התקנות
חדשות של תחנות רוח באירופה בשנת 2013 הסתכמו בכושר ייצור (דמיוני) של 10.6 ג'יגווט, ירידה של 8%
ביחס לשנת 2012. זאת בגלל התפקחות ממשלות אירופה שהקטינו את הסובסידיות לרוח, כי
יש גבול לכמות הכסף שאפשר לשרוף לריק.
ספרד, שהייתה בעבר מובילה בהתקנות חשמל "מתחדש" סבלה ירידה
של 84% בהתקנות רוח, בגלל שביטלה את הסובסידיות החדשות לגמרה. ההתקנות שהיו בכול
זאת בספרד ב2013 הם פרויקטים שהסובסידיה שלהם (תעריף הזנה גבוה) אושרה לפני
הביטול.
באיטליה וצרפת הייתה הקטנה של 65% ו 24% בהתאמה. 45% מכושר הייצור
החדש היה בשתי ארצות בלבד, גרמניה ואנגליה, שבהן, בינתיים, עוד לא הקטינו את
הסובסידיות.
ס"ה כושר הייצור הרוחני (דמיוני) המותקן הוא 116.8 ג'יגוואט,
כמות אדירה (משהו כמו צריכת השיא של בריטניה וגרמניה ביחד). הצרה היא שהייצור
בפועל רחוק מאד, מאד מהכושר הדמיוני (הנומינאלי), ובס"ה ייצרו כול תחנות הרוח
כ 8% מהצריכה של אירופה. מזה – כ 110 ג'יגוואט מותקנים ביבשה, ו 6.6 בים. ההתקנות
הימיות בשנת 2013 הגיעו לשיא של 1.6 ג'יגוואט, אבל לא צופים גידול בקצב ההתקנות
הימיות בשתי השנים הבאות.
בינתיים, בספרד, כתבו
טיוטה של התקנות המקטינות, רטרואקטיבית, את הסובסידיות (התעריפים המובטחים) לתחנות רוח שהוקמו
לפני 2004. החוזים המקוריים היו ל 20 שנה, אבל ממשלת ספרד אומרת: חגגתם 10
שנים על חשבון הציבור, מספיק. התקנות מסובכות מאד, ומחזיקות 1700 עמודים. הן קובעות סידרה ארוכה
של פרמטרים, האמורים להגביל את התשואה להון המושקע בתחנות רוח ל 7.5% שנתי (תשואה
יפה מאד). בעלי תחנות הרוח כמובן זועקים (בצדק) שזה שוד בצהרי היום, והתכחשות
הממשלה לחוזים חתומים. הממשלה אומרת: (כמו יצחק שמיר ז"ל בזמנו) "הבטחנו
אבל אנו לא מסוגלים לקיים". מאבקים משפטיים ארוכים בבתי המשפט בספרד ובאירופה
צפויים, ועורכי הדין יתפרנסו היטב מהאנרגיה הירוקה הדמיונית. השקעות חדשות כנראה
לא יהיו יותר בכלל.
אחרי מאמץ ארוך של כ 13 שנים (או 17 שנים אם סופרים מאז הסכם קיוטו),
הצליחו ממשלות אירופה לאחר שהשקיעו את מיטב מאמציהן, להגיע לאחוזים בודדים של
אנרגיה מתחדשת (רוח ושמש), 8% לרוח ואולי כ 4% לשמש. טריליארדים (או טריליונים) של
דולרים הושקעו, עשרות אלפים של טורבינות נבנו, וכלום. כולם עייפים ומותשים
ומאוכזבים. ההשקעות הולכות וקטנות, ההתקנות
בירידה, רק פליטות הפד"ח
בעלייה . אין שום אפשרות להגיע ליעדים הזויים של 50% או 80% של אנרגיה
ממקורות מתחדשים, כפי שהוגדרו בחוקים ה"יפים" של המדינות השונות.
הרבה אנשים התריעו על חוסר המעשיות של תחנות הרוח. אבל קול החישוב וההיגיון
לא נשמע, ההיסטריה ניצחה, והממשלות רצו ריצת העמוק להתקנת מתקנים יקרים שאין בהם
תועלת. את הלקח לומדים בדרך הקשה, אחרי ששרפו טריליונים של דולרים. את המציאות אי
אפשר לשנות בדיבורים יפים חלומות הזויים, וחוקים מטופשים.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה