23 בפברואר 2014

נכשלנו במניעת ההתחממות, צריכים להסתגל.


"בילינו 25 שנה במאמצים למנוע את ההתחממות הגלובאלית ואפילו לא גירדנו את פני השטח (כלומר לא השגנו כלום)"  אומר הכלכלן אנדריו ליליקו במאמר בטלגרף.

הוא ממשיך (תרגום, תמצות ופרפרזה שלי, הערות שלי ב[]):

אפשר לשאול הרבה שאלות מעניינות על גודל ההתחממות, חומרתה, והשפעת בני האדם עליה, אבל אני (ליליקו) אניח שיש התחממות ושהיא מדאיגה, ואנסה להראות שאנו לא צריכים לנסות למנוע אותה אלא להסתגל אליה. [ מילות הקוד המקובלות, באנגלית הן: mitigation = מניעה = ניסיון למנוע או להקטין את ההתחממות על ידי הפחתת פליטות הפד"ח, לעומת adaptation = הסתגלות – למשל על ידי בניית תשתיות יותר חזקות).

ממשיך ליליקו: השאלה אם יש או אין התחממות היא שאלה למדענים מומחים, אבל השאלה מה לעשות היא שאלה של מדיניות, של כלכלנים, פוליטיקאים והציבור הרחב, ולאו דווקא מדענים, שאין להם מומחיות מיוחדת בנושא המדיניות (או המעשים שצריך לנקוט).  מתוך הנחה שאיננו בוחרים להתעלם מהבעיה [לדעתי האופציה העדיפה! יעקב], יש לנו שתי אפשרויות : מניעה או הסתגלות.

במשך 25 שנה מדברים המדינאים על מניעה, החל מנאום מרגרט טאצ'ר באו"מ בנובמבר 1989, דרך הסכם קיוטו, דו"ח שטרן מ2006   וכו'. בשנות ה 1980, תחילת 90, נראה סביר שמניעה היא אופציה אפשרית. הצלחנו להקטין במידה גדולה את זיהום האוויר בלונדון [וערים אחרות בעולם], את פליטות דו תחמוצת הגופרית שגרמו לגשם חומצי ואת הפלואורידים (CFC)  שגרמו חור באוזון. [אפשר להתווכח על הצלחות של פעולות מניעה אלו – זה לא כול כך פשוט כמו שמוצג]. אבל, 25 שנים האלה לימדו אותנו שאפשרויות, היכולת והרצון להגביל או להקטין את פליטות הפד"ח הם הרבה יותר קטנים. [כלומר: לא קל ו/או אי אפשר להקטין את הפליטות].

בעשורים אלה תכננו והפעלנו תכניות מניעה (הקטנה של פליטות)  בעלויות אדירות, שאנו יכולים לקוות, במקרה הכי הטוב, שיחסכו, אולי רק כמה עשיריות מעלה מההתחממות הצפויה של 2-4 מעלות. העלויות, לעומת זאת, הן גדולות, כ 1% עד 3% מהתל"ג ואולי יותר. החממיסטים אומרים שחייבים לשלש מאמצינו, ולהשקיעה עוד הרבה יותר במניעה. אבל, בעולם, האמריקאים, סינים והודים לא מסוגלים להגיע להסכם, ואילו אצלנו (בבריטניה) הרצון הציבורי להקריב ולהוציא יותר לא קיים.

אפילו אם המניעה הייתה אפשרית, מבחינה טכנית, ניתוח קצר מגלה שהיא רעיון רע ואיום מבחינה כלכלית – מהבחינה של עלות לעומת תועלת. למשל: ניתוח הראה שהמדיניות של עידוד אנרגיות מתחדשות תעלה בין 57-70 מיליארד שטרלינג, ל 20 שנה (בבריטניה), לעומת תועלת צפויה של 4-5 מיליארד.  [בניתוח כלכלי אפשר לזרוק כול מספר שרוצים. אני לא חושב שיש תועלת באנרגיות מתחדשות, גם לא בשיעור של 4 מיליארד ל 20 שנה - יעקב].

לנוכח נתונים אלה (ממשיך ליליקו) זה אבסורד לטעון שבריטניה צריכה להשקיעה פי 10 או פי 50 יותר, באותה דרך, אפילו אם היה סיכוי שזה יעבוד מבחינה טכנית. הצד הכלכלי של ניסיונות המניעה לא מסתדר. לפני דו"ח שטרן כלכלנים חשבו שההסתגלות לשינויי האקלים (להבדיל ממניעה)  היא המדיניות הרצויה. מה פירוש ,הסתגלות? מה המשמעות המעשית? ראשית ישנו העיקרון שקל יותר להסתגל לכול דבר אם אתה עשיר יותר. המדיניות הירוקה (מניעה) שנוקטים עכשיו, המייקרת את האנרגיה, תפגע בצמיחה הכלכלית, תעשה אותנו עניים יותר, ולכן תפגע ביכולת ההסתגלות. בשנת 2012 גבתה ממשלת בריטניה 44.5 מיליארד שטרלינג ממיסים "סביבתיים", ירוקים. מסים אלו עלולים להוסיף 39% להוצאות העסקיות עד לשנת 2030. מאידך – מדיניות שמאפשרת צמיחה והתעשרות מביאה אנשים למצב שהם מוכנים (ויכולים) להשקיע יותר בשימור הסביבה. [העוני הוא האויב הגדול ביותר גם של הסביבה – יעקב].

העיקרון הבא: אל תבזבז כסף על מאמצי המניעה שנועדו לכישלון, על חשבון קיצוץ בהסתגלות. למשל: אם התקציב מצומצם, וחייבים לבחור בין השקעה באנרגיה ירוקה לעומת השקעה בהגנה מהצפות (תיעול, ניקוז) – הבחירה מובנת מאליה. פעולות ההסתגלות אינן חינמיות או קלות, אבל הן מעשיות יותר והרבה יותר זולות.
בפעולות מניעה אנו יודעים מעט מאד אם הן אכן יצליחו, ומה יהיו השפעותיהן לעתיד הרחוק, ואם לא יהיו תוצאות לוואי שליליות. לעומת זאת, פעולות ההסתגלות הן הרבה יותר ממשיות ומוחשיות, ונותנות מענה מידי (לא ארוך טווח) לבעיה מוחשית (כמו ההצפות בבריטניה). כלומר: הסיכון בכישלון בפעולת הסתגלות הרבה יותר קטן מפעולות מניעה.

לסיכום אומר ליליקו: אנו נלחמים 25 שנים למניעת ההתחממות (כלומר לקיטון הפליטות על ידי אנרגיה מתחדשת), הוצאנו מיליארדים רבים (ומתכננים להוציא אינספור יותר)  והשגנו כמעט כלום. לא חייבים להטיל ספק בממשות שינויי האקלים כדי להסיק שהאסטרטגיה שננקטה עד עכשיו אינה טובה. הדרך של המניעה מתה. תחיי ההסתגלות!

סיכום שלי [יעקב]:
צריך לחזק ולשפר תשתיות. זה מובן מאליו, בלי קשר להתחממות הגלובאלית. צריך להימנע מבזבוז כסף על דברים שלא עובדים. גם זה מובן מאליו, וגם זה לא קשור להתחממות הגלובאלית. להיות עשיר יותר טוב מלהיות עני (את זה אמרו רבים, גם לא קשור לכלום...).  לקרוא למובן מאליו, בז'רגון האופנתי, בשם "הסתגלות" – גם זה בסדר, מבחינתי...

יעקב


7 תגובות:

אבי בליזובסקי אמר/ה...

יעקב, אם ההמלצה שלך היא להתעלם מהבעיה, אז למה בכלל הקמת את הבלוג ואתה ממשיך לעדכן אותו?

יעקב אמר/ה...

מפני שההיסטריה הבלתי מוצדקת שאנשים מפיצים גורמת לבזבוז כספים אדירים לריק ולעוני.

וחוץ מזה - המדיניות של מניעת פיתוח אנרגיה של ממש, ומניעת בנייה של תחנות כוח עלולה לגרום לנו לשבת בחושך. הדבר הזה מתקרב באירופה.

באשר להתחממות הגלובאלית - זה איום רחוק ובלתי ברור, הנזק שלו רחוק מאד מלהצדיק את הנזקים הממשיים מאד שההיסטריה החממיסטית גורמת.
הנזקים של ההיסטריה הם ממשיים, הנזקים של ההתחממות קיימים, בינתיים, בדמיון של אנשים חממיסטים, לא במציאות.

הידע שלנו איננו מצדיק את ההיסטריה, לכן צריך, בינתיים, לא לעשות כלום מלבד להמשיך לחקור, עד שיהיה ידע יותר מוצק (אם בכלל) אודות ההתחממות המשוערת.

יעקב אמר/ה...

תגובה נוספת:
אני כותב את הבלוג הזה כדי להעמיד את העובדות, לאשורן, לרשות הציבור, שלא יהיו נתונים לחסדי הקולות ההיסטריים החד צדדיים והבלתי נכונים, בלבד, כמו הקול שלך ומרבית שאר התקשורת הגדולה.

אני מכבד את הבלוג שלך, הוא עושה עבודה טובה בתחומים רבים, אבל בנושא האקלים נתפסת להיסטריה, ואתה מאד חד צדדי ובלתי מדויק. אולי אינך מרגיש - כי אתה רק מעתיק מה שכלי התקשורת הגדולים כותבים.

יוני אמר/ה...

חוץ מזה, אבי, אם היית קורא את המאמר, היית רואה שהדבר האחרון שהוא ממליץ זה להתעלם מהבעייה. הוא רק אומר שהפתרון הכלכלי יותר, מעשי יותר ואפשרי יותר הוא לא לנסות למנוע התחממות אלא להסתגל אליה. זה בודאי לא קריאה להתעלם מהבעיה, לא?

יוני אמר/ה...

אבי,
אם היית קרא את המאמר היית רואה שבדבר האחרון שהוא קורא לו זה להתעלם מהבעייה. המאמר מציע שבמקום לנסות למנוע את ההתחממות, הפתרון הכלכלי יותר, מעשי יותר ואפשרי יותר הוא להסתגל אליה. זה שונה מאוד מלהתעלם מהבעיה, לא?

יעקב אמר/ה...

יוני,
השוני הוא רק סמנטי, למראית עין.

האמת היא שהסתגלות זה מה שאנו עושים ותמיד עשינו, זו הדרך שלנו לשרוד. בשביל הסתגלות לא צריך את הוויכוח על ההתחממות גלובאלית, ולא צריך מדיניות מיוחדת או הטפות מוסר. אנו נסתגל בכול מקרה, לפי הצורך, לא חשוב מה יקרה.

המאמר הזה פונה אל מודאגי האקלים - ונוכח ההיסטריה שלהם שגורסת ש"חייבים לעשות משהו" אומר: המשהו הזה הוא הסתגלות. כלומר - הוא מנסה להרגיע את המודאגים ולפנות לפחדים שלהם, ולאמור - תראו אנו עושים משהו, אל תפחדו.

למעשה לא עושים משהו מיוחד - או יותר נכון - לא עושים שום דבר שלא היינו עושים במילא.

בעיה נוספת עם המודאגים היא שהם אינם מבינים איך האנושות פועלת. הם אומרים "אי אפשר להמשיך עם 'עסקים כרגיל' - כלומר המשך המצב הקיים." אלא שאין דבר כזה מצב קיים סטטי. 'עסקים כרגיל' כולל השתנות והתחדשות תמידיים, 'עסקים כרגיל' אין פירושו קפיאה על השמרים. 'עסקים כרגיל' כולל הסתגלות, התחדשות, התפתחות.

יוני אמר/ה...

יעקב,
אתה צודק! אני בהחלט מסכים, והמשפט האחרון שלך הוא right on the spot!
(לא יודע איך לתרגם את זה...:-))
האנושות מאז ומתמיד הסתגלה והתחדשה, זוהי תמצית האנושות!