיקאי ברייאן רל קאט.

הוויכוח המדעי הוא – מה שיעור ההתחממות הגלובאלית, מה הסיבות – או מה החלק האנושי (פד"ח) לעומת החלק שאינו בשליטת אנוש, ומה הנזקים הצפויים בעתיד (אם בכלל). בעיות אלו קשות, ולא פתורות. אנו לא יודעים. הדבר שהוא כן פשוט וידוע, ולא יכול להיות וויכוח עליו ברמה המדעית או ההנדסית – הוא שהמקורות המתחדשים (שמש ורוח) אינם מסוגלים לספק חלק משמעותי בצרכי האנרגיה שלנו, ואינם מסוגלים, לכן, להביא להפחתת הפליטות.

יעקב


3 בפברואר 2017

"תכנית ההתנתקות" – התנתקות מהאמת.


 אומרת כותרת בוואינט.""תוכנית ההתנתקות" מחברת החשמל בדרום
לראשונה בארץ: רשות מקומית תנתק את כל מוסדותיה מחברת החשמל, ותייצר אנרגיה ממערכות סולאריות. במועצה האזורית מרחבים שבצפון הנגב, שתשלים את המהלך עד סוף השנה, מבטיחים: נחסוך כ-6 מיליון שקל בשנה

אז המועצה האזורית מרחבים התקינה לוחות שמש על גגות מוסדות ציבור שלה, בהשקעה של 20 מיליון שקל (על חשבון הציבור). האם היא התנתקה מחברת החשמל – שקר וכזב. וכי מי יספק לה חשמל בלילה וב 80% מהזמן? אפשרי שהשמש תספק חשמל באותם 20% מהזמן בהם השמש מקרינה בעוצמה הדרושה. ייתכן גם שבאותן שעות מוסדות הציבור והמשאבות של הביוב יקבלו חשמל מהשמש. אבל, ב 80% מהזמן הם ימשיכו לקבל חשמל מחברת החשמל, מתחנות כוח גזיות ופחמיות, כמו כולם. אז למה הכותרת המשקרת, וההודעה המשקרת של ראש המועצה? כי בלי שקרים אי אפשר לעשות תעמולה ירוקה. עוד שקר מגוחך היא טענתם ש"יופעלו באמצעות מערכות סולריות 42 מערכות תאורת חוץ". איך יפעילו תאורת חוץ (העובדת בלילה) באמצעות חשמל סולארי? האם במרחבים השמש זורחת גם בלילה כמו בספרד? הספרדים חיברו דיזל גנרטור ללוחות השמש  ומכרו לחברת החשמל הספרדית חשמל במחיר מסובסד שמקורו כביכול מהשמש, אבל הוזרם גם בלילה.

הם גם טוענים שיחסכו 6 מיליון שקל בשנה בזכות הפחתת הרכישה של חשמל מחברת החשמל. לא בדקתי את חישוביהם (הם לא פרסמום), אינני יודע כמה חשמל צורכים מוסדות הציבור במועצת מרחבים, אבל אני אומר בביטחון: אלה סיפורי סבתא. לוחות שמש אינם חוסכים כסף אלא מבזבזים כסף – כסף של הציבור. בגלל זה מתקינים לוחות שמש רק מוסדות ציבור (למשל הכנסת) שמבזבזים כסף של אחרים. חברות פרטיות שצורכות טונות של חשמל ומשלמות מיליוני שקלים בחשבונות חשמל אינן מתקינות לוחות שמש. הן עושות תחשיב אמתי ויודעות שזה לא כדאי. מועצה אזורית פטורה מדאגות כדאיות, ויכולים להפיץ ספינים ושקרים חופשי, חופשי.

בינתיים מצטרף צה"ל לכוחות הירוקים ומתקין לוחות שמש בבסיסיו. הגיוני שצה"ל ינצל שטחים נרחבים של גגות שנמצאים בבסיסיו, או שטחי קרקע (כמו אלו מסביב למסלולים בבסיס רמון) לפריסת לוחות שמש. לוחות שמש לא מזיקים, וצה"ל יכול לעקוף את הבירוקרטיה והחסמים שבתחום האזרחי. מאידך – זה משחק בנדמה לי שאין בו תועלת – שלא מוסיף כלום לתפקידו המרכזי שלצה"ל – הגנה על מדינת ישראל. יש מיליון משימות ובעיות לצה"ל, אין שום סיבה שיתעסק עם לוחות שמש. זה גם בזבוז כספי ציבור, אבל, כסף קטן בשביל צה"ל, כרגיל הוא מבזבז יותר. זה רק עיסוק מיותר... מי יתחזק את הלוחות, כיצד יתחשבנו... האם הרס"רים יעבידו את החיילים בניקוי הלוחות מהאבק של הנגב? יתרון אחד יש להצבת הלוחות בבסיסי צה"ל – ייתכן ויהיו מוגנים מפני גניבה על ידי הבדווים – אם כי גם זה לא בטוח...

יעקב