6 בנובמבר 2016

שי אגסי העתידן.


שי אגסי דיבר בכנס fuel choices והרעיף עלינו שטף של נבואות: תעשיית הרכב תתמוטט, תחנות הדלק ייסגרו, רכב אוטונומי ישלוט בכיפה, הבעלות על מכוניות תקטן, רכבים חשמליים הם העתיד.

שי אגסי תמיד היה חזק בדיבורים ובנבואות, יש לו הופעה מרשימה דיבור רהוט ודמיון פורה והוא רואה היטב את העתיד. רק את ההווה אין הוא רואה, והמיזם הידוע שלו, בטר-פלייס, התמוטט לפני כשנה. הוא הצליח לסחוף משקיעים רציניים (עידן עופר) בהתלהבותו, וכולם מלקקים כעת פצעים בסך מאות מיליוני ש"ח שירדו לטמיון בעקבות חזונותיו הבלתי מציאותיים של אגסי.

בואו ונראה מה אגסי מנבא כעת – נפריד את זה לשלוש:

1. רכב אוטונומי – רכב המונחה מחשבים ונוסע ללא נהג. זהו נושא מאד אופנתי היום, רבים ומוכשרים (גוגל למשל) עובדים על זה. רק לפני שבוע נסע סמיטריילר עמוס ארגזי בירה כ 200 ק"מ, בנסיעה ניסיונית, על אוטוסטרדות בארה"ב ללא נהג (הנהג ישב במושב הנוסע). מן הסתם יחלו, אט-אט, רכבים אוטונומיים לנוע בכבישים. השאלה היא מתי הם יהיו גורם דומיננטי? מוקדם להתנבא. דבר אחד בטוח: בשנת 2020-2021, כמו שמנבא אגסי, עוד לא. האם יהיו גורם דומיננטי (המקיף את רוב המכוניות) בעוד 20 או 30 שנה? אולי, אינני נביא. זה לא מאד קרוב. והכניסה של רכב אוטומטי תהיה הדרגתית, כנראה בתחום המשאיות קודם, כי שם יש לדבר ערך כלכלי גבוה. אל לאגסי לדאוג ליצרניות הרכב הגדולות, הן לא תתמוטטנה. אם וכאשר זה יהיה מעשי, ייצרו החברות האלה את המכוניות האוטונומיות. לא גוגל, ולא אגסי.

2. אגסי מנבא ירידה גדולה בבעלות ומכירות של רכבים פרטיים. לפי חזון נפוץ ברשת (אגסי אינו מקורי בקטע זה), אדם יוכל בעתיד להזמין מכונית מתי שהוא צריך, המכונית תבוא מיד (לבד, ללא נהג) ותאסוף אותו, ותוריד אותו ביעדו, והכול במחיר זול להפליא (איך אגסי חישב את המחיר?) ולא תהיה שום סיבה בעולם מדוע אנשים יקנו ויחזיקו בבעלותם מכונית פרטית, הוא אומר. היום, המכוניות הפרטיות חונות אולי 95% מהזמן, כלומר הן לא מנוצלות. שימוש במאגרי מכוניות יאפשר שימוש יותר יעיל ואינטנסיבי של הרכב, ואז, אולי, חצי או רבע ממספר הרכבים (לעומת היום) יספיק לשרת את כול האנשים. האם זה יקרה ? אולי. מתי? אללה יודע. אנשים תמיד ירצו מכונית פרטית, וההפרש בחיר (אם יהיה) לא מפריע למרבית האנשים. ומה יהיה בשעות השיא (למשל בבוקר כשכולם נוסעים לעבודה)? גם היום כבר קיימים מאגרי מכוניות שאדם יכול להזמין, להשכרה, לפי שעות, כאשר הוא צריך, במקום להחזיק אוטו פרטי. אין ירידה במכירות רכב.  בת"א תיכנס גם עיריית ת"א לעסק ותפתח בשנה הבאה שרות השכרת מכוניות הדומה לשירות האופניים "תל אופן". האם, בגלל "תל אופן", היה קיטון בבעלות על אופניים בת"א? איני חושב. חברות הייצור של המכוניות (טויוטה, פולקסוואגן, מרצדס וכו') יכולות להירגע. המוצר שלהם (המכונית הפרטית) לא תיעלם מהר כול כך כמו שאגסי מנבא.

3. המכונית החשמלית. כול המכוניות, בעתיד, תהיינה חשמליות. כה אמר אגסי - ושוב – הוא אינו יחידי ולא מקורי. הדעה הרווחת אצל מרבית האנשים, היום, (כתוצאה משטיפת מוח אידאולוגית אינטנסיבית) היא שהמכונית החשמלית "היא העתיד". האומנם? דבר אחד ברור היום (עובדות, לא לנבואות) – המכונית החשמלית של היום אינה עומדת בתחרות האיכות, המחיר והשרות מול מכונית הבנזין. הכמות הקטנה של מכוניות חשמליות שנמכרת היום נמכרת בזכות ההתלהבות האידיאולוגית והסבסוד הממשלתי הכבד. המכונית החשמלית עצמה היא מוצר הגיוני וטוב, הבעיה שלה היא רק הבטרייה (המצבר). הבטריות של היום כבדות, יקרות, בעלות אורך חיים מוגבל, מספקות טווח נסיעה מוגבל, וטעינתן אורכת זמן רב (טיפוסי - 4 שעות). בראיה כוללת – המכונית החשמלית, היום, היא מוצר יקר ונחות. (עוד פרטים בפוסט בהמשך). זה המצב היום.

כדי שהמכונית החשמלית תהפוך למוצר טוב, המסוגל לכבוש את השוק, דרושה פריצת דרך טכנולוגית בתחום הבטריות. דרושה בטרייה חדשה, שונה (יותר טובה) לגמרה מאלו הידועות היום. האם ימציאו בקרוב בטרייה כזו? אולי. מתי זה יקרה? איש אינו יודע (גם לא הנביא אגסי). כול העולם (כול המדענים והמהנדסים) עובדים קשה ומחפשים באינטנסיביות פריצת דרך טכנולוגית בתחום הבטריות. הם כבר עובדים ומחפשים לפחות 20 שנה. לא מן הנמנע שבמוקדם או במאוחר תפותח הבטרייה הגואלת שתהפוך את המכונית החשמלית למוצר יותר טוב ממכונית הבנזין. מתי זה יקרה? זה מסוג הדברים שלא ניתן לנבא (שום דבר לא ניתן לנבא, בעצם). אגסי סתם מדבר, פיו מפיק דברי שירה בלי קשר למציאות.
אם וכאשר ימציאו את הבטרייה הגואלת – עדיין קיימת הבעיה של אספקת חשמל. אם חלק גדול מהמכוניות יהיו חשמליות יהיה צורך בכמויות חשמל גדולות לטעינת המכוניות, יותר מאשר יש היום. בינתיים יש מגמה של מלחמה נגד מקורות החשמל האמינים (פחם, גז וגרעין) ובעד מקורות תזזיתיים ובלתי אמינים (שמש ורוח), ופירושו שנצטרך להתרגל לעתיד של מחסור וקיצוב בחשמל, כלומר של ניתוקי זרם תכופים.
לסיכום: אין לנו אפשרות לדעת את העתיד. כול הדיבורים על "העתיד" הם דיבורים ריקים. שי אגסי כבר הוכיח את כשרונו בתחום זה.

יעקב

3 בנובמבר 2016

לוחות שמש מזהמים.


לוחות השמש (לוחות פוטו-וולטאיים, או פאנלים סולאריים) מקושרים בתודעה לדבר נקי וטהור מבחינה סביבתית – משהו ממש ירוק. זה לא בדיוק ככה. תהליך הייצור של לוחות השמש הוא תהליך תעשייתי-כימי כבד. הוא צורך הרבה אנרגיה ומשתמש בהרבה חומרים כימיים מסוכנים ורעילים מאד.

הנה תיאור קצר של התהליך. את הסיליקה הגולמי (חול או קוורץ) מתיכים בטמפרטורות גבוהות לסילוק החמצן. אח"כ מסלקים מזהמים שנותרו על ידי הפיכת הסיליקון המתכתי לגז באמצעות חומצה הידרו-כלורית ונחושת. המשך התהליך דורש מספר מחזורים של התכה בטמפרטורות גבוהות וגיבוש חזרה. חומרי לוואי רעילים נוצרים לכול אורך התהליך. כ 80% מהסיליקה הגולמי הולך לאיבוד בתהליך, חלק ממנו מתפזר באוויר בצורת אבק דק ורעיל שמהווה סכנה גדולה לעובדים במפעל. חלק אחר מהסיליקון וחומרי הלוואי והפסולת שנוצרו בתהליך הזיקוד נשטף במי השטיפה שהופכים למזוהמים ודורשים טיפול טיהור רציני לפני ששופכים אותם לסביבה.

גם ניסור לוחות הסיליקון הסופיים לשבבים שימושיים יוצר אבק סיליקון רעיל. התקנות מחייבות עובדים לחבוש מסכות נגד אבק, אבל למרות המסכות, חלק מהאבק חודר לריאות העובדים ופוגע בבריאותם. גם גז הסילן, שהוא מוצר ביניים בתהליך, מסוכן, היות והוא נפיץ, ואם דולף עלול לגרום להתפוצצויות. חומר ביניים אחר הוא סיליקון-טטרהכלוריד, חומר מאד רעיל, שמתרכב עם מים וגורם נזקים לעור, מערכת הנשימה והעיניים. צריך להקפיד במיחד שחומר זה לא ידלוף לסביבה.
יש עוד שורה ארוכה של כימיקלים וחומצות, כמו חומצה הידרו-כלורית חומצה גפריתית, וכן גזים רעילים אחרים משתתפים בתהליך הייצור.

בעמק הסיליקון בארה"ב הוקם ארגון , SVTCThe silicon valley toxics coalition ששם לעצמו למטרה להביא ליישום השיטות הטובות ביותר לטפל בכול הזיהומים האלה ולשמור על בטיחות העובדים והסביבה. יש לציין שהבעיות בייצור לוחות השמש הן מאד דומות לבעיות בייצור השבבים למחשבים (צ'יפים) מפני שהם עשויים כמעט מאותו חומר. העניין הוא שכמויות שבבי הסיליקון בלוחות השמש היא הרבה יותר גבוהה מאשר במחשבים ושאר המוליכים למחצה.

צריך לציין גם שלא כול היצרנים בעולם מקפידים במידה הדרושה בשמירה על כללי הבטיחות, על בריאות העובדים ועל מניעת זיהום הסביבה מחומרי פסולת של תהליך הייצור. בייחוד יש חריגות אצל יצרני בעלי עלויות נמוכות, בסין, הודו או אפריקה. הרבה פעמים מושגת הירידה במחיר על חשבון הזיהום במפעלים וסביבתם.
הדימוי הנקי של לוחות השמש מתעלם מבעיות הזיהום החמורות שנוצרות בתהליך הייצור שלהן. "טוב" שהזיהום מתרחש בסין ולא אצלנו...

יעקב

26 באוקטובר 2016

אירופה ירוקה יותר

החוקר ריצ'רד פוקס מהולנד וצוותו בדקו התפתחויות בשימושי קרקע באירופה ב 110 השנים האחרונות (1900-2010). הם מצאו שאירופה ירוקה יותר, במידה ניכרת. הם הציגו את התוצאות בסדרה של מפות מרהיבות.

הם חילקו שימושי קרקע לפי הקטגוריות: יישוב, שטח חקלאי, יער, שטחי מרעה טבעי, מים ואחרים.

בתקופה זו מבחינים בגידול של כ 1/3 בשטחי היערות באירופה, וגידול גדול בשטחי מרעה טבעיים. לעומת זה יש קיטון ניכר בשטחי החקלאות. השטח הכולל שתפסו בני אדם (יישובים וחקלאות) קטן, השטח של הטבע (יער וערבות עשב) גדל.

התהליכים התרחשו בזכות הקידום המדעי-הטכנולוגי-תעשייתי. בעבר השתמשו בעצים לכול דבר: לבנייה, לרהיטים, לבניית אניות, לחימום והסקה. עד שנת 1900 נכרתו כמעט כול יערות באירופה. מאז עברו, בעזרת טכנולוגיה חדשה, לשימוש בחומרים אחרים – פחם להסקה, פלדה בבניין ובניית אניות, חומרים פלסטיים לריהוט. כתוצאה מכך ירד השימוש בעץ, ובעזרת תכניות ייעור מחדש, גדל שטח היערות באירופה ב 1/3 בתקופה זו.

גם בחקלאות הייתה התפתחויות דומות. האוכלוסייה (והשטחים הבנויים) גדלו מאד בתקופה זו – (אוכלוסיית העולם גדלה מכ 2 מיליארד תושבים ל 7 מיליארד). השטח המיושב (הבנוי) גדל בהתאם – ראו הנקודות האדומות במפה. למרות זאת – השטח החקלאי קטן. הטכנולוגיות החדשות – מיכון, דישון, הדברת מזיקים, השבחת זנים והשקיה אפשרו להשיג יבולים גדולים הרבה יותר השטחים קטנים יותר, המעובדים אינטנסיבית. בצורה זו סופקו הצרכים הגדלים של האוכלוסייה הגדלה והמתעשרת על ידי פחות שטח מעובד. אחוז יותר ויותר קטן של האוכלוסייה עוסק החקלאות. שטחים רבים שהיו מעובדים בצורה פרימיטיבית בעבר, ננטשו והוחזרו לטבע – הפכו שטחי מרעה טבעי או חורש.

הטכנולוגיות והתעשייה המודרניות אינם אויבי הסביבה כפי שארגונים "ירוקים" מנסים להציג אותן. בזכות השיפורים הטכנולוגיים (שאפשרו, בין השאר – עלייה גדולה ברמת החיים) – חל שיפור גדול בסביבה הירוקה באירופה – כפי שמחקר זה מראה. אנשים עניים (באפריקה ואסיה) דואגים לפת לחם למחר, ואין להם הזמן והיכולת לדאוג לסביבה. הם כורתים את הג'ונגלים הבתוליים כדי לגדל מזון, הם מזהמים ואין להם כוח או יכולת לנקות. אנשים עשירים (באירופה, במקרה זה) , לעומת זאת,  יש להם את האמצעים הדרושים והרצון לתרום להגנת הסביבה, לנקות אחריהם, ואף להגדיל את שטחי הטבע והיער.

המחקר של פוקס מתעד ומציג את הפיכתה של אירופה לירוקה יותר במאה השנים האחרונות. לשם שינוי אלו חדשות טובות מתחום הסביבה – תופעה נדירה.

יעקב

18 באוקטובר 2016

קליפורניה חולמת.

קליפורניה היא אולי המדינה הירוקה ביותר בין מדינות ארה"ב, ויש לה את היעדים האקלימיים המתקדמים והיפים ביותר. היעד שעליו היא חולמת הוא הפחתה של פליטות הפד"ח ב 40%, עד 2030, לעומת הרמה של 1990. רוג'ר אנדריוס בוחן בשני פוסטים את ההתקדמות שהייתה בקליפורניה בין השנים 2010-16 לקראת יעד זה. התוצאה: לא הייתה התקדמות.


הגרף למעלה מראה את התפוקה (והצריכה) של חשמל בקליפורניה, לפי מקורות האנרגיה. ראשית יש לציין שקליפורניה היא מדינה מאד מתקדמת, ואוהבת את העתיד, ולכן היא סגרה את כול תחנות הכוח הפחמיות בתחומה. את מקומן תופס הפס הצהוב בגרף למעלה המסומן "יבוא". כלומר – חברות החשמל של קליפורניה מחזיקות תחנות כוח פחמיות במדינות השכנות (אריזונה, ניו מקסיקו ונבדה), בהן החוקים והתקנות פחות מתקדמים ומחמירים, ומייבאות את החשמל הפחמי משם. זהו סידור מאד נוח, מתקדם ועתידני: הקליפורנים נהנים מאוויר נקי ופליטות נמוכות, בעוד שכניהם סופגים את הפליטות והזיהום של החשמל המשרת את קליפורניה.

מלבד זה רואים בגרף שצריכת החשמל הכוללת לא השתנתה למרות הסיסמאות היפות על "התייעלות אנרגטית". גם צריכת החשמל ה"תרמית" (תחנות כוח גזיות) לא השתנתה ב 6 השנים האחרונות.
הייתה ירידה בהפקת חשמל גרעיני (נטול פליטת פד"ח) בגלל סגירת תחנת הכוח הגרעינית סן-אונופרה ב 2012. תחנת הכוח הגרעינית האחרונה בקליפורניה, דיאבלו קניון, כבר הודיע על סגירתה המתוכננת ב 2025. מבחינה זו – סגירת תחנות כוח גרעיניות – קליפורניה היא גם כן מאד ירוקה ומתקדמת (כלומר אופנתית). הם לא רוצים אנרגיה גרעינית.


הגרף למעלה מפרט את המקורות המתחדשים (שמופיעים כפס ירוק בגרף הראשון). רואים שבאנרגיית רוח לא חל שינוי מהותי, אבל באנרגיית השמש הייתה עלייה משמעותית בשנים האחרונות, 2014-15. אנרגיה הידרו (מים) מסכרים גדולים לא נחשבת, משום מה, למתחדשת בקליפורניה, ואינה כלולה בגרף השני. בגרף הראשון רואים ירידה בתפוקת ההידרו (הפס הכחול), שנובעת משנים שחונות (מחסור במים) ואולי גם מסגירה (או הריסה) של סכרים ישנים. הגופים הירוקים המתקדמים נלחמים נגד סכרים – הם טוענים שהם פוגעים בטבע, בזרימה הטבעית של הנהרות ובדגים. הם גם טוענים שהם גורמים לפליטות גזי חממה מריקבון הצמחים שבמאגרי המים, ולכן הם אינם מקורות "נקיים". צריך לזכור ש 75% מהאנרגיה ה"נקייה" או המתחדשת בעולם באה מהידרו – אבל, בעיני "ירוקים אמתיים" גם ההידרו איכסה (פסול).

כמות החשמל ממקורות נטולי פד"ח (כולל גרעין והידרו) ירדה מ 51% ב 1990 ל 46% ב 2015 (בגלל סגירת תחנות כוח גרעיניות). הפליטות עלו קצת, מ 431 ל 442 מגאטון פד"ח. התוספת של אנרגיה "נקייה" מרוח ובעיקר שמש לא הדביקה את איבוד האנרגיה נטולת הפד"ח מהידרו וגרעין. כול זה אפילו בלי לספור את הפליטות של תחנות הכוח הפחמיות באריזונה וניו מקסיקו שמספקות חשמל לקליפורניה.
שורה תחתונה: בין השנים 2010 ל 2016 לא הייתה שום התקדמות בהפחתת הפליטות, בקליפורניה.

יעקב

9 באוקטובר 2016

גילויים חדשים של נפט וגז בארה"ב

השבוע התפרסם גילוי של שני שדות נפט וגז חדשים בארה"ב. אחד בחוף הצפוני של אלסקה, במדף היבשתי, במים רדודים ליד החוף, במקום שנקרא מפרץ סמית', ע"י חברת קאלוס (בצילום).

השדה מכיל, לפי הערכות המבוססות על שני קידוחי ניסיון, כ 2.4 מיליארד חביות נפט, ואולי יותר, בשטחים סמוכים. יש לו פוטנציאל להפיק 200,000 חביות ליום או יותר וכמעט להכפיל את התפוקה של השדה הוותיק באלסקה, במפרץ פרודהו.
הגילוי השני הוא על ידי חברת אפצ'י, באגן פרמיאן במערב טקסס. מעריכים שהוא מכיל לפחות 3 מיליארד חביות נפט ו 75 טירליארד רגל מעוקב של גז.
שתי החברות וגם מומחים אחרים סבורים שכמויות גדולות של נפט וגז מצויות גם במקומות אחרים באזורים אלה, מקומות שטרם נבדקו. עם גילויים אלה ממשיכה ארה"ב להתקדם במהירות לקראת "עצמאות אנרגטית" – כלומר: אספקת כול צרכי האנרגיה שלה ממקורות שבשטחה. בגרף שלמטה רואים:



את הירידה הגדולה ביבוא אנרגיה (בעיקר נפט) לארה"ב בין 2005 להיום.

לפני עשור, כאשר מחירי הנפט עלו ל 140-150 דולר לחבית, הייתה בהלה שקראו לה Peak oil (שיא הנפט), ו"מומחים" רבים טענו שהנפט הולך ואוזל, ומה נעשה בלי נפט? איך תתקיים האנושות? דיברו על הצורך ל"היגמל" מנפט.

ה"מומחים" טעו בגדול. אין מחסור בנפט, ולא יהיה בעשרות השנים הקרובות, לפחות. וזה טוב – כי אין כרגע מקורות אנרגיה תחליפיים. האנושות, כפי שהיא היום, מבחינת כמות האוכלוסייה ורמת החיים, לא יכולה להתקיים בלי אנרגיה.

יעקב



7 באוקטובר 2016

ניתוק זרם בדרום אוסטרליה – מדינת הרוח.


במדינת דרום אוסטרליה היה ניתוק זרם חשמל ב 28 לספטמבר, במשך שעות רבות. עיקר האוכלוסייה היא בעיר אדלייד, בה גרים כ 1.3 מיליון תושבים מתוך כ 1.7 מליון בכול המדינה. נתק הזרם היה במדינה כולה.
מדינת דרום אוסטרליה היא מאד "מתקדמת" מבחינת יעדי האנרגיה המתחדשת (ובחינות אחרות...) ומפיקה כ 41% מהחשמל ממקורות מתחדשים (חלק מטורבינות רוח). ראש ממשלת אוסטרליה, מלקולם טורנבול,  האשים את ממשלת דרום אוסטרליה שהיא מקדמת יותר מדי את הרוח ולא דואגת כראוי לאבטחה סדירה של חשמל. הוא כינס ישיבת חרום של שרי האנרגיה של מדינות אוסטרליה כדי ללמוד לקחים מהמקרה ולפעול שלא יהיו נתקים בעתיד.

הירוקים, חסידי הרוח, טוענים שראש ממשלת אוסטרליה סתם שונא רוח, שהטורבינות לא אשמות בניתוק, והבעיה הייתה סערה גדולה שפקדה את דרום אוסטרליה, עם רוחות במהירות של עד 140 קמ"ש. רוחות אלה הפילו מספר עמודי מתח גבוה, כולל בקוו החיבור של הרשת הדרום אוסטרלית למדינה השכנה, וויקטוריה.

האמת היא זאת: טורבינות הרוח מתוכננות להיסגר (להיעצר) ברוחות עזות כדי למנוע הרס המסבים והגנרטורים. משעלתה עוצמת הרוח נסגרו הטורבינות כולן, בפתאומיות, באופן אוטומטי, וחדלו לספק חשמל. מאחר ולא היו מספיק מקורות זרם אחרים (תחנות כוח פחמיות, גזיות או הידרו-אלקטריות) נוצר מחסור בזרם שגרם לקריסת הרשת כולה. רשת החשמל היא דבר עדין, שחייב לשמור בכול עת על יציבות הזרם מבחינת מתח ותדירות. ברגע שהיציבות מופרת מופעלים מנגנונים אוטומטיים שסוגרים את הרשת כדי למנע את שריפתה. וועדת חקירה של רשת החשמל מצאה שסגירת תחנות הרוח והתנתקות הרשת התרחשו לפני שקרסו עמודי המתח הגבוה בקו החיבור לוויקטוריה. כלומר: הסיבה לנתק לא הייתה נפילת העמודים (בגלל הרוחות העזות) אלא ההתנתקות הפתאומית של תחנות הרוח.

נתק הזרם היה תוצאה של היסחפות היסטרית ואידאולוגית אחרי אנרגיית רוח אופנתית, והתעלמות מהמציאות הפיסית-הנדסית. אנרגיית הרוח אינה אמינה וזקוקה לגיבוי ב 100% על ידי מקורות יציבים (כמו פחם, גז או הידרו) – מקורות זמינים – שאפשר להפעילם לפי הצורך ולא כאשר הרוח מועילה לנשוב בעוצמה מתאימה, לא נמוכה מדי ולא גבוהה מדי.

כמו בהרבה מקומות אחרים, נבנו כול הטורבינות בדרום אוסטרליה על בסיס סובסידיות נדיבות, ו"יעדים מתקדמים" שנותנים קדימה לאנרגיית רוח על פני אנרגיה רגילה, יציבה. כתוצאה מכך נסגרו תחנות כוח פחמיות שהפעלתן הפכה בלתי כדאית מבחינה כלכלית, כי כמות החשמל שהרשת קנתה מהם הייתה קטנה מדי. התוצאה הייתה שבשעת מבחן לא היו בדרום אוסטרליה מספיק תחנות כוח כדי לספק את הביקוש בעת שאספקת חשמל הרוח נפסקה.

סערות אינן נדירות או יוצאות דופן. מערכת חשמל תקינה חייבת להיות מתוכננת להחזיק מעמד גם בעת סערה. קל היה לחזות מראש שבסערה הצפויה יתנתקו טורבינות הרוח – זה לא אסון טבע בלתי צפוי. מפעיל רשת החשמל הממשלתית (חברת החשמל) התריעה לפני חודשים רבים שבעת סערה אין לדרום אוסטרליה מקורות חשמל יציבים, ועלולים להיות נתקים. אבל, האידאולוגיה הירוקה של ממשלת דרום אוסטרליה גברה על שיקולי אמינות וביטחון אנרגטי.

האידיאולוגיה הירוקה מובילה לניתוקי זרם. אני (ורבים אחרים) כותב על נושא זה זמן רב. הירוקים יגידו: "חייבים לשנות את אורח חיינו, חייבים להסתגל למצב החדש". אכן, מצב חדש, מצב של ניתוקי זרם. "תחיו מדי פעם, כמה שעות ללא חשמל. מה הבעיה?" יגידו הירוקים. דעו לכם – ראו הוזהרתם: הסתמכות יתר על מקורות זרם תזזיתיים (שמש ורוח) מוביל לניתוקי זרם. שחסידים אידאולוגיים של אנרגיה מתחדשת לא ימכרו לכם לוקשים, כאילו ניתן להסתמך על טורבינות רוח. אנרגיה מתחדשת (בכמויות גדולות) פירושו – בהכרח – ניתוקי זרם. זאת, כמובן, בנוסף למחירים הגבוהים במיוחד של החשמל בדרום אוסטרליה (הנובעים מהסבסוד של הרוח), שהם גבוהים בהרבה מהמחירים בשאר המדינות. כלומר: תושבי דרום אוסטרליה משלמים מחיר גבוה עבור הזכות "ליהנות" מניתוקי זרם ממושכים.

מיותר לציין שהתכנית וה"מכסות" להקמת טורבינות רוח בישראל היא איוולת גמורה. בישראל אין לא רוחות עוצמתיות וסדירות (כמו בדרום אוסטרליה) ולא שטחים ריקים מיישוב (כמו בדרום אוסטרליה) שבהם ניתן להקים את הטורבינות, בלי לפגוע באנשים. הטורבינות המעטות שאושרו ושהולכים להקים בישראל הן בזבוז כסף מוחלט, פגיעה בנוף ובציפורים, והם שטות מוחלטת ואיוולת גמורה, מכול הבחינות, כולל מבחינת תרומתן (האפסית) למאבק בהתחממות הגלובאלית.

יעקב

5 באוקטובר 2016

קיפאון או הפסקה של 10 שנים בקיטון הקרח הארקטי


בתחילת חודש ספטמבר נרשמה, כמדי שנה, ההפשרה העונתית המרבית של הקרח הארקטי (הימי, הצפוני). היקף הקרח המינימלי השנה היה 4.139 מיליון קמ"ר. זהו היקף דומה לזה שנרשם בשנת 2007, והוא השני הכי קטן מאז תחילת המדידות הלווייניות ב 1979. השיא השלילי היה 3.387 מקמ"ר שנרשם בשנת 2012 ונגרם על ידי סופה עזה בסוף אוגוסט אותה שנה שדחפה את הקרח דרומה והמיסה אותו.
הפשרת הקרח הארקטי (יחד עם נסיגת קרחונים יבשתיים בהרים) הוא הסימן הברור והמוחשי היחידי של ההתחממות הגלובאלית ולכן כולם עוקבים אחרי זה בדריכות. מלבד זה אין שום סממנים ברורים של התחממות שאפשר לחוש בהם, ולהצביע עליהם בצורה ברורה. יש טענות כאילו "ההתחממות כבר כאן" וגלי חום או סופות או בצורות שמתרחשות נגרמות כביכול על ידי ההתחממות הגלובאלית. אבל – אין תופעות שחורגות בבירות מעבר לתנודתיות הטבעית והרגילה של האקלים, וכול הניסיונות לייחס תופעה זו או אחרת להתחממות הן בגדר דיבורים ותעמולה ואין להם בסיס ממשי. קיטון היקף הקרח הארקטי, לעומת זאת, הוא תופעה ברורה ומוחשית.
מאז תחילת המדידות הלווייניות ב1979 קטן היקף הקרח באופן ברור ומתמשך. על פי המגמה הזו יש רבים שניבאו שעוד מעט יימס כול הקרח הצפוני בקיץ, ואו-טו-טו יהיו לנו קייצים חופשיים מקרח.

אולם מסתבר שקצב הירידה בשטחי הקרח אינו אחיד. דווקא ב 10 השנים האחרונות קצב הירידה הואט, ואנו נמצאים היום באותו מקום בערך בו היינו בשנת 2007, לפני 9 שנים, כלומר ניתן לאמור שהייתה "הפסקה" (או האטה) בקצב ההפשרה של הקרח הצפוני. ההפסקה הזו מקבילה להפסקה, או האטה,  בקצב ההתחממות כפי שמשתקף המדידות הטמפרטורות העולמיות.

יש לציין שדווקא בעשר השנים האחרונות לא הייתה שום האטה בקצב פליטות הפד"ח האנושיות (שכביכול גורמות להתחממות), אלא דווקא האצה.
צריך לציין שכיסוי הקרח הימי מסביב לאנטרקטיקה (בקוטב הדרומי) אינו נמצא בירידה כמו בצפוני. שם יש דווקא עלייה קטנה בהיקף הקרח הימי בשנים האחרונות.
דבר שני שצריך לציין הוא שבהמשך חודש ספטמבר (אחרי השיא) הייתה עלייה מהירה מאד בהיקף הקרח, מהירה הרבה יותר מאשר בשנים קודמות. ב 3 לאוקטובר היגיע היקף הקרח ל 5.239 מקמ"ר, לעומת 4.575 בלבד בשנת 2007 באותו תאריך.


יעקב

14 בספטמבר 2016

האמת הלא-נוחה של ג'ון קולמן

מאת אנכי 4 במאי 2008

ב13 בנובמבר 2007 התראיין ג'ון קולמן, מייסד רשת "מזג האוויר" האמריקאית בנושא ההתחממות הגלובלית. אל גור העומד לבקר ב-20 במאי בישראל על מנת לקטוף פרסים (פרס דן דוד מאוניברסיטת תל אביב) ולתת הרצאה שתעשיר אותו בעוד כמה מאות אלפי דולרים, לא יאהב את מה שיש לקולמן לומר עליו ועל האג'נדה שלו.
בראיון טלוויזיוני לרגל צאת ספרו העוסק בהיסטריית ההתחממות הגלובלית מספר מייסד רשת חיזוי מזג האוויר הראשונה בארה"ב ומראשוני החזאים בטלוויזיה, ג'ון קולמן, כי ההתחממות הגלובלית הינה "התרמית הגדולה ביותר בהיסטוריה. אני נדהם" כותב קולמן, "נבהל ונפגע מאד מכך. ההתחממות הגלובלית היא תרמית".

"האזנתי לדיבורים על התחממות גלובלית והעלתי מידע בנושא לאתר האינטרנט שלנו מזה זמן רב, אך לבסוף הקרשנדו של מיתוס ההתחממות הגלובלית השטותי התפוצץ בראשי והייתי חייב לכתוב מאמר אמיתי..."
מדוע כל כך הרבה מדענים תומכים בתיאוריה הזאת? שואל המראיין. קולמן: "אתה חייב להתפרנס. השקעת 10 שנים ברכישת תואר דוקטור במדעי האקלים ויש לך משרת חוקר ואתה מחליט כי עליך לחקור את השפעת הפעילות האנושית על האקלים הגלובלי. אם תפרסם דו"ח האומר כי לא נראה שיש השפעה רבה, וההשפעה שקיימת לא מזיקה, כנראה שביזבזת את כל 10 השנים הללו".


לצפייה בראיון הקישו כאן.

האמת הלא-נוחה של ג'ון קולמן

מאת אנכי 4 במאי 2008

ב13 בנובמבר 2007 התראיין ג'ון קולמן, מייסד רשת "מזג האוויר" האמריקאית בנושא ההתחממות הגלובלית. אל גור העומד לבקר ב-20 במאי בישראל על מנת לקטוף פרסים (פרס דן דוד מאוניברסיטת תל אביב) ולתת הרצאה שתעשיר אותו בעוד כמה מאות אלפי דולרים, לא יאהב את מה שיש לקולמן לומר עליו ועל האג'נדה שלו.
בראיון טלוויזיוני לרגל צאת ספרו העוסק בהיסטריית ההתחממות הגלובלית מספר מייסד רשת חיזוי מזג האוויר הראשונה בארה"ב ומראשוני החזאים בטלוויזיה, ג'ון קולמן, כי ההתחממות הגלובלית הינה "התרמית הגדולה ביותר בהיסטוריה. אני נדהם" כותב קולמן, "נבהל ונפגע מאד מכך. ההתחממות הגלובלית היא תרמית".

"האזנתי לדיבורים על התחממות גלובלית והעלתי מידע בנושא לאתר האינטרנט שלנו מזה זמן רב, אך לבסוף הקרשנדו של מיתוס ההתחממות הגלובלית השטותי התפוצץ בראשי והייתי חייב לכתוב מאמר אמיתי..."
מדוע כל כך הרבה מדענים תומכים בתיאוריה הזאת? שואל המראיין. קולמן: "אתה חייב להתפרנס. השקעת 10 שנים ברכישת תואר דוקטור במדעי האקלים ויש לך משרת חוקר ואתה מחליט כי עליך לחקור את השפעת הפעילות האנושית על האקלים הגלובלי. אם תפרסם דו"ח האומר כי לא נראה שיש השפעה רבה, וההשפעה שקיימת לא מזיקה, כנראה שביזבזת את כל 10 השנים הללו".


לצפייה בראיון הקישו כאן.

5 בספטמבר 2016

פתרון למודאגי האקלים.


נוכח ההפחדה האקלימית האינטנסיבית בתקשורת ובכלל, נוצרה בעיה. הרבה אנשים באמת מודאגים. מה עושים?



יעקב