חצי מההתחממות בארה"ב נובעת מתקלות מדידה

אנטוני וואטס ושות' פרסמו מחקר חדש הבודק את ההשפעה של איכות תחנות המדידה המטאורולוגיות על התוצאה (כלומר על הטמפרטורה שמתפרסמת).

אנטוני וואטס סקר מאז שנת 2007 כ 1200 תחנות מדידה מטאורולוגיות ברחבי ארה"ב, זהו סקר פיזי בו נבדקה וצולמה כול תחנה באופן פרטני. הסקר נעשה בעזרת כ 650 מתנדבים ובלי מימון של אקסון-מובייל, אוניברסיטה או גוף ממשלתי.

הסקר מצא שכ 90% מתחנות המדידה אינן עומדות בקריטריונים של איכות ש NOAA עצמה (השרות המטאורולוגי) אימצה, ואינן עומדות בתקן של ארגון המטאורולוגי העולמי WMO. הפגמים הם לרוב קירבה יתרה למשטחי אספלט או בטון (הקורנים חום) או למקורות חום כמו מזגנים.

בעיה נוספת היא ההתאמות adjustments ש NOAA עושה לטמפרטורות הרשומות של התחנות. ההתאמות והתיקונים דרושים, מסיבות שונות, אך שיטת ההתאמה שנויה במחלוקת, ולטענת וואטס מוסיפה להתחממות.

הממצאים מוסברים בציור: בדיקה של כ 1200 תחנות בארה"ב לתקופה 1979-2008 – מראה ש התחנות האיכותיות ביותר (דרגה 1 ו 2 ) מראות מגמת התחממות של 0.155 מעלות לעשור, התחנות הגרועות ביותר (דירוג 3,4,5) מראות התחממות של 0.248 מעלות לעשור, וכול התחנות יחד, אחרי ההתאמות של NOAA מראות התחממות של 0.309 מעלות לעשור. ההתאמות של NOAA מעלות את הטמפרטורות בתחנות הכי איכותיות, ללא הצדקה.

כלומר: ייתכן שכמחצית מההתחממות הגלובאלית המסתמנת מתוך מדידות הטמפרטורות נובעת לא מהתחממות אמיתית אלא כתוצאה משגיאות מדידה של תחנות שאינן תואמות לתקן, ושגיאות בתהליך החישוב.

אנו יודעים מזמן שתהליך האורבניזציה גורם לעיוותים במדידות הטמפרטורות, בכך שהעיר ההולכת וגדלה מקיפה את תחנות המדידה במשטחי בטון, אספלט ופליטות של מכוניות ומזגנים, ומשפיעה על הטמפרטורה שנמדדת. הטענות של החוקרים מהקבוצות החממסיטיות מ CRU, GISS וגם BEST – שההשפעה הזו לא קיימת או הינה קטנה מאד אינן נשמעות סבירות. המחקר הזה מבסס את הטענה על השפעת איכות תחנות המדידה על התוצאות.

יעקב

אין חדש תחת ה BEST

קבוצת BEST בראשות ד"ר ריצ'רד מילר פרסמה באינטרנט נייר חדש המנתח ניתוח סטטיסטי את הטמפרטורות העולמיות, כפי שנמדדו לאורך זמן, מאז  1750 ועד היום, על פני היבשה. ראו כאן מאמר סיכום שנכתב על ידי שניים מהמשתתפים במחקר. (יש שם גם לינקים למחקר עצמו, לנתונים ושיטות החישוב).

בערך משנת 1960 ועד היום אין שום הבדל של ממש בין הגרפים של הטמפרטורות שפורסמו בעבר על ידי הגופים השונים ( ( Nasa/Giss, Noaa, CRU, כלומר BEST בעצם מאשרים את הגרפים הנ"ל. אין חידוש במידע אלא אישור, על ידי צורת חישוב שונה, של הידוע מקודם.

בנושא זה ראוי לציין מה שצוין כבר בנובמבר 2011, כאשר BEST פרסמו תוצאות ביניים: התוצאות של בסט מראות קצב התחממות הכי גבוה מבין כול הקבוצות, ופי שניים מאשר הקצב שמראות מדידות הלוויין מאז 1979. כבר אז נמצאו בעיות עם מחקרי בסט, והבענו דעה שהם אינם אמינים.

הנייר החדש, שהוא המשך והשלמה לקודם. הוא הניתוח סטטיסטי יותר מפורט של נתונים קיימים. הוא משחזר אחורה בזמן עד 1750 (לעומת 1850 בנייר הקודם) אבל, מרווחי השגיאה גדולים בתקופה קדומה זו, בגלל מיעוט תחנות מדידה, כך שאין לשחזור זה משמעות רבה. אם אין תחנות מדידה או יש מדידות באיכות נמוכה – אני לא רואה כיצד הסטטיסטיקה מייצרת מידע יש מאין.

עוד חידוש בנייר החדש: הם השוו את גרף הטמפרטורות לגרף אלגוריתמי של עליית ריכוזי הפד"ח, ומצאו תאימות טובה מאד. מכך הם מסיקים שעליית ריכוז הפד"ח, שנפלט על ידי בני אדם, הוא גורם כמעט בלעדי לעליית הטמפרטורות.

על קטע זה (שאלת הייחוס) הגיבה ד"ר קורי ואמרה שזו לא שיטה מדעית להוכחת סיבתיות. תאימות בגרפים אינו הוכחה לסיבה. כלומר טענתם שהסיבה הם בני האדם אינה מבוססת על שיטה מדעית.

בניגוד לפעם הקודמת, הם טוענים כעת שפרסמו את כול הנתונים, שיטות החישוב וקוד המחשב ששימש אותם במחקר. יש להניח שמדענים וסטטיסטיקאים יתיישבו לנבור בחומר, לשחזר תוצאות ולבדוק אם אין שגיאות. כבר עכשיו פרסם הסטטיסטיקאי ויליאם בריגס תגובה מאד שלילית, וטוען שלא הייתה שום התייחסות לחולשות בשיטות עליהן הצביע כאשר פורסמה הוורסיה הראשונה של המחקר, בנוב' 2011. 

  

הפרסום לווה בתרועה תקשורתית גדולה, ובמאמר מערכת של מילר בניו יורק טיימס. מילר התגלה (לא מהיום) כחיה רודפת תקשורת, וכתעמלן מעולה. הוא אומר בצורה דרמאטית שהוא ספקן שחזר בתשובה, ומאמין כעת בכול נפשו שהתחממות היא מעשה ידי אדם.

נותר לנו להמתין לתוצאות הביקורת של אלה שיבדקו את הנייר לעומק.

בינתיים התפרסם באותו יום נייר אחר, המגיע מסקנה הפוכה בדיוק: שכמחצית מה"התחממות" נגרמת על ידי איכות גרועה של תחנות המדידה וצורות ההתאמה והחישוב של הממוצעים, כלומר אינה משקפת את המתרחש בטבע. על כך בקטע הבא.

יעקב

ממשלת בריטניה תפר את החוק.

כול אלה הסבורים שחייבים "לעשות משהו" בנושא האקלים מביאים את ממשלת בריטניה כדוגמה הראויה לחיקוי – הם עשו מעשה! מה הם עשו? הם חוקקו חוקים יפים. ראשית - הם התחייבו, בחוק, (בפני הקהילה האירופית) להפיק 32% מהחשמל מאנרגיה "מתחדשת" עד 2020, ושנית – הם חוקקו את "חוק השינוי האקלימי" המחייב את בריטניה להוריד את פליטות הפד"ח ב 80% עד 2050 (ביחס ל 2010).

החוקים המתקדמים והאופנתיים האלה עברו פה אחד בפרלמנט, מפני שכול המפלגות קפצו על העגלה הפופולארית והפופוליסטית. אבל, חוקים, כמו הבטחות, קל לחוקק, החלק הקשה הוא לקיים. כאשר נשאלו חברי הפרלמנט, במכתבים מבוחריהם, כיצד בדיוק יושגו המטרות הנעלות האלה – איש מהם לא ידע לענות. אין להם מושג ירוק עבור מה הצביעו. אבל, הדבר הזה כנראה לא כול כך יוצא דופן בעבודה פרלמנטארית. את החוקים ניסחה, עבור חברי הפרלמנט, פעילת סביבה נחמדה (הברונית ורת'ינגטון) שהושאלה מארגון "ידידי האדמה", והיא חפה מכול ידע בנושא האנרגיה, אבל כוונותיה האקלימיות נעלות.

עכשיו גם הממשלה הודתה, אם כי בלשון מעורפלת וניסוחים חמקניים, שאין דרך מעשית לקיים את החוקים האלה.

בשנת 2010 פעלו בבריטניה כ 3000+ טורבינות שסיפקו כ 2.6% מהחשמל. כדי לעמוד בהתחייבות לספק 34% מהחשמל ממקורות מתחדשים יצטרכו לבנות, כדברי השר הקודם לשינויי אקלים, כריס הונה, 32000 טורבינות ענקיות ב 8 שנים, עד 2020. אין שום אפשרות פיסית לעשות זאת, שלא לדבר על כסף.

השר החדש לשינוי אקלים, אד דווי, הודה שאם רוצים שלא ייכבו האורות תצטרך בריטניה לבנות תחנות כוח גזיות, אך אמר שהם יישמו לכידה וקבורה של פד"ח (CCS). הצרה היא שאין דבר כזה, ה CCS הוא טכנולוגיה שלא קיימת ולא יכולה להיות קיימת, היא דיבור סרק. נקווה (למען בריטניה) שהם בכול זאת יבנו תחנות גזיות, שהוא הדבר היחידי שיכול למנוע את  החושך.

ההיסטריה החממיסטית (בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו) גורמת לאנשים מיושבים בדעתם לכאורה (כמו חברי הפרלמנט הבריטי) לעשות מעשי שטות אבסורדיים כמו לחוקק חוקים שאין אפשרות לקיים.

יעקב 

הערה: בריטניה אנם אינה לבד, אך יש מקומות בהם היה ברור האבסורד. בקנדה נבחרה הממשלה החדשה ברשות הרפר עם מצע לביטול ההתחיבויות אותן נטלה על עצמה המדינה בעקבות פרוטוקול קיוטו וכן אמנם עשתה 

ההימור של פסקל

בלז פסקל, ויקיפדיה

המשך התגובה ל RC.

בלז פסקל (1623-1662) היה מתמטיקאי, מדען ופילוסף צרפתי, שהתלבט בשאלת קיום האלוהים. הוא הגה את הרעיון שנקרא "ההימור של פסקל", (Pascal's Wager) שאומר ככה:

אם אלוהים אינו קיים, אינך מפסיד דבר אם אתה מאמין בו, אך אם אלוהים קיים ואינך מאמין בו, אתה מפסיד הכול.

"מפסיד הכול" – פירושו, לפי פסקל, שאתה נשרף בגיהנום לנצח.

זו בערך העמדה של מודאגי האקלים (כפי שמבטא, בין השאר RC) – "האקלים חיה נוראית ורגישה – למה להרגיז את החיה?" למה להרגיז את אלוהים ?

השאלה הזו היא מסוג השאלות של "למה אתה מכה את אישתך?" – היא מניחה כנתון את הנושא השנוי במחלוקת – האם האקלים באמת רגיש לפד"ח? האם הפעולות שלנו "מרגיזות את החיה" או שמא החיה בכלל לא שמה לב שאנו עשינו משהו? אבל, לא ניכנס שוב לוויכוח הזה, ונדון כאן בשאלה מדוע אנו "מרגיזים את החיה".

האם אנו פולטים פד"ח סתם ככה, מתוך רשעות או שרירות לב? האם בגלל "רדיפת הבצע של קברניטי התעשייה" – כמו שאומר ד"ר האנסן? האם הקטנת הפליטות זה רק עניין של רצון – כמו למשל החלטה על דיאטה?

ובכן – אנו פולטים פד"ח בתהליך ייצור אנרגיה. אנרגיה היא היסוד עליו בנויה הציביליזציה שלנו, עצם הקיום האנושי. המין האנושי שרד והתפתח בזכות יכולתו לרתום את האנרגיה לשרותו. החיה מתקיימת בזכות האנרגיה של שריריה אותה היא מפיקה מהמזון. האדם למד להשלים את האנרגיה של שרירי גופו, ולהיעזר באנרגיה של חיות הבית (הסוס, השור), באנרגיה של האש (שלב מאד בסיסי בהתפתחות האדם), ואח"כ בעבודה של מכונות מונעות באנרגיה. אין חיים בלי אנרגיה, צימצום בצריכת האנרגיה פירושו ירידה ברמת החיים, ולגבי מספר מיליארדים של אנשים שגם ככה בקושי מתקיימים – צימצום באספקת האנרגיה פירושו כלייה.

האמת הפשוטה היא שהיום אין לנו מקורות אנרגיה שאינם פחמיים, שאינם פולטים פד"ח. אפילו האנרגיה של הגוף שלנו פולטת פד"ח – בנשימה שלנו. לחדול מלפלוט פד"ח פירושו להפסיק לנשום. (יש אנרגיה הידרואלקטרית ואנרגיה גרעינית, אבל גם לזה מתנגדים ה"ירוקים" ולא ארחיב על זה כעת). האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח) היא אשלייה, היא סיפורי אגדות, כמו שאומר, בצדק, ד"ר האנסן (ומיליון אנשים אחרים, וכמו כול מי שעיניים בראשו יכול להבחין). אין בכוחם לספק את צרכי האנרגיה העצומים שלנו. אולי, בעתיד, תתרחשנה פריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות, ונצליח לפתח מקורות אנרגיה בלתי פחמיים. יש להניח ולקוות שאכן הדבר הנפלא הזה יקרה בקרוב. אבל היום – אין מקורות אנרגיה אחרים, ואין לנו מושג ירוק מתי יהיו. להקטין את הפליטות היום בלתי אפשרי בלי להקטין את אספקת האנרגיה, וזה מוביל ישירות לגידול בעוני. אולי גידול בעוני (רמת חיים יותר צנועה) זו מטרה רצויה (מבחינה אידאולוגית) לאינטלקטואלים רבים, אבל זה לא משהו שאפשר לשכנע בני אדם נורמליים להסכים לו. אז איומים בגיהנום, ובכדור ארץ דמוי וונוס – לא יעזרו.

בואו נחזור למשל של ידידינו ריצ'רד אלי ו  RCמהפוסט האחרון: "אדם נמצא בחדר סגור ומואר שעל קירותיו מאות מתגי חשמל". הוא לא יודע מה המתגים עושים. חלק עלול לכבות את האור, או, יותר סביר, לעמעם אותו. חלק עשוי להכניס לחדר מים ולחם. האדם צמא ורעב. מה הוא עושה? יושב בפינה משותק מהפחד מפני כיבוי אורות, וגווע ברעב? לא, הוא מסתכן ומנסה את המתגים. האדם רוצה לשרוד, ההישרדות אינה מובנת מאליה, והיא כרוכה בסיכונים.

לבסוף אגיד את המובן מאליו: הטיעון הזה של RC ("למה להרגיז את החיה") אינו טיעון מדעי, הוא טיעון תיאולוגי, הוא התגלמות מודרנית של ההימור של פסקל.

יעקב

על יציבות האקלים 2.

תגובה לקטע הקודם של RC.

יציבות האקלים היא מושג "מודרני"? אולי פוסט-מודרני.

האקלים לא יציב. האמונה שבידי האדם המפתח לשמירה על יציבותו היא אשליה ומשאלת לב.

בשמונת אלפים השנים האחרונות הוא היה יציב יחסית – יחסית לתקופות יותר קדומות. כללית, האקלים לא יציב. האקלים בימינו אינו חורג במאום מרמת היציבות היחסית של שמונת אלפים השנים האחרונות, שגם בהן היו עליות וירידות. הנסיון הנואש של מחקרי ההוקי-סטיק לתאר כאילו האקלים בימינו חריג נכשל כשלון חרוץ. זה פשוט לא נכון. הנסיון לאמור: "האקלים היה יציב שמונת אלפים שנה ואנו כעת מערערים אותו" – מבוססת על שום דבר של ממש. האקלים לא יציב, ואנו לא שינינו אותו, הוא ממשיך להיות בלתי יציב, ושום תופעה מהתופעות של הזמן המודרני אינה חריגה ואינה מצביעה על שינוי באקלים ששונה מהשינויים הטבעיים שהיו תמיד.

האקלים עשה בעבר פליפ-פלופס חריפים ומהירים, בלי עזרה של פליטות פד"ח אנושיות. RC אומר:

 "האילוצים החיצוניים (מידת השינוי בקרינת השמש, או השינוי בריכוזי גזי החממה) שמהווים טריגר לשינויי האקלים האלו הם קטנים מאד, והשפעתם הראשונית מתעצמת מאד על ידי מערכת פידבקים במערכת האקלים עצמה."

הוא מסכים בהמשך ש"הידע שלנו על מערכת האקלים מוגבל" אבל במשפט הקודם הוא אומר שאנו יודעים "שהאילוצים החיצוניים... היו קטנים מאד". ובכן אנו לא יודעים.

זו האמת – אנו לא יודעים מה גרם לאקלים להשתנות בעבר. יש השערות רבות – שינויים אורביטליים, שינויים בקרינת השמש, שינוי בריכוז גזי חממה – אבל זה לא ידע – אלו סיפורים. אנו לא מסוגלים להצביע בדיוק על הגורמים ועל ההשפעה הכמותית של כול אחד, לא יודעים – למשל – מה הייתה עוצמת קרינת השמש בעבר, או מה בדיוק השינוי האורביטלי. 

אולי היו גורמים נוספים שלא ידועים כלל, ולא נכנסו לסיפורים עדיין .unknown unknowns אנו לא יודעים ש:"האילוצים החיצוניים... היו קטנים מאד". אנו לא יודעים באיזו מידה השינויים נגרמו על ידי השפעה חיצונית (אילוצים) לעומת תנודתיות פנימית (פידבקים). 

אנו לא ידועים בדיוק לאיזה גורמים המערכת רגישה, ועד כמה (כמותית) היא רגישה לגורמים אלה. אנו לא ידועים הרבה על הפידבקים, ואפילו לא לאיזה כיוון הם פועלים (התחממות או התקררות).

אומר RC: " אני מאד לא מסכים שמישהו טוען שהוא יודע בדיוק מה דוחף את האקלים" – אבל זה בדיוק מה שאומרים החממיסטים – למשל נציג בולט ואופייני שלהם – ד"ר אנדריו לאסיס, מומחה למודלים אקלימיים בנאס"א (חבר של ד"ר האנסן) אומר:

atmospheric CO2 is the principal control knob … that governs the global surface temperature of the Earth.

"הפד"ח באטמוספירה הוא כפתור הבקרה ששולט על הטמפרטורה הגלובאלית של פני כדור הארץ."

אני שמח ש RC מסכים עם הספקנים השוללים מכול וכול את הטענה הנ"ל של ד"ר לאסיס (והחממיסטים) שהם יודעים בדיוק מה שולט על הטמפרטורות של כדה"א.

האם שינוי ריכוז הפד"ח מ 0.018% ל 0.028% או ל 0.039%  בעיה קשה לאקלים? האם הוא מהווה בעיה בכלל? אם אתה מאמין שהפד"ח הוא כפתור הבקרה העיקרי של האקלים (לאסיס) – אתה מאמין שכן, אם לא – לא. אני אישית נוטה להאמין יותר לפיסיקאי ומדען האטמוספירה גארת' פאלטרידג' (בין השאר) שאמר שלמרות שידוע שהפד"ח משפיע, לא ברור שניתן בכלל להבחין בהשפעתו בין שאר הגורמים הידועים והבלתי ידועים שמשפיעים על האטמוספירה. כלומר – ייתכן בהחלט שהשפעתו, מבחינה כמותית – זניחה. על זה כול הוויכוח: מהי ההשפעה מבחינה כמותית.

RC: " אבל יש לנו הערכות כלליות על "הרגישות האקלימית" ". יש לנו הערכה?? מהי ההערכה ? 2-4 מעלות לפי גירסת ה IPCC ? ועל מה מבוססת הערכה זו ? על ממוצע של הרצת הרבה מודלים אקלימיים. מה שווי המודלים? לא ידוע. מה שווי ממוצע של הרבה מודלים? כנ"ל. ההערכה של ד"ר קורי היא רגישות של 0-10 מעלות שפרושו שאין לנו מושג ירוק מה הרגישות... ה"הערכות הכלליות" אינן אלא ניחוש. ניחושים זה כול מה שהאלרמיזם האקלים מבוסס עליו, ניחושים ומודלים שזה היינו הך. (על מודלים בקטע נפרד).

" "האם אנחנו מעוניינים "להתעסק" עם מערכת.. [האקלים]?" על זה בקטע הבא..

יעקב