האקדמיה והמדע המקולקל.

מלבד ועדת החקירה הפרלמנטארית בבריטניה שחוקרת את פרשת קליימטגייט, מונתה (עוד לפני זה ) ועדת חקירה אקדמית לבדוק את התנהלות אונ' מזרח אנגליה (וה CRU השייך לה) – לא מבחינה פלילית אלא מבחינה של התנהלות אקדמית תקינה ואתית. בקיצור: האם הם זייפו מחקרים ולמה לא פרסמו את נתוניהם וחישוביהם.

בראש הועדה האקדמית מונה סר מויר ראסל, לשעבר סגן נשיא אוניברסיטת  גלסגו.

במסיבת עיתונאים עם מינויו בדצמבר 2009 הוא אמר: "נוכח סוג ההאשמות חייבים שאנשים שאינם קשורים לא לאוניברסיטת מזרח אנגליה ולא לקהילת חוקרי האקלים יעיינו בכול החומר העובדתי וימליצו המלצות על פי מה שיגלו".

עד כאן כוונה יפה.

אח"כ הוא מינה את פיליפ קמפבל, עורך נייטור Nature – להיות חבר בוועדה, אולם כאשר הספקנים הצביעו על כך שקמפבל הוא אחד החשודים במניעת פרסום מאמרים ספקניים – קמפבל עשה את הדבר הנכון והתפטר.

חבר אחר, בעייתי, הוא ג'אופרי בולטון. בולטון עבד במשך 18 שנים באונ' מזרח אנגליה והוא קשור קשר הדוק לכול האנשים שם שנמצאים תחת חקירה. בנוסף לכך הוא תיאר עצמו כיועץ בענייני שינוי אקלים, ומבקר מטעם ה IPCC – בקורות חיים שהפיץ בעצמו, בעבר. כאשר העירו לו על כך (כלומר שהוא לא חוקר אובייקטיבי) הוא ניסה להסתיר את הדבר על ידי מחיקת קורות החיים מאתרי אינטרנט אחדים. הוא לא יודע שיש תמיד עותקים שמורים במקומות רבים, ולא ניתן למחוק שום דבר מהאינטרנט ?

הוא גם טען בראיון עם ערוץ 4 בבריטניה שהטענה (שהופיעה בקורות החיים שלו) אינה נכונה. בקיצור: אדם לא אמין, ולא מתאים להיות חלק מהחקירה. הוא בעצמו משתמש באותם "טריקים" (שקרים) שאותם הוא אמור לחקור.

בקיצור: כפי שנראה עכשיו החקירה האקדמית הזאת תהיה מריחה, ולא חקירה אובייקטיבית.

זו הבעיה העיקרית עם המדע המקולקל: חוסר יכולתה של הקהילה האקדמית הממסדית (האוניברסיטאות) להתמודד עם הקלקולים של מדעי האקלים, ועם הנהגת נורמות מדעיות מקובלות.

יעקב

בדיקה חיצונית של הIPCC

שרי הסביבה והאקלים של מדינות העולם התכנסו לוועידת כיף (חסרת תקדים!) בעיר הנופש באלי, בחסות תכנית הסביבה של האו"מ (UNEP ).

הם החליטו למנות ועדת בדיקה "חיצונית ובלתי תלויה" – לבדוק את עבודתו של ה IPCC והטענות שהועלו נגדו. אקים שטיינר, מנהל ה UNEP בטוח שהמדע של ההתחממות "מוצק" , אך מכיוון שהציבור איבד את האימון ב IPCC – צריך למנות גוף בודק שיחזיר את האמון.

הם כמובן לא תופסים את העניין.

זו לא בעיה של "איבוד אימון" – זו בעיה של מדע מקולקל ומחקרים מזויפים.

זו לא בעיה של הסתמכות ה IPCC במקורות "אפורים" – מקורות אפורים הם מאמרים מחוץ לכתבי עת מדעיים מבוקרי עמיתים. ה IPCC אכן השתמש במקורות אפורים (כמו מאמרים של ה WWF ), והדבר מנוגד לנהלים שהוא עצמו הגדיר. אקים שטיינר, למשל, חושב שזה תקין להשתמש במקורות אפורים, אחרים חושבים שלא. אבל זו לא הבעיה.

הבעיה היא שהמקורות ה"לבנים" – מחקרים בכתבי עת מדעיים מבוקרי עמיתים הם מפוברקים בחלקם. הבעיה היא שתהליך הפרסום והביקורת המדעיים מקולקל. זו בעיה שהממסד המדעי צריך לפתור, לא האו"מ.

בעיה אחרת (הרבה פחות חמורה) היא שהאו"מ עצמו מקולקל. האו"מ מוסד פוליטי מושחת, הזוכה באפס אמון מצד הציבור. ככול שימשיך לנבור בעסק כך פחות אמון יהיה לציבור בנושא. צריך לסגור את ה IPCC כליל. אין פה מה לבדוק, ואיננו זקוקים לאו"מ כדי לבחון מה האמת המדעית בנושאים אלו או כול נושא אחר. המדע לא נעשה באמצעות גופים פוליטיים מושחתים. יש להפריד בין מדע לאו"מ – למען המדע.

ואגב כך – אולי גם להפסיק עם ועידות שחיתות בבאלי.

יעקב

סופת שלג גדולה בניו יורק.

הרביעית בגודלה מאז שהחלו המדידות ב 1869. יותר ממיליון תושבים נותרו ללא חשמל.

המחאות נגד ההתחממות הגלובאלית השיגו את מטרתן.

יעקב

אונ' מזרח אנגליה ניסתה להטעות.

לא רק במחקרים המדעיים, אלא גם במכתבים שהם שלחו לועדת החקירה הפרלמנטארית. "היא ניסתה להטעות את חברי הפרלמנט" אמר ד"ר איוון האריס, MP, חבר בועדת המדע והטכנולוגיה של הפרלמנט, החוקרת את הנושא.

הסיפור המלא ב"טיימס" של לונדון.

המפקח על חופש האינפורמציה של ממשלת אנגליה כתב לוועדה שיש חשד חמור שהאוניברסיטה (ה CRU ) לא צייתה להוראות חוק חופש האינפורמציה כנדרש, ואף יש חשד לקשירת קשר לעבירה על החוק על ידי מחיקת אינפורמציה. ההוראה למחוק מופיעה באחד הא-מיילים של ד"ר פיל ג'ונס. המפקח על חופש האינפורמציה כתב שהסיבה היחידה שלא נערכה חקירה פלילית היא תקופת ההתיישנות לעבירה זו שהיא רק 6 חודשים.

סגן נשיא האוניברסיטה ניסה לטעון, במכתב לוועדה, שהמפקח על חופש האינפורמציה מאשר שלא היו עבירות, אבל המפקח קפץ ופרסם מכתבו ואמר שהוא לא מאשר שום דבר כזה.

הם מסתבכים יותר ויותר...

יעקב

ההתחממות והבצורת – אין בצורת ואין קשר.

אנו שומעים רבות בתקשורת על הנזקים שההתחממות הגלובאלית כבר גרמה, בצד האסונות הנוראיים שצופים לעתיד. למשל: הסיכום הטכני של דוח ה IPCC כולל את המשפט: "בצורת יותר חזקה ויותר ארוכה נצפתה בשטחים נרחבים ביחוד באזורים טרופיים וסב-טרופיים, מאז 1970." ועוד: "עוצמת הבצורות ואורכן גדלו".

שימו לב שבזמן שלרוב מדברים על האסונות הנוראיים שיתרחשו בעתיד – כאן מדובר על דברים שכבר התרחשו. על העתיד קשה להתווכח, אבל האם באמת התרחשו,עד עכשיו, אירועים אלה ? האם יש יותר בצורת בשנים האחרונות, בגלל ההתחממות הגלובאלית?

התשובה – במחקר חדש שהתפרסם – לא היו דברים מעולם. אין בשנים האחרונות מגמה של עליה בעוצמה ובמשך של הבצורת.

המחקר התפרסם בכתב העת Journal of Climate ונערך על ידי חוקרים מאונ' ושינגטון ופרינסטון, וחקר את התקופה 1950-2000.

המחבר הראשי שפילד כותב בסיכום, בין השאר:

" בשנות ה 1950 היו הבצורות הגדולות ביותר, בשנות ה 70-80 – הבצורות הפחות גדולות."

הנה גרפים מהמחקר המתארים את המגמות בעוצמת הבצורת באזורים שונים

לינק לגרפים.

מהגרפים רואים שאין מגמת עליה לא במידת היובש, ולא בשטח הנגוע, באף אחת מהיבשות.

לסיכום: בזמן שהחממיסטים וה  IPCC ממשיכים לטעון שהבצורות נעשות יותר חזקות, תכופות, נרחבות וממושכות, המחקר של שפילד לא מצא סימוכין לטענות אלו.

כבר כתבנו על נתונים אחרים שמראים שאין עליה בבצורת.

גם בישראל לא הייתה התגברות של הבצורות או ירידה במשקעים.

יעקב

ועדת החקירה של הפרלמנט הבריטי.

הפרלמנט הבריטי הקים ועדת חקירה פרלמנטארית לחקור את החשדות להתנהלות בלתי תקינה של ה CRU. הם ביקשו עדויות ממומחים רבים. הנה העדות של סטיב מקאינטייר. (הסיכום כולל גרפים כאן PDF). הסיכום שלה:

1. Reconstructions of temperature over the past 1000 years have been an highly visible part of IPCC presentations to the public. CRU has been extremely influential in IPCC reconstructions through: coauthorship, the use of CRU chronologies, peer review and IPCC participation. To my knowledge, there are no 1000-year reconstructions which are truly "independent" of CRU influence. In my opinion, CRU has manipulated and/or withheld data with an effect on the research record. The manipulation includes (but is not limited to) arbitrary adjustment ("bodging"), cherry picking and deletion of adverse data. … Specialists have fiercely resisted efforts by outside statisticians questioning these practices - the resistance being evident in the Climategate letters.

שיחזור של טמפרטורות של 1000 השנים האחרונות היוו חלק מאד בולט מהמצגות שה IPCC הציג לציבור. ה CRU הייתה בעלת השפעה מכרעת בשיחזורים של ה IPCC דרך השתתפות ב IPCC , ביקורת עמיתים, חיבור מאמרים ושימוש בכרונולוגיות (נתונים). למיטב ידיעתי אין שיחזורים בני 1000 שנים שהינם עצמאיים באמת, חופשיים מהשפעת ה CRU.

לפי דעתי ה CRU עשתה מניפולציות לנתונים והסתירה נתונים שהשפיעו על תוצאות המחקרים. המניפולציה כוללת (בין השאר) התאמות שרירותיות (הטלאה), שימוש סלקטיבי (צ'רי פיקינג), ומחיקת נתונים ניגודיים. מומחי (הCRU ) התנגדו בחריפות למאמצי סטטיסטיקאים עצמאיים לברר ולהטיל ספק בהתנהלות זו. ההתנגדות מוצאת ביטויה בהתכתבות של קליימטגייט.

בהמשך הוא מפרט כיצד קבוצה קטנה יחסית של חוקרים, רובם מה CRU – ידם הייתה בכול: הם גם היו עורכי פרקים בדוחות ה IPCC, גם כותבי המחקרים שעליהם הסתמכו אותם דוחות, גם חברים במערכות הז'ורנלים המדעיים (המחליטים איזה מאמרים מדעיים לפרסם ואיזה לא), גם עושי ביקורת עמיתים, גם הקובעים מי העמיתים שמוזמנים לעשות ביקורות.

בגוף המסמך מפרט מקאינטייר לפרטי פרטים את כול ה"הטלאות" "התאמות" וצ'רי-פיקינג שנעשו.

סיכום שלי, בעברית פשוטה: הם זייפו את המחקרים.

עד היכן התדרדר המדע, אם הוא זקוק לועדת חקירה פרלמנטארית (של פוליטיקאים – זייפנים ורמאים לא קטנים בזכות עצמם) כדי לנקות את האורוות של המדע מזייפנים !

 

(ההערכה היא שועדות החקירה למיניהן "ימרחו" את החקירות ולא יועילו הרבה).

יעקב

מס חשמל ירוק, בגנבה.

שלושה עורכי דין הגישו תביעה ייצוגית נגד רשות החשמל על קביעתה שחברת החשמל תחוייב לקנות חשמל סולארי המופק על ידי אנשים פרטיים במחיר גבוה פי כמה ממחיר הרגיל של החשמל. 

שלושה עורכי דין הגישו בקשה לתביעה ייצוגית נגד רשות החשמל, בטענה שהתקנות שפרסמה הרשות, לפיהן חברת החשמל תקנה במחיר גבוה חשמל מיזמים שייצרו אנרגיה סולארית, מהוות סבסוד צולב שהוא עבירה על החוק ופוגעות בצרכנים. מגיש התביעה: "רשות החשמל היא גוף כושל" 

הם צודקים. 

ניסו להטיל עלינו, הציבור, את תוספת התשלום עבור חשמל סולארי במרמה, בדלת האחורית, ללא דיון ציבורי ואישור חוקי כנדרש. ניסו להטיל עלינו מעמסה סמויה של 1.2 מיליארד שקל לשנה, בלי שנרגיש, דרך תעריפי החשמל. 

תעריפי החשמל לא נועדו לגביית מיסים, אלא לתשלום עבור חשמל. רשות החשמל מונתה על ידי המחוקק לשמור שכך יהיה. 

אם רוצים לסבסד את החשמל הסולארי – בבקשה: יתקיים נא דיון ציבורי על כך, ישימו את הסכומים על השולחן, ירשמו אותם בתקציב המדינה, ויעבירו את זה בכנסת. אין להטיל מיסים ללא הליך חוקי. 

אולי מישהו חשב שאם עושים דבר למטרה "נעלה" (כלומר מטרה ירוקה) מותר להסתיר מהציבור, להונות, לעבור על החוק – שהמטרה מקדשת את האמצעים. 

מעניין למה הממשלה מפחדת מדיון ציבורי על הנושא ... 

יעקב.

חשמל מתאי דלק - סרוור האנרגיה של בלומאנרג'י

תוכנית החדשות היוקרתית 60 דקות מתארת המצאה חדשה של "סרוור אנרגיה" של חברה אמריקאית הפועלת בסיליקון ואלי. לפי הצהרות הממציא תוך 5 עד 10 שנים יחידת תאי דלק כזאת תוכל להיות מותקנת בכל בית ולהחליף את מודל רשת ההולכה של החשמל.  מעניין מה חושב על כך הוועד בחברת החשמל.

Watch CBS News Videos Online

ג'ודי קורי, אוהבים אותך, אבל את לא תופסת את העינין...

פרופ' ג'ודי קורי היא מדענית אקלים מכובדת, יו"ר ביה"ס למדעי האדמה והאטמוספרה במכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, ארה"ב. (ראו הקטע קודם כאן). היא כתבה, ביוזמתה, מאמר ארוך, חדש,  בבלוג של אנטוני ואטס (WUWT ).

עיקר דבריה (סיכום שלי):

פרשת קליימטגייט והשגיאות בדוחות ה IPCC גרמו לציבור לאבד את האימון במדע ומדעני האקלים. מדעני האקלים חטאו בכך שלא התייחסו ברצינות למבקריהם, לא ענו לטענותיהם, ניסו להתעלם מהם ולחסום להם את הגישה למגזינים מדעיים. מדעני האקלים לא פעלו מספיק בשקיפות. הם הסתירו מעיני הציבור את הספקות האי-ודאויות שיש במחקריהם, וניסו להעביר מסר משופץ וחד – כאשר הנושא מורכב ומסובך.

מדעני האקלים צריכים לפעול בשקיפות מלאה, בשותפות מלאה, כולל באמצעות הבלוגים (ולא להתעלם מהם) – כדי לרכוש מחדש את אימון הציבור באמת המדעית. הם צריכים לשפר את יכולת התקשרות שלהם כדי להעביר את המסר...

עד כאן תמצית מאד מקוצרת של דברי ד"ר ג'ודי קורי.

וויליס אשנבך ענה לה בפוסט ארוך וחזק מאד באותו בלוג – פוסט שאני ממליץ לכולם לקרוא. הוא אומר שג'ודי קורי לא מבינה את הבעיה. הנה קטע:

The problem is that 71.3% of what passes as peer reviewed climate science is simply junk science, as false as the percentage cited in this sentence. The lack of trust is not a problem of perception or communication. It is a problem of lack of substance. Results are routinely exaggerated. “Scientific papers” are larded with “may” and “might” and “could possibly”. Advocacy is a common thread in climate science papers. Codes are routinely concealed, data is not archived. A concerted effort is made to marginalize and censor opposing views.

And most disturbing, for years you and the other climate scientists have not said a word about this disgraceful situation.

הבעיה היא שאחוז גבוה ממדע האקלים המתפרסם בירחונים מבוקרי עמיתים הוא מדע זבל. הבעיה היא לא תקשורות לקויה – הבעיה היא מהותית – מדע לקוי. תעמולה אקטיביסטית ממלאת את המאמרים המתפרסמים, קוד המחשב מוסתר בדרך כלל, נתונים אינם מתפרסמים. נעשה מאמץ מרוכז להדחיק ולצנזר דעות מנוגדות וביקורת. ומעל לכול: במשך שנים רבות, את ושאר המדענים המוסדיים ישבתם בשקט ולא אמרתם מילה על מצב שערורייתי זה.

תוספת שלי: מה פתאום "לא אמרתם מילה" ? הם אמרו גם אמרו. הם מחאו כפיים סוערות לכל מאמר זבל, והרעיפו פרסים ושבחים. הם העתיקו את שיטות המחקר הפסולות והציפו את הז'ורנלים בחיקויים למאמרי ההוקי-סטיק. הם העניקו פרסי נובל על כך.

אשנבך ממשיך:

The solution is for you to stop trying to pass off garbage as science. The solution is for you establishment climate scientists to police your own back yard.

הפתרון הוא שאתם תפסיקו להפיץ זבל בתור מדע, הפתרון הוא שאתם, מדעני האקלים הממוסדים תעסקו בשיטור החצר האחורית שלכם ותנקו אותה מזבל.

וכך הלאה... אשנבך באמת כותב חזק – תקראו אותו.

יעקב

בעיה רב שכבתית.

ביורן לומבורג הוא הכלכלן הדני הכותב בענייני שינויי אקלים. הוא אינו דן בסוגיה האם יש התחממות או לא, אלא מקבל את כול הטענות המוצגות על ידי ה IPCC. הוא רק מצביע על כך שהפתרונות המוצעים (הסכמי קיוטו או טיוטת קופנהאגן) אינם פותרים את הבעיה, אבל עולים בלי סוף כסף (הוא מחשב שהעלות היא 558 טריליון דולר במשך עשור). הרבה כסף בשביל "אין פתרון".

בפוסט הזה בלוג windsofchange יש קטע על ביקורת נגד לומבורג.

את תשומת ליבי משך דווקא הקומנט הראשון שם. הנה קטע מעניין:

 AGW (תורת ההתחממות הרת האסון מעשה ידי האדם) היא בעיתית מאד, מאד מסובכת היות שהיא בנויה מהרבה שכבות, וכולן חייבות להיות נכונות – אחרת כול הנשוא לא רלוונטי. השכבות הן:

1, האטמוספרה מתחממת, 2. כתוצאה מפליטות גזי חממה על ידי בני אדם, 3. ההתחממות חסרת תקדים, 4. התחממות לרמות חסרות תקדים תוך זמן קצר יחסית, 5.שההתחממות בס"ה מזיקה לאנושות, 6. שאנו מסוגלים לשנות את המצב, 7. שמה שנעשה לא יהיה יותר גרוע מלא לעשות כלום, 8. שמה שנעשה יהיה שווה את המחיר.

אם ההתחממות נעצרה או הואטה משמעותית ב 15 השנים האחרונות, כמו שמודה ד"ר פיל ג'ונס, יהיה לדבר השפעה עצומה על ניתוח העלות/תועלת. אסון נוראי בעוד 20 שנה שונה מאסון בעוד 100 שנה – תוך 100 שנה הכול ישתנה – הטכנולוגיה, מקורות האנרגיה, היכולת הכלכלית שלנו. ההיגיון מחייב שנתאים את המדיניות שלנו למידע החדש על דחיפות הבעיה או חומרתה. אנו לא רואים זאת. במקום זה ה"מודאגים" דוחפים כול הזמן את אותם ה"פתרונות" (קיוטו 1 ו קונהאגן ושאר "יעדים" הזויים).

יעקב