28 בפברואר 2014

חקלאות אורגנית וזיהום מי תהום - לא מה שחשבתם


אנו רגילים לחשוב על חקלאות אורגנית במונחים של בריאות ורגישות סביבתית, על פי כן, מחקר חדש של חוקרים מהמכונים לחקר המדבר ע"ש יעקב בלאושטיין באוניברסיטת בן-גוריון ומרכז וולקני מראה כי על אף התפיסה הרווחת, חקלאות אורגנית אינטנסיבית עלולה לגרום לזיהום מתמשך במי תהום.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב פרסמה את תוצאות המחקר: "למרות שחקלאות אורגנית נתפסת בעיני הציבור כידידותית לסביבה ומתוקף כך גם פחות מזהמת ביחס לחקלאות. נכונותה של תפיסה זו נבחנה תוך בדיקה איכות המים המחלחלים מתחת לשדות בהם מגדלים בשיטות אורגאניות וקונבנציונאליות. המחקר כלל שימוש בשיטות ניטור חדשניות המאפשרות מדידה רציפה של מאפיני החלחול בתווך הלא רווי העמוק מתחת לשדות חקלאיים.

ממצאי המחקר מראים כי ריכוזי החנקה במים המחלחלים אל מי התהום גבוהים יותר באזורים בהם מתקיימת חקלאות אורגנית אינטנסיבית ביחס לאזורי חקלאות רגילה. הסיבה לכך שבחקלאות אורגנית סכנת הזיהום גדלה נובעת מהעובדה שבשיטה זו עיקר חומרי הדשן מיושם בקרקע כחומר אורגני מוצק, כדוגמת קומפוסט המיוצר מזבל בעלי חיים מיוצב, לפני השתילה. בתחילת עונת הגידול שורשי הצמח הצעיר אינם מפותחים דים והצמח אינו יכול לנצל את כל מנת המים והדשן המצוייה בקרקע. דבר זה מוביל לכך שעודפי מים וחומרי הזנה נדחקים מטה אל התווך הלא רווי ומי התהום. לעומת זאת בגידול קונבנציונאלי, עיקר חומרי הדשן מסופק לצמח עם מי ההשקיה במינון המותאם לצרכי הצמח ושלב הגידול. בתהליך זה קטנה באופן משמעותי שטיפת החנקה לעומק הקרקע.

יש לציין, שכיום עליה בריכוז החנקה במי האקוויפר מהווה גורם מרכזי לזיהום מי התהום וסגירה של בארות המספקות מי שתיה."

מחקר זה בוצע בבתי צמחיה מסחריים בדרום מישור וחוף ותוצאותיו התקבלו לפרסום בכתב העת Hydrology and Earth System Sciences . המחקר מומן על ידי האגף לאיכות מי תהום ברשות המים.


27 בפברואר 2014

פטריק מור: התחממות טובה לאנושות


ד"ר פטריק מור, ממייסדי גרינפיס שהפך לספקן בענייני אקלים (ועזב את גרינפיס) העיד בפני וועידת הסנאט לענייני הסביבה. (הנה קטע קודם שלנו עליו). הנה קטעים מעדותו שניתנה ב 25 בפברואר:

לא קיימת הוכחה מדעית  שפליטות הפד"ח של האנושות הן הסיבה העיקרית להתחממות הקלה שהתרחשה במהלך 100 השנים האחרונות. ה IPCC  כתב: "מאד, מאד סביר – extremely likely – כלומר סביר ב 95%, שהשפעת בני האדם הייתה הסיבה העיקרית להתחממות מאז 1950".

"מאד, מאד סביר" אינו מונח מדעי, והערך של 95% לא התקבל משום חישוב של ממש. זהו מספר המבטא "הערכת מומחה"  סובייקטיבית. ההערכות הסובייקטיביות האלה מבוססות על מודלים אקלימיים, אבל אנו לא מסוגלים לחזות את העתיד, גם לא באמצעות מודלים.

ייתכן שבחינה של העבר ההיסטורי תעזור לנו להבין את שינויי האקלים. כאשר החיים התפתחו על פני כדור הארץ לפני כ 500 מיליון שנה, ריכוז הפד"ח באטמוספרה היה פי 10 יותר גדול מהיום – אך החיים פרחו ושישגו. אח"כ התרחש עידן קרח, לפני 450 מיליון שנה, כאשר הפד"ח עדיין היה פי 10 מהיום.
אין ראיה שיש קשר בין הפד"ח והטמפרטורות לאורך העידנים. העובדה שהיו לנו גם טמפרטורות גבוהות, וגם עידן קרח, בעת שריכוזי הפד"ח היו גבוהים סותרת את הודאות של הטענה שהפליטות הפד"ח האנושיות הן הגורם העיקרי להתחממות.

היום אנו נמצאים עדיין בעידן הקרח של הפליסטוקן, עם טמפרטורה עולמית ממוצעת של 14.5 מעלות צלסיוס. לשם השוואה: בשיא עידני הקרח הטמפרטורה היא כ 12 מעלות, אך בעידנים החמים היא מגיעה ל 22 מעלות. בעידנים החמים לא היה קרח בקטבים, האקלים היה טרופי מקוטב לקוטב. אפילו לפני 5 מיליון שנים בלבד, איים הארקטיים של קנדה היו מיוערים ביערות גדולים. היום אנו חיים בתקופה קרה ביחס להיסטוריה של כדור הארץ ואין שום סיבה להניח שאקלים יותר חם יזיק לבני האדם ולמרבית שאר מיני החיים. מאידך – יש סיבות טובות להניח שהתקררות חדה תגרום לתוצאות הרסניות לציוויליזציה האנושית.

כעת נבחן את העבר הקרוב של 130 השנים האחרונות. ה IPCC אומר שהאנושות היא האשמה העיקרית להתחממות מאז 1950. אך, מ 1910 עד 1940 הייתה התחממות של כ 0.5 מעלות, במשך 30 שנה, אח"כ הייתה הפסקה של כ 30 שנה 1940-1970, ושוב התחממות של כ 0.57 מעלות בין 1970-2000. מאז לא הייתה התחממות (אולי אפילו התקררות מאד קטנה). העובדה הזו לבד נוטה לשלול את התוקף של המודלים האקלימיים, היות והפליטות המשיכו לעלות בקצב אחיד, כול הזמן.

ההתחממות בין 1910-40 הייתה זהה לחלוטין להתחממות 1970-2000 – מה מצדיק את הטענה של הIPCC   ההתחממות הראשונה אינה קשורה בבני האדם, אך השנייה כן?

נוכח הנבואות על התחממות נוראית צפויה של 2 מעלות צריך לזכור שהמין האנושי הוא בעיקרון מין טרופי. המין האנושי התפתח בסביבות קו המשווה, באזורים בהם לא היה קיים קרח וקיפאון. אנו מצליחים לשרוד באזורים קרים הודות לאמצעים טכנולוגיים, לא טבעיים – הודות לביגוד, בתים ואש שרתמנו לתועלתנו. הקיפאון והקרח הם אויבים של החיים חוץ מהמינים הבודדים שהצליחו להסתגל לקור. "מאד, מאד סביר" להניח שטמפרוטורה יותר גבוהה תהיה טובה יותר לחיים מאשר קרה.

אני מודע לכך (ממשיך מור) שדעותיי חריגות ביחס לספקולציות האקלימיות המקובלות היום, אך אני בטוח שאני צודק, והאמת תתברר בעתיד, הן בנושא הכשלים של המודלים האקלימיים, והן ביחס לטענה שחם יותר יותר טוב למרבית מיני החי. אם אנו רוצים לשמר את מיני החיים, את המגוון הביולוגי biodiversity – ואת בני האדם אנו צריכים להתכונן הן להתחממות והן להתקררות – אך ההתקררות תהיה ללא ספק המגמה היותר מזיקה מבין השתיים. איננו יודעים אם ההפסקה הנוכחית בהתחממות תימשך עוד זמן מה, ומה יקרה אח"כ – התחממות נוספת או התקררות. מה שאנו יודעים בצורה "מאד, מאד וודאית" הוא שהאקלים תמיד משתנה, ושאנו איננו מסוגלים, נוכח מגבלות הידע שלנו, לנבא לאיזה כיוון יהיה השינוי הבא.

לסיום ממליץ מור על פרק מספרו "ווידוי של יוצר גרינפיס – התפתחותו של שוחר סביבה סביר" ומצרף את הטקסט של הפרק לעדותו.

אכן, שוחר סביבה הגיוני – Sensible .

יעקב


לבטל את הסובסידיות הירוקות בגרמניה.


בעת שממשלת גרמניה עובדת במרץ על רפורמה לחוק התמיכה באנרגיות מתחדשות היא קיבלה המלצה שלא תאהב. וועדת מומחים שהתמנתה על ידי הפרלמנט ממליצה לבטל לגמרי  את הסובסידיות ואת חוק האנרגיות המתחדשות כולו (EEG) .

החוק הזה איננו כלי יעיל מבחינה כלכלית במלחמה נגד ההתחממות הגלובאלית והוא גם אינו מעודד חדשנות טכנולוגית קובעת וועדת המומחים למחקר וחדשנות בדו"ח השנתי שלה, שיונח ביום רביעי לפני הקנצלרית. "משתי הסיבות אין הצדקה להמשך החוק הזה" נאמר בדו"ח שעליו מדווח העיתון הגרמני  הנודע "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג".

המומחים מציינים את העלות הגבוהה של הסובסידיות – 22 מיליארד אירו לשנה, וגם את התוצאות הזעומות, המאכזבות , בתחום ההשפעה על האקלים. אבל הנימוק העיקרי הוא שהסובסידיות אינן מעודדות ואולי אף מונעות חדשנות טכנולוגית. הסובסידיות ניתנות על המתקנים והטכנולוגיה הבלתי יעילה, הקיימת (שמש ורוח). יזמים משקיעים השקעות גדולות בהתקנת המתקנים האלה, בכמות גדולה, כדי לקצור את מהסובסידיות בנפחים גדולים. אין להם תמריץ להשקיע במחקר ופיתוח טכנולוגיות חדשות. הוועדה קובעת: "מנקודת המבט של עידוד החדשנות – חוק האנרגיה המתחדשת אינו מוצדק".

גם מבחינת התועלת האקלימית – החוק והסובסידיות לא תרמו הרבה. הם אומרים: "החוק EEG  אינו גורם ליותר הגנה מפני שינויי אקלים, הוא רק מייקר את הטיפול בבעיה". מומחים נוספים מתחום הכלכלה והמדעים העלו טענות דומות. ספק אם הטענות האלה ישפיעו על הממשלה, שקבעה לעצמה להשלים הצעה חדשה לתיקון חוק האנרגיות עד 8 באפריל, במטרה שהתיקונים ייכנסו לתוקף ב 8 לאוגוסט לאחר תהליך חקיקה.

יעקב

תוספת:

הנה דיווח של בלומברג על אותו דו"ח הממליץ לבטל את החוק האנרגיות המתחדשות, EEG, בגרמניה.

לבטל את הסובסידיות הירוקות בגרמניה.

בעת שממשלת גרמניה עובדת במרץ על רפורמה לחוק התמיכה באנרגיות מתחדשות היא קיבלה המלצה שלא תאהב. וועדת מומחים שהתמנתה על ידי הפרלמנט ממליצה לבטל לגמרי  את הסובסידיות ואת חוק האנרגיות המתחדשות כולו (EEG) .
החוק הזה איננו כלי יעיל מבחינה כלכלית במלחמה נגד ההתחממות הגלובאלית והוא גם אינו מעודד חדשנות טכנולוגית קובעת וועדת המומחים למחקר וחדשנות בדו"ח השנתי שלה, שיונח ביום רביעי לפני הקנצלרית. "משתי הסיבות אין הצדקה להמשך החוק הזה" נאמר בדו"ח שעליו מדווח העיתון הגרמני  הנודע "פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג".
המומחים מציינים את העלות הגבוהה של הסובסידיות – 22 מיליארד אירו לשנה, וגם את התוצאות הזעומות, המאכזבות , בתחום ההשפעה על האקלים. אבל הנימוק העיקרי הוא שהסובסידיות אינן מעודדות ואולי אף מונעות חדשנות טכנולוגית. הסובסידיות ניתנות על המתקנים והטכנולוגיה הבלתי יעילה, הקיימת (שמש ורוח). יזמים משקיעים השקעות גדולות בהתקנת המתקנים האלה, בכמות גדולה, כדי לקצור את מהסובסידיות בנפחים גדולים. אין להם תמריץ להשקיע במחקר ופיתוח טכנולוגיות חדשות. הוועדה קובעת: "מנקודת המבט של עידוד החדשנות – חוק האנרגיה המתחדשת אינו מוצדק".
גם מבחינת התועלת האקלימית – החוק והסובסידיות לא תרמו הרבה. הם אומרים: "החוק EEG  אינו גורם ליותר הגנה מפני שינויי אקלים, הוא רק מייקר את הטיפול בבעיה". מומחים נוספים מתחום הכלכלה והמדעים העלו טענות דומות. ספק אם הטענות האלה ישפיעו על הממשלה, שקבעה לעצמה להשלים הצעה חדשה לתיקון חוק האנרגיות עד 8 באפריל, במטרה שהתיקונים ייכנסו לתוקף ב 8 לאוגוסט לאחר תהליך חקיקה.

יעקב

25 בפברואר 2014

המדע הבעייתי של התזונה.


האקלים איננו התחום היחידי בו המדע מבולבל, והטענות הרבות המושמעות בשם המדע אינן מבוססות. תחום אחר קשור לרפואה, כפי שכתבנו לא מזמן. תחום נוסף הוא תחום התזונה. גרי טאובס, עיתונאי שהציע דיאטה מאד פופולארית (וכתב ספר רב מכר עליה), כותב מאמר בניו יורק טיימס על תחום התזונה, שבו הטענות המוצגות כטענות מדעיות אינן אלא השערות לא מאומתות. השאלה הגדולה היא מה הסיבות להשמנת יתר, שהפכה למגפה בארה"ב. הדעות בתחום רבות, והרבה דברים מופצים כ"אמיתות מדעיות" ללא ביסוס, מדענים שונים מפיצים "אמיתות" סותרות, והבלבול גדול.  

הנה קטעים מהמאמר:
מאז שנות ה 1960 קיימת הדעה שאנו יודעים איך לאכול בריא ולשמור על המשקל. מאידך – השיעור הגדל והולך של השמנת יתר (obesity ) וסכרת מראים שאולי הדעה הראשונה מוטעית. בשנת 1960, פחות מ 13% מהאמריקאים היו שמנים מאד (obese ), ו אחוז התחלואה בסוכרת היה 1%. היום אחוז השמנים גדל פי 3 ושיעור חולי הסוכרת – פי 7. ב 1960 נכתבו 1100 מאמרים בספרות הרפואית על השמנת יתר וסוכרת, בשנה שעברה – 44 אלף. היה נחמד להניח ששפע המאמרים שיפר וחידד את הידע שלנו בנושא התזונה, אך הנתונים על כמות השמנים מוכיחים את ההיפך. למה נכשלנו כישלון כזה גדול במניעת השמנה ?

קיימת האפשרות ש 600 אלף המאמרים שנכתבו, ועשרות אלפי הספרים, הם רעש סתמי שמופיע על רקע של מחקר מדעי לוקה בחסר ופגום. המדע לא הצליח למצוא מידע ברור ומבוסס, ולכן יש מגוון רחב של דעות שונות וסותרות, והמדע אינו יודע להגיד (ואיש אינו יודע) מה מבניהן נכון ומה לא.

השיטה המדעית מבוססת, לפי קרל פופר (פילוסוף ידוע של המדע), על קביעת השערות (או ניחושים) נועזים והשקעה של מאמצים גדולים, מתוחכמים וקפדניים כדי לנסות לסתור את ההשערה. בתזונה – לא חסרות השערות על מהו מזון בריא, מה שחסר זה החלק האמפירי - הניסויים, או בדיקות קפדניות, או האימות, כדי לברור בין ההשערות הרבות. קשה מאד לערוך ניסויים קליניים רציניים בנושא התזונה. הדבר מחייב לקחת קבוצות רבות של אנשים, להקפיד שכול קבוצה תאכל רק את סוגי המזון שהוקצו לה בניסוי, ולעקוב לאורך עשרות שנים אחרי מצב בריאותם. הדבר בלתי אפשרי, וגם לו היה אפשר לעשות משהו – הדבר יקר מדי ואין מי שיממן זאת.
בהיעדר ניסויים קליניים קפדניים לא נותר לנו אלא לנחש. כך למשל, הועלתה השערה ששומן מזיק לבריאות וגורם למחלות לב. אבל, מעולם לא נערכו ניסויים קליניים לבדוק השערה זו בגלל הסיבוכיות והמחיר הגבוה של הניסויים. בהיעדר הניסויים איננו יכולים לדעת בוודאות שמזון שמן אכן מזיק, למרות שכולם מקבלים דעה זו כדבר מובן מאליו. נערכים ניסויים בחיות, ואלו נותנים אינדיקציות מסוימות, אבל אין לנו דרך לדעת אם התוצאות תקפות לבני אדם.

המצב הוא, שבתחום התזונה, המדענים וויתרו על שלב הניסוי וההוכחה (בגלל הקושי), ומציגים כעת כול השערה כאמת מדעית. יש דבר אחד שעליו כולם מסכימים (פחות או יותר) והוא שאנשים אוכלים יותר מדי ממשהו. ההשערה של טאובס היא שאנשים אוכלים יותר מדי סוכרים ופחמימות (הספר שלו ממליץ על דיאטה דלת פחמימות). [ההשערה הבלתי מקצועית שלי: שאוכלים יותר מדי – לא חשוב מה].

טאובס מסכם: אנו צריכים לחדול מלחשוב שאנו יודעים את התשובה, ולהתאמץ ולערוך ניסויים מדעיים קפדניים כדי לדעת את האמת.

יעקב


23 בפברואר 2014

נכשלנו במניעת ההתחממות, צריכים להסתגל.


"בילינו 25 שנה במאמצים למנוע את ההתחממות הגלובאלית ואפילו לא גירדנו את פני השטח (כלומר לא השגנו כלום)"  אומר הכלכלן אנדריו ליליקו במאמר בטלגרף.

הוא ממשיך (תרגום, תמצות ופרפרזה שלי, הערות שלי ב[]):

אפשר לשאול הרבה שאלות מעניינות על גודל ההתחממות, חומרתה, והשפעת בני האדם עליה, אבל אני (ליליקו) אניח שיש התחממות ושהיא מדאיגה, ואנסה להראות שאנו לא צריכים לנסות למנוע אותה אלא להסתגל אליה. [ מילות הקוד המקובלות, באנגלית הן: mitigation = מניעה = ניסיון למנוע או להקטין את ההתחממות על ידי הפחתת פליטות הפד"ח, לעומת adaptation = הסתגלות – למשל על ידי בניית תשתיות יותר חזקות).

ממשיך ליליקו: השאלה אם יש או אין התחממות היא שאלה למדענים מומחים, אבל השאלה מה לעשות היא שאלה של מדיניות, של כלכלנים, פוליטיקאים והציבור הרחב, ולאו דווקא מדענים, שאין להם מומחיות מיוחדת בנושא המדיניות (או המעשים שצריך לנקוט).  מתוך הנחה שאיננו בוחרים להתעלם מהבעיה [לדעתי האופציה העדיפה! יעקב], יש לנו שתי אפשרויות : מניעה או הסתגלות.

במשך 25 שנה מדברים המדינאים על מניעה, החל מנאום מרגרט טאצ'ר באו"מ בנובמבר 1989, דרך הסכם קיוטו, דו"ח שטרן מ2006   וכו'. בשנות ה 1980, תחילת 90, נראה סביר שמניעה היא אופציה אפשרית. הצלחנו להקטין במידה גדולה את זיהום האוויר בלונדון [וערים אחרות בעולם], את פליטות דו תחמוצת הגופרית שגרמו לגשם חומצי ואת הפלואורידים (CFC)  שגרמו חור באוזון. [אפשר להתווכח על הצלחות של פעולות מניעה אלו – זה לא כול כך פשוט כמו שמוצג]. אבל, 25 שנים האלה לימדו אותנו שאפשרויות, היכולת והרצון להגביל או להקטין את פליטות הפד"ח הם הרבה יותר קטנים. [כלומר: לא קל ו/או אי אפשר להקטין את הפליטות].

בעשורים אלה תכננו והפעלנו תכניות מניעה (הקטנה של פליטות)  בעלויות אדירות, שאנו יכולים לקוות, במקרה הכי הטוב, שיחסכו, אולי רק כמה עשיריות מעלה מההתחממות הצפויה של 2-4 מעלות. העלויות, לעומת זאת, הן גדולות, כ 1% עד 3% מהתל"ג ואולי יותר. החממיסטים אומרים שחייבים לשלש מאמצינו, ולהשקיעה עוד הרבה יותר במניעה. אבל, בעולם, האמריקאים, סינים והודים לא מסוגלים להגיע להסכם, ואילו אצלנו (בבריטניה) הרצון הציבורי להקריב ולהוציא יותר לא קיים.

אפילו אם המניעה הייתה אפשרית, מבחינה טכנית, ניתוח קצר מגלה שהיא רעיון רע ואיום מבחינה כלכלית – מהבחינה של עלות לעומת תועלת. למשל: ניתוח הראה שהמדיניות של עידוד אנרגיות מתחדשות תעלה בין 57-70 מיליארד שטרלינג, ל 20 שנה (בבריטניה), לעומת תועלת צפויה של 4-5 מיליארד.  [בניתוח כלכלי אפשר לזרוק כול מספר שרוצים. אני לא חושב שיש תועלת באנרגיות מתחדשות, גם לא בשיעור של 4 מיליארד ל 20 שנה - יעקב].

לנוכח נתונים אלה (ממשיך ליליקו) זה אבסורד לטעון שבריטניה צריכה להשקיעה פי 10 או פי 50 יותר, באותה דרך, אפילו אם היה סיכוי שזה יעבוד מבחינה טכנית. הצד הכלכלי של ניסיונות המניעה לא מסתדר. לפני דו"ח שטרן כלכלנים חשבו שההסתגלות לשינויי האקלים (להבדיל ממניעה)  היא המדיניות הרצויה. מה פירוש ,הסתגלות? מה המשמעות המעשית? ראשית ישנו העיקרון שקל יותר להסתגל לכול דבר אם אתה עשיר יותר. המדיניות הירוקה (מניעה) שנוקטים עכשיו, המייקרת את האנרגיה, תפגע בצמיחה הכלכלית, תעשה אותנו עניים יותר, ולכן תפגע ביכולת ההסתגלות. בשנת 2012 גבתה ממשלת בריטניה 44.5 מיליארד שטרלינג ממיסים "סביבתיים", ירוקים. מסים אלו עלולים להוסיף 39% להוצאות העסקיות עד לשנת 2030. מאידך – מדיניות שמאפשרת צמיחה והתעשרות מביאה אנשים למצב שהם מוכנים (ויכולים) להשקיע יותר בשימור הסביבה. [העוני הוא האויב הגדול ביותר גם של הסביבה – יעקב].

העיקרון הבא: אל תבזבז כסף על מאמצי המניעה שנועדו לכישלון, על חשבון קיצוץ בהסתגלות. למשל: אם התקציב מצומצם, וחייבים לבחור בין השקעה באנרגיה ירוקה לעומת השקעה בהגנה מהצפות (תיעול, ניקוז) – הבחירה מובנת מאליה. פעולות ההסתגלות אינן חינמיות או קלות, אבל הן מעשיות יותר והרבה יותר זולות.
בפעולות מניעה אנו יודעים מעט מאד אם הן אכן יצליחו, ומה יהיו השפעותיהן לעתיד הרחוק, ואם לא יהיו תוצאות לוואי שליליות. לעומת זאת, פעולות ההסתגלות הן הרבה יותר ממשיות ומוחשיות, ונותנות מענה מידי (לא ארוך טווח) לבעיה מוחשית (כמו ההצפות בבריטניה). כלומר: הסיכון בכישלון בפעולת הסתגלות הרבה יותר קטן מפעולות מניעה.

לסיכום אומר ליליקו: אנו נלחמים 25 שנים למניעת ההתחממות (כלומר לקיטון הפליטות על ידי אנרגיה מתחדשת), הוצאנו מיליארדים רבים (ומתכננים להוציא אינספור יותר)  והשגנו כמעט כלום. לא חייבים להטיל ספק בממשות שינויי האקלים כדי להסיק שהאסטרטגיה שננקטה עד עכשיו אינה טובה. הדרך של המניעה מתה. תחיי ההסתגלות!

סיכום שלי [יעקב]:
צריך לחזק ולשפר תשתיות. זה מובן מאליו, בלי קשר להתחממות הגלובאלית. צריך להימנע מבזבוז כסף על דברים שלא עובדים. גם זה מובן מאליו, וגם זה לא קשור להתחממות הגלובאלית. להיות עשיר יותר טוב מלהיות עני (את זה אמרו רבים, גם לא קשור לכלום...).  לקרוא למובן מאליו, בז'רגון האופנתי, בשם "הסתגלות" – גם זה בסדר, מבחינתי...

יעקב


22 בפברואר 2014

המט-אופיס פספס את השיטפונות

החורף היו שיטפונות נוראיים באנגליה הדרומית. החממיסטים, כדרכם בקודש, מיד קופצים וזועקים: "מזג האוויר השתגע, אמרנו לכם! ההתחממות הגלובאלית נוראית. חיזרו בתשובה והיטיבו את דרכיכם".
דיים ג'וליה סלינגו, המדענית הראשית של המט-אופיס, טענה, באמצעות ניסוח חלקלק ודו משמעי האופנתי לאחרונה: "אומנם אין ראיות ישירות לקשר בין השיטפונות להתחממות הגלובאלית, אבל... אבל התופעה 'מתיישבת' (is compatible ) עם הציפיות של ההתחממות". "מתיישבת"... היא מתיישבת עם הכול, גם עם תחזית הפוכה. כלומר – סלינגו  אומרת : המדע אינו יכול לקשר בין התופעות, אבל אני יודעת שזה כן קשור... אני מרגישה כך, מרגישה ממש חזק. מדענים אחרים, כולל מהמט-אופיס עצמו, אמרו במפורש שלא ניתן, על פי הידע המדעי הקיים, לטעון לקשר בין ההתחממות לשיטפונות. (כלומר: הטענה על קשר מבוססת לא על מדע או עובדות אלא על הרגשת בטן, שחזקה במיוחד אצל סלינגו).


עכשיו מתברר שאכן זה החורף הגשום ביותר, בחלק הדרומי של אנגליה, מאז תחילת המדידות ב 1910. אחרים טוענים שהחורף של 1929-30 היה גשום באותה מידה – השאלה איך מסתכלים... אם מסתכלים על אנגליה כולה, או רק על דרום אנגליה או על הממלכה המאוחדת כולה UK  - הכוללת את וויילס צפון אירלנד וסקוטלנד...וחורפים גשומים במיוחד היו גם בשנים 1852-3ת 1876-6 (הרבה לפני ההתחממות הנוראית) – בקיצור: גשם זה לא דבר יוצא דופן באנגליה... גם לא שיטפונות.

ההצפות היו אכן נוראיות כפי שרואים בתמונה. אבל יש לזכור שהאזור המוכה במיוחד, סומרסט,  הוא מישור נמוך, ענקי (שנקרא somerset flats ) שהיה בעבר מכוסה כולו ביצות ובלתי מיושב, ורק במאה ה 17 בנו מהנדסים הולנדים מערכת תעלות ניקוז שייבשו את הביצות ואפשרו התיישבות אנושית והקמת כפרים וישובים. יש שטוענים שהסיבה העיקרית לשיטפונות היא שהמשרד לאיכות הסיבה מתרכז במלחמה בהתחממות הגלובאלית הנוראית, והזניח את תחזוקת מערכת הניקוז על ידי פינוי הסחף מהתעלות והנהרות. סיבה נוספת לאי ניקוי תעלות הניקוז היא האידאולוגיה הסביבתית של המשרד, המקדמת ערכי "טבע" ובתי גידול טבעיים על חשבון בני האדם. התעלות והנהרות לא נוקו מסחף מאז 1995, מאז שהמשרד לאיכות הסביבה קיבל אחריות על הנושא. מקודם הניקוי בוצע כשגרה שוטפת, על ידי המועצות האזוריות, הרגישות לצרכים ודרישות של התושבים המקומיים. המשרד הממשלתי המרכזי רגיש יותר לאידיאולוגיה שלו מאשר לצרכי בני האדם.

מתברר גם שהמט-אופיס הפיץ למועצות האזוריות באנגליה, תחזית שאמרה שהחורף הזה יהיה כנראה קר ויבש, שהסיכוי לחורף רטוב ומלא שיטפונות הוא קטן מ 15%. התחזית הופצה בחודש נובמבר, ואמרה שעל פי המודלים הרצים על מחשבי העל הענקיים של המט-אופיס, הסיכוי הוא לחורף יבש מהממוצע, והאפשרות לשיטפונות היא "בסבירות נמוכה".  כמובן, תחזיות עונתיות, הפוכות למציאות, זה דבר שבשגרה במט-אופיס. רק התחזיות שלהם ל 100 שנה אמינות...

יעקב



18 בפברואר 2014

התחזיות פספסו את סופות החורף בארה"ב.

בניו יורק מתרחשת סופת השלג מס' 14 של השנה, כמות השלג שירדה בחודשיים הראשונים של השנה כבר שברה את השיא (עוד לפני תום החודש השני). עומק השלג בסנטרל פארק הוא מעל 50 ס"מ.


כולם מופתעים מהחורף הקשה במיוחד, בארה"ב, ולא פחות מכולם – המרכז לחיזוי האקלים של נוא"א (NOAA  השרות מטאורולוגי האמריקאי). הם הנפיקו תחזית שהטמפרטורות בין נובמבר לינואר יהיו גבוהות מהממוצע (ראה מפה עליונה בציור). מרק הלפרט, מנהל מרכז החיזוי, מודה שזו "איננה מהתחזיות הטובות שלנו". הם מדרגים את התחזיות העונתיות בסקאלה בין 100+ ל 50-, התחזית הזאת הייתה, לפי הערכתם, 22-.
פספוסים בתחזית מזג האוויר הם דבר שבשגרה, אבל אל תדאגו, התחזיות שלהם ל 100 שנה הן בטוחות לחלוטין, אתם יכולים להמר על זה. איש כמובן לא יעז להרהר שמא הפספוס, הנוטה תמיד באופן עקבי כלפי מעלה (תחזית חמה מהמציאות לעולם לא ההיפך ) שמא זה קשור איכשהו לדעות קדומות או מוטות, כלומר להיסטריה החממיסטית האופנתית. כי התחזית היא מדעית לחלוטין, ובמדע, כידוע, אין דעות מוטות, הכול אובייקטיבי לגמרי...



יעקב

17 בפברואר 2014

שורפים ציפורים.

בפוסט הקודם סיפרנו על תחנת הכוח הסולארית הגדולה בעולם (וכנראה האחרונה), באייוונפה, בארה"ב. מסתבר שיש עוד בעיה אתה – בעיה שהתגלתה משהחלו ההרצות הניסיוניות לפני כמה חודשים.  היא שורפת ציפורים


הציפורים שנקלעו לסביבת התחנה נשרפו מעוצמת קרינת השמש המרוכזת על  ידי המראות. כמה עשרות פגרים של ציפורים שרופות נמצאו באתר התחנה, בחודשים האחרונים. אני חושש שבתחום זה לא תצליח התחנה התרמו-סולארית להדביק את מתחרותיה, תחנות הרוח. כידוע, תחנות הרוח קוטלות מאות אלפי ציפורים בשנה.

לו רק הפיקו חשמל בכמויות מסחריות....

יעקב


.

16 בפברואר 2014

סוף שפיות הדעת ?

"הסוף לשלג ?" (כולל סימן השאלה) היא הכותרת של מאמר בניו יורק טיימס, מאת הכתב לספורט החורף (סקי וכאלה). הוא מספר על המחסור בשלג באתר אולימפיאדת החורף בסוצ'י, ועל המאמצים הגדולים שנעשה כדי להבטיח שלג ולאפשר קיום המשחקים. מאות תותחי שלג מלאכותי הותקנו, ומיליונים של מ"ק שלג ד'אשתקד נשמרו תחת כיסוי שיהיה זמין בשנה זו.
הוא ממשיך לספר לנו, ברוח ההיסטריה האופנתית, על ההתחממות הגלובאלית הנוראית של כמעט מעלה אחת שלמה ב 150 השנים האחרונות, ועל כך שהתחזיות (כלומר הנבואות) אומרות ששני שלישים מאתרי הסקי באירופה יאלצו להיסגר מחמת העדר שלג, עד שנת 2100.
שומו שמיים ! מה נעשה ?!? איך אפשר לחיות בלי שלג ובלי סקי ??
האיש איבד קצת משפיות דעתו. אין שום חשש ל"סוף השלג" לא בעוד 100 שנה ולא בעוד 1000 שנה. יש בעולם כמויות אינסופיות של שלג, בסיביר באלסקה, בקנדה, בסקנדינביה, בכול מקום. תמיד יהיה הרבה יותר שלג מאשר אנו רוצים או צריכים. התחממות של מעלה לא מזיזה לשלג העולמי. מה אכפת לשלג בסיביר אם הטמפרטורה עלתה ממינוס 50 למינוס 49 ? אם אתר מסוים יאבד את השלג, יועתק האתר למקום גבוה יותר או צפוני יותר, לא יחסרו מקומות בהן יהיה שלג. כול בן אדם חצי שפוי מבין זאת.
החורף למשל, אפשר היה לעשות סקי בירושלים, טוקיו, ניו יורק או אטלנטה. לא חסר שלג!

שלג ביוקוהמה, יפן.

ובאשר לשאלה הגורלית "היכן נעשה סקי בעוד 100 שנה?" – הלוואי שאלה יהיו הצרות שלנו !
האיש הוא בסך הכול כתב ספורט, אין לבוא אליו בציפיות גדולות, אבל הוא דוגמה (קטנה) של חוסר השפיות של ההיסטריה החממיסטית ההמונית.

יעקב

תוספת:
שטח השלג בחצי הכדור הצפוני נע בין 2.2 מיליון קמ"ר בקיץ, ל כ 48 או כמעט 50 מיליון קמ"ר בחורף. המגמה הכללית בשנים האחרונות היא של עלייה בשטח המכוסה שלג.