מהפכה אנרגטית-שמפכה, הגרמנים
שורפים יותר פחם מאשר אי
פעם. בשנת 2013 הפיקו 162 מיליארד קוט"ש מפחם חום (ליגניט, הפחם
הזול והמזהם ביותר). רק בשנת 1990, כאשר תחנות הכוח הישנות של מזרח גרמניה פעלו,
הפיקו יותר (171 מיליארד). זאת למרות הטענות על הפקה של כמעט 25% מהחשמל ממקורות
"מתחדשים" (חשמל ירוק). מהמתחדשים – רק 10-12% באים משמש ורוח, השאר
מסכרים הידרו שהיו קיימים מקודם, ומשריפת "ביומסה" – כלומר עצים.
הפחם הוא זול, ומכסות הפחם הסחירות באירופה גם כן זולות מאד ולא
מרתיעות. כמות האנרגיה שהופקה מפחם שחור (פחם אבן) עלתה גם היא ב 8 מיליארד, ל 124
מיליארד קוט"ש, ואילו ההפקה מגז (היקר) ירדה ב 10, ל 66 מיליארד קוט"ש.
תחנות כוח פחמיות הן שהחליפו למעשה את 8 תחנות הכוח הגרעיניות שנסגרו. מאז 2012
נתפתחו תחנות כוח פחמיות בהספק 2743 מ"ו, בעוד תחנות ישנות בהספק 1321
מ"ו נסגרו.
עלות הסובסידיות של החשמל הירוק (שמש ורוח) היו כ 23.5 מיליארד אירו
בשנה זו, שפירושו – הוצאה נוספת של כ 220 אירו לכול משק בית, לשנה.
בנוסף, היה ייצוא חשמל של כ 33 מיליארד קוט"ש מגרמניה לשכנותיה,
כלומר השכנות (בעיקר הולנד) גם "נהנו" מחשמל פחמי.
העניין עם הייצוא הוא זה: מיליוני הפאנלים הסולאריים ועשרות אלפי
טורבינות רוח בכול זאת מייצרים קצת חשמל, מדי פעם. כאשר זה קורה, כאשר יש רוח ויש
שמש, נוצר עודף גדול של חשמל שגרמניה נאלצת לייצא, במחיר שהיא יכולה לקבל, בדרך
כלל – רחוק מהתעריף הגבוה, המובטח ליצרנים הירוקים. את תחנות הכוח הפחמיות לא ניתן
לכבות ולהדליק לפי גחמות הרוח, לכן הן פועלות רציף, 24/7, אם יש חשמל מרוח או אין,
וגם פולטות פד"ח. את החשמל הרוחני זורקים לחו"ל במחירי היצף כי אין מה
לעשות איתו בגרמניה.
השורה התחתונה – יש לשער שפליטות הפד"ח בגרמניה יעלו גם השנה
(לעומת השנה שעברה), כפי שקרה לפני שנה. (המספרים עדיין לא התפרסמו). מהפכת
האנרגיה והחשמל הירוק הם מקסם שווא.
יעקב
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה