אני נוהג לומר כול הזמן שההיסטריה של ההתחממות הגלובאלית היא אופנה מדעית חולפת שאין לה ביסוס עובדתי מוצק. זה לא מקרה יחיד של היסטריה מדעית אופנתית. הנה מקרה טרי מהתחום הכי היסטרי במדע – תחום הרפואה.
מחקר חדש
שהתפרסם בקנדה מראה שאין תועלת בבדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד. זהו
מחקר מאד רציני ובו עקבו אחרי כ 90 אלף נשים לאורך 25 שנה. המחקר הזה מראה שאין
תועלת בבדיקות ממוגרפיה – כלומר שיעור התחלואה וההישרדות לא היו שונים בין הנשים
שעשו ממוגרפיות ואלו שלא עשו.
הממוגרפיה הפכה לאופנה ולתעשייה שלמה. שלטונות הבריאות בכול העולם
ממליצים לכול אישה לעבור בדיקה כול שנה אחרי גיל 40, קופות החולים מנג'זות
למבוטחים עם תזכורות, ועם מסעי פרסום בתקשורת למודעות לסרטן השד. רופא המשפחה
מקפיד לשלוח את כול המטופלות לבדיקה. תעשייה שלמה של מעבדות קמה לבצע אינספור
הבדיקות כול שנה. כול זה אין בו תועלת, ואף ייתכן שהנזק שלו גדול מהתועלת. בבדיקה
סופגת הנבדקת מנה של קרינה. אח"כ יש הרבה תוצאות חיוביות שגויות – מתגלה משהו
"חשוד" והאישה עוברת הקרנות וטיפולים ודאגות ומצוקה נפשית – ובסוף מתברר
שלא היה צורך, כי האבחנה הייתה שגויה. אני ממליץ לקרוא את המאמר הזה בניו
יורק טיימס על אישה שלמדה את הנושא ומסרבת לעבור את הבדיקה.
אופנות מדעיות שהצמיחו תעשייה גדולה של מכונים ו"מומחים" לא
מתות בקלות, גם כאשר מתגלה שאינן מועילות – כי הרבה אינטרסנטים דואגים להמשך
ה"מסורת". כך למשל התפרסם כבר בשנת 2001 מחקר
גדול, מקיף ואמין שקבע ש: "המידע המוסמך שקיים לא הראה עד כה שהבדיקה
(ממוגרפיה) עוזרת במשהו להישרדות מהמחלה". בכול זאת ממשיכים הרופאים לשלוח את
הנשים באדיקות, ובקפדנות, לבדיקות שנתיות ותעשיית המעבדות והטיפולים עובדת במלוא
הקיטור, הכול לריק.
אני לא רופא ולא מומחה בנושא. אינני יודע מה האמת על התועלת בבדיקות
ממוגרפיה, ואני חושד שאיש אינו יודע. אני לא ממליץ לא לעשות או כן לעשות ממוגרפיות
– תעשה כול אחת מה היא מבינה. אבל, אני חושד מאד שזו דוגמה להתנהלות אנושית שכיחה:
נתקפים בהיסטריה על בסיס מדעי מפוקפק, כשהמדענים והרופאים מלבים את ההיסטריה,
יוצרים תעשייה ענקית של מעבדות ומטפלים שגורמים יותר נזק מתועלת. הכול מבוסס,
כמובן, על תופעה שהיא מאד ממשית וכואבת – מחלת סרטן השד, שרבות מתות ממנה כול שנה.
זה שהמחלה נפוצה וחמורה גורם לבני אדם, באופן אינסטינקטיבי, לחשוב ש"מוכרחים
לעשות משהו" ואז, ממציאים "משהו לעשות" (ממוגרפיה) שנראה מאד מדעי
ומרשים. וכולם רצים "לעשות משהו", "יעלה כמה שיעלה", כי
"חייבים להינצל מהמחלה האיומה הזו", ונקלעים לסחרור היסטרי ורגשי, מבלי
לבדוק בצורה רציונלית אם ה"משהו" עוזר בכלל או לא.
כדי שלא יאשימו אותי בהפליה בין נשים וגברים, אציין שבעיה זהה לחלוטין
קיימת עם סרטן הערמונית אצל גברים. גם שם קיימת בדיקה בעלת ערך מפוקפק, PSA, שכול הגברים מעל גיל 50 נקראים לעשות כול
שנה, וגם שם, הנזק מ"חיובי שגוי" גדול מהתועלת של הבדיקה, עד כדי כך
שממציא הבדיקה מתנגד לה כעת וממליץ לרדת מהנוהל של בדיקה אוניברסלית.
הלקח: לא כול מה שטוענים שהוא מדעי הוא נכון, ולא מה ש"כולם
יודעים" נכון, וההיסטריה והגישה הרגשית (הלא הגיונית) היא אופן הפעולה הרגיל
והשכיח של האנושות. זה קורה גם עם האקלים, מה פלא...
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה