הקטסטרופה המתקרבת שינוי האקלים – מקובלת על ידי כל המדענים.

פרופ' מיכה קליין

הכותרת המופיעה כאן נכתבת בכמעט כל כתבה העוסקת בסוגית שינוי האקלים ואחריות האדם לשינוי זה. הקורא שאינו עוסק בשאלה מעבר לעיון בעיתון מקבל זאת כדבר נכון. אין הוא מודע כי קיים זרם אחר במדע החולק , ברמות שונות, על הטענה "כל המדענים מסכימים"

באפריל 2022 פרסמה קבוצה גדולה של מדענים מנשר תחת הכותרת "אין כל סכנה אקלימית" - "There is no climate emergency"

הם כותבים:

1.מדע האקלים צריך להיות פחות פוליטי, ומדיניות האקלים צריכה להיות יותר מַדָעִית. מדענים צריכים להתייחס בגלוי לאי הוודאויות ולהגזמות בתחזיות שלהם לגבי ההתחממות הגלובלית. שפוליטיקאים צריכים לחשב

את העלויות האמתיות ואת היתרונות המדומים של צעדי המדיניות שלהם

2. גורמים טבעיים כמו גם אנתרופוגניים גורמים להתחממות. הרישום הגיאולוגי 

מגלה כי האקלים של כדור הארץ השתנה בכל הזמן שכוכב הלכת קיים, עם שלבים קרים 

וחמים טבעיים. עידן הקרח הקטן הסתיים רק בשנת 1850. לכן, אין זה מפתיע שאנו 

חווים כעת תקופה של התחממות.

3. ההתחממות הרבה יותר איטית מהצפוי. העולם התחמם פחות ממה שנחזה בדוחות ה-IPCC 

על הבסיס של גורם האדם. הפער בין תוצאות האמת שנמדדו  לבין תחזיות  המודלים, אומר 

שאנחנו רחוקים מלהבין את שינויי האקלים.

4. מדיניות האקלים מסתמכת על מודלים לא מספיק מדויקים. מודלים אלה מגזימים את השפעת

 גזי החממה, ומתעלמים מהתועלת שהעשרת co2   מביאה לצומח כדור הארץ. 

  

ההיסטוריה של גלי חום באירופה

פרופ' מיכה קליין

התקשורת מדווחת לנו על גל חום קיצוני באירופה ומייחסת אותו להתחממות הגלובלית.

אתר  YNET מדווח בכותרת: גל חום קיצוני באירופה: 42 מעלות בספרד, צרפת שברה שיא של 75 שנה. וכן: מזג אוויר חריג בסוף השבוע במערב היבשת. המונים יצאו למזרקות בפארקים ולבריכות השחייה, אחרים רדפו אחרי הצל, עם מאוורר ומניפה: "זה לא נורמלי, אתה מרגיש כמו במדבר". שריפות בספרד, צרפת לא ידעה גל חום מוקדם כזה מתחילת המדידות ב-1947. המומחים מזהירים: גם זו תוצאה של שינויי האקלים

בהמשך הכתבה: "ברנרדו פונס, חקלאי בן 63 ותושב העיר, אמר: "זו עדות לשינויי האקלים. זה מדאיג מאוד כי כבר היו לנו 34 ו-35 מעלות במאי, ועכשיו ביוני יש לנו משהו כמו 44 מעלות". גל החום אכן נחשב מוקדם מאוד במונחי האזור, כשברקע אזהרות המומחים כי שינויי האקלים הופכים את אירועי מזג האוויר הקיצוניים לדבר שבשגרה, וטמפרטורות שבדרך כלל פוקדות את אירופה רק ביולי ובאוגוסט צפויות להפוך שכיחות יותר גם ביוני."

כמובן נשאלת השאלה למה נבחרה שנת 1947 האם באמת לא היו מדידות אקלימיות באירופה לפני שנה זו?

התשובה הפשוטה היא שיש מדידות באירופה לתקופה הרבה יותר ארוכה, התחנה בעלת הרקורד המדוד הארוך ביותר, במרכז אנגליה מודדת כבר כ-350 שנה.  

נעיין בספרות המקצועית:

בשנת 2014 פורסם המאמר הבא:

Oliver Wetter and 26 more 2014 the year-long unprecedented European heat and drought of 1540 – a worst case.   Climatic Change, vol. 125, issue 3, 349-363

 מתוך המאמר:

"11 חודש ללא גשם, הטמפרטורה הייתה גבוהה ב-5-7 מעלות צלסיוס יותר מזו שבמאה העשרים. יערות רבים נשרפו, העשן עצר  את אור השמש, לא הייתה אף סופת ברקים במהלך 1540. כבר במאי יבשו המעיינות והבארות. כ- מיליון אנשים מתו באירופה".

במאמר נוסף שפורסם בשנת 2020 צוין כי העשור 1531-1540 היה העשור שבו הקיצים במרכז אירופה היו החמים ביותר ב500 שנה:

Rudolf Brázdil et al 2020 Central Europe, 1531–1540 CE: The driest summer decade of the past five centuries? Clim. Past, 16, 2125–2151, 2020

גל החום של 1540 הורגש גם מעבר לאוקיאנוס האטלנטי בארה"ב. דיווח עיתונאי שפורסם בשנת 1901 והתייחס לגלי חום בעבר כותב:

דה סוטו (בקטע המוגדל) היה מגלה ספרדי, הלבן הראשון שהגיע לעמק המיסיסיפי. האינדיאנים קראו לדה סופו כדי שהתפלל לאלוקים שלו.

נתקדם בהיסטוריה , שנת 1911:

גל חום של 70 יום הביא ליותר מ-40.000 מתים, בעיקר תינוקות.

כתבה משנת 1884 מפרטת את גלי החום באירופה כמובן שאינטרוול הדיווח קטן ככל שהולכים אחורה בזמן.

הסבלנים מבין הקוראים מוזמנים לקרוא את כל הכתבה ,אני רק ארכז את השנים המוזכרות בהן היו באירופה גלי חום עוצמתיים.

627,879,993,1000,1022,1132,1139,1200,1277,1303,1304,1615, 1625,1718,1753,1779,1793,

1846,1859,1860,1869,1870,1874....

 

לכל הקוראים:

התחזית שיהיו באירופה גלי חום בעתיד נכונה בדיוק כמו התחזית שהשמש תזרח מחר. ההתעלמות מכך זה מה שהצליחו לצערי לעשות למדע האקלים. 

התמלול המלא של הרצאת סטיוארט קירק מ-HSBC: "מדוע אינכם צריכים לדאוג מסיכון משבר האקלים"

00:11

שלום לכולם. תענוג להיות כאן. תודה רבה, אנדרו. בחזרה לחיק הסלמון של הפייננשל טיימס. זה תענוג אמיתי. אני נורא מתגעגע למקום הזה. עשר השנים בפייננשל טיימס היו המאושרות ביותר בקריירה המקצועית שלי, אז באמת כיף לחזור לכאן. כנראה שלא ציפיתם לכותרת כזאת בכנס מהסוג הזה. אמנם יש לי זקן, שמהווה את תרומתי היחידה לעולם ההשקעות האחראיות, אבל אני יכול לומר בשמחה שאני כנראה המנהל היחידי של תחום ההשקעות האחראיות בבנק גדול בעולם, שמעולם לא השתמש במילה "מסע" בכתב או על הבמה.

00:50

אני נוקט בגישה מאוד מאוד פיננסית ומבוססת השקעות לנושא. נותרו רק עשרים דקות עד הפסקת הקפה, ומה שאעשה לאורך עשרת השקפים הבאים – זה לומר מדוע אני לא מסכים בכלל עם הטענות ששרון מדלויט העלתה כאן בהרצאה קודמת – ומדוע שינוי האקלים אינו סיכון פיננסי שעלינו לחשוש ממנו. דברי כפירה. אני מבין לחלוטין שיש תחרות על מימון. אני מבין לחלוטין שבסוף הקריירה שלכם בבנק המרכזי, עדיין נותרו הרבה שנים שעליכם למלא.

01:32

אתם חייבים לומר משהו. אתם חייבים לטוס ברחבי העולם לכנסים, אתם חייבים להשמיע הצהרה פומפוזית יותר מהאדם שלפניכם. אבל אני מרגיש שכל הסיפור הזה קצת יצא משליטה - התזכורת הקבועה לכך שאנחנו אבודים. התזכורת הקבועה לכך שבתוך כמה עשורים הכל ייגמר. ובהחלט, שרון קבעה שאנחנו לא הולכים לשרוד.

01:54

ואכן - אף אחד לא ברח מהחדר. למעשה, רובכם בקושי הרמתם את המבט מהטלפונים הסלולריים אל מול האפשרות של אי-הישרדות. הטענות בנושא נהפכו כה מוגזמות, עד שאף אחד לא באמת יודע איך להשיג את תשומת הלב של מישהו. עכשיו, לרוב לא הייתי מתייחס לכך. בעשרים וחמש שנים בתעשיית הפיננסים, תמיד יש איזה מחופף שמספר לי על סוף העולם. התעסקתי עם חובבי זהב כל הקריירה הפיננסית שלי:

02:20

"התקרה עומדת לקרוס". "באג אלפיים". מישהו זוכר את באג אלפיים? מישהו מספיק מבוגר? המעליות לא עצרו.

02:27

אבל מה שמטריד אותי בנוגע לכך היום, הוא היקף העבודה שהאנשים האלה מאלצים אותי לעבוד. היקף הרגולציה שיורד במורד הצנרת. מספר האנשים בצוות שלי וב-HSBC שמתעסקים עם הסיכון הפיננסי משינוי האקלים. אתמול בלילה מחירי המטרה ירדו ב-25 אחוזים. 25 אחוזים. אנשים מבקשים מדירקטוריונים של חברות אמריקניות להקדיש זמן להתמודדות עם סיכון משבר האקלים. אני עובד בבנק שמותקף מצד הקריפטו, יש לנו רגולטורים בארצות הברית שמנסים לעצור אותנו, יש לנו את בעיית סין, יש לנו משבר דיור מתקרב,  יש לנו ריביות עולות, יש לנו אינפלציה שיורדת במורד הצנרת

03:12

ושוב ושוב, אומרים לי להקדיש עוד ועוד זמן להסתכל על משהו שהולך לקרות בעוד עשרים או שלושים שנה. לכן, יצאנו לחלוטין מפרופורציה. עכשיו. באופן מעניין, כרגע, השווקים מסכימים איתי פחות או יותר. למרות ההגזמות. זו שקופית מהנה שאני מעלה רק כדי לעצבן אנשים.

03:37

ככל שיותר אנשים אומרים שהעולם הולך להסתיים - כאן הסתכלתי על מספר הפעמים שהביטוי "קטסטרופת האקלים" הוזכר ברחבי העולם - כך נכסים בסיכון גבוה עולים בהתאמה. ככל שאנחנו אבודים יותר, כך המחירים עולים. איך זה אפשרי?

04:02

מה קורה כאן, אם כך? אנשים כמו שרון ומארק קארני צריכים לומר לנו מדוע המחירים עולים ביחד עם החורבן שלנו. מבחינת טהרנים זקנים כמוני, יש למעשה רק שלוש תשובות אפשריות: או שהסיכון זניח, וזה מעולה עבור המשקיעים, נמשיך עם כל מה שאנחנו עושים והכל בסדר, אז אין פה בעיה.

04:24

אולי זה המחיר. אפשרי בהחלט שכל אחד מהמשקיעים בשוק ויש מיליונים מהם - כולנו הלכנו לבית הספר ולמדנו על תורת המחירים. אולי זה במחיר, ובמקרה הזה, אם נפתור את סיכון האקלים - השווקים הולכים לזנק. זה גם נהדר למשקיעים. או שאנשים כמו מארק קארני צריכים לשכנע את כולנו, וגם אותי, שכולנו טועים לגבי סיכון האקלים. כולנו.

04:56

זה אפשרי, אבל זאת טענה יומרנית למדי. הטיעון הראשון שהם נותנים לרוב, הוא שזה הולך לפגוע בצמיחה העתידית. כולנו ראינו עד כה את זהות Kaya, כולנו מדברים על התמ"ג, וכן הלאה. הטיעון הנפוץ, שאפילו ה-IPCC עשו בו שימוש, זה שהתמ"ג ייפגע בשנה כלשהי בעתיד. 2100. זה מאוד רחוק מאיתנו.

05:24

הם סבורים שזה הולך לחתוך שניים וחצי אחוזים. התחזיות הגרועות ביותר שלהם חותכות חמישה אחוזים. מה שהם לא מספרים לכולם, כמובן, זה שמהיום ועד 2100, הכלכלות עומדות לצמוח מאוד. בערך ב-2 אחוזים, זה הקו האדום. בערך בשלושה אחוזים, זה הקו השחור.

05:43

אבל העולם יהיה בין חמש מאות לאלף אחוזים עשיר יותר. אם תחתוך חמישה אחוזים מזה בשנת 2100, למי אכפת? אפילו לא תשימו לב. לפני שנתיים, צמיחת התמ"ג עצרה. זה היה מינוס אינסוף.

06:00

זה היה בסדר, בסך הכל. לאירופה יש תמ"ג לנפש נמוך ב-40 אחוזים מארצות הברית. צפון אירופה. זה בסדר. חמישה אחוזים בשנת 2100 זה פחות או יותר חסר חשיבות.

06:19

אבל ההון הזה חשוב, בגלל שההסתגלות הולכת להיות סיבה מהותית לכך שלא רק שההשלכות הכלכליות הולכות להיות מזעריות – אלא שההשלכות המעשיות על אורח החיים יהיו גם כן מזעריות. רוב האנשים מביאים את הגרפים על ההוריקנים והשיטפונות – והם במגמת עלייה. מה שלא מביאים לרוב זה את הגרפים של האנשים שמתים מאסונות טבע, את שיעור ההפסדים כאחוז מהתמ"ג או התפוקה. בכל מקום שבו אתה שם מכנה על הסטטיסטיקות הללו – הן נוטות להיראות ככה. בני אדם היו מדהימים בהסתגלות לשינוי, בהסתגלות לאסונות אקלים - ואנחנו נמשיך לעשות זאת.

07:05

למי אכפת אם מיאמי תהיה 6 מטרים מתחת לפני הים בעוד מאה שנה? אמסטרדם נמצאת 6 מטרים מתחת לפני הים כבר עידנים וזה מקום מאוד נחמד. אנחנו נתמודד עם זה. תקציב כיבוי האש של קליפורניה – ואני לא מכחיש את המדע בכלל, יהיו שריפות, אבל אנחנו צריכים להסתגל. תקציב כיבוי האש שלהם הוא רק אחוז אחד מתקציב המדינה.

07:27

זה עשירית האחוז מהתמ"ג שלהם. אם הצמיחה הכלכלית תימשך כפי שאני מצפה ממנה להמשיך, אנחנו נוכל לפתור את הבעיה בעזרת הסתגלות. אחת הטרגדיות של כל הדיון הזה, וזה מה שאנחנו עוסקים בו באובססיביות ב-HSBC, היא שאנחנו מקדישים יותר מדי למימון ההקלה ולא למימון ההסתגלות. אני בטוח שרובכם מסכימים איתי לגבי זה.

07:52

הבעיה הגדולה השנייה היא שמארק ושרון מחזיקים בבלבול בין נפח לבין ערך. מי שמנהל כסף או מי שעובד כאנליסט מכיר את ההבדל היטב, אבל קהילת האקלים לא מכירה אותו. יש הבדל גדול בין ירידה בנפחים או ירידה במחיר. הרבה דברים צריכים לקרות בין לבין. נפחים יכולים לרדת, הכנסות עשויות לרדת, אבל זה לא אומר שהרווחים ירדו.

08:20

זה לא אומר שתזרים המזומנים יירד. אנחנו לא יודעים איך תעשיות יגיבו. אנחנו לא יודעים מה חברות יעשו עם הוצאות ההון. אנחנו לא יודעים מה יקרה עם כל שאר הדברים שמשפיעים על חברות בין שני הדברים הללו.

08:32

מה שקורה למחירים אבסולוטיים ויחסיים בסוף התהליך הזה – נפרד לחלוטין מתקופת המעבר. מנצחים ומפסידים. הנקודה שלי היא שיהיו מנצחים שמחירי המניות שלהם יעלו וירדו. יהיו מפסידים שמחירי המניות שלהם יעלו וירדו. ומה שאנחנו עושים זה להקדיש הרבה זמן כדי להסתכל על – זה די מגניב, לא?

08:58

זה אפילו נראה כמו הלוגו של HSBC. רואים את זה? אז אלו הם הנפחים. אלו הן חברות הפחם, חברות המלט התעשייתיות. הן הולכות לראות ירידה בנפח.

09:07

זה ברור. ויהיו חברות שיראו עלייה בנפח, אנרגיות מתחדשות, כל הדברים הטכנולוגיים הטובים הללו. אבל בשני הצדדים, חלק יאבדו ערך, חלק ייצרו ערך וזה תלוי בהוצאות ההון שלהן - כמה הן ישלמו. זה יהיה תלוי בכל הדברים שלמדנו באוניברסיטה לגבי מה שמניע מחירי מניות. וזה אפשרי בהחלט לבנות תיקים סביב מנצחים ומפסידים גם יחד – ואסור לנו לשכוח את זה.

09:36

אנחנו רואים את זה כל הזמן. שלפתי את זה באופן רנדומלי. זה מדד האנרגיות המתחדשות הגלובלי מול מדד הפחם. ברגע הזה, פחם מזנק והמתחדשות מתנדנדות וזה ישתנה.

09:48

וכך העולם היה למשך מאות שנים. אבל זה לא אומר לי שאנרגיות מתחדשות הולכות לנצח את הפחם לנצח כי יהיו אינספור גורמים שישנו את הדינמיקה הזאת. דבר נוסף שאני שומע הרבה זה: מה לגבי Stranded Assets? אדוני הטוב. מה שמשנה אלו אותם Stranded Assets לעומת שווי העסק הקיים.

10:12

קחו למשל דבר מאוד פשוט כמו מכפיל רווח. מה קורה כשאתה קונה משהו במכפיל עשר שאינו צומח? כל האנליסטים, אתם בפשטות מקבלים את הכסף שלכם בחזרה אחרי עשר שנים של הכנסות לכל מנייה. נכון? אתם משלמים שווי של עשר שנים הכנסות לכל מנייה עבור חברה. אז בואו נדמיין לצורך הטיעון שאלו ההכנסות למנייה של התעשייה שלכם.

10:35

אז שרון צודקת, העולם מסתיים והעקומות הופכות לאדומות בסוף. עבור רוב החברות עם Stranded assets, ואפילו עבור ענף הטכנולוגיה, הערכת השווי שלהן לא לוקחת בחשבון שום דבר שקורה כעבור עשרים שנה. בבנק גדול כמו שלנו ב-HSBC, מה אנשים חושבים שמשך ההלוואה הממוצע? שש שנים. מה שקורה לכוכב בשנה השביעית בכלל לא רלוונטי לחשבונות ההלוואה שלנו.

11:04

מבחינת פחם, מה שקורה בשנה השביעית הוא פחות או יותר חסר חשיבות. עכשיו, החכמים ביניכם יודעים שעבור חברת צמיחה זה ערך סופי וכל הדבר הזה. אבל באופן כללי, החברות הללו לא צומחות כל כך מהר. אז הדיון על מה שקורה כאן מנקודת מבט פיננסית, הוא חסר חשיבות. אל תדאגו.

11:24

עכשיו, אני מסכים לחלוטין עם חברי הפאנל בשאלה בסקר שהיה כאן לפניי, על הדבר היחידי שבעיניי יכול להיות סיכון מפתיע. ואני חוזר לאותם פרצופים מחייכים. הדבר היחידי שיכול להשתבש מבחינת השווקים הוא מס פחמן שיוטל פתאום, מאתיים דולר, בום. שימו את זה במודל שלכם. זה אפשרי.

11:49

אבל הרבה חכמים ממני כבר התחילו לחשוב על זה, במיוחד בנקים מרכזיים. עכשיו, בנקים מרכזיים הם מעצבנים במיוחד כי הם לא הקדישו מספיק זמן למחשבה על אינפלציה וצמיחה ומדוע זה יוצא משליטה – והקדישו הרבה יותר מדי זמן לסיכון האקלים. אם תסתכלו על הפרסומים שלהם – ואני מפציר בכם לעשות זאת – בנק אנגליה, במיוחד ההולנדים, שמים את הפרטים הקטנים בסוף כשהם מפרסמים את מבחני הלחץ מאקלים שלהם. הם יכניסו זעזוע מדיניות גדול למודל שלהם. ואתה אומר, בסדר, זה נשמע רע. זה הולך למחוק...

12:28

למעשה, זה בסך הכל הולך למחוק בערך 5 אחוזים מהשווי של נכסי הבנק. אבל כשאתה מסתכל על הפרטים הקטנים של מה שהם עשו, הדבר הראשון שהם עושים זה להחריב לחלוטין את צמיחת התמ"ג. פחות 1, פחות 2, פחות 3. הפחתה כזאת לא קרתה מעולם בחיים שלי.

12:43

זה לא קרה מעולם. הדבר המהנה הוא שהם עושים את זה בכל התרחישים – מה שהם עשו זה זעזוע ריבית עצום. כל התרחישים של בנק אנגליה והבנקים המרכזיים האחרים על סיכון האקלים, כדי להגיע למספר מפחיד, הם נתנו לענף הפיננסי זעזוע ריבית גדול – והם אף פעם לא מדברים על זה.

13:07

זה הכל בסוף המסמכים שאותם אתם יכולים לקרוא. מאוד קל לגרום לבנק להיראות רע אם אתה משמיד את תיק ההכנסה הקבועה שלהם, וזה מה שהם עושים. אפילו עם מס פחמן ואפילו עם פגיעה בצמיחה, הם לא מצליחים לגרום לסיכון האקלים להיראות משמעותי. אז הם גורמים לחנונים החכמים שלהם בחדר האחורי להוסיף זעזוע ריבית כדי להגיע לכותרות. גם זה לא מדווח יותר מדי.

13:41

אבל הנקודה האחרונה שלי, אני סבור, היא אופטימית. רגע לפני הקפה, כולם. עד עכשיו כל מה שהאזנתם לו הבוקר היה מלא בתחזיות חורבן. בני אדם הם מעולים להפליא בניהול שינויים. זו התשואה ארוכת הטווח של מדד S&P 500.

13:57

היא כוללת שתי מלחמות עולם, היא כוללת את משבר הנפט, את המשבר הפיננסי, את המגפה. היא עולה ועולה ועולה – ותמשיך לעלות בקצב ריאלי של 5 אחוזים כל עוד השמש תזרח בבוקר. גם שינוי האקלים לא ישנה זאת. דמיינו לעצמכם שאתם בשנת 1920 או 1930 או מתי שהגרף הזה לא החל – ואנחנו נמצאים בכנס הזה ומישהו אמר, סטיוארט, מה אתה חושב שיהיה האפקט של פליטות פחמן על צמיחה לאורך מאה השנים הקרובות?

14:32

אני אצא מהמודל שלי. אני אביא את הצוות שלי לחדר ואגיד: אוקיי, אז יש הרבה מכוניות שזוללות דלק, ויש הרבה ספינות, ויש הרבה תעשייה. זה לא נראה כל כך טוב ואנחנו יודעים שזה נכנס לריאות של אנשים. אנחנו היינו מנסחים ביחד תחזית מאוד, מאוד קודרת להווה שלנו בעזרת מה שהיינו יודעים בשנת 1930. לעולם לא היינו מבינים לעומק את פירוק התיעוש, לא היינו מבינים לעולם את העלייה של כלכלת השירותים.

14:58

לא היינו מבינים לעולם איך התמ"ג נהיה קל יותר. לא היינו מבינים לעולם איך הציוד התעשייתי נהיה יעיל יותר. בדומה לכך, אין לנו שום מושג מה יביאו חמישים השנים או מאה השנים הקרובות. אבל אני יכול להבטיח לכם: בעוד מאה שנים, כאשר הנכד של הנכד שלי יעמוד וישלוף את הגרף הזה – הוא ייראה בערך אותו הדבר. הקצב יימשך – ואני מפציר באנשים בחדר הזה לא להיות כל כך שליליים לגבי התשואה.

15:26

השווקים היום מתרסקים סביבנו - היום ואתמול – בלי קשר כלשהו לאקלים. אני מפציר במנהיגים וברגולטורים שלנו יותר מכל, בגלל שאני מקדיש יותר מדי זמן בעבודה לנושא הזה, להפגין מעט פרופורציות. בואו נחזור להרוויח כסף מתוך השינוי – כי יש אלפי הזדמנויות שם בחוץ. יש לנו חברת רכב בשווי טריליון דולרים שאף אחד בפייננשל טיימס לא חזה לפני חמש שנים, כולל אני. ואלו סוג ההזדמנויות שבהן אנחנו צריכים להשקיע ברחבי העולם.

15:57

אני מסכים עם תקופת המעבר הצודקת. אני מסכים עם ההזדמנויות שקיימות בכל היבטי הטכנולוגיה. אבל זה דבר טוב. אין לנו במה להתבייש או ממה לפחד. סיימתי את טיעוניי.

16:08

תהנו מהקפה שלכם. תודה רבה. ביי. 

יצא המרצע מן השק

פרופ' מיכה קליין

מזה שנות דור כותבים לנו מדענים רבים מתחום מדעי כדור הארץ על כך שאקלים הכדור מתחמם, וזאת בעיקר עקב פעילותו של האדם. אג'נדה זו מקבלת תמיכה חזקה מאד מרוב ערוצי התקשורת בעולם, המעבירים את המסר למערכות קבלת ההחלטות.

המדענים מדווחים לנו כי הם מבססים את תחזיתם על התחממות צפויה  על נתונים אמינים, שמהם נגזרים המודלים לחיזוי עתידי.

על סמך נתונים אלה נעשו התחזיות "שהבטיחו לישראל" עלייה בטמפרטורה, ירידה במשקעים, עלייה בגובה פני הים. והביאו את מקבלי ההחלטות לקבלת החלטות בכיוון מסוים.

לאורך כל שנות הדור האחרון היו קבוצת מדענים קטנה שערערה על אמינות הנתונים ועל השימוש שנעשה בהם.

ביום ששי 3.6.2022 פרסמה הכתבת לנושאי הסביבה לי ירון כתבה רחבה בדף הראשון של עיתון  "הארץ" בכותרת:" ישראל משקיעה 270 מיליון דולר במחשב על, אך ויתרה על עזרתו במשבר האקלים". כתבת זו, ועיתון הארץ עוסקים רבות בנושא משבר האקלים והאסונות הצפויים לעולם עקב המשבר.

עין בכתבה מערער את כל "אמינות הנתונים" המשודרת בעשרות כתבות שהופיעו בעבר.

כל מה שאעשה עתה הוא לצטט כמה ציטוטים מתוך הכתבה ולהשאיר לקורא לשפוט האם כל מאמרי העבר והתחזיות המבוססות עליהם הם באמת אמינות?

חלק מהציטוטים הם מתוך דוח ועדת מומחים שהוקמה באקדמיה הלאומית למדעים.

1.    אנו מתנהלים מתוך אי ודאות. חלק מהערכות עליהן מתבססת ישראל הן בגדר ניחוש.

2.    אם לא יימצא תקציב לנושא המשמעות עלולה להיות חמורה. ........בפועל, מסבירים המומחים, למדינה אין את בסיס המידע הנחוץ לקבלת החלטות שישפיעו על חיי רווחת אזרחי המדינה.

3.    מרכיב הכרחי ובסיסי הוא קיומן של תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לעשרות שנים. לישראל אין כיום יכולות חיזוי כאלה ויש דחיפות ביצירתן.

4.    פרופ' יקיר אמר ל"הארץ" הוועדה החלה לעבוד לפני כחצי שנה במטרה לסייע למוכנות ישראל למשבר האקלים. הדבר הראשון שהבנו הוא שאי אפשר להתקדם בשום דרך בלי בסיס של ידע על איך בכלל ייראו שינויי האקלים בישראל חשבנו שזו טרגדיה שלא לדבר על ועדת החקירה בעתידית.

5.    מודלים אלו לא יכולים להציג בבירור אזורים גאוגרפים חשובים בארץ כמו למשל עמק הירדן, מפרץ ים סוף ואגן הניקוז של הכנרת ואפילו לא את צורתו של קו החוף של הים התיכון.

6.    חוסר התאמה זה בא לידי ביטוי בשגיאות בתחזיות. כך למשל, על פי המודלים הגסים באקלים הנוכחי אמורה הטמפרטורה הממוצעת בקיץ בירושלים להיות כ-36 מעלות צלזיוס, אך בפועל נמדדות לרוב 29 מעלות צלזיוס. לפי המודלים, בירושלים יורדים בחורף 250 מילימטר גשם, ואילו בפועל כמות המשקעים השנתית היא כ-550 מילימטר.

( אלה לא הבדלים קטנים אלה הבדלים שפוסלים את המודלים על הסף)

אסתפק בציטוטים אלה, כולם מתוך הכתבה, ואשאל את השאלה המתבקשת איך למרות של החסרונות האלה שאותם מעלים המומחים בוועדת המומחים, מדווחים לנו מזה שנים על:

 עלייה גבוהה בטמפרטורה "כפול מאשר הממוצע העולמי"

על ירידה דרמטית בכמות המשקעים שתביא "למחסור גדול המים"

על עלייה גדולה בפני הים שתביא "להצפת ערי החוף".

 

מדענים, מקבלי החלטות, אנשי סביבה כשאתם קוראים דברים אלה האם לא עולה במחשבתכם האפשרות שמא קבלתם החלטה בלא שהיו בידכם הכלים הנכונים? 

אתגר האנרגיה של המערב – הזמנה לפאנל בכנס החירות ה-8 ב-14/6

חברי הפורום לרציונליות סביבתית, ד"ר ליאור אשבל ופרופ' יוני דובי ישתתפו יחד עם ד"ר ניקוס סוטירקופולוס (ממכון איין ראנד ארה"ב) בפאנל שיעסוק באתר האנרגיה של המערב.

כיום הזדמנויות אנרגטיות מדהימות נזנחות לטובת מטרות אידיאליסטיות מנותקות מהמציאות שאינן מניבות פרי. זוהי המהפכה האנטי-תעשייתית, שכיום מובילה את המערב, לראשונה במספר דורות, לחוות חוסר-ביטחון אנרגטי.

האם ניתן היה למנוע את הכשלים אותם חווה המערב? מהו חזון האנרגיה שעל העולם החופשי לאמץ? מוזמנים להצטרף אלינו לדיון.

קוראי הבלוג הירוק מוזמנים להנות מהנחה של 10% ברכישת כרטיסים לכנס החירות ה-8 שיתקיים ב14/6 במתחם הכנסים של הבורסה לניירות ערך בתל-אביב. קוד קופון "RATIO". קישור להזמנת כרטיסים כאן.

הצטרפו לדר' ליאור אשבל, פרופ' יונתן דובי (מהפורום לרציונליות סביבתית) ודר' ניקוס סוטירקופולוס (ממכון איין ראנד ארה"ב) ועוד רבים נוספים בכנס החירות ה-8, 14.6, הבורסה לניירות ערך בתל אביב.

לבאי הכנס הנחה מיוחד בהזמנה מוקדמת של ספרו רב-המכר ופורץ המוסכמות של אלכס אפשטיין "עתיד המאובנים" – הזמנה מוקדמת (ללא התחייבות) כאן.

הסיפור על חגורת התירס והטמפרטורה.

פרופ' מיכה קליין  

מדענים רבים בעולם, המקדשים את אג'נדת שינוי האקלים, טוענים כי השינוי כבר משפיע על החקלאות. הם מביאים את אזור חגורת התירס בארה"ב כדוגמא לכך שגלי החום הביאו לירידה ביבולי התירס.

איור 1. תירס רגיש יותר מחיטה לשינוי אקלים, לכן חקלאים באזורים המועדים לסבול גלי חום לשקול אם להמשיך לגדל אותו. צילום: HarvestPlus, Flickr ( מקור זווית :2.5.2016)

גם ערוץ התקשורת העולמי חדשות-גוגל הביא אתמול ( 1.6.2022) ידיעה האומרת כי גידול התירס צפוי לקטון.

הידיעה מדווחת כי חגורת התירס במערב התיכון תהיה בלתי ראויה לגידול תירס לקראת שנת 2100.

ומה באמת קורה לתנובת התירס בארה"ב. בין השנים 1961-2018  גדל היבול ליחידת שטח פי שלש, איור 2.

איור 2. השינוי בתנובה התירס , טון להקטר, בשנים 1961-2018, עלייה ביבול פי שלש.

בניגוד למשתמע מהכתבה שהטמפרטורות ברצועת התירס עולות ומספר גלי החום עולה, איור 3 מציג את השתנות הטמפרטורה הממוצעת בתחנות המדינות הממוקמות ברצועת התירס. הטמפרטורה הייתה בשיא בשנות ה-30 של המאה הקודמת. כיום הטמפרטורה הממוצעת נמוכה בכ-2 מעלות פרהנייט מזו של שנות ה-30 במאה הקודמת.

איור 3. השתנות הטמפרטורה הממוצעת לשנים 1895-2021 בתחנות אקלים ברצועת התירס. מעלות פרהנייט.

אז למי להאמין האם יכול להיות כי מאמרים שעברו "שיפוט" מדעי ידווחו על תוצאות שגויות?

ריצ'ארד הורטון עורך כתב העת היוקרתי לנצ'ט כותב:

"התיק נגד המדע הוא פשוט; חלק גדול מהספרות המדעית, אולי חצי, עשוי להיות פשוט לא נכון".