8 ביוני 2010

תיאורית התרמוסטט.



קיימת תיאוריה האומרת שכדור הארץ מווסת את הטמפרטורה של עצמו בעזרת מנגנון בו מעורבים העננים באזורים הטרופיים. וויליס אשנבך מסביר את התיאוריה הזו באנגלית קלה, בצורה ברורה ומפורטת ומביא במאמרו ציטוטים ממאמרים מדעיים של ריצ'רד לינדזן ואחרים וגם קישורים.

בקיצור נמרץ – התיאוריה אומרת שכדור הארץ מווסת את הטמפרטורה של עצמו, ושומר על טמפרטורה יציבה. העובדה שאכן הטמפרטורה היא מאד יציבה והשינויים בה מזעריים במשך מאות מיליוני שנים אכן מרמזת על כך שיש מנגנון וויסות השומר על היציבות.

המנגנון פועל בעזרת עננים באזורים הטרופיים של כדור הארץ. אלו האזורים שקולטים את מרבית האנרגיה של קרינת השמש, ומרבית השטח שלהם מכוסה אוקיינוסים.
יום טיפוסי באזור קו המשווה (שם כול הימים אותו דבר) מתחיל בבוקר עם שמיים בהירים, ושמש, העולה ומחממת את המים יותר ויותר. מההתחממות נוצרים אדים, המתרוממים יחד עם האוויר החם כלפי מעלה. למעלה האדים מתעבים ויוצרים עננים. לקראת הצהריים מופיעים עננים לבנים, החוסמים חלק מקרינת השמש ומחזירים אותה חזרה לחלל. בהמשך נוצרים ענני סערה שחורים וגבוהים ומתחיל גשם. העננים השחורים הם מנגנון להעלאת אוויר חם לשכבות הגבוהות של האטמוספרה, משם הוא מקרין חום לחלל החיצון. בינתיים, הגשם והרוחות מקררים את פני האוקיינוס. עם לילה השמש שוקעת, והתהליך נפסק, והשמיים מתבהרים.
כאשר החום גבוה מהרגיל נוצרים העננים בשעה יותר מוקדמת, כלומר הם מספיקים להחזיר כמות יותר גדולה של קרינת אל החלל, כי הם פעילים זמן ארוך יותר.
מנגנון הוויסות הזה שומר על יציבות הטמפרטורה על פני כדור הארץ. ההתחממות הזעירה שעלולה להיגרם על ידי תוספת הפד"ח מנוטרלת על ידי מנגנון וויסות זה, ולכן אינה מהווה בעיה רצינית.

המדענים החממיסטים, כמובן, דוחים תיאוריה זו על הסף, כפי שהם גם דוחים את התיאוריה הנוספת – זו של הקרינה הקוסמית הגורמת ליצירת עננות. אולם, גם החממסיטים מודים שאין הם מבינים היטב את תופעת העננות והשפעותיה על האקלים.
האקלים הוא מערכת מאד מסובכת, ואנו מאד רחוקים מלהבין היטב את התנהגותה. דעתי האישית (שאינה מבוססת על מומחיות מיוחדת) היא שמאד מוגזם לייחס לפד"ח (ולגזי החממה) תפקיד מכריע, והשפעה חזקה יותר על האקלים מכול הגורמים האחרים שללא ספק משפיעים אף הם. תיאוריית התרמוסטט דווקא נשמעת לי סבירה.
יעקב



5 ביוני 2010

ה"טריקים" נמשכים.

פרק 6 ב דוח הרביעי של ה IPCC עוסק בנושא שחזורי טמפרטורות מהעבר באמצעות פרוקסיס, דהיינו – במחקר הפגום והמפוברק של מיכאל מאן, שניסה להוכיח שהשנים האחרונות במאה ה 20 הן הכי חמות "ב 2000 שנה". הפגמים היסודיים של המחקר הנ"ל נחשפו המאמר של מקאינטייר-מקקיטריק משנת 2005, ועל ידי שתי וועדות בדיקה חיצוניות ב 2006, אבל ה IPCC פרסם ב 2007 את המסקנות של מאן, והתעלם לחלוטין מהביקורת והפגמים שהתגלו.

קית בריפה, מאונ' מזרח אנגליה (הידועה לשמצה) היה העורך הראשי של הפרק הנ"ל, והוא היה חייב, לפי נוהלי ה IPCC להתייחס לביקורת של המבקרים הרשומים, ביניהם מקאינטייר. בריפה התעלם מהביקורת. לעומת זאת הוא התייעץ עם חברו וואל, גם כן מאונ' מזרח אנגליה, שלא היה רשום כמבקר מוכר של הדו"ח, ושינה את נוסח הטיוטה של פרק 6 בצורה שדוחה לחלוטין את הביקורת על מחקרו של מאן, ומקבלת מסקנותיו הפגומות ללא עוררין.

המהלך הזה, של שינוי הנוסח (הפגום מלכתחילה) של טיוטת פרק 6, היה מנוגד לנוהלי ה IPCC. המהלך התגלה בא-מיילים של קליימטגייט, בהם מופיעה הפניה של בריפה אל וואל עם בקשה של התייחסות, ותשובתו של וואל. לתשובה של ואל היה נספח, בו הוא מפרט את הניסוח שהוא מציע, ניסוח שכנראה אומץ והוכנס (בניגוד לנהלים) לדוח הסופי. הנספח של וואל לא נחשף במסמכי הקליימטגייט, ומקאינטייר פנה לאונ' מזרח אנגליה בבקשה שיפרסמו את הנספח, על פי כללי ה IPCC המחייב שקיפות מלאה. הם סירבו. הם סירבו גם לבקשה רשמית לפי חוק חופש האינפורמציה.
כאשר תחקירנים של ערוץ 4 בבריטניה שאלו את אונ' מזרח אנגליה על הנושא, היא ענתה תשובה מתחמקת ושקרית, וערוץ 4 ירד מהנושא בגלל פחד מפני חוקי הדיבה החמורים באנגליה.
וועדות החקירה השונות (כולל של הפרלמנט הבריטי) מתעלמות מנושא זה ורבים אחרים. מטרתם אינה ליבון וחשיפת הבעיות אלא טיוח ההתנהגות השערורייתית והבלתי מדעית של אונ' מזרח אנגליה, וחבורת המדענים החממיסטים שלה.

שערוריית הזיופים, הטיוחים, הסתרות המידע, וקלקולי המדע נמשכת. כולם קיוו וקראו לניקוי אורוות, תיקון השגיאות, הגברת השקיפות, שיפור ההליכים. לא דובים ולא יער. מדע האקלים ממשיך להתנהל כדרכו מימים ימימה. שום שיפור לא נראה באופק, שיפור שחייב להתחיל בהודאה וחשיפה של שגיאות העבר.
יעקב   

4 ביוני 2010

טובלו לא שוקעת


איי טובלו באוקיינוס השקט הפכו סמל של הנזקים הנוראיים של ההתחממות הגלובאלית יחד עם האיים המלדיביים. הדוברים החממיסטים, כולל אל גור, טוענים שאיים אלה, שגובהם המרבי הוא 4.5 מ' מעל פני הים, עומדים לשקוע בים ולהעלם.

מאמר במגזין סיירה מבכה את מר גורלן, ומספר שבעוד שנים מעטות, בתקופת חייהם של חלק מהתושבים של היום, האיים יהפכו לבלתי מיושבים בשל גלי גאות שיציפו אותם. הוא מביא דוגמה בקתה שנבנתה על ידי מיסיונרים לפני 100 שנה ונמצאת עכשיו שקועה מחציתה במים.
עכשיו התפרסם מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת אוקלנד, בניו זילנד, אשר בדקו 27 איים נמוכים באוקיינוס השקט. (הדיווח של NewScientist  כאן). וויליס אשנבך, אשר חקר אף הוא את האיים וכתב מאמר בנושא כותב על כך באתר WUWT .
השורה התחתונה: להד"מ.
פני הים עלו ב 12 ס"מ ב 60 השנים האחרונות, או בקצב של 20 ס"מ ל 100 שנה. זה לא מה שיטביע את האיים הקרוב...
האיים עשויים מערימות של פסולת ושברי אלמוגים – לא מסלע יציב. זה טבעם. ה"אדמה" או הקרקע הזאת לא יציבה וזזה עם הזרמים והרוחות. בסך הכול מצאו החוקרים, על פי מדידות מדויקות של תצלומי אוויר, שבין 27 איים, 23 הגדילו את שטחם או נשארו אותו דבר, ורק 4 הקטינו את שטחם ב 60 השנים האחרונות. בחלק מהאיים שקע חלק אחד כתוצאה מקורוזיה, אך חלק אחר הוסיף שטח, במקום שהאדמה מהחלק הראשון נסחפה אליו. הבקתה של המיסיונרים נמצאה, לרוע המזל, בחלק שנסחף, הם יאלצו להעתיקה לחלק החדש של האי.
החוקרים אומרים שהאיים עמידים באופן טבעי לעלייה של פני הים, העלייה גורמת להיווצרות תוספת סחף של פסולת אלמוגים, המגדילה את שטח האי. הטענה שעם עליית מפלס פני הים האיים יושבים בשקט ושוקעים אינה נכונה.
אם פני הים יעלו ב 2 מ' במאה השנים הבאות, כפי שמנבאים נביאי הזעם, האיים יהיו אולי בבעיה. אלא שאין סימנים לכך, עד עכשיו. יש עליה טבעית ומתונה של 20 ס"מ למאה שנה. הקצב לא התגבר בזמן האחרון.
ולבסוף – נניח שאכן האיים האלה ישקעו בים אי פעם. אז יפנו 12 אלף תושבים – ניו זילנד התנדבה לקלוט אותם. איפה האסון הנוראי ?
יעקב

2 ביוני 2010

מכוניות חשמליות מזהמות את האוויר.


מחקר חדש שנעשה ביחס לסין קובע שאימוץ רחב היקף של מכוניות חשמליות עלול לגרום לעלייה ניכרת בזיהום האוויר בסין.
בתמונה זו רואים את הסוגים של תחנות הכוח המספקות חשמל בסין, לפי מחוזות:


המסקנות העיקריות:
-         מכוניות חשמליות לא יקטינו את פליטות הפד"ח, אלא אם יחול שינוי מהותי במקורות החשמל בסין.
-         הפליטות של אוקסיד החנקן יוכפלו.
-         פליטות של גפרית דו חמצנית יגדלו פי 3 עד פי 10.

המחקר התייחס לפליטות הישירות של המכוניות לעומת הפליטות של תחנות הכוח, ולא התייחס לפליטות של תהליך הפקת הנפט וזיקוק הדלקים.

לדעתי – מכוניות חשמליות כן יכולות לתרום להקטנת הזיהום, בסיכום הכולל. הן גם יתרמו להקטנת הזיהום בערים – מיקום הזיהום חשוב מאד. הזיהום של תחנות הכוח מרוחק יותר ממרכזי הערים.

שתי הערות נוספות: מלבד הבעיות הטכניות והכלכליות של המכונית החשמלית עצמה, ישנה בעיה גדולה שנוהגים להתעלם ממנה: מאיפה החשמל ? כול הארצות נמצאות במצוקת חשמל, הצריכה גדלה ובניית התחנות לא מדביקה את הקצב, ונתקלת בהתנגדויות וחבלות. בעתיד הלא רחוק ייווצר מחסור וקיצוב בחשמל בכול הארצות שבהם עדיין יש אספקה סדירה (זה מיעוט בארצות העולם). מכוניות חשמליות צורכות הרבה חשמל. אם וכאשר יאומצו במספרים משמעותיים הם יקפיצו את צריכת החשמל. פשוט לא יהיה מספיק חשמל בעשורים הקרובים.
אבל, אל דאגה, גם לא יהיה שימוש מאסיבי במכוניות חשמליות, כי הן עדיין רחוקות מלהשתוות למכוניות הבנזין מבחינת השרות והמחיר.
יעקב

האקדמיה המלכותית בוחנת מחדש.

האקדמיה המלכותית הבריטית למדעים – The Royal Society – הוא מוסד וותיק ומכובד, בן 350 שנה, אולי היוקרתי ביותר בעולם מסוגו.
עכשיו היא מינתה וועדה לנסח מחדש את עמדתה בנושא שינויי האקלים. המינוי נעשה בלחץ של 43 מחברי האקדמיה שהתמרדו נגד העמדה הרשמית של האקדמיה, התומכת בתיאוריית ההתחממות.
"כול מראית עין כאילו המדע ברור וסגור בנושא זה היא לחלוטין לא נכונה, תמיד יש מקום תצפיות חדשות, תיאוריות ומדידות" אמרה האקדמיה. הדבר סותר הכרזה של נשיאה הקודם, הלורד מאי, שאמר פעם: "הוויכוח על שינוי האקלים הוכרע".
סיר אלן רודג', חבר האקדמיה, וממבקשי הבדיקה המחודשת, אמר:
"אני חושב שהאקדמיה המלכותית צריכה להיות יותר ניוטרלית, ולקדם בברכה מחקרים מהחממיסטים והספקנים כאחד. צריך עוד לעשות הרבה מדע, לפני שאנו יכולים להיות בטוחים בשינוי האקלים ולפני שאנו מטילים על עצמנו את העול הכלכלי הגדול של צמצום הפליטות."
הוא אמר שרבים מאלה שדרשו את הרוויזיה הם פנסיונרים שיכולים להרשות לעצמם לדבר בגלוי בלי לפחד שהקריירה והפרנסה ייפגעו.

יעקב

התקררות גלובאלית אצל אל גור.

בזמן שאל גור היה שקוע כולו במלחמה נגד ההתחממות הגלובלית, יחסיו עם אשתו, טיפר, סבלו מהתקררות, והגיעו לנקודת אל-חזר tipping point.


עוד תוצאה לא צפויה של ההתחממות.

יעקב

בולענים בגואטמלה


שני אסונות טבע פקדו את גואטמלה ברצף.
ב 27 למאי הייתה התפרצות של הר געש במרחק 30 ק"מ מהבירה, וריסס את הבירה באפר וולקני שחור.
אח"כ, ב 29 במאי הייתה הסופה הטרופית אגתה, שגרמה למותם של 93 אנשים בגואטמלה. הבולען שבתמונה נפער פתאום ב 29 למאי.
זה לא הבולען הראשון שם, הנה עוד אחד שנפער בשנת 2007.



A 30-story-deep sinkhole appeared in Guatemala City on February 23.


מזל שהבולענים שלנו מתנהגים בצורה יותר תרבותית ומופיעים רק באזורים לא מיושבים ליד ים המלח.
כאן יש עוד תמונות על התמוטטות גשרים ומפולות בוץ שנגרמו על ידי הסופה אגתה אתמול.
יעקב


1 ביוני 2010

הקרח של גרינלנד יימס בעוד 12,000 שנה.




יש צמד לוויינים המודד בדיוק מופלא את המשקל של האי גרינלנד, ולפי חישוביהם האי גרינלנד איבד כול שנה כ 200 ק"מ מעוקב, או 183 ג'יגטון של קרח כול שנה, בשש השנים האחרונות בהן פועלים הלוויינים. הקצב הזה הוא "מהיר יותר מאשר מישהו תיאר לעצמו" הם אומרים.
שומו שמיים, עוד מעט כול הקרח יימס, ופני האוקיינוסים יעלו ב 20 מ'. אסון ממש.
הלך אשנבך וחישב מה הנפח הכולל של הקרח בגרינלנד, וכמה זמן ייקח עד שכול הקרח יימס, על פי הקצב המבהיל הזה.
התוצאה – ייקח עוד כ 12000 שנה או יותר...
טוב, אני חושב שניתן להסיר דאגה זאת מרשימת הנושאים הדחופים...
מה שלום הקרח הארקטי בכלל ?
לא רע, אומר סטיב גודרד, על פי רשימה ארוכה של נתונים ומדידות רשמיות שהוא מפרט במאמר המקושר . "בערך אותו דבר מה שהיה לפני 10 שנים."


.

את הידיעות האלה לא תמצאו בתקשורת, שם יש רק כותרות נוסח "סוף העולם קרוב".
יעקב

29 במאי 2010

כותרות סנסאציוניות.

עיתונאים לא ממש יורדים לעומק בהבנת האקלים, אבל סימכו עליהם שידעו להפיק כותרת סנסציונית. "2010 בדרך להיות השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות" זועקת כותרת ב ynet. מבחינת ההיגיון והאמת זו כותרת מטופשת. שנת 2010 עוד צעירה, ואיננו יודעים כיצד תיגמר. אלא שגם עד עכשיו לא הייתה חמה במיוחד.


השנה מסתמנת כדי חמה עד עכשיו, אם כי לא יותר חמה מ 1998 . החום נגרם על ידי תופעת האל ניניו – זוהי תופעה מחזורית של מים חמים על פני האזור המשווני של האוקיינוס השקט. האל ניניו של שנה זו נגמר החודש כלומר המים התקררו, ובהחלט ייתכן שהמשך השנה לא יהיה חם במיוחד או אפילו קריר.
היה גם קיטון גדול בתכולת החום של השכבות העליונות של מי האוקיינוסים.
דבר זה גם יכול לסמן טמפרטורות קרירות יותר בעתיד הקרוב.
 החורף האחרון היה אחד הקרירים והמושלגים ביותר לפחות ב 10 השנים האחרונות, בכול היבשות. הטמפרטורות הגבוהות של הממוצע העולמי, בגרף למעלה, נובעות מטמפרטורות גבוהות מהרגיל באזור הארקטי ובימים ואוקיינוסים. באזורים היבשתיים, המיושבים דווקא היו טמפרטורות נמוכות החורף הזה.
המסקנה שלי (שלא ממש שווה הרבה מבחינה מדעית) היא שהאקלים משתנה כרגיל, במסגרת התנודות הרגילות שלו. כמובן – "תנודות רגילות" לא כותרת סקסית, לא מוכרת עיתונים.
יעקב

26 במאי 2010

ריצ'ארד ברנסון "אין סכנה באפר הוולקני"

ריצ'ארד ברנסון המייסד של וירג'ין וטיסות החלל הפרטיות הראשונות הופיע בכנס מחשוב גדול באירופה .


ברנסון נדרש להגיב על ענן האפר הוולקני ששוב שיבש את הטיסות בלונדון, עיר הבירה של וירגי'ן, חברת התעופה שלו. ברנסון קבע בנחרצות ש-"אין סכנה באפר הוולקני. יגידו לכם זאת יצרניות המנועים". אז מדוע שדות תעופה באירופה נסגרים? "כי אין לה רשות תעופה מרכזית, כמו ה-FAA בארה"ב, אלא רשויות מקומיות שפזורות בכל מדינה". מעניין. 


המייל הבריטי מציג את דבריו של ברנסון באריכות שם הוא מצוטט באומרו על הסגירה של שדה התעופה במנצ'סטר ש"היא כבר מעבר לבדיחה... כל הטיסות של חברות התעופה, המטוסים וייצרני המנועים הדגימו כי אין כל עדות המונעת מהמשך הטיסות בבטיחות מלאה".


"מעל אלף טיסות המריאו מצרפת בשבוע שעבר בתנאים דומים לאלו הקיימים במנצ'סטר כיום מבלי שנתקלו בשום בעייה או הראו איזו שהיא רמה של רכוז אפר ... אנו זקוקים למנהיגות חזקה שתתערב ותמנע נזק נוסף לכלכלת בריטניה ולחיי הנוסעים".


המידע והתמונה באדיבות "דיילי מיילי" ופלי הנמר....
www.thepeople.co.il