25 בפברואר 2014

המדע הבעייתי של התזונה.


האקלים איננו התחום היחידי בו המדע מבולבל, והטענות הרבות המושמעות בשם המדע אינן מבוססות. תחום אחר קשור לרפואה, כפי שכתבנו לא מזמן. תחום נוסף הוא תחום התזונה. גרי טאובס, עיתונאי שהציע דיאטה מאד פופולארית (וכתב ספר רב מכר עליה), כותב מאמר בניו יורק טיימס על תחום התזונה, שבו הטענות המוצגות כטענות מדעיות אינן אלא השערות לא מאומתות. השאלה הגדולה היא מה הסיבות להשמנת יתר, שהפכה למגפה בארה"ב. הדעות בתחום רבות, והרבה דברים מופצים כ"אמיתות מדעיות" ללא ביסוס, מדענים שונים מפיצים "אמיתות" סותרות, והבלבול גדול.  

הנה קטעים מהמאמר:
מאז שנות ה 1960 קיימת הדעה שאנו יודעים איך לאכול בריא ולשמור על המשקל. מאידך – השיעור הגדל והולך של השמנת יתר (obesity ) וסכרת מראים שאולי הדעה הראשונה מוטעית. בשנת 1960, פחות מ 13% מהאמריקאים היו שמנים מאד (obese ), ו אחוז התחלואה בסוכרת היה 1%. היום אחוז השמנים גדל פי 3 ושיעור חולי הסוכרת – פי 7. ב 1960 נכתבו 1100 מאמרים בספרות הרפואית על השמנת יתר וסוכרת, בשנה שעברה – 44 אלף. היה נחמד להניח ששפע המאמרים שיפר וחידד את הידע שלנו בנושא התזונה, אך הנתונים על כמות השמנים מוכיחים את ההיפך. למה נכשלנו כישלון כזה גדול במניעת השמנה ?

קיימת האפשרות ש 600 אלף המאמרים שנכתבו, ועשרות אלפי הספרים, הם רעש סתמי שמופיע על רקע של מחקר מדעי לוקה בחסר ופגום. המדע לא הצליח למצוא מידע ברור ומבוסס, ולכן יש מגוון רחב של דעות שונות וסותרות, והמדע אינו יודע להגיד (ואיש אינו יודע) מה מבניהן נכון ומה לא.

השיטה המדעית מבוססת, לפי קרל פופר (פילוסוף ידוע של המדע), על קביעת השערות (או ניחושים) נועזים והשקעה של מאמצים גדולים, מתוחכמים וקפדניים כדי לנסות לסתור את ההשערה. בתזונה – לא חסרות השערות על מהו מזון בריא, מה שחסר זה החלק האמפירי - הניסויים, או בדיקות קפדניות, או האימות, כדי לברור בין ההשערות הרבות. קשה מאד לערוך ניסויים קליניים רציניים בנושא התזונה. הדבר מחייב לקחת קבוצות רבות של אנשים, להקפיד שכול קבוצה תאכל רק את סוגי המזון שהוקצו לה בניסוי, ולעקוב לאורך עשרות שנים אחרי מצב בריאותם. הדבר בלתי אפשרי, וגם לו היה אפשר לעשות משהו – הדבר יקר מדי ואין מי שיממן זאת.
בהיעדר ניסויים קליניים קפדניים לא נותר לנו אלא לנחש. כך למשל, הועלתה השערה ששומן מזיק לבריאות וגורם למחלות לב. אבל, מעולם לא נערכו ניסויים קליניים לבדוק השערה זו בגלל הסיבוכיות והמחיר הגבוה של הניסויים. בהיעדר הניסויים איננו יכולים לדעת בוודאות שמזון שמן אכן מזיק, למרות שכולם מקבלים דעה זו כדבר מובן מאליו. נערכים ניסויים בחיות, ואלו נותנים אינדיקציות מסוימות, אבל אין לנו דרך לדעת אם התוצאות תקפות לבני אדם.

המצב הוא, שבתחום התזונה, המדענים וויתרו על שלב הניסוי וההוכחה (בגלל הקושי), ומציגים כעת כול השערה כאמת מדעית. יש דבר אחד שעליו כולם מסכימים (פחות או יותר) והוא שאנשים אוכלים יותר מדי ממשהו. ההשערה של טאובס היא שאנשים אוכלים יותר מדי סוכרים ופחמימות (הספר שלו ממליץ על דיאטה דלת פחמימות). [ההשערה הבלתי מקצועית שלי: שאוכלים יותר מדי – לא חשוב מה].

טאובס מסכם: אנו צריכים לחדול מלחשוב שאנו יודעים את התשובה, ולהתאמץ ולערוך ניסויים מדעיים קפדניים כדי לדעת את האמת.

יעקב


תגובה 1:

אריק אמר/ה...

חבל להשתמש בטאובס... הוא שקרן פתולוגי ביחד עם פיטר אטיאה ועוד רבים כגון ג'וני בודן וסטיבן סינטרה.

מפתיע שכתבת פוסט כזה קצר והחלטת לקבוע באופן החלטי (לדוגמא) שכלל לא נעשו ניסויים בהקשר של שומן (רווי)ומידת פגיעתו בבריאות (עליה בLDL-C)

אין ספק, מדע התזונה הוא מדע פוליטי מאוד, מאנשים עם השקפות אקולוגיות, אנשים הרוצים לשמוע דברים טובים על הרגלים רעים ועד חברות המשתמשות במדע על מנת לקדם את המוצר שלהם. אבל לאמר שאף אחד לא עושה ניסויים כי זה יקר מידי? זאת טעות מוחלטת ואי קריאה של המציאות.