החקיקה נגד פליטת גזי חממה מחמיצה את העיקר

 

החקיקה נגד פליטת גזי חממה מחמיצה את העיקר
מאת: ברוך ובר

ניתן לצמצם משמעותית פליטת גזי חממה וחומרים מסרטנים בישראל אך המחוקקים וקובעי מדיניות  מתמקדים  בגורמים שוליים ומחמיצים את העיקר – האם המצב יתוקן בטיוטת התכנית הכלכלית?

 

הצעת חוק האקלים, שאושרה בקריאה ראשונה  השנה, קובעת כי החל משנת 2030, פליטת גזי חממה בישראל לא תעלה על 70% מהפליטות בשנת 2015, ותהיה מאופסת בשנת 2050.

במקביל, תוקנו צו הבלו על דלק וצו תעריף המכס והפטורים החלים על יצרני ויבואני דלק, ונקבע כי יש להתייחס לשיעורי המס הקבועים בהם כמס פחמן ישיר. התיקונים נועדו לאפשר לתעשייה הישראלית להציג הוכחת תשלום מס פחמן בכדי להימנע מתשלום מס פחמן במסגרת יצוא סחורות הכפופות לרגולציית ה-CBAM (מס הגבולות האירופאי). כמו כן הוחלט על קביעת נוהל  לתמיכה במפעלים צורכי דלקים החשופים לתחרות מול מדינות ללא מס פחמן, בדומה למתווה הפטורים האירופאי. אלו לוו בביקורות צעקניות מצד ארגונים סביבתיים. התעשייה זוכה לביקורת מיוחדת משום שבנוסף לפליטת גזי החממה, היא נתפסת כאחד מגורמי הזיהום העיקריים במדינה.
כל הקמפיין הזה מסתיר את הנזקים האמיתיים שיש להתייחס אליהם. רוב מכריע של פליטת החומרים המסרטנים וגזי חממה נובע ממקורות שאינם משק האנרגיה והתעשייה.

גורמי הזיהום המרכזיים לא נובעים מהתעשייה אלא מטיפול בפסולת

המשרד להגנת הסביבה מפיק מידי שנה דו"ח מרשם פליטות (מפל"ס). מהדו"חות עולה כי הכשלים בשרשרת הטיפול בפסולת – ולא התעשייה – הם מגורמי הזיהום העיקריים  וכי טיפול נאות בפסולת יכול לצמצם קרוב ל-10% מגזי החממה בישראל.

בדו"ח ועדת גרמן (2018), הוערכה כמות הפסולת השנתית שנשרפת בשטחים פתוחים בכ-250,000 טון, כ-5% מסך הפסולת העירונית המיוצרת במדינת ישראל. על פי מפל"ס 2023, נשרפו כ-600,000 טון פסולת, שאריות צמחיות ופחמים (קמינים), האחראים על פליטת 40%,  36% ו-3% בהתאמה מסך החומרים המסרטנים הנפלטים בישראל בשנה.

והנה - בעוד ששריפות ביומסה ופסולת בישראל אחראיים על כ-80% מסך פליטת החומרים המסרטנים, הרי שלעומתם סקטור התעשייה וייצור החשמל גם יחד אחראיים על 2% בלבד.

פליטות מתאן ממטמנות הן מקור מהותי של גזי חממה וחומרים מסרטנים

הטמנת פסולת לא מיוצבת גורמת לפליטת מתאן וגזים מסרטנים. בישראל מטמינים כ-80% מהפסולת כשהיא אינה מיוצבת, עובדה הממצבת את ישראל באחד המדינות המפגרות ממדינות ה-OECD. מדו"ח המפל"ס עולה כי כ-10% מסך פליטות גזי חממה בישראל מקורו ממתאן הנוצר במטמנות בהשוואה לערך של 1.9% המקובל בעולם.

למעשה, שיעור פליטת גזי חממה ממטמנות דומה לתעשייה: כ-12%. במקביל, 2% מסך פליטת החומרים המסרטנים מגיעים ממטמנות ומט"שים, בדומה לאחוז הפליטה מסקטור התעשייה והחשמל.

איור 1 - פליטה לאוויר של חומרים חשודים או מוכרים כמסרטנים (2023) מתוך דו"ח דו"ח מרשם פליטות (מפל"ס)

בישראל קיימת רגולציה סביבתית מחמירה ומכבידה על התעשייה

על פי הבנק העולמי, ישראל מדורגת נמוך במשך הזמן הנדרש לקבלת היתר (מקום 29 מבין 36 מדינות ה-OECD ) ובעלות הכספית של הוצאת האישור (מקום 23). לדרישות הסביבתיות תרומה מהותית להכבדה על התעשייה: הרגולציה מתמקדת בסקטור התעשייתי, שהוא על פי המפל"ס, המזהם הקטן ברוב הפרמטרים. זאת, תוך התעלמות מהעובדה שרמת הזיהום הנפלטת מהתעשייה ירדה בשיעורים של בין 20%-84% בפרמטרים מרכזיים בעשור האחרון. הרגולציה הישראלית כוללת דרישות לאינספור אישורים, באופן המגביל דינאמיות עסקית והיא המחמירה ביותר בעולם בערכי פליטה לאוויר.

אי-טיפול בפסולת במדינת ישראל

הרגולציה המחמירה על התעשייה עומדת בניגוד משווע בהשוואה להעדר רגולציה מספקת בענף הפסולת. על מנת להימנע מפליטות מתאן וחומרים מסרטנים ממטמנות יש לאסור הטמנת פסולת לא מיוצבת. אמצעי יעיל לכך הוא השבת פסולת (או חלקים ממוינים מתוכה) באופן מבוקר ליצירת אנרגיה.

פסולת היא מקור לאנרגיה יציבה בהספק של כ-500 קוט"ש/טון חשמל וכ-1000 קוט"ש/טון קיטור ואף יותר. ואמנם בצרפת יש כ-125 מתקני השבה ואילו בגרמניה כ-100. לעומת זאת, בישראל אין ולו מתקן אחד בלבד.

המדיניות הסביבתית בישראל תיעדפה אמצעים כגון צמצום-שימוש חוזר-ומחזור תוך קידום ההפרדה במקור של פסולת והקמת מתקני מיון ומתקני מחזור. אולם גם בהתאם לתעדוף זה, יש צורך במתקני השבה לטיפול בפסולת שיורית שאינה ניתנת למחזור, המהווה כ-50% מכמות הפסולת בישראל.

למצער, כיום מקודמים הליכי מכרז אך ורק למתקן השבה אחד, שיכולת הטיפול שלו, כ-300,00 טון בשנה. היא כ-6% מסך הפסולת המוטמנת בישראל.

טיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2025

דומה כי התיקון לטיוטת התוכנית הכלכלית לשנת 2025 מאוקטובר 24 מהווה גיבוש תוכנית מקיפה לפתרון יסודי של הכשל בטיפול בפסולת. התוכנית קובעת יעד הטמנה של 20% בלבד מסך הפסולת כמקובל במדינות מתקדמות וקובעת יעד להקמת מתקני השבה: עד שנת 2027 - 4 מתקנים המטפלים בכ-1.2 מיליון טון בשנה, עד שנת 2035 - 13 מתקנים המטפלים בכ-5 מיליון טון בשנה ועד שנת 2045 - 16 מתקנים המטפלים בכ-6.5 מיליון טון בשנה.

התוכנית קובעת כי תיבחן אפשרות הקמת של רשות פסולת לאומית, אשר תתווה קווים לניהול משק הפסולת כמשק כספים סגור, תטפל בכשלי השוק הגורמים לכניסת גורמים עברייניים לענף ולשריפות הפסולת הגדולות במדינה.

למצער, בעוד שארגוני הסביבה עותרים כנגד המדינה בגין חוק האקלים הקיים, אין אנו שומעים כל קול שנועד לתמוך בתוכנית המונחת כעת לאישור הכנסת. אני סבור כי מוטב להשתחרר מתפיסות מקובעות לפיהן התעשייה היצרנית היא שורש כל רע וכי יש להציב את הטיפול בפסולת בראש סדר העדיפות.  אני קורא איפה בזאת לשנס מותניים ולתמוך בתוכנית, אשר יש בה משום פוטנציאל לצמצם ב-10% את פליטות גזי החממה ובכ-80% את פליטת החומרים המסרטנים לסביבה הישראלית (ככל שתטופל גם הפסולת החקלאית).

--------

מחבר המאמר, ברוך ובר, הינו יועץ סביבתי. עד לפני כשנתיים שימש במגוון תפקידים במשרד להגנת הסביבה: מנהל מחוז דרום, מנהל מחוז תל אביב, ראש אגף שפכי תעשייה, קרקעות מזוהמות ודלקים ועוד

חדשות קרח מאנטרקטיקה / פרופ' מיכה קליין

חדשות קרח מאנטרקטיקה

מיכה קליין

חישוב שינויי נפח  הקרחונים באנטרקטיקה הוא משתנה עיקרי בבניית המודלים החוזים את העלייה הצפויה בגובה פני הים בעשרות השנים הבאות. החישוב הכולל מראה כי הפשרה תיאורטית של כל מסת הקרח באנטרקטיקה תעלה את גובה פני הים בעולם בכ-60 מטר.
רוב תחנות המדידה של פרמטרים אקלימיים באנטרקטיקה ממוקמות לאורך חופי היבשת ומרוחקות מרחק אלפי קילומטרים מחלקה הפנימי של היבשת והקוטב הדרומי . טמפרטורת פני השטח בסביבה זו היא כ 50-40 מעלות מתחת לאפס (צלסיוס).
מחקר עדכני עסק בבדיקת מאזן נפח השלג ,(SMB – Snow Mass Balance) (2024 et.al Ekaykin). ה SBM במרכז אנטרקטיקה מושפע מהשינוי בטמפרטורת הסביבה. עליה בטמפרטורת האויר בשולי יבשת אנטרטיקה (עקב פעילות וולקנית או התחממות גלובלית) גורמת לאובדן מואץ של מסת קרח. מאידך, העליה בטמפרטורה מגדילה את כמות המשקעים במרכז היבשת ומביאה להאצה בהצטברות הקרח.
במחקר השתמשו בנתונים מקידוחים בקרחון שנקדחו ליד תחנת ווסטוק (מרכז אנטארקטיקה המזרחית) על מנת לנתח את השתנות ה SMB בפני השטח במהלך 2200 השנים האחרונות.  בטווח עומק הקידוחים משתנה צפיפות הקרח בשל המעבר משלג טרי בצפיפות נמוכה לקרח בצפיפות של  0.9 גר/סמק (Firn).
התוצאות מראות עלייה של 24% בשיעור הצטברות השלג מאז תחילת המאה ה-19. תוצאה זו נתמכת על ידי הנתונים שנמדדו במכשירים בתחנה אקלימית במקום במהלך 52 השנים האחרונות. הערך הממוצע של איזון במסת פני השטח בשנים 1970-2021הוא g cm−2 yr−  2.25 ± 0.064    / ערך זה גבוה בהרבה מזה שהיה בעידן הטרום-תעשייתי.הערך שחושב לתקופה של 168 לפני הספירה ועד לשנת הוא  1816 1.82 ± 0.05 g cm−2 yr−1
העלייה בצבירת  המסה של פני השטח מלווה בעליית טמפרטורת האוויר במרכז יבשת אנטרטיקה,. עלייה של o C1 מעלה את מסת השלג בכ-10%
נתוני ה SMB להלן מאששים מגמות האופייניות לאנטרקטיקה כולה: ה-SMB היה יציב או ירד מעט עד תחילת המאה ה-19 ולאחר מכן עלייה חדה ב הצטברות שלג במהלך 200 השנים האחרונות. הנתונים מצביעים על כך שהערך הנוכחי של Vostok SMB גבוה מזה היה במשך אלפיים השנים האחרונות. מאפיינים דומים נצפים גם בקוטב הדרומי, מה שמרמז שתוצאות מחקר זה תקפות עבור אזור רחב של המרכז ושל רמת מזרח אנטארקטיקה. (איור 1)

איור 1

a השתנות מסת השלג השנתית ביחידות של g cm−2 yr−1 במהלך 2200 השנים האחרונות. במשך כ 2000 שנה הערך היה פחות או יותר קבוע ,למעט חריגות קיצוניות לשני הכיוונים, במאתיים השנים האחרונות יש מגמת עלייה במסת השלג היורד בשנה.

b. האנומליה בשינויי טמפרטורת האויר, ביחס לטמפרטורה המדודה הממוצעת בשנים 1988-2018,ניכרת עלייה בטמפרטורה במאתיים השנים האחרונות. בתקופה זו מראה הגרף עלייה של כמעלה.

.c האנומליה בשינויי טמפרטורת פני הים, ניכרת עלייה בטמפרטורה במאתיים השנים האחרונות.

במחקר נוסף (Davison et.al 2023) חישבו החוקרים את מסת הקרח שזרמה לים אמונדסן במערב היבשת 
ואת העלייה בגובה פני הים שהייתה צפויה בהתאם למסת הקרח. 

העלייה בגובה פני הים שנמדדה היתה קטנה מזו המחושבת. 
החוקרים ניתחו את כמויות השלג שירד במרכז אנטרקטיקה בשנים,1996-2021 (25 שנה). 
כמו במחקר הקודם, החוקרים עמדו על כמויות השלג הגבוהות יחסית שירדו בתקופה זו. 
הם הסבירו את העדר העלייה המשוערת במפלס פני הים  בכמויות המשקעים הגבוהות במרכז היבשת. 

לסיכום, חיזוי במגמות השינויים בגובה פני הים חייב להתחשב בכמויות המשקעים במרכז אנטרקטיקה 
והשפעתן על מאזן המים של היבשת.

המחקרים שנסקרו מראים כי עדיין רב הנסתר על הנגלה בהבנתנו את הדינמיקה המטאורית (המים המתוקים)
של יבשת אנטרקטיקה וכי תצפיות ממוקדות התחום מסויים עלולות שלא לשקף את התמונה הכללית

מקורות

Ekaykin, A.A., Veres, A.N. & Wang, Y. Recent increase in the surface mass balance in central East Antarctica is unprecedented for the last 2000 years. Commun Earth Environ 5, 200 (2024). https://doi.org/10.1038/s43247-024-01355-1

Davison, B.J., Hogg, A.E., Rigby, R.et al. Sea level rise from West Antarctic mass loss significantly modified by large snowfall anomalies. Nat Commun14, 1479 (2023). https://doi.org/10.1038/s41467-023-36990-3 

מדידות טמפרטורה באזורים הרחוקים מהשפעת אי החום העירוני

מאת פרופ' מיכה קליין

הטמפרטורה העולמית הממוצעת היא הפרמטר המופיע ברוב הגרפים המתארים את השתנות הטמפרטורה עם הזמן. 

גרפים אלה מוצגים כדי להציג בפני קהל הקוראים והשומעים את המגמה העולה של הטמפרטורה הממוצעת העולמית.

בדיון על גרפים אלה לא מציינים בפני הקוראים שתי עובדות חשובות:

האחת כל "בנקי הנתונים" בעולם מתקנים את הנתונים שנמדדו, לדוגמה הגרף הבא מציג את נתוני הטמפרטורה לפני התיקון ואחריו.

לפניכם מצגת מעודכנת.

עיון חוזר בכמויות המשקעים בישראל

פרופ' מיכה קליין

בתאריך 6.12.2020 פרסמתי כתבה בבלוג הירוק בשם "על ירידה בכמות המשקעים בישראל, ותהליך המידבור". עברו שלוש שנים וחזרתי לראות האם חלו שינויים במגמות שנצפו בכתבה הקודמת.

רבים כתבו בשלש השנים האחרונות על המצב החמור של המשקעים שישראל ההולכים ופוחתים, וכמובן מציינים כי אין אנו במשבר מים חמור רק בגלל מפעלי התפלת המים.

מאז יצאו כמה דוחות נוספים של השרות המטאורולוגי. עיון בדוחות אלה מראה כי המגמה של יציבות בכמות המשקעים ממשיכה, ורק מודלים הבנויים על תחזיות לא מדודות לעתיד צופות כי בעתיד תהיה ירידה בכמות המשקיים .

כל האיורים שיוצגו כאן מתוך דוחות השרות המטאורולוגי.

איור 1. האיור מציג את ממוצע כמות המשקעים , בתחנות שצפונה מקו גשם 100 מ"מ, לשלוש תקופות זמן של שלושים שנה, 1931-1960,1961-1990,1991-2020 .

הגרף מציג גם את הערכיים לשנים קלנדריות (ימין) וגם לשנים מטאורולוגיות (מסתו לסתו). ניתן לראות כי אין כל שינוי בממוצע המשקעים.

 

איור 2. באיור זה מופיעים הערכים שהוצגו באיור 1, והם שלושת הקוים בשחורים באיור, ובנוסף לכך מוצגת השונות הגדולה בין שנה לשנה, וכן הממוצע הרץ לשבע שנים. גם בהצגה זו לא ניכרת כל ירידה בכמות המשקעים.

 

איור 3. איור 2 הציג את כמויות המשקעים, האיור הזה מציג את השינוי באחוזים מהממוצע לאורך השנים וגם בו ניתן לראות את היציבות בכמות המשקעים.

טענה שחוזרת בהרבה תחזיות היא כי השימוש בממוצע לא מציג תמונה אמינה כי הירידה במשקעים היא דווקא בצפון באגן ההיקוות של הכנרת, שתפקידה במשק המים בישראל חשוב במיוחד, ולכן הובא גם איור 4.

איור 4. האיור מציג את כמויות המשקעים המחושבות באגנים הידרולוגים שונים. המפה מחלקת את צפון ישראל לתשעה אזורים הידרולוגיים . העמודות מציגות את כמות המשקעים על כל אגן הידרולוגי, בקבוצות זמן של 30 שנה. ניתן לראות כי באגן ההיקוות של הכנרת, שלושת העמודות שבצד שמאל באיור, לא ניכרת מגמה של שינוי בולט.

ניתן לראות כי אומנם במידה קטנה מאד, בחלק מתשעת האזורים יש עליה בכמות המשקעים.(ירקון/תנינים דרומי, ירקון/תנינים מרכזי, ירקון /תנינים צפוני, חוף דרומי).באף אחד אין ירידה מגמתית לאורך כל התקופה.

לחברי רואי השחורות , אנא השתמשו בנתוני הגוף המוסמך בישראל לעריכת והצגת נתונים מטאורולוגים ועל תכתבו את מה שנראה לכם על סמך מודלים לא מבוססים.

מכונית חשמלית - מוצר נחות.

המכונית החשמלית היא מכונית העתיד? זה מה שטוענים רבים. מדינות אירופה וקליפורניה חוקקו חוקים האוסרים מכירת מכוניות בנזין חדשות החל מ 2035. ממשל ביידן מציע לחוקק ש ⅔ מהמכוניות החדשות שיימכרו ב 2032 יהיו חשמליות. "שוק הרכב העולמי נמצא במעבר מרכב בנזין ודיזל לרכב חשמלי". האמנם?

התפתחות הטכנולוגיה מביא, באופן טבעי, כל הזמן, להמצאה של מוצרים חדשים, טובים מן הקיימים, הדוחקים את הישנים הצידה. האם המכונית החשמלית היא מוצר טוב מקודמו - מכונית הבנזין, וביכולות לדחוק אותה החוצה?

לא. המכונית החשמלית היא מוצר נחות מכול הבחינות כמעט, היא נוצרה ומשווקת (מעט עד כה) אך ורק מכוח צווים ממשלתיים שרירותיים וסובסידיות כבדות - ולא בזכות היתרונות או כתוצאה מביקוש של הצרכנים. אנו נבחן את היתרונות המעטים והחסרונות הרבים של הרכב החשמלי (מול מכונית בנזין) מכל הבחינות: בחינת הצרכן-משתמש, המחיר, פליטות הפד"ח וזיהום האוויר.

השאלה אם ממשלות יכולות לכפות על הצרכן מוצר נחות ולאסור מכירה של מוצר יותר טוב - היא שאלה פתוחה. אין ספק שהממשלות מנסות לעשות זאת.

נתחיל מהצרכן - הבעלים והמשתמש במכונית - שהוא הגורם המכריע כי הוא קונה את המכונית (או לא קונה). הבעיה המטרידה אותו (בהשוואה למכונית בנזין) היא זמן טעינת הבטריה ומחיר המכונית.

בעמדה ביתית נמשכת טעינה 5-8 שעות, בעמדת טעינה מהירה, ציבורית - כ 30-60 דקות. מי שיש לו בית צמוד קרקע עם טעינה פרטית יכול לטעון את המכונית בלילה וזה יספיק לו לכול היום, עד לטעינה בלילה הבא. כאן - המכונית החשמלית כמעט שווה, פונקציונלית,  לבנזין (אך לא טובה יותר). מי שיש לו חניה פרטית בבית קומות - יכול בתיאוריה להתקין בה עמדת טעינה, אבל זה יותר יקר ומסובך. מי שאין לו חניה פרטית לא יכול בכלל לחשוב על מכונית חשמלית… והרי כבר נפלו מעל 50% מהצרכנים… אפשר, אומנם, בשעת צורך, לחפש תחנת טעינה מהירה ציבורית ולהמתין שם חצי שעה עד שעה בעת הטעינה - אבל זה בהחלט פחות נוח (נחות) ביחס לתדלוק בנזין.

גם מי שיש לו צמוד קרקע עם טעינה פרטית בלילה עדיין מקבל שרות נחות מהמכונית החשמלית כי לפעמים הוא זקוק לנסוע רחוק ו\או ללון מחוץ לבית… מי שקונה מכונית חשמלית, עד כה, הם העשירים שיש להם גם צמוד קרקע עם טעינה פרטית וגם מכונית שנייה (על בנזין) לנסיעות ארוכות ולגיבוי. בארה"ב, למשל, למשפחה הממוצעת יש  כבר 2 רכבים, כלומר לעשירים יש 3 או יותר. בתנאים אלה אפשר בהחלט להחזיק גם מכונית חשמלית אחת. ( אפשר, אבל אין צורך ממש דחוף).

לסיכום סעיף זה - מבחינת השירות לצרכן (בעל הרכב), הרכב החשמלי סובל ממגבלות בהשוואה לרכב בנזין.

מה עם המחיר? מחיר הוא שיקול חשוב ברכישת אוטו. יש למכונית חשמלית יתרון? מכונית חשמלית עולה לפחות 50% יותר ממכונית רגילה (בנזין), שזה, כמובן, חסרון גדול. המכוניות החשמליות (המעטות) שנמכרו עד כה נמכרו בזכות סובסידיות גדולות. בארה"ב יש סובסידיה ממשלתית של 7500 דולר במזומן לכול מכונית חשמלית. אצלנו הסובסידיה גלומה בפטור ממס קניה. יש גם סובסידיה של היצרן. היצרנים מוכרים את המכוניות החשמליות במחיר הפסד (שהם יכולים להשיג בשוק). הם מפסידים הרבה על המכונית החשמליות, ומכסים את הפסדים מההכנסות ממכירת מכוניות רגילות (בנזין). עוד רגע אסביר מדוע הם בכול זאת מייצרים מכוניות חשמליות בהפסד.

מאידך - בעלי רכב חשמלי חוסכים בהוצאות דלק. מחיר תדלוק (בחשמל) של רכב חשמלי הוא אולי רק 25% או אפילו 15% ממחיר התדלוק בבנזין. זה חיסכון ההולך ומצטבר לאורך חיי הרכב. אולם החיסכון בהוצאות דלק לאורך חיי המכונית אינו מתחיל אפילו לכסות את ההפרש במחיר הייצור והקנייה המשולם מראש. (ועוד לא דיברנו על ירידת ערך ומחיר מכונית חשמליות משומשת שעדיין לא ידוע). מסקנה: בתחום המחיר - בוודאי ווודאי שאין למכונית חשמלית יתרון - ההפך - זה חסרון גדול ולעולם יהיה כי הבטריה יקרה.

נסכם את החסרונות: זמן טעינה ארוך ומחיר גבוה. חוסר וודאות באשר לאורך חיי הבטריה, ולכן - איבוד ערך למכוניות משומשות.

יש ידיעות שטויוטה מפתחת בטריה חדשה, במצב מוצק, שתיטען ב 10 דקות, ותהיה זמינה ב 2027. אם וכאשר בטריה זו תופיע, היא תבטל אולי את החסרון הראשון.

מדוע מפתחים מכונית חשמלית?

מדוע מפתחים יצרני המכוניות מכונית חשמלית יקרה ומוכרים אותה במחיר הפסד? כי הממשלה מכריחה אותם. זו לא בחירתם החופשית, ולא היענות להעדפות הצרכן. בארה"ב ובאירופה יש תקנות בשם CAFE corporate average fuel economy – המגדירות את צריכת הדלק הממוצעת שחייבים להשיג עבור כול הרכבים שהחברה מיצרת. המספר הזה - מספר ליטר דלק ל 100 ק"מ - יורד, בתקנות חדשות, כול שנה. חברה שלא עומדת בתקנות אלה חייבת לשלם קנסות כבדים שהולכים ומחמירים. כבר כיום - חברה לא יכולה להגיע לצריכה ממוצעת, הנמוכה, הנדרשת בתקנות בלי שחלק מהרכבים שהיא מייצרת יהיו חשמליים.

קיים גם האיום שבעתיד (2035?) הממשלה תאסור לחלוטין מכירת מכוניות בנזין. לחברות המכוניות אין ברירה - הממשלות מחייבות אותן לייצר רכב חשמלי. תשאלו: טסלה (המייצרת רק רכב חשמלי) לא חברה רווחית? התשובה היא: היא מרוויחה ממכירת זכויות פחמן, לא בייצור ומכירה של רכב חשמלי. טסלה, כמו שאר החברות, מותר לה, לפי התקנות, לייצר כמות מסוימת של פליטות פדח. מאחר ורכביה אינם פולטים פדח כלל (לכאורה - ראו בהמשך) - היא מוכרת את ה"זכויות לפליטה" לחברות האחרות, היוצרות פליטות (במצטבר) מעבר למכסה. כלומר - גם טסלה מפסידה כסף בייצור מכונית חשמלית. היא מכסה ההפסד במכירת ב"זכויות פליטה" דמיוניות.

המחיר היקר של מכוניות חשמליות אינו מקרי או חולף, וגם לא תוצאה של הוצאות הפיתוח וחבלי לידה של מוצר חדש. המחיר לא ירד בעתיד כי הוא נובע מהעובדות הפיסיות המהותיות. המכונית החשמלית זקוקה לבטריה גדולה, במשקל כ 500 ק"ג, העשויה מחומרים נדירים ויקרים. הכרייה והזיקוק של חומרים אלה וייצור הבטריה כרוכים בתהליכים כימיים ואנרגטיים יקרים. המחיר הגבוה של רכב חשמלי - המוסווה על ידי הסובסידיות - בהחלט מעמיד את המכונית החשמלית במצב נחות בצורה ברורה לעומת מכונית בנזין. המחיר הגבוה הזה גם מבטא "טביעת רגל" סביבתית. המכונית החשמלית - כלומר הבטריה שלה - צורכת יותר חומרים ואנרגיה בעת היצור  בתהליכים הכרוכים בפגיעה בסביבה. על ההשפעה הסביבתית הכוללת נפרט עוד בהמשך.

ברור, אם כן, שהמכונית החשמלית אינה מוצר טוב, או מוצר זול ממכונית בנזין והיא קיימת בכלל לא כתוצאה של הביקוש הטבעי של הצרכנים למוצרים חדשים, טובים יותר, אלא כתוצאה מתכתיב ממשלתי. מדוע - אם כן - דוחפות הממשלות למעבר למכונית חשמלית? מה התכונה שלה שהממשלות אוהבות? זה ברור: המכונית החשמלית "אפס פליטות" - והיא תושיע אותנו מההתחממות הגלובלית הנוראית. (מוצר טוב וזול מקודמיו איננו זקוק לדחיפה וסבסוד ממשלתי). תכונה מכרעת זו ("אפס פליטות") מתגברת על כול החסרונות שמניתי לעיל, כך טוענים. האם המכונית החשמלית היא באמת אפס פליטות ואפס זיהום אוויר?

נכון הוא - שהמכונית החשמלית אינה פולטת דבר (לא פדח ולא זיהום) בעת הנסיעה על הכביש. אבל חייבים לעשות חשבון כולל - כולל הפליטות והזיהום בתהליך ייצור המכונית החשמלית, והפליטות והזיהום של ייצור החשמל עבורה ולא להסתכל רק על הפליטות בעת הנסיעה. החשבון מסובך, תלוי בהנחות רבות,  ולא נכנס לפרטים כאן. נגיד רק בסיכום - שהתוצאה נעה בין "יותר פליטות וזיהום" לרכב חשמלי, לבין " פחות פליטות וזיהום". (תלוי באידיאולוגיה של עושה החישוב). כלומר המכונית החשמלית רחוקה מ"אפס פליטות". היא במקרה הטוב מקטינה את הפליטות. הטענה שביסוד מדיניות הממשלות לעידוד המכונית החשמלית - טענת ה"אפס פליטות" היא פשוט לא נכונה. לדעתי - גם הטענה של הקטנה ניכרת בפליטות לא נכונה, והיא מבוססת על הנחה אוטופית שכול האנרגיה תהיה בעתיד ממקורות "ירוקים" לא מזהמים, גם האנרגיה הדרושה לייצור המכונית וגם זו המייצרת את החשמל שמתדלק את המכונית. כלומר: היתרון הזה (לכאורה) של המכונית החשמלית או התדמית הזאת שמהווה את הסיבה לקיומה,  אינו ממשי ו/או אינו מבוסס על המציאות.

יתרון אחד, ממשי, יש למכונית החשמלית: היא תורמת לקיטון זיהום האוויר במרכזי ערים גדולות וצפופות. הזיהום והפליטות שהמכונית החשמלית יוצרת נוצרים בתחנות הכוח המספקות לה חשמל לטעינה (מחוץ לעיר) ובארץ הייצור שלה ושל הבטריה (סין). זה לא משנה מבחינת פליטות הפדח (לא משנה היכן הפליטות נוצרות) אבל כן משנה מבחינת זיהום האוויר - בייחוד במרכזי ערים צפופים. אנו מעדיפים שהסינים יזהמו את ארצם ויחיו באוויר מזוהם, ולא אנחנו. זה יתרון למכונית חשמלית - אך לדעתי - אינו מתגבר על החסרונות ואינו מכריע.

אינטלקטואלים רבים שונאים את המכונית. למשל: ההיסטוריונית ברברה טוכמן כתבה שהמצאת המכונית היה האסון הכי גדול שנפל על האנושות. בעצם - המכונית היא סמל למהפכה התעשייתית, שהיא האסון הבסיסי המעיק על לב אותם רומנטיקנים. פעם, בימים הטובים ההם (לפני כ 300 שנה, לפני המהפכה התעשייתית, בתור הזהב ההוא, לפני האנרגיה הפוסילית), האנשים חיו בפשטות ובצמוד לטבע (95% מהם). הם לא צרכו הרבה (כי היו עניים ולא היה להם), עבדו בפרך מבוקר עד ערב לצד בהמותיהם בשדות (ייצור המזון), ומתו בגיל צעיר. והיו נתונים לחסדי הטבע - כול בצורת, שיטפון או מגפה גרמו לתמותה המונית ברעב. על פני כדור הארץ חיו רק כמיליארד בני אדם, טביעת הרגל הסביבתית שלהם הייתה קטנה. היום חיים כ 8 מיליארד. כולם צורכים היום צריכת יתר, שהמכונית היא הפריט הכי אופייני שלה. ברור שטביעת הרגל האנושית בטבע (שפירושו החומרים שהאדם מוציא מהטבע והפסולת שהוא יוצר) היא גדולה היום פי הרבה מאשר אז. המועקה הזאת, הפחד מהרס הסביבה (שההתחממות הגלובלית היא חלק ממנו) - היא ממשית מאד, ויוצרת את הרצון של רבים, ושל הממשלות, לעבור למכונית חשמלית.

כאן מגיעים לנקודת המפתח: טביעת הרגל הסביבתית של המכונית החשמלית אינה קטנה מזו של מכונית הבנזין. אדרבה - היא גדולה יותר - הוא צורכת יותר חומרים ואנרגיה לייצורה, ויוצרת יותר פסולת. גם מבחינה זו המכונית החשמלית היא מוצר נחות (ביחס למכונית בנזין).

התהליך הטבעי הוא שההתפתחות הטכנולוגית יוצרת מוצרים חדשים, טובים יותר מקודמיהם, והמוני בני האדם (הצרכנים) קונים ונהנים מהם. המכונית החשמלית אינה מוצר כזה. היא מוצר נחות שנכפה על הציבור על ידי הממשלות, היא נרטיב שגוי.

יעקב

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תחזית קצת אחרת

מאת פרופ' מיכה קליין 

כולנו שבויים של אמצעי תקשורת החוזרים וטוענים לתחזית של עלייה בטמפרטורה במהלך המאה ה-21. מעטים מאד הם העיתונאים שיפרסמו כתבה על מאמר מדעי שפורסם בעיתונות מדעית שפיטה שבו מגיעים החוקרים למסקנה כי במהלך המאה ה-21 צפויה התקררות בטמפרטורות של כדור הארץ. 

אעשה אני את התפקיד של עיתונאי ואדווח על מחקר של קבוצת מחקר גרמנית שפורסם בכתב העת: 

H.-J. Luedecke, C. O. Weiss, and H.Hempelmann:  Paleoclimate forcing by the solar De Vries / Suess cycle, Clim. Past Discuss. 11, 279 (2015);  http://www.clim-past-discuss.net/11/279/2015/cpd-11-279-2015.pdf

חוקרים אלה חקרו את השינויים האקלימיים של 2.500 השנה האחרונות. הניתוח של 2500 השנים האחרונות כלל נתונים מטבעות עצים, ליבות משקעים, סטלגמיטים. מניתוח הנתונים מתקבל גרף המתאר  אקלים המשתנה באופן מחזורי . 

 

איור 1. השינוי בטמפרטורה ב-2500 השנה באחרונות . מקור הנתונים בשני מאמרים שונים . קו ירוק -.

U Büntgen et al., Science, 331, 4. Feb. 2011 קו אדום - B: Christiansen and F. C. Ljungqvist, Clim. Past., 8, 765 – 786 (2012)

בהשוואה למקסימום ולמינימום של פעם, המינימום והמקסימום הנוכחיים מראים שאין שום דבר יוצא דופן שקורה כיום. המדענים טוענים כי שינויי הטמפרטורה של ימינו הם בטווח הנורמלי. המחברים כותבים: "במיוחד המאה ה -20 לא מראה דבר יוצא דופן". הם כותבים כי אחת התוצאות של ההתנהגות המחזורית המבוססת היטב במהלך 2500 השנים האחרונות, היא שמוצדק להניח שמעגל השמש De Vries / Suess ימשיך בעתיד. לכן "צפויה התקררות  עולמית במהלך 60 השנים הבאות (איור 2) ".

 

איור 2. התנהגות סינוסואידית המוצגת ממערכי הנתונים על ידי כריסטיאנסן / לונגקוויסט [5] (חום) ובונטגן [4] (ירוק) יחד עם סדרת אנטארקטיקה [7] (כחול) מאשרים כי מחזור De Vries / Suess פועל ברחבי העולם וכי קירור צפוי לעתיד.

בנוסף לניתוח 2.500 השנים האחרונות, ניתוח שכולו מבוסס על נתוני פרוקסי, עיבדו החוקרים גם את התחנות ארוכות הזמן באירופה בהן נערכו מדידות של טרמומטרים  בכ-250 השנים האחרונות. כמו כן נתונים מקידוחי קרח משנת 1750 .

שינויי הטמפרטורה שהתקבלו נמצאו במתאם גבוה מאד למחזוריות. אין זכר להשפעות א-תקופתיות, כגון מריכוז ה- CO2 העולה ברציפות באטמוספירה.

איור 3. טמפרטורת מרכז אירופה ( קו שחור) והצגת 6 המחזורים החזקים ביותר (אדום).

ההתאמה הגבוהה בין אדום לשחור מראה כי השפעות שאינן מחזוריות (כגון ה- CO2 האטמוספרי הגובר בהתמדה) אינן משחקות תפקיד לטמפרטורה. רק המחזורים משקפים נכון את הטמפרטורות הנמדדות.

הם מסכמים ואומרים כי בספרות הפיזיקה הסולארית מחברים אחרים כבר השתמשו בממצאים שלהם והגיעו לאותן מסקנות כמעט. שלושת המדענים הגרמנים מותחים ביקורת חריפה על ה- IPCC על כך שסירב להכיר בשמש כמניע ברור לאקלים העולמי.

מה קרה בעולם כאשר הטמפרטורה היתה גבוהה?

פרופ' מיכה קליין

בימינו, רבים טוענים כי אנחנו הולכים לקראת "שואה ביולוגית" שתביא להכחדה של מינים רבים.חוקרים רבים טוענים כי הצעידה לקראת "השואה הביולוגית" היא תוצר של מעשה האדם .

כדי לבחון את הקשר שבין מגוון המינים ותפוצתם והשינויים בטמפרטורה ניתן לעבור על הגאולוגיה ההיסטורית של כדור הארץ, למצוא תקופה בה היו טמפרטורות הרבה יותר גבוהות ולבחון מה התרחש אז בעולם החי והצומח.

לפני כ-50 מליון שנה בתקופת האאוקן טמפרטורת כדור הארץ היתה הרבה יותר גבוהה מאשר בימינו.

איור 1. מציג את שיחזור הרצועות האקלמיות בזמן האאוקן לעומת החגירה האקלימית בימינו.

מקור האיור:

Javier Vinós 2022 Climate of the Past, Present and Future

ניתן לראות כי הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ לפני 52 מליון שנה היתה,לפי שיחזור זה, 23.8 מעלות צלסיוס לעומת טמפרטורה של 14.4 הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ כיום.

ניתן לראות כי הרצעות האקלמיות של האזור הפרי גלציאלי והאזור הגלציאלי כמעט ולא קיימים באאוקן, לעומת התקופה הנוכחית בה רצועות אלה מופיעות הן בחצי הכדור הצפוני והן בחצי הכדור הדרומי.

החלק הימני של האיור מציג את מפל הטמפרטורות מקוטב לקוטב בזמן האאוקן (קו אדום) לבין ימינו (קו כחול) . ניתן לראות כי ההבדל בקו המשווה היה קטן רק מעלות בודדות ולעומת זאת בקטבים יש הפרש של עשרות מעלות ובקוטב הצפוני הטמפרטורה לא מגיעה לנקודת הקפאון.בקוטב הדרומי ייתכן ושרר אקלים פרי גלציאלי.

הפשרה זו של כלל קרחוני העולם הביאה לעלייה גדולה בגובה פני הים, פני הים היו בעשרות,ואף ייתכן יותר מ-100 מטר יותר גבוהים מאשר כיום.

הסבר חלקי לשינויי זה בטמפרטורה הוא קשור במיקומן של היבשות . הפנגאה החלה להתפצל קודם לאאוקן ובזמן האאוקן עדיין אין "נגיעה" גיאוגרפית בין דרום אמריקה וצפון אמריקה,אין קשר בין אירופה לאפריקה ואין קשר בין הודו לאסיה , ראה באיור 1 בתרשים היבשות. עקב מפער זה בין היבשות מעבר חום בכיוון מערב מזרח היה "פתוח" לעומת זאת לאחר מפגש היבשות זו בזו , כפי שמוצג במפה התחתונהמעברי חום מזרח מערב משובשים .

ומה קורה לחי ולצומח?

השם Eocene נגזר מהמילה מהיוונית eos, עבור "שחר", המתייחס להופעה וגיוון של קבוצות מודרניות רבות של אורגניזמים, במיוחד יונקים ורכיכות.

בתקופת האיאוקן, יערות ממוזגים וסובטרופיים היו נפוצים, בעוד ששטחי העשב היו בהיקף מוגבל. לדוגמה, יערות האיאוקן של אורגון (בקו רוחב 45-40 צפון)היו מורכבים מעצים וצמחים דומים או זהים לאלה שנמצאים כיום במרכז ודרום אמריקה.

מאובנים של צמחים ובעלי חיים מגיל האאוקן בישראל מעידים כי באזור הים התיכון שרר אקלים טרופי.

אז אולי התחממות גלובלית איננה הדרך ל"שואה ביולוגית". 

 

מהי קטסטרופה אקלימית?

מאת: פרופ' מיכה קליין

במילה קטסטרופה משתמשים בימינו כדי לתאר את העתיד להתרחש עקב שינויי האקלים אותו חוזים מדענים רבים מתחומי מדע כדור הארץ.
השימוש במילה קטסטרופה נועד להדגיש את ממדי "האסון" הצפוי, בעיקר אם השינוי האקלימי הוא עקב פעילות האדם.

מה מספר לנו המדע של חקר העבר הקרוב, בסולם הזמנים הגיאולוגי?

אביא דוגמאות משני פרקי זמן האחד לפני כ-42.000 שנה והשני לפני כ- 12.000 שנה. בשני אירועים אלה לא ניתן לומר כי התרחשותם היא עקב פעילות האדם.

אירוע לשאמפס (Laschamps) 

 על שם הכפר בו התגלו העדויות הראשונות במסיב סנטרל הצרפתי.

העולם עבר כמה מאות שנים של קטסטרופה אקלימית לפני כ-42,000 שנה, וזאת עקב היפוך של הקטבים המגנטיים של כדור הארץ, בשילוב עם שינויים בהתנהגות השמש. במהלך תקופה זו, החיים על פני כדור הארץ נחשפו לקרינה אולטרה סגול חזקה, האדם הניאנדרטלי ובעלי חיים גדולים (מגפאונה) נכחדו, בעוד בני האדם המודרניים חיפשו הגנה במערות והביאו לתרבות ציורי הקיר במערות.
במחקר עדכני שנערך בניו זילנד נלמדו טבעות עצים של עצי קאורי (kauri trees) עתיקים בניו זילנד, שנשתמרו בביצות כבול ובסדימנטים אחרים במשך יותר מ-40,000 שנה. באמצעות טבעות הצמיחה השנתיות הצליחו ליצור סדרת זמן מפורטת של האופן בו השתנתה האטמוספירה של כדור הארץ במהלך התקופה. האירוע גרם לשינויים מהותיים בריכוז ובמחזור האוזון באטמוספירה, והוביל לתמורות אקלים גלובליות שגרמו לשינויים סביבתיים גדולים, ולאירועי הכחדה. 
 
מחקר העצים גילה עלייה ממושכת ברמת הפחמן הרדיואקטיבי באטמוספירה שנגרם כתוצאה מהחלשות השדה המגנטי של כדור הארץ עם היפוך הקטבים. בנוסף לטבעות העצים נלמדו גם גלעיני קידוח בקרח המראים גם הם כי התרחש שינוי גדול באטמוספירה.
התוצאות שנתקבלו מניתוח טבעות עצי הקאורי שימשו אבני יסוד למחקר הפליאו אקלים, ועוזרים לקשור יחד תיעוד של שינויים סביבתיים במערות, ליבות קרח וביצות כבול ברחבי העולם
 
אירוע יאנגר-דראיס (Younger Dryas)

במשך תקופת ההתחממות שלאחר תקופת הקרח האחרונה היה פרק זמן של כ- 1.300 שנה שבו התהפכה המגמה, הטמפרטורה צנחה, פני הים ירדו בכ-10 מטר ומיד לאחר מכן הטמפרטורה ופני הים עלו. חישוב קצב השינוי בפני הים במשך תקופה זו מראה כי היה שינוי של כ-40 מ"מ/שנה, וזאת בהשוואה לשינוי של כ-1 מ"מ/שנה בימינו. השינוי בטמפרטורה בגרנלנד היה של עד 10 מעלות צלסיוס בכמה עשרות שנים.
הרבה עסקו בגורמים לתקופת היאנגר-דראיס. 

ההשערה השולטת כיום במחקר היא כי פגיעתו של כוכב שביט לפני ~12,850 שנה גרמה לתקופת קרה של כ-1300 שנה, בתקופת הקרירות של Younger Dryas (YD), תקופת קור זו ותרמה להכחדת המגה-פאונה הפליסטוקנית בחצי הכדור המערבי ולהיעלמות הקלוביס - תרבות פליאו-אינדיאנית בארצות הברית.
מכל המתארים את שינויי האקלים בימינו כקטסטרופה, אין אחד שחוזה שינויים כל כך דרמטיים באקלים כדור הארץ כמו שהתרחשו בשני האירועים במובאים כאן.
לכן כל החוזים את העתיד אנא לימדו קצת מדע בסיסי של מדעי כדור הארץ ותבינו עד כמה אתם משדרים חרדה שאיננה במקום.

Temperature changes (determined as proxy temperatures) taken from the central areas of   Greenland's ice sheet during Late Pleistocene and Beginning of Holocene. Wikipedia.

 
להרחבה:
Cooper A. et al 2021   A global environmental crisis 42,000 years ago. SCIENCE/ Vol 371, Issue6531/ pp. 811-818
Powell JL. Premature rejection in science: The case of the Younger Dryas Impact Hypothesisjhauc  Science Progress. 2022;105(1). doi:10.1177/00368504211064272
 
  

"ונעו אמות הסיפים"

פרופ' מיכה קליין

בכול המודלים החוזים את ההתחממות הגלובלית, הגורם העיקרי הוא העלייה בריכוז הפחמן הדו חמצני באטמוספירה הנובעת עקב פעילות האדם. ערעור על טענה זו "ממוטט" את בסיס רעיון של " האדם הוא גורם להתחממות".

במאמר שפורסם בפברואר 2022, ראה מקור, נמצא כי תרומת האדם לעליית ריכוז ה CO₂ עלתה מ-0% בשנת 1750 לכדי 12% בשנת 2018. כך שתרומת האדם היא שולית.

מתוך התקציר:

Our results show that the percentage of the total CO₂ due to the use of fossil fuels from 1750 to 2018 increased from 0% in 1750 to 12% in 2018, much too low to be the cause of global warming.

 

אולי עכשיו הנותן לאדם דעת ישכנע את המפחידים.

Skrable, Kenneth; Chabot, George; French, Clayton 2022 World Atmospheric CO₂, Its ¹⁴C Specific Activity, Non-fossil Component, Anthropogenic Fossil Component, and Emissions (1750–2018)

Health Physics DOI: 10.1097/HP.0000000000001485