האוסטרלים לא מתלהבים מהמלחמה באקלים.

באוסטרליה היו בחירות בשבת האחרונה. ראש הממשלה המכהן, מהמפלגה הליברלית (באוסטרליה היא המפלגה השמרנית) שמר על מקומו ונבחר לקדנציה נוספת. התוצאה מפתיעה, בגלל שהסקרים ניבאו ניצחון דווקא ללייבור (מפלגת העבודה) המרכז-שמאלית-חברתית. כרגיל – הסקרים לא שווים כלום וטעו בגדול כמו אצלנו, בארה"ב, בריטניה ובכול מקום. הם מנבאים מה שהבטן שלהם משתוקקת ולא מה שקורה בשטח. וגם – כרגיל – אנשי השמאל (כלומר העיתונאים) בכו שהאוסטרלים הם "טיפשים, רשעים וחמדנים-קמצנים" בגלל שסירבו לבחור ב"אנשים הטובים" של השמאל  (שמציעים יותר מיסים, יותר רגולציה, ויותר הוצאות "חברתיות").

הממשלה ה"שמרנית" הקיימת נמצאת בשלטון כבר 6 שנים. היא מורכבת מקואליציה של המפלגה הלאומית והמפלגה הליברלית (שהיא בעד כלכלה חופשית), ועוד מפלגות קטנות. היא מתאפיינת בשערוריות ומריבות פנימיות תכופות, ראש הממשלה הראשון, טוני אבוט סולק מתפקידו על ידי הקואליציה, השני מלקולם טורנבול סולק בגלל שהתנגד למכרות פחם חדשים, וראש הממשלה הנוכחי, סקוט מוריסון הוא מועמד פשרה שלא ניבאו לו קדנציה ארוכה (הוא גם נוצרי אדוק).

בהיעדר נושאים בוערים ומחלוקות של ממש החליטה מפלגת הלייבור לעשות את המלחמה נגד שינויי האקלים לנושא מרכזי בבחירות. השמרנים שבשלטון הם "ספקנים" (כלומר לא קונים את ההיסטריה האקלימית). הם ביטלו את המס על הפחם שהנהיגה ממשלת הלייבור הקודמת, שלא היה פופולרי.

אוסטרליה התקינה הרבה תחנות רוח ולוחות שמש ואפילו בטריה גדולה, וסגרה תחנות כוח פחמיות ישנות אחדות, כלומר היא מאד "מתקדמת" במלחמה באקלים. לכן היא סובלת את התוצאה ההכרחית של מדיניות כזו: מחירי חשמל גבוהים כול הזמן וניתוקי זרם לפעמים, כאשר אין רוח ושמש. הניתוקים מעצבנים וגורמים נזק לאוכלוסייה ולתעשייה.

מפלגת הלייבור הבטיחה להגביר את המלחמה באקלים, לקבוע "יעדים" "שאפתניים" (על הנייר, ללא יכולת או תוכנית ביצוע) כמו 50% חשמל "ירוק" עד 2030. היא גם הבטיחה המשך הסגירה של תחנות כוח פחמיות ומס על פליטות פד"ח. היא נורא התלהבה מהמלחמה באקלים וחשבה שהבוחרים יתלהבו גם. אבל לבוחרים יש יותר שכל מאשר לפוליטיקאים השמאליים. הם בחרו דווקא בשמרנים, למרות הסלידה מהבלגן, המריבות הפנימיות, התככים והשלטון הממושך של מפלגות המרכז-ימין.

הקהל באוסטרליה לא אוהב לא את הבזבוזים הגדולים על תחנות רוח שלא עובדות ומשחיתות את הנוף והסביבה, ובטח שלא אוהב את מחירי החשמל הגבוהים (ללא צורך) ואת ניתוקי הזרם. תכנית מצוקת האנרגיה (קיצוב, ניתוקי זרם ומחסור, במחיר גבוה) נדחתה. סקוט מוריסון, לעומת זאת, הבטיח לפעול להורדת מחירי החשמל – שפירושו פחות תחנות רוח...

יש להניח שגורל דומה צפוי לשאר "לוחמי האקלים" גם באירופה וארה"ב שמוכרים תוכניות אוטופיות (לצמצום הפד"ח) אבל נזקים ממשיים במחירי חשמל גבוהים וניתוקי זרם. העייפות הרבה מהמלחמה האקלימית היקרה והעקרה ניכרת כבר באירופה, בה ההשקעות וההתקנות של אנרגיה "מתחדשת" (רוח ושמש) קטנו מאד בשנה האחרונה.

יעקב

מחיר החשמל הסולארי צונח, אולי...

דה-מרקר: "מחיר החשמל הסולארי צונח: הליך תחרותי למתקנים פוטו וולטאים קרקעיים המחוברים לרשת המתח העליון, הניב מחיר חשמל נמוך במיוחד של 14.44 אגורות לקוט''ש באחת מארבע הצעות שאושרו אמש במליאת רשות החשמל." (למתקנים קרקעיים גדולים).

במכרזים אחרים, למתקנים על גגות גדולים ומאגרי מים, התקבל מחיר של 23.3 אג' לקוט"ש. בחו"ל היו מכרזים שהניבו אף מחיר נמוך מזה. זאת – בהשוואה למחיר מכירת חשמל בתחנות גזיות של כ 20 אג' לקוט"ש.

מצויין!

אז למה מיהרה רשות החשמל ואישרה, החל משנת 2008, מתקנים במחיר שהחל ב 230 אג' או יותר. למה אנו תקועים עם מתקנים שמקבלים מחיר גבוה כזה במשך 20 שנה (צמוד למדד ולדולר)? למה אנו משלמים תוספת של כ 3-5% על מחירי החשמל (בחשבונות החשמל) בשביל סבסוד לחשמל סולארי, תוספת שעלולה להגיע למעל למיליארד ₪ לשנה?

נקודה ראשונה היא למה קפצו אצלנו בראש? למה רצו להתקין לוחות במחירים יקרים ישר בהתחלה, ב 2008 (ואילך)? מה התועלת שאנו מפיקים מאותם מיליארד שקל מיותרים שאנו משלמים דרך חשבונות החשמל כול שנה? אי אפשר היה להמתין קצת ב 2008 שהמחירים ירדו? האם ישראל או העולם או האקלים או מישהו בכלל הפיק איזושהי תועלת מההתקנה המוקדמת של מתקנים סולאריים בישראל במחירים אסטרונומיים?? לא. אבל, כשמגיעים לחשמל סולאריים לא פועלים לפי הגיון ולא בודקים תועלת, ולא נזהרים. קופצים בראש, על סמך תחושות בטן. יעלה כמה שיעלה (מיליארד ₪ לשנה לריק)! מעתיקים מהגויים בלי לחשוב. כי חשמל סולארי הוא טוב, כול הדיוט יודע.

שאלה נוספת: אם חשמל סולארי כול כך זול מדוע צריכה רשות החשמל להתערב, ולפרסם מכרזים, ולהבטיח מראש קנייה של כול קוט"ש, במשך 20 שנה, במחיר מובטח צמוד למדד? אם החשמל הסולארי זול – שיימכר בשוק. יקימו יזמים מתקנים ייצרו חשמל וימכרו בשוק למטרות רווח, ב 20 אג' לקוט"ש. מוצרים זולים וטובים נמכרים ללא תמיכה ממשלתית, משיקולים כלכליים. מדוע הולכים היזמים על מכרזים ממשלתיים שמשלמים רק 14 אג'??

כמו שאמרתי בעבר – יש בארץ ובעולם מאות או אלפים של מפעלים, משרדים ועסקים (ומרכזי קניות) שמשתמשים בהרבה חשמל בשעות היום בעיקר (כאשר המפעלים עובדים וגם השמש זורחת) ומשלמים חשבונות חשמל במיליוני שקלים מדי חודש. אם חשמל סולארי זול – כדאי להם להתקין על כול גג וכול מגרש לוחות שמש, ולהשתמש בחשמל סולארי הפרטי שלהם להקטנת הצריכה של חשמל מהרשת. עבור חשמל רשת הם משלמים (מחיר קמעונאי) כ 50 אג' לקוט"ש... אם הם יכולים לייצר ב 14 אג' הם מרוויחים הרבה... ולא זקוקים לשום חוזה ממשלתי או אישר של רשות החשמל. מדוע אין מתקנים כאלה?? עוד לא שמעתי על מתקן פרטי אחד... משהו פה מוזר... כול המתקנים שהוקמו עד כה הוקמו כדי לקצור את הסובסידיות הממשלתיות, לא כדי לייצר חשמל....

האם המחיר שהתקבל במכרז (14 אג') הוא ריאלי? האם הוא מבטיח רווח למשקיעים? איני חושב... אבל זה לא עסק שלי... אני מעלה השערות. ראשית המחיר הוא על הנייר ... עוד לא הותקנו הלוחות... לא בטוח שיותקנו... (תלוי אם ימצאו משקיעים) ואם יותקנו – לא בטוח שירוויחו כסף. בהחלט ייתכן שיזמים זריזים רוכבים על גל האופנה, ומקווים לגייס משקיעים על בסיס רגשות בטן ("חשמל העתיד") – בונים מתקן עם כסף של אחרים, וכאשר צריך להחזיר את ההשקעה אומרים "אופס... טעינו", והלך הכסף של המשקיעים (אבל היזמים כבר גזרו את הקופון שלהם). ראה "בטר פלייס" ו 400 מיליון דולר של עידן עופר שהתאדו. ויש אפשרויות נוספות – כמו סובסידיות נסתרות במחיר הקרקע, בפטור ממיסים וכאלה... ויכול להיות שהם בונים על כך שבעתיד הממשלה "תציל" אותם כאשר יתברר שלא יכולים להפעיל את השדה, ותוסיף להם כסף... וייתכן שהם אולי מקווים שיוכלו למכור את החשמל בעתיד לצרכנים במחיר של אולי 20 אג' (או יותר, אם מחירי הגז יעלו) – והמחיר המובטח בחוזה עם רשות החשמל הוא רק "רצפה" ?

חשמל סולארי זה טוב... אולי... אני בעד. אלא שהחשמל שלוחות השמש מפיקים הוא מועט, וזמין רק 20% מהזמן, (אצלנו, בארצות אחרות פחות). יתקין נא כול מי שרוצה וחושב שכדאי לוחות שמש כמה שהוא רוצה, על גגות או על קרקעות שבבעלותו. ירוויח כול מתקין ויצרן כמה שיכול. בשביל מה צריכה הממשלה להתערב? למה צריכה הממשלה לחתום חוזים ולהבטיח מכירה בטוחה לחשמל הסולארי, ולקבוע מחיר ל 20 שנה צמוד למדד? שימכרו בשוק. ואם הממשלה התערבה בעבר (בטעות) כאשר מחירי הלוחות היו גבוהים, מדוע צריכה הממשלה להמשיך ולהתערב כעת, כשהמחירים נמוכים ויש (לכאורה) כדאיות כלכלית בהתקנת הלוחות?

יש שיטענו שהחשמל הסולארי מקטין את זיהום האוויר (אולי... קצת) – וכול הציבור נהנה מזה, ומגיע ליזם עידוד על כך. נניח. אז שיתנו לו פטור ממס... למה קנייה מובטחת, במחיר מובטח, ל 20 שנה?

עוד נקודה חשובה חייבים לזכור: השמש מסוגלת להפיק חשמל רק 20% מהזמן. לא חשוב כמה חשמל סולארי זול (אפילו אם היה חינם) – אנו חייבים תחנות כוח רגילות (פחם וגז) המסוגלות לספק את מלוא היקף הצריכה שלנו כאשר השמש לא פעילה. כלומר – המתקנים הסולאריים הם גיבנת הרוכבת מעל למתקנים פחמיים, הדרושים בכול מקרה. יש השקעה כפולה במתקני הפקת חשמל. יותר מזה: החשמל הסולארי גורם לתחנות הרגילות לפעול פחות שעות מהמתוכנן (וביעילות ירודה), והדבר מעלה את עלות החשמל הפחמי, שכאמור, מספק את צריכתנו 80% מהזמן לפחות. כלומר – האנרגיה ה"חינמית" שאנו מקבלים לכאורה מהשמש עולה ביוקר בכול מקרה.

אבל - כאשר מדובר בדת מאמיני השמש – אין מקום לשאלות הגיון או עלות...

יעקב

קצב התקנת אנרגיה מתחדשת בירידה

אירופה הגיעה לרוויה בנושא אנרגיה מתחדשת. היא קבעה לעצמה יעדים נהדרים של 80% אנרגיה מתחדשת עד 2050, אבל אלו דיבורים ריקים. לקבוע יעדים לא עולה כסף, זה רק מילים.

בפועל הייתה ירידה גדולה בקצב התקנת מתקנים חדשים.

28 ארצות אירופה פולטות רק כ 10% מפליטות הפדח (CO2 ) העולמיות, ורק כרבע מפליטות אלה באת מייצור חשמל. שאר הפליטות הן מתעשייה, תחבורה וחימום בתים.

קצב ההתקנה של מתקנים חדשים, תחנות רוח ולוחות שמש, ירד ביותר מ 50% בהשוואה לשנים 2010-11.

מדינות אירופה התעייפו כנראה מהוצאות אסטרונומיות של מאות מיליארדי אירו לשנה על מתקנים חדשים שמפיקים מעט מאד חשמל ולא מובילים לשום מקום. כול היעדים של אנרגיה מתחדשת הן מילים ריקות ללא אפשרות מעשית ליישום.

חישוב עלויות גס והשוואה בין עלות המתחדשים לאנרגיה רגילה (גז או גרעינית) בפוסט של אד הוקינס. באופן גס רואים שעלות האנרגיה המתחדשת היא פי 10 מאנרגיה מגז.

אבל, לא העלות חשובה. האנרגיה המתחדשת היא לא רק יקרה. היא גם יקרה וגם חסרת תועלת. כי אנרגיה מתחדשת אינה מסוגלת לספק את צרכינו לחשמל רציף ואמין. לכן, אנרגיה מתחדשת היא תמיד רק תוספת, או גיבנת, מעל למתקנים הרגילים (גז, פחם וגרעין) שהם לבד עובדים רציף ומבטיחים אספקת חשמל סדירה. לא חשוב כמה אנרגיה מתחדשת תתקין, הקיטון בפליטות לא יהיה משמעותי.

מדינות אירופה לומדות את השיעור הזה על בשרן, ומתעייפות מהוצאת הכספים האדירה שלא מובילה לשום מקום (לשום יעד). חכמי ציון בישראל קפצו על העגלה האופנתית של אנרגיה מתחדשת בלי לעשות חשבון ונגררו להוצאות שווא גדולות. נקווה שילמדו מהניסיון האירופאי ויפסיקו לבזבז כסף לשווא על מתקנים שמספקים כמויות זניחות של חשמל, באופן תזזיתי ולא נשלט.

יעקב