הגוזמאות נמשכות.

אינדור גוקלני חושב שגם הדו"ח המתוקן של הרויאל סוסייטי עדיין מלא גוזמאות וטענות לא מבוססות מבחינה מדעית.

כך למשל – כבר המשפט הראשון בדו"ח אומר: "שינויי אקלימיים משפיעים בצורה משמעותיות על חיינו בהווה... וישפיעו בעתיד". בהמשך הם אומרים שלא ידונו בנושא ההשלכות הצפויות של שינויי האקלים. בסדר. אך משפט הפתיחה אינו מבוסס על שום דבר מדעי וגם אינו נכון. הטענה ששינויי האקלים כבר השפיעו על חייהנו בהווה היא פשוט לא נכונה. לא ניתן לייחס, בצורה מדעית מבוססת, שום אסון מאסונות הטבע האחרונים לשינויי האקלים (הוריקנים, שטפונות, בצורות). יתרה מזו: לא ניתן להראות שהאסונות הנ"ל יוצאי דופן או חסרי תקדים – מפני שאסונות דומים התרחשו גם בעבר.

במשפט האחרון הם אומרים: "בכול זאת, השפעות פוטנציאליות של שינויי האקלים הן מספיק רציניות כדי לחייב לעשות החלטות חשובות כבר עכשיו". שוב משפט סתמי, בלתי מדעי, לא מבוסס על שום דבר. אנו לא יודעים מה יהיו ההשפעות העתידיות, ואם יהיו בכלל, או יהיו רציניות.

הבעיה המרכזית ניכרת במשפט זה: הם אומרים שיש ראיות חזקות שהשינויים שהתרחשו עד עתה (החימום של מאה השנים האחרונות) נגרמו על ידי בני אדם ( באמצעות גזי החממה). מה הראיות האלה? המודלים האקלימיים. כלומר אין ראיות. כי המודלים האקלימיים אינם ראיה – הם תיאוריה. יש הבדל בין תיאוריה לבין ראיה מדעית.  הם חושפים בדו"ח את החולשות של המודלים האקלימיים אבל בכול זאת משתמשים בהם כ"ראיה".

למרות שהדו"ח מצביע על התחומים הבלתי ידועים וה"חורים" הגדולים שבידע הנחוץ לבניית מודלים,  ועל הקושי בבנייה ואימות מודלים נוכח חסרים אלה – הם בכול זאת מסמתכים על המודלים במסקנות המעשיות. הם נורא רוצים להאמין במסקנות שלהם "שחייבים החלטות חשובות", ולא חשוב מה הביסוס המדעי של הטענה.

יעקב

בטריות על חשבון המדינה.

בשנה שעברה הודיע הנשיא אובמה על יעד של 1 מיליון מכוניות חשמליות והיברידיות נטענות על כבישי ארה"ב עד 2015. זאת במסגרת האופנה על הכרזת יעדים בלתי מציאותיים – כי דיבורים על "יעדים" עושים טוב בבטן אפילו שאין להם שום אחיזה במציאות.

הוא גם קבע זיכוי מס של 7500 דולר לכול מכונית חשמלית (כלומר סובסידיה), והקצה 2.4 מיליארד דולר מתוך תכנית ה"תימרוץ" הכלכלי – לקידום מכוניות חשמליות.

שתי חברות גדולות קמו בארה"ב לייצור בטריות עבור מכוניות חשמליות. הראשונה, אנר1, במדינת אינדיאנה. היא קיבלה כ 200 מיליון דולר סיוע ממדינת אינדיאנה, וכ 300 מיליון כהלואה מסובסדת ממשרד האנרגיה – כלומר – כנראה שבנו את המפעל בלי להביא סנט אחד מהבית, כלומר בלי השקעה עצמית.

אותו דבר קרה עם חברת A123  אשר מקימה מפעל מתחרה בדטרויט. היא קיבלה מענק של 240 מיליון ממשרד האנרגה ועוד 125 ממדינת אילינוי.

החברות האלה לא ממש מייצרות בטריות. הבטריות מורכבות מתאים של ליטיום-יון. התאים מיוצרים במזרח אסיה. המפעלים בארה"ב רק מחברים ואורזים את התאים הבודדים במארזים מודולריים שמתאימים להתקנה ברכבים. רכב חשמלי נזקק למאות תאים כאלה ארוזים במספר מארזים.

אין להכחיש, בשנים הקרובות יתחילו לייצר ולשווק הרבה מכוניות חשמליות. האם יש בהן הגיון ?

עכשיו אין בהם הגיון, בטח שלא הגיון כלכלי. עובדה – כול התעשייה מבוססת על הסובסידיות, התמרצים ועל המימון הממשלתי. הרושם שלי הוא, שכמו התעשייה של תחנות הרוח, תעשייה זו נועדה לקצור סובסידיות ולא לעשות משהו מועיל, הממומן על ידי הצרכנים שמשתמשים במוצר.

ההגיון שבייצור מכוניות חשמליות נובע מהפחד מהעתיד. אם אספקת הנפט תדעך ומחירי הנפט יעלו השמימה – אז יתחיל להיות הגיון במכונית חשמלית. גם אם יוטלו מיסים גבוהים מאד על דלק פחמי. מתי זה עלול לקרות ? איש אינו יודע. אולי בעוד 20 שנה, אולי בעוד 40, ואולי עד אז יתרחשו שינויים טכנולוגיים שיפכות את המכונית החשמלית של היום לבלתי רלוונטית. הסיבה שמייצרים היום מכוניות חשמליות היא הסובסידיה, ורק הסובסידיה. סובסידיות קל להבטיח, אבל אי אפשר לתת לאורך זמן. אפשר לסבסד מכוניות מעטות אבל אי אפשר לבנות תעשיית רכב על סובסידיות, ולסבסד את כול המכוניות.

יצרני הרכב החשמלי והבטריות לא לוקחים היום סיכונים רבים, הם עובדים עם כסף של התמריצים הממשלתיים, ומשקיעים מעט מאד כסף של עצמם בעסק. המצב הזה גרם לתנופה הגדולה, אבל הוא לא יימשך לעד, זו בועה.

וכמובן, כמו שציינתי אינספור פעמים, הבעיה הבסיסית יותר - אספקת חשמל בכמויות גדולות לא פתורה. כול מדינות העולם, כולל המערביות, עומדות לסבול בשנים הקרובות ממצוקה גדולה של מחסור בחשמל, בגלל שאין בונים תחנות כוח בקצב הדרוש, והתחנות הקיימות מתיישנות. תחנות הרוח לא יושיעו.

המשוגעים לדבר, שדוחפים את הרכב החשמלי לפני זמנו ובמנותק מהגיון כלכלי, הם בדיוק אלה שמונעים הקמת תחנות הכוח הנדרשות (פחמיות או גרעיניות). איך שלא תסתכל, אין הגיון במה שקורה, רק הרבה היסטריה.

יעקב

הרויאל סוסיאטי: "הגזמנו".

האקדמיה המלכותית ליקדום המדע (הרויאל סוסיאטי Royal Society ) היא האקדמיה למדעים של בריטניה, מוסד מכובד בקיים כבר יותר מ 350 שנה. בשנת 2007 היא פירסמה דו"ח בו היא אימצה את המסר החממיסטי במלואו. היא כתבה שאסונות אקלימיים חמורים עומדים להתרחש, ושהאנושות צריכה לתקן דרכיה מייד ולהקטין פליטותיה פן יחרב העולם. הדו"ח ההוא עורר התנגדות עזה בקרב רבים מהאקדמיה שטענו שהוא אינו משקף נכונה את הידע המדעי, ובעיקר אי הוודאויות שבטענות החממיסטים. האקדמיה עשתה בדיקה חוזרת ופרסמה כעת דו"ח חדש.

אין הרבה חדש בדו"ח החדש. הוא חוזר ומסכם את אותם הדברים אודות האקלים שכבר פורסמו מיליון פעם:

ריכוז הפד"ח (וגזי חממה אחרים) באטמוספרה גדל בעיקר בגלל שריפת דלקים פחמיים על ידי האדם. גזים אלה יוצרים התחממות ששיעורה המשוער עשוי להיות +1 מעלה במאה השנים הבאות, עם עליית מפלס פני הים ב 20 ס"מ. בנוסף ישנם תהליכי היזון חוזר שעלולים להגדיל או להקטין השפעה זו. תהליכים אלה לא מובנים עד הסוף. המודלים הממוחשבים מראים מרווח גדול של תחזיות, אבל חוסר הוודאות גדולה מפני שאין אנו יודעים את השפעתם של גורמים רבים.

כמו כן הם מציינים ששינויי האקלים מושפעים מגורמי שינוי פנימיים, טבעיים, ולא רק מ"אילוצים" (forcings) שנובעים מגזי חממה, ואין אנו יודעים בדיוק מה חלקו של כול אחד מהם בשינויים שניצפו כלומר – מה טבעי ומה נגרם על ידי בני אדם.

מה ששונה בדו"ח זה זו נימת הדברים יותר מאשר התוכן. יש ציון יותר בולט ומפורש של חוסר הוודאות והשטחים של ידע חסר.הם מודים  שהמדע לא מיושב ולא מסוכם. תחומים גדולים מתאפיינים בידע לקוי וחסר, ודורשים מחקר נוסף.

הדו"ח בא לתקן את הדו"ח הקודם מ 2007. עצם פירסום התיקון מלמד שהם מודים שהדו"ח של 2007 היה לקוי ובלתי מדעי, והיסטרי מדי. הם מכניסם לדו"ח הזה נימה של זהירות, אך עדיין לא מספיקה, לדעתי. הדו"ח הזה, למרות האזהרות הרבות שבו, עדיין מייחס יותר מדי חשיבות למודלים האקלימיים, ולא מדגיש מספיק את האופי הספקולטיבי והבלתי מבוסס שלהם.

יעקב

נפט בגרינלנד

חברה סקוטית בשם קאירן מבצעת חיפושי נפט בים, במפרץ באפין, בגרינלנד. היא הודיעה ב 21 בספטמבר שמצאה נפט. קודם היא מצאה גז טבעי, בקידוח אחר באותו אזור.

חברות נוספות מחזיקות זכיונות לחיפושי נפט במימי גרינלנד, ומבצעות קידוחים. המכון הגיאולוגי של ארה"ב העריך שיש בגרינלנד 90 מיליארד חביות נפט ו 1.7 טריליון רגל מעוקב של גז.

אירגון גרינפיס ערך הפגנות נגד חיפושי הנפט והקידוחים במים עמוקים, אבל תושבי גרינלנד לא כול כך אוהבים את אנשי גרינפיס, שבעבר ניסו לעצור את ציד כלבי הים שהאסקימואים אוהבים. חוץ מזה, נראה שתושבי גרינלנד לא ממש מתנגדים לקצת התחממות גלובאלית.

בעיני אירגונים ירוקים כל גילוי חדש של מרבצי נפט וגז הוא בשורת איוב, כי זה מרחיק את השגת היעד שלהם  שהוא מחסור באנרגיה וצנע – כלומר עוני – עולמי. בשביל שאר האנושות זו בשורה טובה – מאותה סיבה, הפחד ממחסור באנרגיה ומהעוני מתרחק.

יעקב

מחסור עולמי במזון

בשנים 2007-8 הייתה עלייה מאד גדולה במחירי המזון – במחירי המוצרים הבסיסיים כמו חיטה, אורז, סוכר, תירס וכדומה. המחירים הגבוהים גרמו למהומות רחוב ב 15 ארצות (ביניהן מצרים). ארצות רבות הטילו מגבלות או מיסים על ייצוא מזון במטרה להבטיח קודם כול אספקת מזון לתושביהן. מאז המחירים ירדו חזרה לרמה נורמלית אבל הם שוב במגמת עלייה.

השנה הייתה שוב עלייה במחירי המזון. בחלקה נגרמה על ידי מזג האוויר החם ברוסיה שפגע ביבולים. הרוסים, שנהגו לייצא כ 15 מיליון טון חיטה כול שנה, הפסיקו את הייצוא עד סוף השנה.

ארצות רבות אוכלוסין, כמו הודו, סין ודרום קוריאה מודאגות מבעיית אספקת המזון ורוכשות שטחים נרחבים של קרקע חקלאית באפריקה. חברות פרטיות רבות, ביניהן חברה בשליטת ג'ורג' סורוס, קונות אדמות במזרח אירופה או דרום אמריקה.

מעריכים שנוכח גידול האוכלוסייה הצפוי ב 50 השנים הבאות והעליה ברמת החיים יהיה צורך בכמות מזון כפולה מזו המיוצרת ונצרכת כיום.

כדי לספק את הצרכים ייצטרכו להפעיל שיטות עיבוד מודרניות, עם מיכון ודשנים, שיטות הדורשות השקעה כספית גבוהה. החקלאים העניים בארצות אפריקה אינם מסוגלים לכך, לכן רכישות האדמה הגדולות של גורמי חוץ. יחד עם הרכישה וההשקעה הסינים שולחים גם עובדים לאותן ארצות.

נוכח מגמות אלה נראה הרעיון של הביו-דלק תמהוני ומטורף מתמיד. הביו-דלק מבוסס על ההנחה שאנו יכולים להקטין את צריכת הנפט על ידי שריפת המזון שלנו בתור דלק. הטירוף הזה הוא עדיין חוק בארה"ב ובאיחוד האירופי, המחייבות חברות דלק למהול אחוזים גדלים והולכים של אתנול בבנזין. לדוגמה הנה החוק האמריקאי משנת 2007, המחייב ייצור בכמות הוכלת ועולה, עד כ 100 מיליון טון אתנול לשנה בשנת 2020. בנוסף לציווי זה הממשלה גם נותנת סובסידיה – כלומר משלמת ליצרנים כדי לייצר אתנול מתירס, כלומר כדי לשרוף את המזון.  מטורפים.

יעקב

לופט גישפט

לאחרונה פורסם דו"ח סוכנות האנרגיה הבינלאומית לניצול אנרגיית רוח. האירגון מאגד 14 מדינות אירופאיות ובנוסף את אוסטרליה, קנדה, יפן, קוריאה, מקסיקו וארה"ב שהתקשרו בהסכמי שיתוף פעולה ומחקר. הדו"ח המסכם את מצב הפקת האנרגיה ממקורות רוח מגלה לנו כי תעשייה שלמה נבנתה על חולות נודדים.

ברוח האופטימית מספר הדו"ח על ההתקדמות בהקמת מיזמי אנרגיית רוח בשנה החולפת. המדינות החברות בפורום מדווחות כי "הותקנו יותר מ-20 גיגאוואט של יכולות הפקת אנרגיית רוח חדשות", (הדגש הוא על הפוטנציאל לא המימוש). הדו"ח מתאר את ההתקדמות בהתקנות ומחקר על מנת להגדיל את השימוש באנרגיית רוח בעולם. אולם ניתוח מעמיק יותר של הנתונים בדו"ח מגלה כי תעשייה עולמית שלמה הינה כפי שמכנה זאת סטיב גורהם, יו"ר קואליציית מדעי האקלים באמריקה, "מגדל קלפים על יסודות חול". רוב המדינות החברות בפורום מפעילות צווי תעריפים הכופים על חברות החשמל לשלם ליצרני חשמל הרוח תעריפים הגבוהים מתעריפי החשמל בשוק. בעוד המחיר המסחרי הממוצע למפיץ של חשמל בארה"ב עומד על כ-9.7 סנט לקילוואט, נכפות חברות החשמל לשלם ליצרני אנרגיית הרוח לשלם בין 11.2 ל-17.4 סנט לקילוואט המסובסדים על ידי תעריפי החשמל או המיסים של כלל הצרכנים.

להמשך קריאה של המאמר ב"אנכי" כאן.

חקירות לקויות של ליקויי מדע האקלים.

פרשת קליימטגייט גרמה לערעור אמון הציבור בתקינות המדעית של חקר האקלים, ובמהימנות של הרבה מהמדענים שעוסקים בתחום. בעקבות זאת הוקמו 5 וועדות חקירה שמטרתן הייתה להחזיר את המדע לפסים תקינים ולהשיב את אמון הציבור במדעי האקלים. חמש הוועדות ( 3 באנגליה, 1 בארה"ב ואחת בינלאומית) הגישו את דוחותיהן עד 31 באוגוסט ש.ז.. הדוחות מאד חלשים ופגומים, ברובם אינם אלא מעשי טיוח שטחיים. הקלקולים במדע האקלים לא נחשפו ולא תוקנו. אמון הציבור לא חזר, בצדק.

רוס מקיטריק (אחד מהמבקרים של התנהלות מדעי האקלים) מסכם את הדוחות של וועדות החקירה. אנדריו מונפורט, מבקר נוסף, פרסם גם הוא דוח ביקורתי מאד על עבודות הועדות.

הנושאים שוועדות החקירה היו אמורות לבדוק הם:

1.    האם המדענים עשו מניפולציה של הנתונים, האם עשו שימוש סלקטיבי בנתונים, האם המציאו או העלימו נתונים ?

2.    האם המדענים מחקו א-מיילים הקשורים לתהליך ה IPCC – בניגוד לחוק חופש האינפורמציה, האוסר על העלמת מסמכים. (באחד הא-מיילים של קליימטגייט הייתה קריאה למחיקת א-מיילים).

3.    האם המדענים ביטאו ספקות בקשר לרמת הוודאות של ממצאיהם – ספקות שלא באו לידי ביטוי בדוחות של ה IPCC וה WMO (אירגון האקלים של האו"מ) שנמסרו למקבלי החלטות.

4.    האם המדענים נקטו צעדים (כול אחד לחוד, או כולם בתיאום) כדי למנוע מהמבקרים גישה לנתונים וחישובים ולמנוע ביקורת מדעית של ממצאיהם.

5.    האם המדענים (לחוד או ביחד) נקטו צעדים כדי למנוע פרסום של מאמרי ביקורת או מאמרים בעלי ממצאים סותרים בספרות המקצועית, והאם איימו בחרם על עורכים כדי שלא יפרסמו את המאמרים של יריביהם.

כול השאלות האלה מתעוררות בעקבות התוכן של הא-מיילים של מדעני האקלים שנחשפו (קליימטגייט).

מעל שאלות אלה מרחפות עוד שתי שאלות יותר גדולות:

6.    האם ה IPCC הוא מקור אמין למידע מדעי בנושאי האקלים ?

7.    האם המדע שמאחורי טענות השינויים האקלימיים הוא תקין ואמין ?

מקיטריק בודק באיזו מידה סיפקו החקירות שהתנהלו תשובות טובות לשאלות הנ"ל. מסקנתו היא שהחקירות היו מאד לקויות.

החקירות גילו ממצאים שמבססים את החשדות להתנהלות לא תקינה של המדענים. במקרים רבים הם אף מציינים ממצאים אלה בדוחותיהם, בכול זאת הם נמנעים מלהוציא את המסקנות המתבקשות. הם ניסחו את מסקנותיהם בלשון שנותנת את הרושם ההפוך, שכאילו הכול תקין, ואין שום בסיס לחשדות שהועלו. הרבה שאלות נותרו ללא מענה. הרבה נושאים לא זכו לטיפול כלל, הועדות התחמקו מלדון בהם.

המסקנות של מונפורט דומות:

-         אף וועדה לא ביצעה חקירה ממצה במסגרת כתב ההסמכה שלה.

-         בחירת החברים בוועדות החקירה לא הייתה מאוזנת, הועדות היו חד צדדיות.

-         אף חקירה לא הייתה מקיפה ואובייקטיבית.

-         אף חקירה לא שמעה אפילו את הביקורת של גורמים ביקורתיים הבקיאים בנושאים. הם שמעו רק את מדעני האקלים – רק צד אחד.

-         לאף וועדה לא היה מנדט (או כתב הסמכה) מוגדר היטב.

מסכם מונפורט:

"הכישלונות של וועדות החקירה הם ברורים. אמון הציבור במהימנות מדעי האקלים לא יחזור עד שתתבצע חקירה בלתי תלויה, אמיתית וממצה."

יעקב

כורים קטנים.

מספר חברות עובדות על פיתוח כורים גרעיניים ליצור חשמל מסוג חדש. אלו כורים קטנים מודולריים, המיוצרים בבית חרושת ומובלים לאתר הצריכה. שם הם נקברים באדמה, ומייצרים חשמל במשך כ 30 שנה ללא צורך במגע יד אדם, החלפת הדלק או כול טיפול אחר. בתום 30 השנה ניתן להחזירם למפעל לטעינה מחדש בדלק, או להשאירם בבור שלהם עמוק באדמה ולשכוח מהם.

לדוגמה הנה ההצעה של חברת ג'נרל אטומיקס.

החברה הודיעה על תוכנית פיתוח בהשקעה של 1.7 מיליארד דולר, ל 12 שנים.

הנה הצעה נוספת של חברת נוסקל. הם טוענים שהבקשה לאישור הכור הקטן שלהם תוגש עד 2012, ואם יאושר בוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב הם יוכלו לספק את הכורים הראשונים ב 2018. תכונה נוספת של הכורים האלה היא המודולריות. ניתן לצרף כמה יחידות היחד באתר אחד (בור אחד), כדי להגיע לכמות החשמל הדרושה.

לדעתי (וזה סתם ניחוש) – זה מה ש"ילך" בשוק בעוד 20-30 שנה. אולי...

יעקב

קיץ חם

השנה היה קיץ חם במיוחד. אין ספק בדבר.

ברוסיה היה גל חום יוצא דופן שגרם לשריפות ענק אלפי הרוגים, מהחום ומזיהום האוויר והשריפות.

בארה"ב, בניו יורק והחוף המזרחי, היה היקץ החם ביותר מאז החלו המדידות.

גם אצלנו היה קיץ חם במיוחד.

מאידך – יש לזכור, בימי חום אלה, את ימי הקור יוצאי הדופן של השנה, גם כן.

אנדריו רבקין כותב במאמרו, בצדק, שלא ניתן לקשור תופעות אלו, או את השיטפונות הגדולים בפאקיסטן, למעשי האדם – כלומר לגזי הפד"ח. הידע המדעי שלנו אינו מספיק טוב כדי להראות במידת סבירות גבוהה את הקשר הזה. תנודות אקלים היו תמיד, וגם תופעות קיצוניות.

מאמר ארוך באתר NOAA מסביר באריכות את הסיבות לגל החום ברוסיה: בלוקינג blocking – איזור של לחץ אויר גבוה חסם את תנועות האוויר הקר וגרם לאוויר החם לעמוד במקומו ימים רבים. הם כותבים:

Despite this strong evidence for a warming planet, greenhouse gas forcing fails to explain the 2010 heat wave over western Russia. The natural process of atmospheric blocking, and the climate impacts induced by such blocking, are the principal cause for this heat wave. It is not known whether, or to what exent, greenhouse gas emissions may affect the frequency or intensity of blocking during summer. It is important to note that observations reveal no trend in a daily frequency of July blocking over the period since 1948, nor is there an appreciable trend in the absolute values of upper tropospheric summertime heights over western Russia for the period since 1900.

תרגום מקוצר: האילוץ של גזי חממה לא יכול להסביר את התופעה של החסימה blocking שגרמה לגל החום הנוכחי. תופעת החסימה היא תופעה טבעית ולא נצפה גידול בתדירות מקרי החסימה.

בכול אופן – היה קיץ חם בחצי הכדור הצפוני. (וקר בדרומי).

יעקב

אנרגיה אלטרנטיבית – "הבלים".

כך אמר ולדימיר פוטין, האיש החזק ברוסיה. "הרעיון להחליף תחנות כוח גדולות בתחנות רוח הוא הבל" הוא אמר. רק אנרגיה גרעינית מסוגלת לשמש מקור אלטרנטיבי לאנרגיה, כדי להחליף את המקורות הפחמיים (פחם, נפט, גז).

הוא כמובן צודק, והוא יכול להרשות לעצמו להגיד זאת כי הוא לא כבול בקוד הדיבור התקין-פוליטית במערב, המחייב אנשים לתת מס שפתיים ל"אנרגיה מתחדשת" למרות שהם יודעים שאין דבר כזה. ראה את אנג'לה מרקל – שהאריכה את הרשיון של תחנות כוח גרעיניות תוך ציון שזה רק "צעד ביניים" עד שיבוא המשיח של האנרגיה המתחדשת.

לרוסיה יש 31 תחנות כוח גרעיניות המייצרות כ 16% מהחשמל שלה. היא הכריזה על תכנית פיתוח והרחבה שמטרתה להגיע ל 50 תחנות כוח גרעיניות עד 2030 שייצרו 25% מהחשמל. היא גם מסייעת למדינות אחרות, כמו הודו, סין, אירן, וונצואלה ומדינות מזרח אירופה בבניית תחנות כוח גרעיניות.

לדעת פוטין זה ביזבוז לשרוף את הגז של רוסיה לייצור חשמל ברוסיה. יותר משתלם למכור את הגז למערב, שסובל מהיסטריה אנטי גרעינית ולא בונה תחנות כוח גרעיניות. אירופה המערבית הופכת תלויה יותר ויותר בנפט ובגז הרוסי, דבר שמדאיג לא מעט אירופאים.

לדעתי אין מנוס מפיתוח אנרגיה גרעינית, אבל ייקח למערב לפחות כמה עשורים של שנים כדי להשתחרר מהפחדים וההיסטריה, ולגשת לפיתוח ברצינות.

יעקב