ארה"ב עוברת לגז

השימוש בגז כדלק מחליף במידה הולכת וגוברת את הפחם כדלק העיקרי לייצור חשמל בארה"ב.

ארה"ב מפיקה כמחצית החשמל מתחנות כוח פחמיות, עוד רבע מגז, 20% מתחנות גרעיניות וכ 5% מהידרו (סכרים).

מבין התחנות הפחמיות – 70% הן בגיל 30 שנה או יותר, 30 אחוז בגיל 40 שנה, כלומר תחנות ישנות שתקופת הפעילות המתוכננת עומדת להסתיים, והן זקוקות לשיפוץ יסודי וחידוש. כ 30 אחוז מהתחנות הישנות אין בהן מסננים לסינון הזיהום בפליטות, ועוד 30% יש בהן רק סינון חלקי. התקנות לשמירה על איכות האוויר מחייבות את כול התחנות החדשות או המשופצות להתקין ציוד סינון יקר.

בעלי תחנות הכוח מתלבטים בין בניית תחנות פחמיות מודרניות, יעילות ונקיות, שמחיר הקמתן גבוה, לבין הקמת תחנות על גז. גז הוא חומר דלק הרבה יותר נקי, הפולט גם פחות מזהמים וגם פחות פד"ח. הפחם נהנה עד כה מיתרון המחיר – הוא מצוי בשפע בארה"ב והמחיר זול ויציב. הגז לעומתו – היה מצוי בעבר בכמויות קטנות ומחירו היה תנודתי מאד, לעיתים גבוה. אולם הדברים משתנים. מצד אחד – השימוש המוגבר בפחם בסין גרם לעליית מחיר הפחם. מצד שני – גילוי מרבצי גז ענקיים בארה"ב, המופקים בטכניקה חדשה (פראקינג) – מבטיח אספקת גז זולה לאורך זמן.

מסיבות אלה החליטו הרבה חברות חשמל להעביר את התחנות הישנות מפחם לגז. הדבר יביא גם לצימצום הפליטות, גם לצימצום הזיהום, וגם כדאי מבחינה כלכלית.

יעקב

הסיפור של החומר

הבוקר קיבלתי מידידה תמימה את הקישור אל הסרטון "הסיפור של החומר" במייל עם המלצות חמות. הנה לפניכם קטע ראשון מארבעה קטעי סרטון האינדוקטרינציה הזה בשילוב עם ביקורת. מי שירצה לראות את המקור יוכל לבקר באתר הבינלאומי כאן.

ועידת קנקון דועכת.

ועידת קופנהאגן התקיימה בשנה שעברה בקול תרועה גדולה, בנוכחות 40 אלף צירים ואורחים מ 200 מדינות, כולל עשרות ראשי מדינות ביניהם שני הנשיאים שלנו, פרס ואובמה. כול אלה הגיעו בעשרות (או מאות) מטוסים פרטיים וצרכו אלפי טונות של מזון ומיליוני חביות שמפניה.

הם השיגו את מטרתם העיקרית, נאמו, בזבזו כסף, בילו, וחזרו הביתה לאחרי מסכת פטפוטי סרק והבטחות ריקות מתוכן. לאחר טכס הסיום המרגש הם נשבעו, עם דמעה בעיניים: "נתראה בשנה הבאה בקנקון".

ועידת קנקון נפתחה היום בקול דממה דקה. איש לא שמע עליה, שום ראש מדינה לא בא, איש אינו תולה בה תקוות.

כולם מבינים עכשיו שאין סיכוי לחסום את סין, ואת הצמיחה הכלכלית שלה המונעת בפחם. פשוט אין אנרגיה אחרת, כרגע, ואין אפשרות להגיד לסינים או להודים "תישארו עניים". פרוטוקול קיוטו העקר מסתיים, ולא יהיה אחר. הדבר האחרון שמרבית הצירים מנסים "להציל" זה 100 מיליארד דולר שארה"ב ואירופה הבטיחו להעביר למדינות ה"מתפתחות" בשביל "אנרגיה ירוקה". הכסף (לא המצפון הירוק) היה הדבר שמשך את כול החברים הרבים מהעולם "המתפתח" (קרי המפגר), לוועידות האלה מהתחלה. עם המשברים הכלכליים במערב אין סיכוי, כרגע, שמישהו יעביר כסף במתנה לאחרים. אין כסף. בשביל מה מתקיימת בכלל ועידת קנקון? איש אינו יכול להצביע על סיבה טובה, אבל הצירים התרגלו לבילויים שלהם, אז הם באים, על חשבון הברון.

הסוציולוג דני רובינשטיין מספר לנו בוויאנט שבשנה האחרונה הייתה ירידה בפליטות הפד"ח, בס"ה העולמי, של כ 1.1%, שהורכבה מירידה משמעותית במערב (6-8%) , ועליה גדולה בסין (9%). הירידה במערב נבעה מירידה בפעילות הכלכלית, ומסגירת בתי חרושת והעברת הייצור לסין. (אני חושד שחלק מהירידה המדווחת היא הנדסת מספרים או פברוק נתונים).

הייתה גם ירידה גדולה בתעמולת ההפחדה החממיסטית, יותר ויותר אנשים מבינים שתיאורי האסונות מוגזמים ביותר ובלתי מדעיים, שהפתרונות "הירוקים" (שמש ורוח) לא עובדים, ויש בעיות חמורות יותר לטפל בהן (המשבר הכלכלי).

החממיסטים חטפו מכה תעמולתית בקליימטגייט, כאשר תמרוניהם הבלתי כשרים ובלתי מדעיים נחשפו, והם איבדו את המומנטום הפוליטי.

נקווה שועידת קנקון תהיה הוועידה האחרונה בשרשרת הטיפשות הבזבזנית הזאת (היא ה 16 במספר).

יעקב

תחיית הפחם בסין

מאמר בניו יורק טיימס מספר לנו על צריכת הפחם העצומה של סין. עד כה (2009) סין הייתה יצואנית של פחם, אבל בשנה זו, 2010, לראשונה היא החלה לייבא. מעריכים שתייבא 150 מיליון טון פחם השנה.

הדבר נובע מכמה סיבות: הצריכה שלה, בעיקר לייצור חשמל ופלדה, נמצאת בעלייה תלולה. היא לא מצליחה לפתח מספיק מהר את המכרות שלה ואת קווי התחבורה (רכבת) כדי להוביל את הפחם מהמכרות בפנים הארץ לריכוזי האוכלוסייה ולמרכזי הצריכה לאורך החופים. הפחם המיובא מגיע ישר למקום הדרוש.

מחיר הפחם בשוק הבינלאומי נמצא בעלייה. המחיר שהיה 40-60 דולר לטון עד לפני 5 שנים הגיע ל 200 דולר ב 2008 והנו עכשיו כ 114 דולר לטון.

הביקוש המוגבר בסין והמחיר הגבוה מעודד פיתוח ופתיחה של מכרות חדשים בכול רחבי העולם. סין מייבאת פחם מדרום אפריקה, קולומביה, אוסטרליה ואפילו מקנדה וארה"ב. בכול הארצות האלה פותחים מכרות חדשים ובונים נמלים חדשים כדי לספק את הרעב של סין. המכרות מספקים תעסוקה והכנסה יפה במדינות אלה. העלייה בשינוע פחם בנתיבים הימיים היא מרשימה – מכ 380 מיליון טון ב 2001 ל 690 מיליון ב 2010.

גם בהודו יש דרישה גדולה לפחם. ייבוא הפחם שלה עלה מ 38 מיליון טון ב 2008 ל 60 מיליון ב 2009.

הירוקים בארה"ב, קנדה ואוסטרליה רותחים מזעם. הם הצליחו להביא להפסקה בבניית תחנות כוח פחמיות בארצותיהם אך הכול לשווא. סין בונה תחנות פחמיות פי כמה וכמה מכול התחנות שהירוקים הצליחו למנוע בארצותיהם. אין שום דרך לחסום את הפיתוח בסין (ולהשאיר את האוכלוסייה בעוני ורעב) ולכן אין שום סיכוי להקטין את הפליטות העולמיות.

סין בונה עשרות תחנות כוח פחמיות חדשות כול שנה, כי היא צריכה אנרגיה של ממש, היא לא יכולה להסתפק בדיבורים יפים על חלומות של אנרגיה מתחדשת שאינם ברי הגשמה. היא מפתחת גם תחנות כוח גרעיניות (בניגוד לארצות המערב), אך הבנייה של התחנות הגרעיניות היא בהכרח איטית ותיקח הרבה שנים. בינתיים הם אינם יכולים לחכות ובונים תחנות פחמיות.

ארצות המערב צפויות לסבול קשות ממחסור, ירידה ברמת החיים, וישיבה בחושך, כי הן הפסיקו לחדש את משק האנרגיה שלהן, והן מניחות לו להתיישן ולהתדרדר, בגלל ששכנעו עצמן שהפחם "פויה".

דווקא מסין תצא תורה ובשורה, הם לומדים ומפתחים כול הזמן תחנות יותר נקיות ויעילות, הן פחמיות והן גרעיניות, בעוד המערב שרוי בהלקאה עצמית, התעלמות מהמציאות, והתדרדרות טכנולוגית וכלכלית.

באשר להתחממות הגלובאלית – מזל שהבעיה אינה חמורה כמו שמפחידים אותנו, כי סין החליטה שהעוני בעיה יותר חמורה, והם אינם מוכנים להתאבד. לכן – אין דרך מעשית להקטין הפליטות העולמיות. נצטרך לחיות עם זה, וגם נוכל.

יעקב

עדותו של ד"ר לינדזן

הנה קטעים מעדותו הפומבית של ד"ר לינדזן בפני תת וועדה של בית הנבחרים האמריקאי בנושאי האקלים שהייתה ב 17 לנובמבר. העדות הלאה, כאן (PDF ).

הנתונים מראים שהפד"ח יגרום להתחממות זעירה, והקשר בין התחממות קטנה זו (או אפילו התחממות משמעותית) לאסונות שנטען שהיא עלולה לגרום הוא מינימאלי. הנימוקים עליהם מבססים את טענות האסון הם חלשים במיוחד, ומקובלים ככאלה...

 לפי הגישה העכשווית של מדעני האקלים, אנו מתייחסים לכול נושא האקלים דרך מספר אחד בודד – האנומליה של ממוצע הטמפרטורות העולמי על פני כדור הארץ – והמספר הזה נקשר למספר בודד נוסף – ריכוז הפד"ח – אשר "מאלץ" (מניע) כביכול את הטמפרטורות. גישה זו מאד צרת אופק ומונעת את הבנה המדעית של ממש. גם ההחלפה של התיאוריה במודל אקלימי ממוחשב אינה תורמת להבנת הנושא...

למעשה יש התקדמות בהבנה המדעית, והיא אינה מחזקת את הטענות על הפד"ח כגורם מכריע. ניתן להסביר את המחזוריות של האקלים בעבר הרחוק על פי שינויים במסלול כדור הארץ, ללא היזקקות לפד"ח (כפי שחשבו לפני המאניה האחרונה). בדיקות של רגישות האקלים (לפד"ח) שנעשו מבלי להניח רגישות כזו מראש (כמו שעושים המודלים) מראה רגישות נמוכה מזו שמראים המודלים (כלומר השפעת הפד"ח היא קטנה יותר).

בכול המודלים מניחים היזון-חוזר (פידבק) חיובי, בלעדיו הפד"ח לבד עשוי היה לגרום מקסימום עלייה של מעלה אחת. נתוני לווין מראים שההיזון החוזר קטן בהרבה וייתכן אפילו שהוא שלילי...

מכול הסיבות האלה תוכלו להבין מדוע אני לא חושב שהפד"ח עלול לגרום להתחממות גדולה. ללא התחממות גדולה זו גם לא יתרחשו כול אותם האסונות שכולם מנבאים שההתחממות תגרום. אבל, גם לו הייתה התחממות יותר גדולה, עדיין היה קשה מאד לבסס את הטענה על אסונות.

Current global warming alarm hardly represents a plausible proposition. Twenty years of repetition and escalation of claims does not make it more plausible. Quite the contrary, the failure to improve the case over 20 years makes the case even less plausible as does the evidence from climategate and other instances of overt cheating.

הזעקה על אסונות כתוצאה מהתחממות גלובאלית אינה עמדה סבירה. עשרים שנה של חזרה על ההתראות והסלמה בניבוי אסונות אינם עושים את הטענות ליותר מבוססות. להיפך. הכישלון בביסוס משכנע של הטענות עושה אותן עוד פחות אמינות, כך גם וגילויי הקליימט-גייט, יחד עם מקרים של הונאה מדעית.

הסיכום של ד"ר לינדזן: "אני מוכן להצהיר שאסונות אקלימיים חסרי תקדים אינם עומדים להתרחש. לעומת זאת, בהחלט ייתכן שתוך כמה אלפי שנים יתרחש לעידן קרח חדש.

יעקב

בעיה מרושעת

מספר מדענים נקראו להעיד בפני וועדה של בית הנבחרים האמריקאי בנושאי שינויי האקלים. הנה קטע מתוך עדותה של ד"ר ג'ודי קורי:

Climate change can be categorized as a “wicked problem.” Wicked problems are difficult or impossible to solve, there is no opportunity to devise an overall solution by trial and error, and there is no real test of the efficacy of a solution to the wicked problem. Efforts to solve the wicked problem may reveal or create other problems.

תרגום: "שינוי האקלים ניתן לסיווג כ"בעיה מרושעת". בעיות מרושעות קשה עד בלתי אפשרי לפתור, אין דרך להתקדם לפתרון כולל בהדרגה, בדרך של ניסוי וטעיה, ואין מבחן אמיתי לבדיקת היעילות של הפתרון. מאמצים לפתור את הבעיה יכולים לחשוף או ליצור בעיות חדשות."

[ מאמר מוסגר: גם השלום במזה"ת היא גם בעיה "מרושעת".]

עוד היא אומרת: " בעיית היסוד היא האם הימור גדול היום עם מדיניות כוללת ועולמית לייצוב הפליטות תעצב מחדש, באופן מהפכני, את עתידנו המשותף, ברמה עולמית, לטובתנו, או שייצור הפסדים שידחפו את האנושות לפשיטת רגל כלכלית, חברתית וסביבתית."

על זה עונה אחד הקומנטרס (ג'ון מרשל)

Climate change is neither wicked or a problem. It is a natural phenomenon driven by natural cycles. It started when the planet formed and will continue to the day the sun goes nova.
Just live with it!!

"שינוי האקלים הוא לא מרושע ולא בעיה. זו תופעה טבעית של מחזוריות טבעית. זה החל כאשר נוצר כדור הארץ ויימשך עד שהשמש תישרף. נגזר עלינו לחיות עם זה."

ועל זה הייתי מוסיף אני: "מדיניות כוללת ועולמית לייצוב הפליטות" הוא מקסם שווא. אין דבר כזה. כול ה"צעדים" (הבלתי מעשיים) שמדברים עליהם הם ביזבוז משאבים לריק, ופגיעה ברמת חיינו שלא יביאו לשום צימצום בפליטות ולא תהיה להם שום השפעה על האקלים. מזלנו הוא שבעיית ה"התחממות הגלובאלית", אם יש בה ממש בכלל, אינה חמורה. כי אם הייתה – היה מצבנו לא טוב.

יעקב

יש נפט וגז בשפע, ברוך השם.

ישראל הפכה פתאום מעצמת נפט וגז, עם הגילויים החדשים בים יש סיכוי שנצליח לספק צרכינו באנרגיה לשנים רבות וגם לייצא. זו הפתעה, כי מאז קום המדינה אנו מייחלים לשווא לקצת נפט, והנה, פתאום התגלה המטמון.

אבל לא רק ישראל. אנו חלק מתהליך תחייה כלל עולמי של הגז והנפט.

בשנת 2007 הגיעו מחירי חבית הנפט ל 147 דולר, מחירי הגז ל 10-12 דולר. נביאי השחורות המקצועיים מיהרו לפרסם ספרים על סוף עידן הנפט. קראו לזה peak oil – שיא הנפט. אמרו: השיא בתפוקת הנפט עבר או יעבור בקרוב. שדות הנפט הוותיקים מתרוקנים, והתפוקה בהם יורדת בהתמדה. אין יותר נפט. התפוקה היורדת עומדת במסלול התנגשות עם הצריכה הגואה של מדינות מתפתחות כמו סין והודו. "סוף העולם קרב".

נבואות הבל. העולם מתפקד כמו שהאופטימיסטים מנבאים. התחזית האופטימיסטית אמרה שהמחיר הגבוה של הנפט יאותת על הביקוש ויעודד חיפושים חדשים ופיתוחים טכנולוגיים, ומקורות חדשים יפותחו, כפי שקרה תמיד, עד כה. מאז שהתגלה הנפט במאה ה 19 ועד כה, למרות הצריכה גדולה, הרזרבות הידועות (הנפט בבטן האדמה) היו תמיד בעלייה.

מאמר ארוך בניו יורק טיימס מספר שבעשור האחרון פותחו טכנולוגיות חדשות. בתחום הנפט – קידוח במים עמוקים הודות למיכשור חדש המאפשר לייצב את המקדחים בים. ביבשה פותחו טכנולוגיות של קידוח לעומק ובכיוון אופקי, תוך ריסוק שכבות הסלע העמוקות ושיחרור הגז הכלוא בהן.

שורה תחתונה: התגלו מרבצי נפט וגז חדשים רבים. המגמה של ירידת התפוקה התהפכה. ארה"ב החלה להפיק יותר נפט מאשר קודם. תפוקת הנפט במפרץ מקסיקו עלתה ב 12% מאז שנת 2000. בקנדה מפיקים נפט מחולות זפת המצויים שם בשפע. קנדה הפכה לספקית הנפט הגדולה של ארה"ב (יותר מערב הסעודית). עיראק, שמפיקה "רק" 2.5 מיליון חביות ליום גילתה שדות חדשים וחתמה חוזי פיתוח שיאפשרו לה להפיק, בעוד כמה שנים, 12 מיליון חביות. מרבצי גז אידירים התגלו ברחבי ארה"ב, בקידוחי עומק. לפני עשור חשבו מומחים שרזרבות הגז של ארה"ב תתקוקנה תוך 25 שנה, היום ידוע שיש לארה"ב מספיק גז בשביל לפחות 100 שנה. ארה"ב הולכת להפוך ליצואנית של גז. אותם מבני סלע עמוקים שמהם מפיקים גז בארה"ב מצויים גם באירופה וארצות אחרות, וגם שם מתחילים בהפקה. מרבצים חדשים התגלו בים, מול חופי ברזיל, ניגריה ומקומות נוספים. מתחילים לחפש נפט באוקיינוס הארקטי, בו לא קדחו עד עתה.

המקביל התפתחה טכנולוגיה שמאפשרת ניצול יותר טוב של האנרגיה, מנועים יותר חסכניים, תחנות כוח יותר יעילות. אנו מסוגלים לשמור על רמת חיינו עם פחות נפט וגז.

כתוצאה מכול אלה, מחיר הנפט ירד לסביבות 80 דולר החבית, מחיר הגז ירד ל 4 דולר. (והדולר לא מה שהיה פעם...). מחפשי הגז נאלצים לקחת פסק זמן. יש יותר גז מאשר השוק מסוגל לקלוט...

צריכת האנרגיה בעולם עומדת לעלות ב 36% בין השנים 2008-2035 לפי תחזית הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה. צריכת הנפט תעלה מ 84 מיליון חביות ביום ל 99.

בקיצור – יש לנו בעולם, נפט וגז כמויות מעל לראש, המספיקות לצרכינו להרבה, הרבה שנים. קשה להגיד בדיוק כמה, אבל הרבה עשורים לפחות. הנפט, הגז והפחם יהיו מקורות האנרגיה העיקריים שלנו להרבה עשורים, אין מקורות אחרים, בינתיים. זה טוב, טוב שיש נפט וגז במחיר סביר, טוב שאיננו תלויים במקורות "ירוקים" כמו שמש ורוח, מפני שאין בהם ממש.

סוף העולם נדחה בינתיים.

יעקב

מפעילים גנרטורים בסין

הנה סיפור קטן שהופיע במאמר ארוך על סין. הנה משפט:

Factories have been burning more diesel in backyard generators as power companies have reduced electricity generation to meet national goals for limiting energy consumption.

תרגום: בתי חרושת החלו להפעיל גנראטורים על דיזל בחצר שלהם מפני שחברות החשמל צמצמו הפקת החשמל כדי לעמוד ביעדים לאומיים של צמצום בצריכת האנרגיה.

הנה אם כן הטיפשות בהתגלמותה.

הממשלה קובעת יעדים הזויים, כדי "להיות כמו כולם" בעולם, תחנות הכוח הממשלתיות מצמצמות האספקה (ושריפת הפחם) על פי פקודה מלמעלה – הממשלה מתגאה בכנסים בינלאומיים שעמדה ביעדים וצמצמה הפליטות.

באותו זמן, בתי החרושת מפעילים גנראטורים ופולטים פי שתיים מתחנת הכוח, גם פד"ח וגם מזהמים אחרים. הפליטות האלה הן מחוץ לסטטיסטיקה המתפרסמת. השמיים בערים עכורים מזיהום וסמוג תמידי (במידה רבה בגלל הגנראטורים). העיקר שהירוקים מבסוטים, והממשלה מתגאה עם הסטטיסטיקות.

כבר אמרתי הרבה פעמים:

מניעה של בניית תחנות כוח (פחמיות) לא יביא לצמצום הפליטות והזיהום אלא לגידולו. אנשים לא יישבו בחושך אלא יפעילו גנראטורים.

יעקב

שימוש בפחם בארצות מתפתחות.

הנה גרף מעניין המראה התפתחות השימוש בפחם בארצות מתפתחות (סין, הודו, אפריקה).

← Sea Ice News #29

Inconvenient eco bags – now with lead →

יש לזכור גם שהשימוש בפחם בארה"ב מספק רק חצי מהחשמל (והרבה פחות מהצריכה הכוללת של האנרגיה). השימוש בפחם בסין מספק משהו כמו 80% מצרכי האנרגיה שלהם. (השימוש בנפט, גז וגרעין הוא נמוך בהרבה מאשר בארה"ב).

על רקע גרף זה שימו לב למילות הפרשנות של משקיף בריטי:

"אנו בבריטניה השקענו כמה מיליארדים באנרגיה מתחדשת, והתחייבנו לכמה עשרות מיליארדים בסובסידיות לעתיד. כך עשו גם האירופאים (אם כי הם התחילו לקצץ בסובסידיות מפני שהם מבינים שאי אפשר להמשיך – אין כסף ואין תועלת). ההשפעה של כול ההשקעות האלה היא אפס מחלט. זה אפילו לא מתחיל להזיז את המחט בשעון הפליטות כלפי מטה.

המדינות שבגרף צרכו לפני 20 שנה פי 1.5 פחם מאשר ארה"ב, היום הן צורכות פי 4. אם ארה"ב תפסיק, באופן מוחלט, את כול פליטות הפד"ח, הארצות המתפתחות ישלימו את החסר תוך 5 שנים. צריך להפסיק את תכניות הסבסוד של האנרגיה המתחדשת (שמש ורוח), אין להן שום השפעה בכלל....

(במאמר מוסגר: עד היום הן לא הביאו לשום הפחתה בפליטות, אחרי 10 שנים של מאמץ. יעקב).

חדלו "מחשיבת קסם" ... העולם לא יפלוט פחות פד"ח בעוד 30 שנה, הוא יפלוט יותר, הרבה יותר, בגלל אפריקה, סין והודו. אם נגזר עלינו להיצלות (בגלל ההתחממות) אנו ניצלה, לא נימלט מזה. אין שום מקור אנרגיה חלופי שיכול לשנות את המצב הזה (חוץ מאנרגיה גרעינית, וגם זה לא בטווח של 30 שנה).

לכן, עלינו (באנגליה, אירופה, ארה"ב) צריכים לחדול מהניסיונות האבודים.

אין בזה כול תועלת, זה עולה כסף ומקומות עבודה. מוטב שניצלה עשירים מאשר עניים. העושר לפחות יקל על צעדי ההסתגלות.

יעקב

סין בונה כורים גרעיניים.

סין ניגשת ברצינות למשימה של בניית כורים גרעיניים. הם עדכנו את תכניותיהם, ועכשיו הם מתכננים לבנות כורים בהספק כולל של 113  Gwe (ג'יגאווט) עד 2020.

בניית כורים אינה משימה פשוטה, היא דורשת בניית בתי חרושת מיוחדים המסוגלים לצקת את ליבת הכור. סין בנתה בית חרושת כזה, אחד מתוך שלושה שקיימים בעולם עם היכולת הזו. סין מסוגלת כעת לבנות 4 ליבות של כורים לשנה, ובעתיד הם מתכננים להגדיל את היכולת לשמונה.

הם מתכננים לבנות את כול המרכיבים בסין, כרגע על פי ידע של חברת ארבה Areva , חברה צרפתית אשר הודיעה שאין לה יכולת לספק את כול ההזמנות הצפויות.

בשנת 2020, אם הכול ילך לפי התכנית (ולסינים יש מסורת טובה של עמידה בתכניות ולוח זמנים – ראה מנהרת הכרמל) יספקו הכורים הגרעיניים 7% מהצריכת החשמל שצפויה להיות 1600 GWe .

עוד מזכירים לנו, באותו מאמר, שארה"ב בנתה בשנות ה50 וה 60, תוך 20 שנה 100 כורים גרעיניים, המספקים עד היום 25% מצריכת החשמל שלה.

מיותר לציין שעכשיו אין לארה"ב היכולת לעשות זאת, וגם לא הידע והאנשים המיומנים הדרושים. היכולת התנוונה. לארה"ב אין תכנית לבניית כורים, עוד לא אישרה שום כור חדש זה כמעט 40 שנה, ולא עושה רושם שתעשה זאת בעשורים הקרובים (למרות שפה ושם מדברים על זה).

על ארצות המערב השתלטה תרבות של ניהיליזם רומנטי ירוק, המונע כול פיתוח ומאמין שתמיד יהיה חשמל, גם ללא בניית תחנות כוח. התוצאה תהיה צנע ומחסור. המערב חי מפרי הפיתוח והבניה של הדורות הקודמים ולא מתחזקים ומחדשים את הקיים. כאשר התחנות הישנות תשחקנה יהיה חושך. זו תהיה התוצאה של החזון הירוק, המודרני, בעולם המערבי.

סין שומרת על הגחלת, וזה טוב.

כאן תמצאו בלוג עם מידע רב על אנרגיה גרעינית מפי בלוגר שהיה מהנדס אחראי על כורים גרעיניים בצי ארה"ב.

יעקב