התנהגות (מדעית) פסולה.

אחד מהכללים היסודיים ביותר בעולם המדע (ובתחומים אחרים) הוא השקיפות. אם מדען מפרסם מאמר או מחקר, הוא חייב לגלות את כל הנתונים, את כל הצעדים, את כל המדידות, את כל הנוסחאות והחישובים שעשה שהובילו אותו למסקנתו. הגילוי נחוץ כדי שמדענים אחרים יוכלו לשחזר את הניסויים והחישובים שלו ולוודא שמסקנותיו תקפות, ואין בהן שגיאות. ללא גילוי מלא ושיחזור עצמאי של צד ג' אין לטענות המדעיות כל תוקף. כל כתבי העת המדעיים מצהירים במפורש על מדיניות המחייבת גילוי מלא של הנתונים והנוסחאות כתנאי לפרסום מאמרים מדעיים בהם.
אצל מדעני האקלים השתרש נוהג של אי פרסום הנתונים, וטשטוש הנוסחאות כדי שלא יהיה ניתן לשחזר את חישוביהם. הם לא אוהבים ביקורת...

הדברים מגיעים לשיאים אבסורדיים. קחו למשל את הפרשה האחרונה.
רקע: יש שני גופים בעולם שמפרסמים באופן שוטף את ממוצע הטמפרטורות החודשי, העולמי, כפי שנמדדו בתחנות מטאורולוגיום בכל הארצות. הם מפרסמים גם סיכום הנתונים היסטוריים מאז החלו המדידות בערך ב 1850. אחד הגופים הוא ה GISS האמריקאי (Goddard Institute for space studies ) השייך ל NASA - סוכנות החלל הממשלתית האמריקאית. בראש ה GISS עומד מיודענו ד"ר האנסן.
הגוף השני הוא HadCRU – (Hadley center – climate research unit ) השייך לאוניברסיטת מזרח אנגליה ולשרות המטאורולוגי הממשלתי הבריטי (UK Met Office ). בראשו עומד הד"ר פיליפ ג'ונס.

חשוב להבין: הם לא מפרסמים את הנתונים גולמיים כפי שנמדדו (על ידי אחרים). יש תהליך ארוך ומסובך של חישובים שהם עושים עליהם: תיקון, השבחה, חיבור, סיכום לפי אזורים, תיקונים של סטיות שונות וכו'.
סטיב מקאיטייר הוא אדם פרטי, מתמטיקאי וסטטיסטיקאי מקנדה, גימלאי, המנסה זה כמה שנים לשחזר ולבקר את התהליך המסובך של חישוב הטמפרטורות העולמיות. סטיב לא עובד (ולא עבד בעבר) בשום מוסד ממשלתי, והוא עושה את העבודה בזמנו הפנוי – איש אינו משלם לו, והוא לא משתייך לשום ארגון.
מתבררות כמה עובדות מדהימות: גם GISS וגם HadCru לא פרסמו מעולם את נתוניהם וחישוביהם, ולכן, איש מעולם לא ביקר את החישובים. אין לנו, ובהעדר נתונים לא יכול להיות לנו, מושג ירוק אם אין בחישוביהם טעויות גסות ותהליכי חישוב לא נכונים. סטיב ביקש מהם את הנתונים, הנוסחאות ותכונות המחשב שבעזרתן מבצעים את החישובים אך נענה בשלילה. הם לא מעוניינים בביקורת. אך הגופים הם גופים ממשלתיים והם כפופים לחוק חופש האינפורמציה, וחייבים, לפי החוק (אם לא לפי ההיגיון המדעי) לספק את המידע. סטיב פנה אליהם רשמית, בדרישה על פי החוק. לאחר כמה שנים של סחבת פרסמו GISS את הנתונים ואת קוד המחשב של חישובי הטמפרטורות שלהם. לעומתם – HadCru ענו במכתב רשמי שהם ממשיכים לסרב לספק את הנתונים. הם הסתמכו על האותיות הקטנות בחוק, שלדעתם נותנות להם פטור מוצדק, ואמרו למעשה: "אם לא מוצא חן בעיניך, תבע אותנו". הם ממשיכים לנהל את המדע בתוך חדר חשוך ונסתר מעיני הציבור. שערורייה. אין מילה אחרת לתאר את המצב הזה.
אלה לא מקרים בודדים. קרו מקרים רבים בהם סטיב פנה למדענים ולירחונים המדעיים הגדולים בהם מתפרסמים מחקריהם, וביקש את הנתונים והחישובים כדי לבדוק אותם, והרבה פעמים הוא נתקל בסירוב. הם לא אוהבים ביקורת והם יודעים למה. מאז שסטיב ניפץ את הבלון המנופח של ההוקיי-סטיק הם מפחדים ממנו מאד.
מסתבר ששחיתות מוסרית יש לא רק בפוליטיקה, גם בעולם המדע.
יעקב

חוק האיוולת הגלובאלית.

מי שמתעניין בחוק "המכסות הסחירות" (cap and trade ) – חוק האנרגיה בארה"ב – הנה מאמר ארוך בן 5 עמודים (באנגלית) המביא "פנינים" מהחוק.
אנו נתרגם ונביא כמה מהן.
- חלק גדול (85%) מהמכסות הסחירות יינתנו בחינם לחברות הגדולות. הדבר הוא תוצאה של כניעה לקבוצות לחץ, כי בלי זה החוק לא היה עובר. בכך הממשלה נותנת הטבה לחברות גדולות קיימות. חברות אחרות (הפראיירים) או חדשות, יצטרכו לרכוש את המכסות בעתיד, בכסף מלא, מהחברות שקיבלו אותן במתנה מהממשלה. איפה ואיפה על בסיס קשרים פוליטיים.
- נוצר מנגנון של "אופסטס" (תמורות) – פרויקטים שכביכול משפרים את איכות הסביבה, כגון נטיעת יערות. האופסטים יחשבו למכסות פליטה – מי שזקוק למכסות – למשל מפעל חדש – יוכל לקנות במקום זה אופסטים. מי יחליט מה נחשב אופסט ? הגופים הממשלתיים-פוליטיים. עוד מקור אינסופי לשחיתות וחלוקת טובות הנאה. מאידך – מנגנון האופסטים מבטיח שלא תהיה שום ירידה בפליטת דתפ"ח, הכל רק "כאילו".
- תעשיות האגרו – החקלאיות יהיו פטורות ממכסות. למשל מפעלי האתנול ששורפים המון דלק ופולטים המון דתפ"ח. הסובסידיות על האתנול, והחוקים המחייבים את השימוש בו יימשכו. נאסר לערוך מאזן דתפ"ח של תעשיות האגרו (מזון ואתנול), מאזן שהיה מוכיח שאתנול יותר מזיק לסביבה מאשר מועיל.
- החוק מסמיך את הנשיא להטיל מכסים על ארצות שבהן "אין בקרת פליטה" – קרי על המתחרים המסחריים של ארה"ב. תחת תירוץ של בקרת תדפ"ח יחזור משטר המכסים והגבולות הסגורים לסחר, שעושה את כולנו עניים יותר.
- החוק מחלק כסף על ימין ושמאל – מיליארדים - כדי "לסייע לארצות מתפתחות להפחית את הפליטות". מי מחלק את המיליארדים ? ניחשתם. הפוליטיקאים. למי מחלקים? למקורבים. גם האיגודים המקצועיים זוכים לנתח: כל מי שיקבל כסף ממשלתי תחת החוק הזה יהיה חייב להעסיק רק חברים באיגוד המקצועי. איפה חופש התעסוקה?
- חברות החשמל יחויבו במכסת מינימום של אנרגיה ממקורות מתחדשים. (20% או 15% עד 2020). "אנרגיה מתחדשת" זה טחנות רוח ותחנות סולאריות – שמחירם יקר מאד. פירושו – סובסידיה ענקית לתעשיות אלה שתשולם על ידי צרכני החשמל בצורה של העלאת תעריפים.
- החוק מחייב התקנת תקנות "יעילות" לכל גופי התאורה החשמליים, וכל מוצרי הצריכה הביתיים (מקררים, מכונות כביסה, מזגנים). איש אינו יודע מה יהיו התקנות וכמה זה יעלה. זול זה לא יהיה.
- יוטלו תקנות "בידוד טוב" או "יעילות אנרגטית" על מבנים. כל המבנים הישנים והחדשים יצטרכו להיות מבודדים לפי מפרטים ממשלתיים (שלא קיימים עדיין) , כדי לצמצם את האנרגיה הדרושה לחימום בחורף וקירור בקיץ. החוק קובע יעדים: צימצום צריכת האנרגיה במבנים ב 50% עד 2018 ו 5% כל שלוש שנים אח"כ. זה ממש אבסורד מצחיק - להטיל "יעדים" כשאיש אינו יודע איך להשיגם ואם זה אפשרי בכלל מבחינה פיסית. איש אינו יודע איך כל זה יתבצע, וכמה זה יעלה לכל אחד. עוד תסבוכת בירוקרטית ללא סוף, שעלותה בל תשוער, ואפשרות יישומה מפוקפקת.
- שר האנרגיה הוסמך לעודד יצור מכוניות חשמליות, ולחלק 25 מיליארד דולר לתעשיית הרכב "ליצירת מכונית מתקדמת". עוד בזבוז כסף לריק, וסוכריות ממשלתיות לתעשיית הרכב הכושלת בארה"ב, מעבר לעשרות המיליארדים שכבר קיבלו.
- החוק מורה לשר האנרגיה להתקין תקנות המחייבות את היצרנים לייצר אחוז מסוים של מכוניות שיסעו על אתנול וביו-דיזל.

בשלב זה התעייפתי. העסק נמשך ונמשך.... 1400 עמודים של חוק. מחלק כסף על מין ועל שמאל, בלי סוף. לאוניברסיטאות – כדי להקים "מרכזי מחקר אקלימי", לגופים ממשלתיים כדי להקים מחלקות חדשות "לטיפול באקלים", ל"מחקר ופיתוח" של כל דבר שזז. סובסידיות בטונות. אין לדבר סוף בכלל....
מה שאין החוק אומר – אפילו לא מילה אחת מתוך ה 1400 עמודים – מאיפה יבוא הכסף. הכסף צומח על העצים, צריך רק להרים את היד ולקטוף. הפוליטיקאים רק באים לעזור לנו להוציא אותו. כרגיל.
והיעד המוצהר של החוק – ירידת פליטת הדתפ"ח? לא יהיה. זה היה רק תירוץ.

הסופרת וההיסטוריונית ברברה טוכמן כתבה ספר בשם "מצעד האיוולת" בו היא מפרטת מקרים של האיוולת בהיסטוריה, החל מהמאה ה 13. האנשות התקדמה מאד. האיוולת שהגענו אליה במאה ה 21 היא הרבה, הרבה מעבר לאיוולת של המאה ה 13....
יעקב

מיתוס או תרמית ?

אני רוצה להתייחס למשפט מהקטע שצוטט בפוסט הקודם:

Claims that CO2 causes climate change are a myth

תרגום: "טענות שדתפ"ח גורם לשינויי אקלים הם מיתוס."

האם זה נכון ?

למען הסדר הטוב, והדיוק המדעי, התשובה היא לא. במשפט הזה יש הגזמה.

הדתפ"ח הוא אכן גז חממה, והוא גורם להתחממות כדור הארץ. השאלה היא לא "האם" אלא ב"כמה". (ראו גם "הגנה על אפקט החממה").

חישובים תיאורטיים, על פי חוקי הפיסיקה, המתייחסים לדתפ"ח בלבד (ללא גורמים נוספים של האקלים) מראים שהעלייה הצפויה בריכוזו עלולה לגרום להתחממות של כ 1 עד 1.5 מעלה עד 2100.

ההתחממות הזו עשויה גם לא להתממש – כלומר – ההשפעה המחממת של הדתפ"ח עשויה להיבלע בין שינויים אחרים (למשל שינויים בפעילות השמש) ולא להיות מורגשת.

(מעבר לשנת 2100 אין טעם לחשוב, כי זה לא יהיה רלוונטי: בשנת 2100 העולם יראה שונה לחלוטין ממה שהוא היום, לפחות כשינוי שהתרחש בין 1900 ל 2000, אבל כנראה הרבה יותר. אנו לא מסוגלים אפילו לדמיין מה יהיה אז).

מה שאין לו ביסוס – זו הטענה על אסון אקלימי שעומד להתרחש.

עלייה של 1-2 מעלות במאה השנים הבאות אינה בגדר אסון, וגם לא עלייה נוספת בשיעור דומה במאות השנים שלאחר נכן.

נושא מפתח הוא הפידבקים. ייתכן וקיימים פידבקים (feedbacks – היזון חוזר) שמגבירים את ההתחממות, וייתכן שיש כאלה המחלישים את ההתחממות. החממיסטים טוענים במפגיע שהפידבקים קיימים, והם חיוביים (מגבירי התחממות) וחזקים. לכך אין ביסוס מדעי, הטענה מבוססת רק על מודלי אקלים ממוחשבים, אשר אינם אמינים מספיק כדי להוות הוכחה מדעית. למעשה הם אינם אמינים כלל. מדענים אחרים משערים שהפידבקים שליליים (מחלישים את ההתחממות) – ומבססים את טענותיהם על חישובים שונים. מה שאנו יודעים בבירור הוא שבעבר (הרחוק, הגיאולוגי) שררו על פני כדור הארץ טמפרטורות גבוהות בכ 10-12 מעלות מהיום, ולא התרחש תהליך שרשרת שהביא לשריפת כדור הארץ, אלא להיפך – כדור הארץ חזר והתקרר, ואף נכנס לתקופות קרח.

קיים פחד שמערכת האקלים נמצאת במצב שיווי משקל שברירי, והדתפ"ח עלול להוציא אותה משיווי המשקל ולגרום לתרחישים הרי אסון בלתי ניתנים לחיזוי – קרי הידרדרות למצב של "כוכב" (וונוס) – כלומר שריפה והכחדה של כל חי. מדענים חממיסטים מזכירים את וונוס לעתים קרובות. אבל זהו פחד – זה לא מדע.

חוק "האנרגיה והאקלים" שהתקבל בבית הנבחרים האמריקאי, ופרוטקול קיוטו לפניו, התקבלו בשל הפחד הזה. זה לא בסיס רציונאלי לבסס עליו חוקים מרחיקי לכת. (על החוק עוד נפרט בנפרד).

אבל: בבואנו להתריע נגד החוקים האלה, אנו לא צריכים להיתפס לגוזמות בכיוון הנגדי ולנסות להכחיש מכל וכל שהדתפ"ח הוא גז חממה. מספיק להצביע על החולשות האמיתיות של השערת ההתחממות.

יעקב

בשורה טובה: מנועי דיזל נקיים.

אנו מרכזים יותר מדי תשומת לב בנושא ההתחממות הגלובאלית וסכנותיה (הדמיוניות לרוב) – בזמן שניתן וצריך לעשות הרבה למען שיפור הסביבה, האוויר והמים הנקיים בדרכים יחסית פשוטות ומעשיות.

דוגמה: דיזל נקי.

מנועי הדיזל של האוטובוסים והמשאיות שנוסעים בכבישים הם הגורמים העיקריים לזיהום האוויר, שהשפעתו על הבריאות היא מסוכנת, בייחוד בערים בהן יש ריכוזים גבוהים של רכב. מנועי הדיזל פלטו לאוויר חלקיקי פיח, הנכנסים לדרכי הנשימה ופוגעים בריאות. הם גם פלטו גזים שגורמים להיווצרות ערפיח, וגם כימיקלים מסרטנים.

הבשורה הטובה היא שעכשיו פותחו מנועים חדשים, עם התקנים לטיהור גזי הפליטה, שהם יותר נקיים ב 90% מהמנועים הקודמים. רמת הזיהום של מנועים אלה היא נמוכה באחוזים רבים מאד מהדרישה של התקן החדש והמחמיר ביותר של הסוכנות לשמירת הסביבה בארה"ב (EPA ).

עם ההחלפה ההדרגתית של הרכבים הישנים בחדשים יחול שיפור גדול באיכות האוויר בערים הגדולות.

ההצלחה הטכנולוגית בייצור מנועי דיזל נקיים היא הדרך הנכונה לטפל בבעיות איכות הסביבה. איננו יכולים לאסור תנועה של משאיות ואוטובוסים – כלי רכב אלה חיוניים לניהול חיינו. אולם אנו יכולים לרתום את הטכנולוגיה להשגת המטרות של אוויר נקי.

ההצלחה עם ניקוי מנועי הדיזל באה בעקבות ההצלחה עם ניקוי גזי הפליטה של מכוניות פרטיות (מנועי בנזין), שהתרחשה לפני כ 15-20 שנה כאשר הוכנסו לשימוש מתקני טיהור הפליטה במכוניות (קונברטר קאטליטי).

זו גם דוגמה מדוע השמירה על איכות הסביבה (איכות האוויר במקרה זה) יותר מתקדמת בארצות עשירות מאשר בעניות: בארצות העשירות, העסוקות פחות במצוקת הקיום היום-יומית, האזרחים דורשים סביבה נקייה ומסוגלים להקדיש את האמצעים (כסף) הדרוש לכך.

בעיית הזיהום של מנועי הדיזל היא בעיה ממשית ודחופה. מן הראוי שהממשלה תפעל מול חברות האוטובוסים, שממילא מתקיימות מסובסידיות ממשלתיות, למען החלפה מהירה של המנועים למנועים חדשים. זה יביא לשיפור מידי וממשי באיכות האוויר, הרבה מעבר להרבה פרויקטים מפוקפקים אחרים.

יעקב

השמיכה כמשל.

החממיסטים הפשוטים (דהיינו – המאמינים מהשורה, לא המדענים) משתמשים במשל השמיכה כדי להסביר למכחישים הפשוטים (הסתומים) את הרעיון הפשוט של ההתחממות הגלובאלית. זהו דווקא משל טוב. זה הולך ככה: הדתפ"ח באטמוספרה מכסה את כדור הארץ כמו שמיכה. אם אתה מתכסה בשמיכה אתה מתחמם, נכון? גם כדור הארץ מתחמם. מש"ל.
יופי! עכשיו הבנתי.
אבל יש לי שאלה: מה עובי השמיכה? האם סדין כותנה דק, שמיכת פיקה שמיכת צמר או שמיכת פוך ? כי הרי לא כל שמיכה מחממת אותו דבר. אם זה רק סדין – אז ההתחממות היא זעירה, ואלי היא בכלל לטובה – כלומר אני ארגיש יותר טוב כשיהיה לי קצת יותר חם ? בעיית המפתח אינה הבעיה העקרונית – מתחמם או לא מתחמם. בעיית המפתח היא הבעיה הכמותית: בכמה?

אבל בואו ניקח את משל השמיכה צעד אחד קדימה: השמיכה לא תשרוף אותך. היא יכולה לחמם קצת פחות או קצת יותר, אבל לא לשרוף, לא לגרום נזק חמור או בלתי הפיך. זה טבעה של שמיכה. ז"א שגם כדור הארץ אינו נמצא בסכנת שריפה! הוא לא יהפוך לוונוס (כוכב) כמו שמנסים להפחיד אותנו. זו רק שמיכה, אפשר להירגע.
יעקב

עזריה אלון: גם היום - רוח האדם, לא רוח האדמה

(ניתן להקיש על התמונה לקריאה)

בשנת 1987 פרסם עזריה אלון, האיש המגלם בדמותו את חזון ופיתוח תרבות שמירת הטבע בארץ ישראל, מאמר מיוחד במינו בעיתון "טבע וארץ". (גיליון כ"ט 2 עמוד 19). המאמר הזה הוביל אותי לביקור אצל האיש המיוחד הזה המביט לא רק לאחור אל 91 שנותיו אלא בעיקר קדימה. לפניכם חלק מן הראיון שערכתי עימו.

במאמרו, " רוח האדם, לא רוח האדמה", יצא עזריה אלון נגד רוח החזרה לטבע וחוסר הרציונאליות שבאו לידי ביטוי בספרון "רוח האדמה" שהוצא לאור במסגרת אחד מבתי הספר של החברה להגנת הטבע. הספרון שכלל מאמרים של אדוארד אביי, הנאום (שלא היה) של ציף סיאטל, ועוד נבואות חורבן שהובילו לקריאות נגד כל פיתוח תעשייתי הפך אז לחלק מן הפק"ל של מדריכות החברה להגנת הטבע והשפעתו לא פגה עד היום.

עזריה אלון כתב במאמרו:

"אני נאבק ברעיון של "רוח האדמה" לא משום שאין הוא ציוני, אלא משום שהוא נגד האנושות".

"השאלה היא מה יכוון אותנו ואת מעשינו, "רוח האדמה" ערטילאית או "רוח אדם" רציונאלית. התקופה שבה אנו חיים אינה תקופת זוהר לרציונאליזם. כוחות אפלים של אמונות מיסטיות ופונדמנטליזם דתי שוטפים את כל העולם, מארצות המצויות בראש הסולם הטכנולוגי, כארצות הברית ועד איראן.... מאלה שדיברו בעבר בשם "רוח האדמה" נותרו לנו זיכרונות מרים, שכן דווקא אלו היו תמיד אויביה של רוח האדם. 

קשה להתמודד עם המציאות הממשית של בני-האדם; גם עם הצורך לתת תשובות לצרכים הטכנולוגיים, ולצרכי השימוש בקרקע, במים ובאוויר, וגם לשמור על מורשת הטבע למען עצמנו ולמען הדורות הבאים. קל הרבה יותר להתעלם מכל אלה, לשלול את הקיום האנושי הריאלי, להיתפס לרעיונות מיסטיים ולהאמין שהם הם שיפתרו את בעיותינו..."

בהקדשה שנכתבה על ידי עזריה בשולי מאמרו ביום שישי האחרון הוא כותב: "גם היום, כמו בזמן כתיבת המאמר, נשאר הערך העליון – רוח האדם".

לפניכם קטעי וידאו מתוך הראיון, בקטע השני נגענו במצב הכינרת ומשבר המים.

מפלס הימים אינו עולה

עלית מפלס הימים הוא המרכיב העיקרי בנבואות האסון של החממיסטים. ה IPCC מנבא עליית מפלס של כ 60 ס"מ בעוד 100 שנה, על סמך מודלים ממוחשבים. אל גור מרחיק לכת ומדבר על עלייה של 20 רגל (6 מ') (על סמך דמיונו הפורה בלבד), ומפחיד את האנושות עם סרטי תעמולה בהם נראות ניו יורק, סן פרנציסקו ושנחאי שקועות בים. זהו מרכיב עיקרי במסע ההפחדה החממיסטי.

להד"ם, הכול רמאות. סיפור הפחדה ללא ביסוס.
כך אומר נילס אקסל מורנר, גיאולוג ומדען שבדי שחקר את מפלס הימים ב35 השנים האחרונות, בכל השיטות המדעיות האפשריות. הוא היה גם יו"ר הוועדה הבינלאומית לחקר מפלס הים, וראש מחלקה באוניברסיטת שטוקהולם. פרסם מאות מאמרים מדעיים בספרות המקצועית.

"למרות תנודות כלפי מעלה ומטה, פני הים לא עולים. הם לא עלו במשך חמישים השנים האחרונות. במאה השנים הבאות הם יעלו אולי ב 10 ס"מ (+- 10 ס"מ) – ולא יותר". "הטענה על עליית מפלס הימים לא רק שאינה מבוססת על ממצאים ממשיים, אלא היא גם נוגדת את חוקי הפיסיקה הבסיסיים". "הנבואות של ה IPCC מבוססות כולן על מודלים ממוחשבים, בעוד אני מבסס דברי על מדידות פיסיות בשטח". "האיים המלדיביים ואיי טובלו דורשים במפגיע סיוע כספי בינלאומי בגלל עליית מפלס הים. ערכנו מדידות ובדיקות מפורטות במקומות אלה לאורך שנים ומצאנו שהים לא עלה, ואפילו הייתה ירידה קטנה במפלס". "אף אחד מ 22 המחברים שחיברו את הפרק על מפלס הימים בדו"ח של ה IPCC אינו מומחה בתחום מדידת מפלס הימים ואין לו ניסיון בנושא".
נילס אקסל מורנר פרסם לאחרונה ספרון בשם "השקר הגדול".

ובכל זאת, התוצאה של "הבורות המכוונת" וההסתמכות הבלעדית על מודלים ממוחשבים היא המנוע העיקרי של ההיסטריה החממיסטית .

יעקב

קפיטליסטים נגד הירוקים

בסערת האירועים הכלכליים של השבועות האחרונים התחדדו לכאורה הבדלי ההשקפות הכלכליות. הקפיטליסטים דרשו התערבות ממשלתית להגנה על שוקי ההון, ואילו הסוציאליסטים דרשו ביטול למעשה של שוקי ההון דרך הטלת פיקוח הדוק ביותר, ומחיקת האלמנט ההימורי (ספקולנטי) של השוק. שני הצדדים הסכימו שהעיוותים בשוק ההון נוצרו בשל מכשירים פיננסיים מתוחכמים שלא צפו אפשרויות נדירות ולכן קרסו כאשר הופיעו בעיות נדירות.
אלא שהקפיטליסטים האמיתיים טוענים להד"ם. לטענתם העיוותים בשוק לא הופיעו בשל מהמרים, מכיוון שהללו לוקחים סיכון על עצמם. יתר על כן, ההימורים שלהם אינם על דרך המזל, אלא על דרך התצפית ולכן הם מוסיפים מרכיב של זהירות לשוק. העיוות הופיע מכיוון שהממשל האמריקני לחץ על המוסדות המלווים להתעלם מכללי הזהירות ולנקוט ב"רגישות חברתית". כך נוצרו הלוואות למשפחות שאין ביכולתן לעמוד בהחזר חובות, או כאלו שהן מקרי סעד. הבדיחה הנפוצה אומרת כדלקמן: אתה חסר רכוש, חסר עבודה, חסר מוסר תשלומים? הא לך הלוואה. המוסדות הפיננסיים פאני מי ופרדי מאק היו בניהול ממשלתי, או של יוצאי הממשל, אשר ידעו כי המוסדות הללו נסמכים על אוצר המדינה, ולא על איכות הלקוחות. התוצרת הפגומה נארזה בחבילות נוצצות של בנקי השקעות ידועי שם, וכך נמכרה לעולם. על כן תכנית ההצלה להצלת המוסדות שגויה מיסודה, היא נותנת פרס לקונצפציה כושלת. הקפיטליסטים האמיתיים מתנגדים לתכנית ההצלה, לסיבסוד המוסדות הכושלים, ובאותה מידה מתנגדים גם לסיבסוד אנרגיות ירוקות.
וכאן הם מוציאים עצמם כתימהוניים. מזה שלושים שנה שהאנרגיה החלופית, הפקת אנרגיה ללא שריפת מיץ דינוזאורים או יערות מאובנים, וללא תוספת של חום לאטמוספרה, מצויה במחקר. המחקר נדחף בתחילה בידי משוגעים לדבר, ולאחר מכן גם ממשלות החרדות לעצמאותן הכלכלית ולאיכות הסביבה. גם ללא הנושא של אחריות האדם להתחממות הגלובלית, המחקר נדחף קדימה בשל הנזקים הבריאותיים הנגרמים מזיהום הסביבה, וחוסר היכולת לחייב את חברות האנרגיה לסלק מן הסביבה את תוצרי השריפה. עכשיו, כאשר מחירי האנרגיה מזנקים, ומחירי האנרגיה החלופית צונחים, קמים הקפיטליסטים ושוללים את האנרגיה החלופית כ"הזוייה" רק מכיוון שהמדינה הייתה מעורבת בפיתוח ובסיבסוד הפיתוח הראשוני.
ובכן, העובדות הן שמפעלי הפקת אנרגיה מן השמש בקנה מידה תעשייתי עומדים בקריטריונים כלכליים זהים לתחנות כוח על בסיס פחם, וזאת ללא תלות במחירי האנרגיה העתידיים. הפקת אנרגיה מן הרוח שיפרה את יעילותה בשניים-שלושה אחוזים בכל שנה, כך שכיום היא מתקרבת ליעילות התיאורטית המירבית. מהפכת המיחשוב והתכנון הממוחשב שיפרה את המערכות הללו באופן שלא ניתן היה לחזות אותו לפני שלושים שנה. ההשקעה של חברות, ושל מדינות בטכנולוגיות הנותנות עדיפות למדינה תעשייתית על פני מדינה שואבת נפט מתחילה להשתלם. נושא האנרגיות המתחדשות תואם בדיוק את מקומה של המדינה בתיאוריה הקפיטליסטית הצרופה, ולכן לא ברור מדוע התיאורטיקנים המתנגדים לחילוץ בנקים כושלים מתנגדים גם ליישום טכנולוגיה מצליחה.
אל להם לשפוך את התינוק עם המים. ממשלה איננו כולו דבר רע, והשוק החופשי איננו לחלוטין דבר טוב. אלו וגם אלו עושים שגיאות שהחברה החופשית יודעת לתקן, ואילו החברה הטוטאליטרית לא יודעת לתקן. קפיטליסטים וירוקים חייבים לחיות ביחד ולהפרות אלו את אלו, וביחד להביס את רודנויות הנפט והטרור.

ד"ר יובל ברנדשטטר, להבים

פרופ' פלדור מגיב בנושא העיסוק האובססיבי של המשרד להגנת הסביבה בשינויי אקלים

פרופ' נתן פלדור שואל: .."מדוע טורח המשרד להגנת הסביבה להתעסק עם עניינים אקדמיים שלגביהם כמעט ואין לו יכולת השפעה במקום לעסוק בעניינים הבוערים עליהם הוא מופקד..."

בעקבות תכתובת שנערכה עם דובר המשרד להגנת הסביבה, שבה ביקשתי לברר את מקור הביסוס המדעי של דברי ד"ר בר אור (המשמש כמדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה) כי "אנו לא יודעים כיצד להתמודד עם אירועי שרב של 37 מעלות". פתחתי ביוזמה של שיתוף אנשי מדע מובילים בדיון ושיתופם בתכתובת עם המשרד.

הראשון מבין המדענים שליו פניתי היה פרופ' נתן פלדור, יו"ר החוג למדעי האטמוספירה בפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע באוניברסיטה העברית.

התכבדתי להעביר לפרופ' פלדור תכתובת קצרה עם דובר המשרד להגנת הסביבה בעקבות מסיבת העיתונאים של המדען הראשי של המשרד. (ראו סיקור וקטע וידאו בבלוג ), כמו"כ הסבתי תשומת לב לעמדות שבהן נוקט המשרד לאיכות הסביבה כפי שהם באות לידי ביטוי באתר המשרד ובמחקר שפורסם על ידו כאן.

לפניכם התייחסותו של פרופ' פלדור:

בועז שלום,

תודה לך על הפניית תשומת הלב שלי לעיסוק האובססיבי של המשרד להגנת הסביבה בשינויי אקלים.
כפי שנאמר בתגובה של ה"בלוג הירוק", שתצריף אליה כללת בדוא"ל שלך, התחממות גלובלית אינה עובדה מוכחת (אם להתבטא בעדינות) אלא שיכולת ההשפעה של מדינת ישראל עליה היא אפסית – הן מבחינת תרומתנו לטמפרטורה הגלובלית והן מבחינת היכולת שלנו להתגונן מפניה.

חלק גדול מהשינויים שנחווה בישראל (וברבות ממדינות העולם) קשור לשתי עובדות יסוד פשוטות – האוכלוסייה החיה בשטח מדינת ישראל גדלה פי 15 בשישים השנים האחרונות (ובעולם כולו הוכפלה האוכלוסייה בתקופה זו) ורוב הגידול מתרחש בערים (בגלל הגדלת התפוקה של המגזר החקלאי מצליחים היום 1-2% מהאוכלוסייה לספק את כמויות המזון הנדרשות בעוד שלפני 50 שנה נזקקו לשם כך כ- 8% מהאוכלוסייה). העיור מהווה מקור מוכח ומשמעותי בעליית הטמפרטורה המקומית (דהיינו בסביבת העיר המדוברת). בנוסף לשני גורמים דמוגרפים אלו ישנה עלייה מתמדת ברמת החיים (חימום מסיבי יותר בחורף ומיזוג אוויר בקיץ של בתים בשטח גדול יותר מבעבר).

לאור זאת השאלה המעניינת באמת היא מדוע טורח המשרד להגנת הסביבה להתעסק עם עניינים אקדמיים (ויותר מכך תקשורתיים) שלגביהם כמעט ואין לו יכולת השפעה (הן במניעתם והן בהתארגנות לקראת מימושם בא אכן יתממשו) במקום לעסוק בעניינים הבוערים עליהם הוא מופקד – זיהום האוויר בערים הגדולות של ישראל, זיהום מקורות המים, טיפול הרשויות המקומיות ברשתות הביוב, זיהום מי הים, נגיסה הולכת וגוברת ב"ראות הירוקות" העומדות לרשות תושבי המדינה, פינוי פסולת מוצקה ועוד.

אוסף הנתונים עליהם מתבסס המשרד הוא חלקי (מאז 1995 לא עלתה כלל הטמפרטורה הגלובלית וגם עליית מפלס הים איננה אחידה בכל חלקי כדור הארץ ובמהלך 150 השנים האחרונות. מחצית מעליית הטמפרטורה אירעה לפני 1940 הרבה לפני שנולדו רוב המתלוננים על "קטסטרופות" החום בקייץ בשנים האחרונות.

התחזיות הכלולות בתחזית מבוססות על מודלים מספריים שמידת הצלחתן בחיזוי בן יותר מימים בודדים מעולם לא נבדקה והוכחה.

העובדה שטמפרטורה היא גודל הנמדד במדויק ובאופן שגרתי על ידי מיליוני אנשים ברחבי העולם אין משמעותה ששינויי הטמפרטורה הגלובליים הם תרגיל פשוט. ההיפך הוא הנכון – בפלנטה מכוסת מים קשה להעריך מגמות ארוכות טווח בהתבסס על נתונים הנמדדים רובם ככולם ביבשה.

בברכה, נתן פלדור

Professor Nathan Paldor
Department of Atmospheric Sciences
Institute of Earth Sciences
Hebrew University of Jerusalem
Jerusalem, 91904
ISRAEL

שינויי אקלים גלובליים: עובדות ומיתוסים

פרופ' נתן פלדור מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית יצר מצגת יפה המציגה את התיאוריות בנושא התחממות גלובלית, במצגת מדגים פרופ' פלדור את שינויי הטמפרטורה הגלובליים בטווחי זמן היסטוריים וגיאולוגיים, מסביר את נושא אפקט החממה ודן ביכולת החיזוי העתידית שלנו.
בין המסמכים המעניינים שמוצגים במצגת טבלה המדגימה כי בניגוד להפחדות החממיסטים שיאי טמפרטורה, עולמי או מקומי, לא נרשמו בעשורים האחרונים. (ראו בטבלה מעל).

התחממות גלובלית פלדור from Atlas Award Org.

המצגת כוללת תזכורת פיקנטית ל"אופנות" המתחלפות בתחום ההיסטריה הסביבתית במכתב שנרשם בשנת 1972 מאוניברסיטת בראון לנשיא ארה"ב ריצארד ניקסון ובו אתראה חמורה מצד המדענים מודאגים: העולם נמצא בפתחו של עידן קרח.
במכתב החתום על ידי מדענים מובילים יש "מסקנה: הקירור הצפוי ... הוא מסדר גודל של תקופת הקרח האחרונה ... תוצאה מפתיעה שנצפתה במשקעים ימיים" ורמז לרמת האיום והדחיפות הפוליטית למנהיגי המערב: "לבריה"מ יש צוותים המנטרים את סיביר והקוטב והם כבר בוחנים את משמעותם של השינויים הצפויים" (מלחמה קרה!) את המכתב מלווים איזכורים מאחד מכתבי העת המדעיים הנחשבים Nature המציגים את האסמכתאות המדעיות לעידן הקרח המתקרב, בגליון מרץ 1979 נכתב:

There seems to be e general consensus that the Earth is at the start of a cooling period… .. a major, long-term change. (£ An ice age)
.

כדאי לצפות במצגת כאן. (תודה לד"ר נועם חלפון עבור ההפנייה)

עידכון: מסתבר שלא רק המצגת קיימת ברשת אלא הרצאה מלאה המלווה אותה. (אורך ההרצאה הוא כשעה). ההרצאה מצויה בקישור:  בקישור זה ניתן למצוא גם הרצאה מצולמת של ניר שביב.